מזונות אישה שמשתכרת

כאשר אשה אינה זקוקה למזונות בשל מעשה ידיה, אין בעלה חייב במזונותיה אף לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט - 1959.

המזונות נפסקים למי שזקוק למזונות, אם התובעת אינה זקוקה למזונות בשל כך כי מעשה ידיה מספיקים למזונותיה, אין הנתבע חייב במזונותיה.

בית המשפט פסק כי לאור העובדה, כי התובעת עבדה בעבודות נקיון והכחישה תחילה עבודה זו, אין מקום לפסוק עבורה מזונות מעבר לחיוב הנתבע במדורה של התובעת, והכנסתה מעבודות ניקיון יספיקו למחייתה השוטפת של התובעת.

להלן פסק דין בנושא מזונות אישה שמשתכרת:

פסק דין

1.     הצדדים הינם בני זוג, אשר נישאו בנישואי פרגוואי ביום 18.1.95.

2.     הנתבע יהודי, התובעת אינה יהודיה והיא בת הלאום הפולני.

     במסגרת פס"ד זה, האשה תקרא "התובעת" והבעל "הנתבע" גם בתיקים אותם פתח הנתבע, כתובע.

3.     הסכסוך בין הצדדים עוסק ברובו בצווי הגנה שהגישו צד כנגד משנהו, וגם ילדיו של הנתבע מעורבים בסכסוך שבין הצדדים ולטענת התובעת, כפי שיפורט בהמשך, אף יצרו את הסכסוך.

     יש לציין, כי תיק זה כולל בתוכו למעלה מ-10 תיקי משנה (!).

4.     התיק הראשון (תמש 50570/98), נפתח ע"י התובעת ביום 29.6.98 דהיינו שלוש וחצי שנים לאחר הנישואין, ועניינו בקשה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991.

     תביעה זו הוגשה כנגד הנתבע וכנגד בנו, מר ש.ז..

בכתב התביעה נטען ע"י התובעת, כי הנתבע תקף אותה ובנו, מר ש.ז., סייע בידו להכותה.

5.     כב' השופטת אביגיא, אשר שמעה את התובעת, נתנה צו הגנה במעמד צד אחד וקבעה את התיק לדיון במעמד שני הצדדים.

6.     כבר במסגרת תיק זה הוזמן תסקיר, ובעמ' 2 לתסקיר מיום 5.1.99 כתבה פקידת הסעד כי התובעת הסבירה כי הסכסוך אינו בינה לבין בעלה, אלה בינה לבין ילדי בעלה והנתבע הינו "בבחינת חייל המבצע פקודות מילדיו".

     לטענתה, היא ובעלה יכלו לקיים מערכת זוגית תומכת, אולם לחצים מופעלים על הנתבע ע"י ילדיו.

     באותו תסקיר סיכמה פקידת הסעד כי ראוי להגיע להסכם פרידה, אולם יש לדאוג למדור של התובעת.

7.     ביום 6.7.98 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה הצדדים יחלקו את השימוש בדירה באופן שהבעל יתגורר בסלון והאשה תתגורר בחדר השינה.

     הבן, מר ש.ז., ימנע לחלוטין להכנס לחדר השינה בו תמצא התובעת.

8.     ביום 5.8.98 הגיש הנתבע תביעה לפינוי וסילוק יד כנגד התובעת (תמ"ש 50571/98).

9.     לא מצאתי, כי הוגש כתב הגנה כנגד תביעה זו.

10.     ביום 29.10.98 התקיים דיון בנוכחות הצדדים וב"כ ובסיום הדיון ניתנה החלטה ע"י כב' השופטת אביגיא כדלקמן:

"לאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, לא ברור לי אם כוונת הצדדים להפרד האחד מהשני בהסדר מתאים, או לחזור לחיים משותפים, גם כן בהסדר מתאים."

לאור מסקנה זו, הופנו הצדדים ליח' הסיוע.

11.     ביום 9.11.98 הגישה התובעת תביעת מזונות (תמש 50572/98). כנגד תביעה זו הוגש כתב הגנה ביום 3.2.99.

12.     ביום 12.11.98, הגיש הנתבע תביעה למתן צו הגנה כנגד התובעת, (תמש 50573/98).

