הלכה ידועה היא כי בעל ,הטוען שאשתו משתכרת ואינה זכאית למזונות , הוא שצריך להוכיח את הכנסות האישה ולהביא ראייה לקיומן ולהיקפן . כמו כן, יש לתת את הדעת לעניין רמת החיים שהונהגה בין בני הזוג שכן זה מכבר נפסק בביהמ"ש העליון בעניין פלונית נ' פלוני , ע"א 560/82 כי אין ספק , שאישה , המרוויחה כדי קיומה ברמה לה הסכינה בבית בעלה אינה זכאית למזונות. לפיכך, אין בעובדת השתכרותה של האישה לבדה, כדי לשלול מזונותיה, אלא על המשיב להראות, כי השתכרותה של המבקשת מגעת כדי סיפוק רמת החיים לה הורגלה בחיי בני הזוג המשותפים . להלן החלטה בנושא מזונות בהתאם לרמת החיים: החלטה 1. בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים לאישה. ביום 13/02/02 ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש המפנה את הצדדים בהסכמה , ליחידת הגישור . ביום 14/03/02 הוחזר התיק לביהמ"ש לנוכח אי הסכמת בני הזוג להשתתף בהליך הגישור . ביום 15/04/02 התקיים דיון , בנוכחות הצדדים. ב"כ המשיב ביקש להמציא לביהמ"ש פסק דין לאחר מועד הדיון. ביום 22.4.02 התקבל צירוף ואיזכור פסקי דין מצד המשיב. בהחלטתי מיום 22.04.02 הבקשה נשלחה לתגובת המבקשת, תוך 15 יום. ביום 06.05.02 התקבלה תגובת המבקשת לצירוף ואיזכור פסקי הדין מטעם המשיב. 2. תמצית העובדות: א. בני הזוג נישאו זל"ז ביום 25/09/00 ,לאחר תקופת היכרות וחיים משותפים במשך כשנתיים ימים. ב. ביום 24/10/00 , כחודש ימים לאחר מועד הנישואין , ארעה לבני הזוג תאונת דרכים קשה שבה המשיב נפגע באורח קל והמבקשת נפגעה קשה . ג. המבקשת אושפזה משך תקופה ארוכה במוסדות רפואיים , ביניהם בית לוינשטיין. המבקשת מוכרת כנכה בעלת 100% נכות זמנית במל"ל . ד. בין בני הזוג נתגלעו סכסוכים . לטענת המבקשת הסכסוך פרץ לאחר התאונה , כשהמשיב שינה יחסו אליה ונהג בה בזלזול ולא טיפל בה וסעד אותה ואף נקט כלפיה באלימות מילולית. לטענת המשיב הסכסוך בין בני הזוג נובע ממשפחת המבקשת אשר הסיתה את המבקשת נגדו. כמו כן טוען המשיב כי נוכח לדעת כי המבקשת נישאה לו ממניעים כלכליים. ה. המבקשת עזבה את דירת בני הזוג באוגוסט 2001 , לטענתה סיבת העזיבה נעוצה בעובדה שהמבקש סרב להמשיך ולשלם את דמי השכירות והמבקשת לא יכלה לעמוד בתשלומם . לטענת המשיב הוא היה מוכן לשאת בדמי השכירות עבור הדירה ועזב את הדירה רק לתקופה קצרה, בהמלצת בא כוחו . 3. הכנסות בני הזוג א. הכנסות המבקשת - המבקשת אינה עובדת מאז תאונתה . בעבר עבדה כמזכירה משפטית . הכנסתה של המבקשת הנה כ- 1,800 ש"ח המגיעים לה מהמל"ל כקצבת נכות . ב"כ המבקשת מציינת כי טרם התאונה השתכרה המבקשת בסך של כ- 4,000 ש"ח לחודש . המבקשת הגישה תביעת נזיקין בגין התאונה ועד עתה קיבלה תשלומים עיתיים שהאחרון בהם הנו על סך 42,000 ש"ח , עבור תקופה של שנה ועד לחודש אוגוסט 2002. ובממוצע קיבלה המבקשת סך של כ- 3,500 ש"ח לחודש. לטענת המשיב יש להתחשב בסכום זה כהכנסה של המבקשת . לטענת המבקשת אין לראות בכך הכנסה, אלא פיצוי בגין סבלה. ב. הכנסות המשיב - המשיב הינו פנסיונר ובעבר כיהן כראש מועצה מקומית . הכנסתו החודשית מגעת כדי 10,000 ש"ח לחודש , נטו .