13.     ביום 19.11.98 התקיים דיון במעמד הצדדים ובסופו ניתן צו הגנה שתוקפו למשך 60 יום האוסר על התובעת להיכנס לדירה.

14.     לאחר שחלפו 60 יום, ולא הוגשה כל בקשה להארכת צו ההגנה, חזרה התובעת לדירה.

15.     ביום 3.2.99, הגיש הנתבע תביעה להתרת הנישואין (תמש 50574/98).

התובעת הגישה תגובה ובה עתרה למחוק את התביעה להתרת הנישואין.

16.     ביום 2.5.99, התקיים דיון בפני, בשני העניינים, בתביעת המזונות ובהתרת הנישואין.

17.     באותו דיון העלתה התובעת טענה כי היא יהודיה, אולם לטענתה המסמכים התומכים בדבריה, נמצאים בפולין, היא ביקשה לאפשר לה לצאת לחו"ל על מנת שתמציא את המסמכים.

18.     נעתרתי לבקשה לאפשר לתובעת לצאת לפולין והתיקים נדחו להוכחות ליום 14.9.99, מבלי שנפסקו מזונות זמניים בשל הספק לעצם קיומה של הזכות למזונות.

19.     ביום 14.9.99, חזרה התובעת כשהיא מודיעה כי לא מצאה מסמכים, אולם ההוכחות לא הסתיימו באותו יום והתיק נדחה ל-20.4.00.

20.     ביום 25.10.99, הגיש הנתבע בקשה חדשה למתן צו הגנה (תמש 50575/98) בטענה כי התובעת ניסתה לדוקרו בסכין.

21.     ביום 28.10.99 התקיים דיון במעמד הצדדים.

     לאחר ששמעתי את הצדדים התברר כי מדובר באי הבנה ולא בנסיון לפגיעה, אולם ברור היה כי אין הצדדים יכולים להימצא יחד, אולם לא נמצא פתרון למדורה של התובעת ועל-כן, הוריתי על חלוקת השעות בהן כל אחד מן הצדדים רשאי להימצא במטבח. בצורה זו לא ימצאו שני הצדדים יחד במטבח.

22.     ביום 30.4.00, הגיש הנתבע בקשה נוספת למתן צו הגנה (תמש 50576/98), גם בתיק זה התקיים דיון ובאותו דיון השמיעה התובעת קלטת, בה הוקלטה שיחה בין התובעת והנתבע. באותה שיחה נשמע הנתבע אומר לתובעת:
"אני אעשה מה שאני רוצה הבית שלי אני אהרוג
אותך או שאת תהרגי אותי זה בית שלי - כלבה"

     די היה בשמיעת הקלטת כדי לא להיעתר לבקשה והיא נדחתה.

23.     ביום 19.6.00 הגישה התובעת תביעה למתן צו הגנה (תמש 50577/98) כנגד בעלה הנתבע. באותה בקשה טענה התובעת כי הנתבע תוקף אותה גם מינית.

בשל אירועים אלה, אף הוגש כנגדו כתב אישום בהליך פלילי, במסגרת אותו הליך, היה הנתבע במעצר בית בבית הבן באילת.

     בין הטענות שטענה התובעת בבקשה היתה טענה כי הנתבע דחף שולחן לכיוונה ופגע בה.

הנתבע הכחיש את טענות התובעת אבל במהלך החקירה הודה בהם, טיפין טיפין.

בנסיבות העניין ניתן צו הגנה שאסר על הנתבע להיכנס לדירה, הן בשל המעשים שעשה ואשר בסופו של דבר לא הכחיש והן בשל כך שלא הודיע בתחילת המשפט את מה שנעשה והדבר היה צריך להתברר רק במסגרת חקירה, דבר שפגע באמינותו, אולם בשל כך שהסכסוכים הדדיים צו ההגנה ניתן למשך חודש אחד בלבד.

24.     ביום 28.12.00, נשמעו הראיות בתיק והתיק נדחה לסיכומים.

25.     טרם היה סיפק בידי ליתן פסק דין בתובענות. הגישה התובעת ביום 28.10.01, בקשה נוספת למתן צו הגנה כנגד בנו של הנתבע, ש.ז., (תמש 50578/98).