המבקשת מציינת כי מעבר למשכורתו נהנה המשיב מהטבות נוספות וכן כי הכנסתו גבוהה בהרבה, לנוכח סכומים המשתלמים לו מנכסים רבים שבבעלותו . המשיב מציין כי היה בעל מניות עם בנו בחברת מאפה וחייב בחובות החברה המגיעים כדי מליון ו- 600,000 ש"ח , לנוכח תביעות משפטיות המתנהלות נגדו . 4. רכוש אחר וחובות - א. בני הזוג התגוררו בשכירות , אולם לאור המחלוקות והסכסוכים ביניהם נפרדו. המבקשת מתגוררת בשכירות בקרית חיים, הוצג חוזה שכירות. ב. רכבים : (1) רכב מסוג ב.מ.וו. שנת 82' המוערך ב- 6,000-7,000 ש"ח , הרשום ע"ש המבקשת ולא נמצא בחזקת המבקשת. לטענת המבקשת נלקח ממנה ע"י המשיב. לטענת המשיב הרכב נלקח למוסך בבקע אל שרקיה בשנת 99' ונמצא שם מאז . (2) רכב מסוג פונטיאק , שנת 94' המוערך בכ- 40,000 ש"ח, רשום ע"ש המבקשת ונמצא בחזקת המשיב . לטענת המשיב הרכב נמכר לכלתו . (3) רכב מסוג שברולט לומינה , שנת 97' המוערך בכ- 65,000 ש"ח , רשום ע"ש המשיב ונמצא בחזקתו. ג. לבני הזוג חשבונות בנק נפרדים . ד. לטענת המשיב למשיב ו/או לחברה המנוהלת על ידו חובות, אשר חלקם הארי נוצר במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, לרבות : חוב למע"מ , חוב למס הכנסה , חובות לבנקים שונים , חוב לאב המשיב בגין הלוואה וסה"כ החובות מסתכמים ב - 1,600,000 ש"ח. 5. טענות הצדדים טענות המבקשת: א. לטענת המבקשת נהג המשיב לשלם את שכה"ד עבור הדירה המושכרת בה התגוררו בני הזוג בסך של כ - 400$ ולפיכך עליו להמשיך ולשלם את מדורה, דהיינו, דמי שכירות בסכום של 400$. ב. לטענת המבקשת על המשיב לשאת במזונותיה בסך של כ- 6,000 ש"ח לחודש , בין היתר לנוכח רמת החיים הגבוהה שניהלו בני הזוג ולנוכח מגבלותיה היום ונכותה בעקבות התאונה. טענות המשיב: א. לטענת המשיב אינו צריך לשאת במזונות המבקשת שכן יש ספק ביהדותה. ב. לחילופין, באם חל עליו החיוב לשאת במזונותיה, הרי שהסכום המבוקש הנו מופקע. לטענת המשיב יש להתחשב בהכנסותיה של המבקשת, מהפיצויים העיתיים אותם מקבלת בסכום הפיצוי שתקבל וכן להתחשב בסכום שקיבלה בעת גירושיה מבעלה הקודם . ג. לטענת המשיב, הצדדים ניהלו רמת חיים בינונית, וטרם מגורי הצדדים יחדיו חיה המבקשת ברמת חיים נמוכה ובדירה צנועה . ד. המשיב טוען כי מסכום השתכרותו הנו נושא בחיובים : 2,200 ש"ח תשלומים בגין מחלת המבקשת וכן החזרי הלוואת רכב בסך 1,200 ש"ח , בעבור רכישת הרכב מסוג שברולט לומינה . 6. ספק ביהדות המבקשת המשיב טוען לספק ביהדות המבקשת וכפעול יוצא מכך, אי תקפות הנישואין ולכן אי זכאותה של המבקשת למזונות. המשיב מציין כי קיים ספק ביהדותה של המבקשת, אולם טרם ביצע כל פעולה למען התרת הנישואין ו/או איונם. משכך, וכל עוד לא הותרו הנישואין ומאחר ובני הזוג מציינים כי נישאו זל"ז כדמו"י, כל עוד לא הותרו הנישואין זכאית המבקשת למזונות. 