     הטענה היתה כי הבן ממריד את האב, יוצר פרובוקציות ופוגע בתובעת.

     ניתן צו הגנה במעמד צד אחד ונקבע דיון במעמד שני הצדדים.

     הבן לא התייצב לדיון והיה ספק בעיני אם בוצעה המסירה, אולם התובעת טענה כי היא והנתבע חיים כיום בשלום, יש ביניהם יחסי אישות, הם נוסעים יחד לטיולים ורק הילדים הם אלה שרוצים שיתגרשו.

     בנסיבות העניין, ניתן צו ל- 3 חודשים, תוך מתן אפשרות לבן להגיש בקשה לביטול הצו אם יטען כי לא קיבל את המסירה.
     בקשה כזו לא הוגשה והצו נשאר בתוקפו למשך 3 חודשים.
     
26.     ביום 18.11.01, הגישה בתו של הנתבע, תביעה למתן צו הגנה כנגד התובעת (תמש 50579/98) .

     התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 22.11.01.

27.     בדיון חזרה הבת על טענתה כי מדובר באלימות חוזרת ונשנית וחשש וודאי וממשי של התובעת לרצוח את האב.

עוד טענה הבת, כי האב העביר את הזכויות בדירה על שמה.

סוף דבריה של הבת היו:
     "אמנם היו תקופות שהוא מעד, שהוא התחתן עם גויה, ואנחנו נגד זה".
     
התברר כי באותו מועד האב היה מאושפז בבית חולים והילדים אשר אינם מעונינים בביקורי התובעת אצל אביהם הגישו את הבקשה.

במסגרת אותה בקשה למתן צו הגנה, הוגש על ידי הבן והבת מכתב מאביהם בו הוא מבקש להרחיק את אשתו מנישואין אזרחיים. בנוסף, נאמר במכתב כי הוא רוצה להודיע כי הבית ברח' בן גוריון 193 רמת גן, והחפצים של הבית יהיו בחזקת ילדיו והוא מיפה את כוחם לנהל את הבית ואת הרכוש.

ברור היה כי המכתב נכתב על ידי הילדים גם אם האב חתם עליו.

לא היה מדובר בצו הגנה משום שלא היה צורך להגן על הנתבע או על ילדיו, ולפיכך הבקשה למתן צו הגנה נדחתה.

אולם מבקשה זו עולה באופן ברור כי טענת התובעת כי בסכסוך מעורבים הילדים והם אלו שמתנגדים לקשר של אביהם עימה ויש להם יכולת השפעה על האב, הינה טענה מבוססת.

כאשר האב, הנתבע, נחלש בשל מחלתו יש לילדים השפעה רבה יותר. בתקופות בהן הנתבע היה בריא חיו הצדדים בשלום בית.

28.     משתמו המספרים המיועדים לתיק משפחה אחד לאחר שהוגשו 10 תביעות (!), נפתח תיק במספר חדש ובו הגישה התובעת צו הגנה כנגד הבת.

     תיק זה קיבל מספר 79350/01 והוא נפתח בפני כב' השופט גייפמן.

29.     בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ניתן צו האוסר על ילדי הנתבע למנוע מהתובעת לבקר את בעלה המאושפז בבית חולים בילינסון.

     אישור מסירה לא הוגש בתיק זה וכב' השופט גייפמן קבע מועדים בהם מותר לבקר את בעלה הנתבע.

30.     התיק נקבע לדיון ביום 6.12.01, ומסיבות שאינן ברורות לי דיון זה לא התקיים.

31.     ביום 27.12.01, הגיש הנתבע תביעה למתן צו הגנה כנגד אשתו בבית המשפט לענייני משפחה באילת.

     הנתבע טען כי התובעת ניסתה לרצוח אותו וכי התובעת נכנסה לחדר בו הוא מאושפז בבית החולים, ללא רשות, וניסתה לרצוח אותו, רק הבן והבת באו לעזור, הם הספיקו להיכנס לחדר כאשר הנתבע, לטענתו, פרפר, הקימו צעקות אשר הזעיקו איש בטחון אשר לטענתם ראה את מצבו של הנתבע.