7. מזונות אישה א. בכתב תביעתה המבקשת מבקשת לקבל למזונותיה סך של 10,000 ש"ח לחודש . במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15/04/02 ביקשה המבקשת מזונות בסך של 6,000 ש"ח לחודש, הכולל בין היתר הוצאות הריפוי השונות להן היא נזקקת , כולל תרופות יקרות , עזרת צד ג' - מטפלת קבועה , הסעות למוסדות רפואיים , עלות טיפולי שיקום וכן עבור מדור, מזון , כלכלה , ביגוד והנעלה . המבקשת אינה מציגה קבלות ובדיון שהתקיים בפני פירטה את הסכומים הדרושים לה עבור אבות המזונות באופן כללי בלבד. עם זאת , המבקשת מציגה אסמכתאות בדבר מצבה הבריאותי הקשה . ב. המבקשת מציינת כי לאחר עזיבת הדירה המשותפת , בחודש 08/01 התגוררה בבית אביה ומחודש 12/01 עברה לדירה נפרדת המשיב מציין כי המבקשת היא זו שבחרה לעזוב , ללא סיבה , ועל כן נשללת זכותה למזונות. ג. מבלי לבחון הדברים לעומקם התרשמתי כי לא כך פני הדברים ועל כן הנני בדיעה כי המבקשת זכאית למזונות . ד. המבקשת מציינת כי בהתאם לפסיקה ,במסגרת מזונותיה נכללים גם רפואתה ,מדורה וכל טובת הנאה הנדרשת למען רווחתה מבחינת צורכי חייה . ה. ב"כ המשיב טוען כי יש להתחשב בפן הרכושי בין בני הזוג מאחר ומדובר בהליך של מזונות זמניים . ב"כ המשיב נוקב בסכומים שקיבלה המבקשת מבעלה הקודם בסך של כ - 54,000 ש"ח וכן מציין, כי המבקשת קיבלה פיצויי פיטורין ממקום עבודתה בסכום שאינו ידוע למשיב. המבקשת נוקבת בסכומים שהוציאה למטרות שונות וכן בסכומים שונים שהגיעו לבעל ממקורות אלו ואחרים . איני מוצאת להידרש לפן הרכושי בין בני הזוג במסגרת זו . הפן הרכושי יידון במסגרת הסדר איזון משאבים כולל בין בני הזוג . ו. לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט 1959 חייב אדם במזונות בן זוגו "לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו" . על פי ההלכה ,בין יתר התחייבויותיו הכספיות של הבעל כלפי האישה , הנובעות מן הנישואין, החיוב העיקרי הוא חיוב במזונותיה . ד"ר בנציון שרשבסקי מציין בספרו "דיני משפחה , מהדורה רביעית מורחבת , בהוצאת ראובן מס בע"מ ירושלים ,1993" , כי בד"כ חייב הבעל לתת לאישה את מזונותיה לפי המינימום הדרוש לה בהתאם למנהגי המקום והחברה אשר שם הם חיים ... פרט לזה קיימים שני כללים יסודיים לגבי זכותה למזונות : האישה זכאית לאותה רמת מזונות שהבעל מרשה לעצמו . בכל אופן , היא זכאית לאותה רמת חיים לה הורגלה , הרי זו ההלכה הידועה : "עולה עמו ואינה יורדת" . (שם ,ע"מ 107) . 8. הכנסת האישה ורמת החיים א. הלכה ידועה היא כי בעל ,הטוען שאישתו משתכרת ואינה זכאית למזונות , הוא שצריך להוכיח את הכנסות האישה ולהביא ראייה לקיומן ולהיקפן . (מ"א 3428/91 שבקוב נ' שבקוב, תקדין מחוזי 93 (1) 1101) . ב. כמו כן, יש לתת את הדעת לעניין רמת החיים שהונהגה בין בני הזוג שכן זה מכבר נפסק בביהמ"ש העליון בעניין פלונית נ' פלוני , ע"א 560/82 , פ"ד לח(3)743: "אין ספק , שאישה , המרוויחה כדי קיומה ברמה לה הסכינה בבית בעלה אינה זכאית למזונות" . לפיכך, אין בעובדת השתכרותה של האישה לבדה, כדי לשלול מזונותיה, אלא על המשיב להראות, כי השתכרותה של המבקשת מגעת כדי סיפוק רמת החיים לה הורגלה בחיי בני הזוג המשותפים . ג. המבקשת מציינת כי בני הזוג חיו ברמה גבוהה , נהגו לסעוד במסעדות ולנפוש בחו"ל מספר פעמים בשנה . המשיב מכחיש זאת ומציין כי מצבו הכלכלי קשה, אולם על אף הכחשתו מציין נסיעה לחו"ל "לצורך התרחקות מהמבקשת", בתקופת מצבו הכלכלי הקשה . המשיב טוען כי מאחר והמבקשת חייתה ברמת חיים נמוכה, טרם החיים המשותפים עמו הרי שזו רמת החיים שבה עליה לשוב ולחיות . ההלכה , כאמור נקבעה בשונה מגישתו של המשיב ונקבע כי הכלל העיקרי הוא "עולה עמו ואינה יורדת" . המשיב טען בפני ביהמ"ש כי הנו חב סכומים רבים וגבוהים לנוכח היותו בעל מניות בחברה , אולם בוא בזמן מציין בפני ביהמ"ש שהנו בעלים של רכב יקר ואת עובדת נסיעתו לחו"ל ומן הדברים עולה ספק בגרסתו של המשיב וראיה לכאורה לרמת חיים גבוהה . ד. במקרה דנן טוען המשיב כי יש לראות בתשלומים העיתיים המשתלמים למבקשת כהכנסה . ה. בפרשת "לבנון" ביהמ"ש ציין את העיקרון : "בפסק הדין שיינתן בתיק אזרחי 2382/75 בתביעת הנזיקין שהגישה האישה כנגד הבעל, הפרידה כב' השופטת בן-עתו את סכום הפיצויים עפ"י המרכיבים הבאים : פיצוי בגין כאב וסבל בסך - 150,000 ש"ח , ופיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד בסך - 200,000 ש"ח . אשר לסכום הפיצויים בגין כאב וסבל , הרי שאין להתחשב בו כ"מעשה ידיה" של האישה , שכן המדובר בסכום פיצויים שאמור לפצות את האישה על הסבל שנגרם לה כתוצאה מהפגיעה שגרמה לנכותה , וסכום זה אינו מהווה "הכנסה " לצורך חישוב המזונות . אולם לא כך הדבר לגבי הפיצוי בגין הפסד השתכרות בעתיד , פיצוי זה כשמו כן הוא , אמור לפצות את האישה על כך שיכולת ההשתכרות שלה מעבודה נפגעה . וסכום זה יש לקחת בחשבון כ"מעשה ידיה" של האישה , ולקזזו מסכום המזונות שחייב הבעל לשלם לאישתו" . ראה: תמ"א (ת"א) 90/86 לבנון נ' לבנון , תקדין מחוזי 91(1)62 . ו. במקרה דנן אין המדובר בפיצויים מוגדרים , כפי שארע בפרשת "לבנון" , שכן המדובר בסכום המשולם בתשלומים עיתיים וטרם נדונה התביעה הנזיקית לגופה . מאחר וטרם נדונה התביעה הרי שהדעת סוברת, כי הסכום המשולם הנו בשיעור נמוך ודי אך כדי כיסוי הוצאות מינימליות , בהתחשב במצבה הרפואי של המבקשת וההוצאות הרבות הנובעות ממנו. ז. מאחר ולא ניתן לפרק סכום התשלומים העיתיים שנפסקו למבקשת לגורמים ומאחר ועסקינן במזונות זמניים הנני מוצאת כי אין להתחשב בסכום זה כחלק מהכנסתה של המבקשת, אלא לענין כיסוי הוצאותיה הרפואיות. ח. לעניין הכנסתה של המבקשת מן הקיצבה המשולמת לה ע"י המל"ל הרי שיש לראות בכך כהכנסה לכל דבר, אולם נפסק ע"י בית המשפט כי גם אם לאישה עומדת קצבת נכות מהביטוח הלאומי , במידה ואינה מספיקה למכלול צרכיה , הרי שיש לפסוק לאישה השלמת מזונות . ע"א 5025/90 מיסק נ' מיסק תקדין עליון 93(1)1372 . 