     הבת טענה באותו דיון כי היא מבקשת צו הגנה במעמד צד אחד בשל כך שהאב נמצא במצב של סכנת נפש ואם ינתן צו לפחות לשבוע יוכל האב לחזור לביתו.

32.     כב' השופט נדל אשר שמע את התיק באילת, הורה להעביר את התיק לבית משפט זה. תיק זה קיבל מספר 85770/01.

33.     ביום 21.1.02 התקיים דיון בענין זה.

לדיון התייצבו הנתבע והתובעת ונחקרו, כאשר היתה ביניהם מחלוקת אם כלל היה האירוע נשוא תמ"ש זה.

     שני הצדדים הסכימו כי יש להזמין את איש הביטחון שהיה מעורב באירוע ביום 18.11.01.

     באותו דיון ייצג את הנתבע עו"ד צוריאל בובליל.

באותו מועד ניתן צו המורה להזמין את איש הביטחון לדיון אשר נקבע ליום 23.11.02.

     הנתבע ביקש לדחות את הדיון מפעם לפעם בשל כך שטרם אותר איש הביטחון.

     ביום 30.1.02 התייצבה בתו של הנתבע והודיעה כי טרם עלה בידה לאתר את איש הביטחון.

     לא קבעתי תאריך נוסף לדיון והודעתי לבתו של הנתבע כי הדיון נדחה ללא תאריך וכאשר יודיע הנתבע כי איש הביטחון אותר, יקבע התיק לדיון.

     עד היום לא הוגשה כל בקשה לקיים את הדיון.

     חלפו למעלה מ- 4 חודשים מעת הגשת התביעה למתן צו הגנה, משלא הצליח הנתבע לאתר את איש הביטחון אשר לטענתו היה עד לניסיון לרצח. סביר להניח כי המעשה לא היה ולא נברא.

אין כל סבירות כי מעשה של ניסיון לרצח שתואר בדרמטיות כה גדולה על ידי הנתבע, מעשה שלטענתו היה נוכח איש בטחון בחלק ממנו, לא ניתן להוכחה ולא ניתן להזמין את איש הביטחון.

הנתבע לא הגיש כל בקשה בענין זה, אולם מאידך עתר לקבל פסק דין בתביעה כולה.

     מאחר ובדיון האחרון בצו ההגנה, יוצג הנתבע ע"י עו"ד בובליל אשר טען בלהט רב כנגד מעשה האלימות של התובעת, המתנתי לקבל הודעה כלשהי מטעם הנתבע באשר לאירוע אשר לגביו טען פרקליט כי הינו אירוע של ניסיון לרצח, אולם התברר כי תביעה אשר החלה בקול תרועה הסתיימה בקול דממה דקה.

34.     אשר על כן, התביעה למתן צו הגנה בתמש 85770/01, נדחית.

35.     נותר, איפוא, לדון בשני תיקים פתוחים:

     תמש 50572/98, העוסק בתביעת המזונות של התובעת.
     תמש 50574/98, העוסק בתביעה להתרת הנישואין שהגיש הנתבע כנגד התובעת.

עניינים אלה שלובים זה בזה ואדון בהם כאחת.
     
36.     הסמכות לדון בהתרת הנישואין נתונה לבימ"ש זה, לאחר שביום 21.1.99 נקבע ע"י נשיא ביהמ"ש העליון, כי לביהמ"ש במחוז ת"א והמרכז תהיה סמכות השיפוט בעניין התרת הנישואין של הצדדים.

     הסמכות נתונה, אולם נותר לברר מהו הדין אשר יחול על התרת הנישואין בין בני הזוג?

     סעיף 5 לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין מקרים מיוחדים, תשכ"ט - 1969, קובע כדלקמן:

"(א)     בית המשפט לענייני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בעניין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1)     הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני-הזוג;
(2)     הדין הפנימי של מקום מושבם המשות האחרון של בני-הזוג;
(3)     הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני-הזוג;
(4)     הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין - ובלבד שביהמ"ש לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על-פיו דינים שונים על שני בני-הזוג.

(ב)     באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני-הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות העניין.

(ג)     הסכמת בני-הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין".

37.     ב"כ הנתבע הגיעה למסקנה, כי הדין החל על הצדדים הוא דין מקום עריכת הנישואין, דהיינו הדין החל בפרגוואי.

     אין חשיבות מרובה בתיק זה לדון מהו הדין החל על הצדדים, משום שמדובר בדין זר ולא הוגשה חוו"ד, לא מצד הנתבע ולא מצד התובעת, להוכחת הדין הזר.

     ב"כ הנתבע מבקשת להחיל במקרה זה את חזקת "שוויון הדינים" ולטענתה הדין בישראל הוא הדין שיחול על הצדדים.

     לטעמי,      בעניין התרת נישואין, אין מקום להחיל את חזקת שוויון הדינים מכמה סיבות:

ראשית, במדינת ישראל אין דין אזרחי לעניין התרת נישואין, זולת חוק זה (חוק שיפוט בענייני התרת נישואין מקרים מיוחדים) ועל כן, אין חוק אשר לגביו אפשר להחיל את חזקת שוויון הדינים.

     אין במדינת ישראל דין המתייחס לנישואי תערובת, כאשר אחד מבני הזוג יהודי והשני אינו יהודי.

     פרופ' שאווה בספרו, הדין האישי בישראל, מהדורה רביעית מורחבת, הוצאת מודן, תשס"א - 2001, כרך א', פרק רביעי, עמ' 491, מסכם את הדין הנוהג בישראל כדלקמן:

"לסיכום, רואים אנו, כי הפסיקה המקומית סירבה להפעיל את הדין המקומי על סמך חזקת שוויון הדינים בענייני המעמד האישי, שלא מצאו הסדר אזרחי טריטוריאלי בחוק חילוני, ואלו הם בראש ובראשונה - ענייני נישואין וגירושין"

גם בשאר ענייני המעמד האישי, אין מחילים באופן אוטומטי את חזקת שוויון הדינים, אולם ניתן להפעילם בהתמלא 4 תנאים מצטברים כדלקמן:

"1.     כאשר קיימת בארץ הוראת חוק טריטוריאלית המסדירה אותו עניין בו מדובר, ואשר חלה על כל בעל-דין, המתדיין בבית-משפט שלנו, תהא אשר תהא השתייכותו הדתית. מכאן, ניתן להפעיל את חזקת שוויון הדינים, לעת עתה, רק באותם ענינים, אשר מצאו הסדר אזרחי טריטוריאלי בחוק חילוני, דהיינו: בעניני אימוץ ילדים, אפוטרופסות, ניהול נכסי נעדרים, יחסי ממון בין בני-זוג, ירושות צוואות ועזבונות (לרבות מזונות מן העזבון). ברם, לא ניתן להפעילה בענינים אחרים מתחום עניני המעמד האישי, ובראש ובראשונה - בעניני נישואין וגירושין, עליהם חל בארץ (לגבי אזרחים מקומיים) הדין הדתי של הצדדים.

2.     כאשר מדובר בעקרון בעל אופי אוניברסלי, המוכר על-ידי הארצות הנאורות. כלומר, כאשר מושגי הצדק האלמנטרי לגבי הענין הנידון הם אחידים ומקובלים בעולם, כגון: ירושת האלמנה, חובת הבעל לספק מזונות לאשתו, חובת אב לספק מזונות לילדיו הקטינים ועוד.

3.     כאשר אין חשש לקנוניה בין הצדדים, שיש בה כדי לפגוע בטובת הכלל, או באינטרסים של אלה שלא היתה להם האפשרות להופיע ולהתדיין.

4.     כאשר קיים קושי מעשי להוכיח את תוכנו של המשפט הזר."

במקרה דנן, לא ציינה ב"כ הנתבע מהו הדין המקומי החל במקרה זה, כך שאין מקום להסתייע בעיקרון חזקת שוויון הדינים, כאשר הדין בישראל אינו ידוע.

38.     יתכן ומעשה בגידה יהווה עילה להתרת נישואין בכל מקום בעולם שלא כטענת ב"כ התובעת, כי בגידה מהווה עילת גירושין רק בדין העברי. אולם טענות כלליות על קשרים עם גברים אחרים, טענות אשר נטענו באופן כללי בלבד ומעבר לטענות על מפגשים בין התובעת לגברים, לא נטענו וממילא לא הוכח מאומה.