9. הוצאות רפואיות א. החובה לפסוק לאישה את צורכי רפואתה נקבעה במשנה , כחלק מחובת מזונותיה . הדין האישי קבע את החובה לשאת בכל ההוצאות הרפואיות של האישה מכל מין וסוג כלשהוא. במסגרת הזכות לקבל הוצאות רפואיות , בתי המשפט פסקו טיפולים שונים , תרופות , דיור מיוחד - במידה ונדרש וכיוצ"ב . תמ"א 410/94 הלוי נ' הלוי , תקדין מחוזי 96 (1) 563 . ב. במקרה דנן אין מחלוקת בדבר פגיעתה של התובעת בתאונת דרכים ברכב בו נהג המשיב . כתוצאה מהפגיעה נאלצה המבקשת לעבור דרך ארוכה , הכרוכה באשפוז ארוך ושיקום ואף עד לעצם יום זה סובלת המבקשת ממגבלות קשות ונעזרת בקביים בהליכה . ג. לאור האמור לעיל , אין מחלוקת בדבר הוצאותיה הרפואיות הרבות של המבקשת . אף בקבלת תשלומים עיתיים טרם נדונה תביעתה הנזיקית יש בכדי להעיד על צרכיה הנובעים מן הפגיעה . לנוכח האמור עולה כי התשלומים העיתיים המשולמים למבקשת הינם אך לכיסוי הוצאותיה הרפואיות ולהשבת המצב לקדמותו . במקרה דנן , מאחר והמבקשת מקבלת קצבה זו לצורך כיסוי הוצאותיה הרפואיות והשבת המצב לקדמותו יש בכך כדי לפטור המשיב מחיובו באב מזונות זה . אולם מסקנה נוספת הנובעת מכך הנה כי אין לראות בתשלומים המשתלמים למבקשת כהכנסה שיש להתחשב בה בקביעת שיעור מזונותיה, מלבד כאמור לעניין רפואתה . ועוד, לא רק שאין להתחשב בקיצבה זו, אלא הדעת סוברת כי במקרה כגון דא לאור מצבה הרפואי והנפשי העגום של המבקשת אף מן הראוי כי סכום המזונות יהיה גבוה מן הרגיל . 10. מדור א. חלק אינטגרלי מזכות האישה למזונות הוא החובה לספק לה מדור . ביהמ"ש העליון קבע זה מכבר כדלקמן : "הלכה פסוקה היא , כי חלק מזכות האישה למזונות עומדת לה זכותה למדור ודין הוא שהאיש החייב במזונות אישתו , חייב גם ליתן לה מדור . כשם שיכול שתהיה האישה זכאית למזונותיה אף מחוץ לבית בעלה, כן יכול שתהיה זכאית למדור נפרד בנוסף על מזונותיה". בר"ע 258/81 , ע"א 488/81 ליפשיץ נ' ליפשיץ , פ"ד לז(3)645, 650 . ב. במדור כלולים , מלבד שכר דירה , אף תשלומים בגין הוצאות החזקת הבית - ארנונה , חשמל , מים, גז , ועד בית , תיקונים לבית וכיוצ"ב . ג. לעניין שיעורו וגודלו של המדור החלופי נקבע בפסיקה כי על המדור החלופי להיות ברמה הכללית של הדירה המשותפת וכך נפסק, למשל לגבי רמת הדירה : "טובה ונאה , ברמה ובאיזור בו מתגוררת התובעת כיום , שלא תיפול ברמתה ובאיכותה מהדירה הנוכחית " . ראה : ע"א 3756/90 קרסו נ' קרסו , תקדין עליון 91(1) 476 . ד. לפיכך על המשיב לספק למשיבה מדור חלופי ברמה שהונהגה בחייהם המשותפים של בני הזוג . ה. המבקשת מציינת כי מתגוררת בשכירות בדירה בק.חיים וכי נושאת בדמי שכירות בשיעור 400$ לחודש , ואף הוצג הסכם שכירות . סכום זה מצביע כי המדובר בדירה סבירה . ו. המשיב טוען, בהתאם לפסיקה, כי משבאים לקבוע שיעור חיוב דמי המדור שעליו לשלם, יש להביא בחשבון את הכנסות האישה מנכסיה, דהיינו פירות נכסי מילוג. מוסיף ומציין כי פנייה מצידו לקבלת מידע בדבר הכנסות האישה מהסכם גירושין עם בעלה הקודם ופרטים בדבר התביעה הנזיקית העלו חרס ואף בהרצאת הפרטים לא מוזכרות הזכויות הכספיות של המבקשת. אשר על כן, מבקש המשיב לפסוק מזונות זמניים לאחר קבלת הפרטים המבוקשים. ז. מאחר ומדובר בהליך של מזונות זמניים והונחה דעתי בדבר הדחיפות בקבלתם, איני מוצאת מקום למנוע המזונות הזמניים מהמבקשת מטעם זה בלבד! החלטתי תינתן בהתאם לממצאים המונחים בפני. בפני המשיב פתוחה הדרך לפנות לביהמ"ש בבקשה לצו גילוי מסמכים וכן במסגרת הדיון במזונות קבועים יכול המשיב להעלות טיעוניו. כמו כן, בפסה"ד שמצרף המשיב (תמ"א 3440/91) מצוין: "אם וכאשר תקבל פיצויים כאלה... יהיה מקום לפנות לביהמש". כיום, מקבלת המבקשת תשלומים עיתיים וטרם נדונה תביעתה ואין המדובר בפיצויים סופיים שיש להתחשב בה. ח. בתגובתה לצירוף ואיזכור פסקי הדין מציינת המבקשת את ההלכה בדבר אי חיוב האישה בפרנסתה מרכושה ובפרנסתה כלל. המבקשת טוענת, כי החובה לכלכלת האישה מוטלת אך ורק על הבעל, שכן כך הוא התחייב כשנישא לה. ט. המבקשת טוענת, כי אכן קיבלה כספים מבעלה הקודם עבור ויתור על זכויותיה בדירה, אולם לטענתה, אין כל רלוונטיות להסכם הגירושין מנישואיה הראשונים, לרבות הזכויות והחובות שנבעו ממנו כפי שאין כל דרישה מטעם המבקשת לגבי רכושו ו/או זכויותיו ו/או חובותיו ו/או כל דבר אחר של המשיב טרם נישואיו למבקשת. המבקשת מציינת, כי השתמשה בכספים שקיבלה מבעלה הקודם לצורך רכישת תכולת בית, אשר שימשה אותה ואת המשיב במהלך חייהם המשותפים. י. לא זו או זו, לטענת המבקשת, סכום שנותר לה 102,000 ש"ח לוותה למשיב והוא אף נותר חייב לה סך של כ - 20,000 ש"ח. 11. סוף דבר אשר על כן, בנסיבות העניין, ומאחר ומדובר בהליך של מזונות זמניים ובהתחשב בהכנסות הצדדים כשם שהוצגו בפני, הנני מחייבת את המשיב בתשלום מזונותיה של המבקשת כדלקמן : א. המשיב ישלם למבקשת סך של 1,500 ש"ח מדי חודש עבור מזונותיה , כולל הוצאות אחזקת הבית. ב. המשיב יישא במחצית מדמי השכירות החודשיים בהם נושאת המבקשת . ג. דמי המזונות והמדור ישולמו מדי העשירי בחודש מראש . ד. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן במשק ויעודכנו מדי שלושה חודשים כאשר העדכון הראשון יעשה ביום 01/07/02 על בסיס מדד חודש 03/02 אשר פורסם ביום 15/04/02 . ה. תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים האמורים דלעיל ישולם עד ליום 30/04/02 . ו. דמי המזונות ישולמו ממועד הגשת התביעה ודמי השכירות ישולמו החל מחודש 12/01 . מזונות העבר ישולמו ב- 4 תשלומים שווים , יחד עם המזונות הזמניים השוטפים . ז. במידה ולא תוגש בקשה לשינוי המזונות תוך 3 חודשים מהיום, יהפכו המזונות למזונות קבועים עד למתן הגט ו/או הסכם אחר שיוגש על ידי הצדדים. 12. הצדדים הביעו רצונם והסכמתם להתגרש וביהמ"ש ממליץ להם להגיע להסדר כולל ביניהם, בהקדם . 13. בהתאם לסמכותי הנתונה לי בסעיף 5 (ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995, הנני מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע בבית משפט לעניני משפחה, לצורך קבלת יעוץ, סיוע וטיפול בענין הסכסוך שביניהם. יחידת הסיוע תזמן את הצדדים לפגישה ותגיש המלצותיה בכתב תוך 60 יום וטרם מועד הדיון. מזונות