     אין זה ברור כלל, כי מפגשים בין גבר לאשה מהווים עילה להתרת נישואין.

     טענות האלימות וחוסר סיכוי לשלום בית, אכן מהווים עילה אשר יש לשקלה בכובד ראש בתביעה להתרת נישואין.

     דא עקא, ברור לי, והוכח, כי גם בתקופה שבין הגשת התביעות בענייני האלימות, חיו הצדדים יחד בשלום בית.

     משנטענה בתיק האחרון טענה על נסיון לרצח, שנעשה בנוכחות קצין בטחון, אפשרתי לנתבע להזמין את העד, אולם, כאמור לעיל, התיק החל בכל תרועה רמה וגווע בקול דממה דקה.

     ניתן ללמוד מכך כי אלימות כפי שנטען לא היתה ולמעשה היא נטענה על ידי ילדי הנתבע כדי לטעון כי יש להתיר את הנישואין.

     בתו של הנתבע העידה במפורש במסגרת צווי ההגנה כי אין דעתה נוחה מנישואי אביה לאשה שאינה יהודיה.

     שקלתי אם יש מקום, כי ביהמ"ש יבקש חוו"ד של הדין הזר מיוזמתו, או יורה לצדדים להמציא את חווה"ד של הדין הזר, אולם נראה לי שאין זה מן הראוי לעשות כן.

     הנתבע סומך יתדותיו על חזקת שוויון הדינים, ובאופן זה מעוניין להוכיח את תביעתו ולזכות בסעד לו הוא מיחל.

     סעד זה אינו ניתן לקבל בדרך בה הלך הנתבע, ואין ביהמ"ש צריך לסייע בידו בכך.

     בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פד"י נא (2) 577, בסעיף 4, פסק כב' הנשיא השופט שמגר, כדלקמן:

"הטענה בדבר אי הוכחת הדין האישי, אמנם הועלתה רק בתחילת המשפט, אולם גם בשלב האמור, יכולה היתה המערערת לבקש רשות להבאת ראיות נוספות, לו טרחה לנהל ענייניה כדבעי".

אולם, ביהמ"ש ביוזמתו, לא ביקש חוו"ד.

סוף דבר, לא הוכח כי זה המקרה בו יש להורות על התרת הנישואין בניגוד לרצונה של התובעת.

39.     באשר לתביעת המזונות, התובעת אכן העלימה מביהמ"ש את העובדה כי היא עובדת בעבודות ניקיון ומשתכרת, אולם היקף השתכרותה לא ברור, אך אין ספק כי היא עובדת.

40.     ב"כ התובעת בסיכומיו טוען, כי על מקרה זה לא חל הדין האישי, וממילא הכלל הידוע בין שני צדדים יהודים כי "מעשה ידיה של אשה תחת מזונותיה", אינו חל במקרה זה.

     אין דעתי כדעתו.

     כאשר אשה אינה זקוקה למזונות בשל מעשה ידיה, אין בעלה חייב במזונותיה אף לפי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט - 1959.

     המזונות נפסקים למי שזקוק למזונות, אם התובעת אינה זקוקה למזונות בשל כך כי מעשה ידיה מספיקים למזונותיה, אין הנתבע חייב במזונותיה.

41.     ב"כ התובעת טוען בסיכומיו, כי אין זה סביר שהתובעת משתכרת כ-1,000 $ לחודש, כטענת הנתבע, מסכים אני עימו, אכן קשה להשתכר בעבודות ניקיון סכום של 1,000$ לחודש. אולם מאידך, סביר להניח כי בשל היקף עבודתה של התובעת, אכן היא משתכרת את הסכום הנתבע כ-2,100 ₪ לחודש.

     התובעת יכולה, איפוא, להתקיים מעבודתה ומהסכום אשר היא מקבלת מהפנסיה של הנתבע ובלבד שמדורה יובטח.

     התובעת אינה יכולה מתוך הכנסתה לשאת גם בעלות מדורה.

     התובעת זכאית גם לסכום של כ-700 ₪ מתוך הפנסיה של הנתבע, המגיעה לה כבת זוג ומבלי שהתובע נפגע מכך, שהרי מדובר בפנסיה המגיעה לבת זוג.

42.     כאשר מדובר בזכות אלמנטרית כמו מדור, לו זקוקה התובעת, יש להחיל במקרה זה את דברי כב' הנשיא שמגר בע"א 7038/93 הנ"ל (סעיף 6ב' לפסק-הדין):

"בהעדר אפשרות להביא ראיות על הדין האישי, הייתי רואה מקום לאמץ את הוראותיו של החוק הנ"ל מהתשי"ט. על פי פרשנותו המקובלת של החוק, מצטמצמת תחולתו במידה רבה. אולם כאשר נוצרות נסיבות בהן עלולה להשלל זכותו של בן זוג האחד לזכות בתמיכה הכלכלית הראויה מצב בן הזוג השני למרות נזקקותו המוכחת, מצדיק היישום של עקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שתוטל חובת מזונות על פי הקווים שהותוו בדין הנ"ל, גם אם אין בסעיף 2(ב) הוראה מפורשת כדוגמת זו שבסעיף 3(ב). הפקרת בן זוג למחסור ורעב הם בגדר פגיעה בכבוד האדם. בית המשפט אינו יכול להחשות ולהמנע מהחלת מערכת כללים חקוקה, כאשר זו נועדה מעיקרה לנסיבות בהן אין אמת מידה מוכחת אחרת. על כן הייתי מיישם הוראותיו של החוק במקרה כאמור."

43.     לסיכומיה צירפה ב"כ הנתבע את פסה"ד אשר ניתן ע"י כב' השופט גוטזגן בתמ"ש 12850/00 ובו מתייחס לציטוט הנ"ל כאימרת אגב, אשר יש בו סטיה מהדין האישי, באשר מנסים להרכיב על הדין האישי עקרונות כלליים.

     לדעתי, אין מדובר באמרת אגב, אלא ביסוד מוסד של כב' הנשיא שמגר, כי אין להוציא אשה נשואה, ללא מזונות, כל עוד לא בוטלו הנישואין והבסיס לחיוב, יכול להימצא בכל חוק שהוא, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

כב' השופט גוטזגן קבע כי מזונות זמניים אין לפסוק במקרה של ספק בחיוב אולם לא לאחר שמיעת הראיות.
     אין ספק, כי בעת שהיה הנתבע מעוניין לחיות עם התובעת, סיפק לה את מדורה.

     כיום, כאשר אין הוא מעוניין עוד לחיות עם התובעת, אין הוא חפץ לדאוג למדורה.

     אין הדבר עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועל כן, יש ליישם את הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), כפי שפסק כב' הנשיא שמגר בפסק דין סולומון הנ"ל.

44.     לאור העובדה, כי התובעת עבדה בעבודות נקיון והכחישה תחילה עבודה זו, אין מקום לפסוק עבורה מזונות מעבר לחיוב הנתבע במדורה של התובעת, והכנסתה מעבודות ניקיון יספיקו למחייתה השוטפת של התובעת.

45.     במהלך הדיון, העביר הנתבע את זכותו בדירה לבתו, אולם הדירה משועבדת למדורה של התובעת וכל העברה שהעביר הנתבע, הינה בכפוף לזכות המדור של התובעת.

46.     אשר על כן, נפסק כדלקמן:

א.     התביעה למתן צו הגנה בתמ"ש 85770/01 נדחית לאור העובדה, כי הנתבע לא הביא לעדות את קצין הביטחון, אשר לטענת הנתבע, יכול היה להעיד על מעשי התובעת.

ב.     התביעה להתרת נישואין, כפי שהוגשה, נדחית ואין מקום להחיל את חזקת שוויון הדינים.

ג.     התובעת זכאית לקבל מהנתבע מדור ברמה שלא תפחת מהמדור אשר בו התגוררה מאז שנישאה לנתבע.

     זכותה למדור לא תפגע בשל העברת הזכויות של הנתבע בדירה לבתו.

ד.     התובעת תמשיך לקבל מתוך הפנסיה של הנתבע, את החלק אשר הועבר אליה עד היום, ואשר על פי החוק והדין, חלק זה מגיע לה.

ה.     בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון