מזונות אישה לא עובדת

בית המשפט דחה את תביעת המזונות של האישה.
מאחר והיא אישה צעירה שעבדה לפני הולדת בנה, בנסיבות כאלה, כאשר הקטין נמצא בגן, אין כל סיבה מדוע התובעת לא תצא לעבוד.

להלן פסק דין בנושא מזונות אישה לא עובדת:

פסק דין

מבוא
1.     התובעים, אישה וקטין (י' ב. - יליד 24.6.98) הגישו תביעת מזונות נגד הנתבע, הנשוי לתובעת 1 והינו אביו של הקטין.

2.     הצדדים נישאו כדמו"י ביום 3.3.98.
     לשני הצדדים אלו נישואים שניים. לאישה שתי ילדות מנישואיה הקודמים: מורן - ילידת 21.11.82 ואוראל - יליד 12.3.91.
     שניהם מתגוררים עם אימם.
     לנתבע ילדה מנישואיו הקודמים: חן - ילידת 29.3.86.
     הנתבע משלם מזונות עבור בתו חן והאישה מקבלת מזונות עבור הבת אוראל (הבת מורן בגירה).

3.     הצדדים ניהלו מערכת יחסים בעוד הנתבע נשוי, החל ממרץ 94 ומיולי 94 הם התגוררו ביחד (ר' סע' 4 א' לכתב התביעה המתוקן) ונישאו כאמור ביום 3.3.98.
     התובעת העידה בבית הדין הרבני, במסגרת הסכסוך שבין הנתבע לאשתו דאז ובעקבות עדותה, בית הדין כפה על גירושיו של הנתבע מאשתו (ר' עמ' 61 ש' 10 - 17).

4.     לאחר לידת הקטין ב-24/6/98 התחילו הסכסוכים בין הצדדים.
     בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 8/6/99 טענה התובעת כי הנתבע "חוטף קריזות של עצבים, רב, מקלל, שובר ואף מפריע לנתבעת (צ"ל לתובעת) לישון כדי למוטט אותה וגורם לה לישון באוטו, ללכת למשפחה ולחברים" (סעיף 3 וכן סעיף 5). "לאחר לידת הקטין ועוד בבית היולדות התנהג הנתבע באלימות" (סעיף 6 וכן ר' סע' 8).

5.     לאחר הגשת תביעת המזונות, החלה התובעת בהגשת בקשות לצווי הגנה נגד הנתבע.
בתצהיר התומך בבקשה לצו הגנה שהוגש ביום 6/6/99 (תמ"ש 45741/99), טענה התובעת כי הנתבע נוהג להכות אותה ולהשפיל אותה "וכדי שיפסיק להכות אותי הוא מבקש ממני דברים ביניהם שרותי מין והשפלות למיניהן".
     למרות דבריה החמורים שהתובעת הטיחה בנתבע, התובעת הודיעה לבית המשפט ביום 8/6/99, דהיינו יומיים לאחר שהגישה את הבקשה, כי היא מבקשת לבטל את הדיון שנקבע מאחר והצדדים הגיעו להסדר ביניהם. לפי בקשתה נמחקה הבקשה לצו הגנה.
     בתצהיר התומך בבקשה לצו הגנה שהוגש ביום 13/7/99 (תמ"ש 45242/99) טענה התובעת כי הנתבע מקלל אותה, משתולל, שובר ואיים עליה ברצח. בדיון שהתקיים ביום 15/7/99 הכחיש הנתבע את כל טענות התובעת, אך הסכים, מבלי שהוא מודה בכל טענה, שלא להכנס לדירה במשך חצי שנה.

     בתצהיר התומך בבקשה לצו הגנה שהוגש ביום 14/11/00 (תמ"ש 45244/99), טענה התובעת כי הנתבע מאיים עליה וכי הגישה תלונות בקשר לכך (האיומים ארעו לפי דבריה ביום 24/7/00 ו-20/9/00).
כמו כן התובעת טענה בתצהירה כי הוגשה נגד הנתבע תלונה בקשר להטרדה מינית של בנה הקטין מנישואיה הקודמים, אולם העתק התלונה לא צורף לתצהיר למרות שהתלונות בגין האיומים צורפו. התובעת מציינת בתצהירה כי הנתבע הטריד גם אותה מינית.
     בגין האיומים שנטענו כלפי הנתבע שארעו ביום 11/7/99 הוגש כתב אישום, אולם הנתבע זוכה (ר' נ/5).

     כל אישום לא הוגש נגד הנתבע בגין הטרדה מינית של בנה של התובעת או כלפיה.

ביום 28/10/00 (תמ"ש 45246/99) התובעת הגישה בקשה להארכת צו הגנה בגין חשש שהנתבע יגרום נזק לרכב שלה או שהנתבע ימכור אותו. בדיון שהתקיים ביום 15/11/00 הסכים הנתבע, מבלי שהוא מודה בכל טענה נגדו וצו ההגנה הוארך עד 31.11.01.

ביום 20/5/01 הנתבע הורשע בגין איומים כלפי התובעת בת"פ 13352/00 ונגזר עליו עונש של ארבע חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים (הנתבע טוען שהוא הגיש ערעור).
     האיומים הושמעו ביום 19.1.00, דהיינו כחצי שנה לאחר שהנתבע עזב את הבית (ר' סעיף 8 שלהלן).

6.     ביום 1/11/00 הגיש בעלה לשעבר של התובעת, בקשה לצו הגנה נגד הנתבע (תמ"ש 45243/99). בתצהיר התומך בבקשה טען הבעל לשעבר, כי ביום 20/9/00 הוגשה תלונה למשטרה בגין הטרדה מינית של בנו. הבעל לשעבר נפגש, לטענתו, עם פקידת הסעד וזו מסרה לו כי הקטין יתוחקר על ידי חוקרת ילדים.
     הבעל לשעבר טוען שהנתבע אינו מתגורר עם התובעת מזה מספר חודשים, אך נוהג להסתובב סביב הבית (ר' תצהיר מיום 1/11/00).
     כבר בשלב זה יש להדגיש, כי לא הובא בפני כל מידע או מסמכים על התלונה בגין הטרדה מינית ועל תוצאותיה ונראה כי התובעת הצליחה לגייס אף את בעלה לשעבר להאשמת שווא כנגד הנתבע וזאת במסגרת מלחמתה בנתבע.

7.     השופט גלעד נויטל זיכה את הנתבע מהאישום הפלילי שהוגש נגד הנתבע בגין אלימות כלפי התובעת שהופעלה לפי הטענה ביום 11/7/99, דהיינו 11 יום לפני שהנתבע יצא מהבית.
בהכרעת הדין (נ/5) קבע השופט נויטל את התרשמותו מהתובעת, ואלה דבריו:

"המתלוננת נשמעה ונראתה בדיוני ביהמ"ש בכלל וכשהעירה בכל הקשור לנאשם בפרט, בעלת מזג סוער, אימפולסיבית, תזיתית, נתונה לסערת רוח ורגש, נוקטת הגזמה, מפגינה "עצבים", עצבנית ואובססיבית בכל הקשור לנאשם".
     השופט נויטל לא האמין לתובעת כי הנאשם היכה אותה, דחף אותה ושהיא נפצעה ברגלה. השופט נויטל האמין לטענת הנתבע כי הוא הרחיק את עצמו מהבית "בהתחשב ברצונו של הנאשם לנתק מגע ממתלוננת זו".

8.     הנתבע עזב את הבית ביום 22/7/99 (ר' צו הגנה מיום 15/7/99 תמש 45242/99, סעיף 1 לתצהירה של התובעת בתמ"ש 45246/99 בו היא מצהירה "בעלי ואני חיים בנפרד מתאריך 22/7/99" וכן ר' תסקיר סעד מיום 11/1/01).
     כנראה שהצדדים חזרו להתגורר ביחד לתקופה קצרה ביותר, אולם ניתן לומר כי הפרוד הוא החל מיולי 1999.

9.     בכל הכבוד, אני מצטרף לדבריו של השופט גלעד נויטל לגבי התנהגותה של התובעת כלפי הנתבע ואני משוכנע שהנתבע עזב את הבית בגלל התנהגותה של התובעת כלפיו, כפי שתוארה על-ידי השופט גלעד נויטל בהכרעת הדין הנ"ל.
     בנוסף לכך, יש להדגיש כי התובעת הטיחה בנתבע אשמות חמורות ביותר על אלימות (ממנה זוכה) על הטרדה מינית כלפיה וכלפי בנה מנישואיה הקודמים, שבגינם לא הוגש אישום נגדו. במלחמתה נגד הנתבע התובעת לא היססה לערב את בנה מנישואיה הקודמים ולהביא לכך שהוא יחקר על ידי חוקרת נוער ולערב את בעלה לשעבר, כדי שיגיש בקשה לצו הגנה נגד הנתבע.
     
     וכך כותב ד"ר שרשבסקי בספרו:

     "אם אין לה טעם מספיק לעזיבת הבית או אם היא עצמה אשמה בקטטה ועזבה את הבית ("אם המניעה ממנה") או מחמת זה הוא יצא. היא מפסידה מזונותיה, כי בזה היא מונעת מעצמה למלא את חובותיה כלפיו, מבלי שתהא טענה מצדיקה בפיה".
(ר' ד"ר שרשסקי, דיני משפחה, מה' 4, עמ' 132).

כאמור בסעיף 5 סיפא דלעיל, האיומים שהנתבע הורשע בגינם אירעו לאחר כחצי שנה מיום עזיבת הנתבע את הבית ובקשר להסדרי הראיה בין הנתבע לקטין ואין להם קשר לסיבות שגרמו לו לעזוב את הבית, שמקורם כאמור בתובעת.

לפיכך אני קובע כי לאשה אין כל אמתלא מבוררת, ואף קלה כנוצה לכך שהנתבע אינו חי איתה וכי הסיבה שהנתבע אינו חי עמה מקורה בהתנהגותה כלפיו, שאינה מאפשרת המשך החיים המשותפים.
     התוצאה של התנהגותה של התובעת היא שלילת זכותה למזונותיה, על פי המשפט העברי, החל על מזונותיה מכח סעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959.

10.     לא די בכל אלה, אלא שהתובעת מנהלת מאבקים נגד הנתבע לגבי הסדרי ראייה בינו לבין הקטין, ללא כל הצדקה, דבר הגורם נזק לקטין (ר' החלטה מיום 19/11/01 עמ' 66 - 69).

הכנסות הנתבע
11.     הנתבע חבר ב"אגד". הנתבע הגיש תלושי שכר מחודש יוני 1998 ועד אפריל 1999. סה"כ שכרו נטו לחודשים הנ"ל מסתכם בסך 108,757 ₪, דהיינו 9,063 ₪ נטו בממוצע לחודש.
     הנתבע הגיש גם תלושי שכר לחודשים דצמבר 2000 עד אפריל 2001. סה"כ שכרו נטו בתקופה זו מסתכם בסך של 40,515 ₪, דהיינו סך של 8,103 ₪ נטו בממוצע לחודש.
     הנתבע לא המציא תלושי שכר לתקופה מאי 99 עד נובמבר 2000 ואף לא טפסי 106.
     התובעת צרפה למסמכיה תלוש משכורת של הנתבע לחודש נובמבר 1999 לפיו הכנסתו הייתה בסך 16,139 ₪ נטו.

     כאשר מחלקים את כל הכנסתו נטו של הנתבע על פי תלושי המשכורת שהוגשו, התוצאה היא כי לנתבע הייתה הכנסה של 9,189 ₪ נטו בממוצע בחודש ממשכורתו.

12.     התובעת טוענת כי לנתבע הכנסות ממקורות נוספים. לנתבע מניה של אגד ומניית ניצב"א, אולם התובעת לא הצליחה להוכיח כל הכנסה שוטפת ממניות אלה.

13.     התובעת טוענת כי לנתבע הכנסות מ"מנקו" המהווה זיכוי בגין מכירת כרטיסים, אולם הנתבע טען, ואני מאמין לו, כי הסכום המתקבל מכך מתקזז כנגד חוסר בקופת הכרטיסים שלו (עמ' 53 ש' 5).

     יתר על כן, התובעת עצמה טוענת שההכנסה בגין "מנקו" רשומה בתלוש המשכורת של הנתבע (ר' סעיף 57 לסיכומיה).
     התובעת הודיעה בדיון ביום 25.2.01 כי תביא עדים לעניין ה"מנקו" (ר' עמ' 27 ש' 13 - 16 לפרוטוקול), אך לא הביאה כל עד.
     לפיכך, אני קובע כי התובעת לא הצליחה להוכיח כל הכנסה ממקור זה.

14.     לנתבע הכנסות מפקדון שהפקיד לטובת בתו חן בסך 5,400 ₪ בשנה, החל מיום 14.1.98 ועד 14.1.2003. סכום זה צמוד למדד שפורסם ביום 15.12.97, דהיינו מדד נובמבר 1997. (ר' הסכם נספח 49 לתצהיר עדותה הראשי של התובעת, שאושר בתמש 46500/97).
     דהיינו לנתבע הכנסה חודשית נוספת בסך של כ- 500 ₪ בחודש וזאת עד 14.1.01.

15.     לנתבע מלוא זכויות בדירה בחולון והוא העביר בשנת 1995 שני שליש מזכויותיו להוריו, הדירה מושכרת תמורת סך של 530 דולר בחודש. הנתבע מודה כי הוא מקבל את שכר הדירה (ר' סעיף 11 לסיכומיו).
     טענות הנתבע בסעיף 11 לסיכומיו בגין הוצאותיו אינן רלבנטיות להכנסה משכר הדירה, לפיכך אני קובע כי לנתבע הכנסה נוספת בסך 530 דולר בחודש, דהיינו סך של 2,400 ₪ בחודש (לפי שער דולר ממוצע).

16.     לפיכך, אני קובע כי לנתבע הכנסה שוטפת ממשכורת, שכר דירה ומפקדון של בתו חן בסך 12,000 ₪ בחודש וזאת עד 14.1.03 ומיום 15.1.03 סך של 11,500 ₪ בחודש. מתוך סכום זה הנתבע משלם מזונות לבתו מנישואים קודמים בסך 2,350 ש"ח (ר' הודאת התובעת בכך בסעיף 10 לתצהיר עדותה הראשי).
     לפיכך הכנסתו נטו היא בסך 9,650 ש"ח בחודש.

צרכי הקטין
17.     כידוע דרך המלך להוכחת צרכי התובעים למזונותיהם היא בדרך שמוכיחים כל תביעה כספית, דהיינו הוכחה נאותה ומדויקת של המרכיבים וההוצאות (ר' ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ' (1) 69, 71).
     להלן נבחן האם התובעת הוכיחו את צרכי הקטין בדרך כפי שקבע הנשיא שמגר בפרשת כהן הנ"ל.

שכר דירה
18.     התובעת המציאה חוזה שכירות כאשר שכר הדירה הוא בסך 780 דולר לחודש.
     זהו סכום סביר עבור 4 נפשות כאשר שתיים מהן (האם והבת הגדולה) הן בוגרות.
     כידוע חלקו של קטין בדמי השכירות ובהוצאות החזקת הבית הם בשיעור של שליש כאשר הוא ואמו גרים לבדם באותה דירה (ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר, פדאור).
     במקרה שלפנינו מתגוררים בדירה גם שתי הבנות של האישה מנישואיה הראשונים כך שחלקו של הקטין בהוצאות הנ"ל צריכה להיות בשיעור של 15% וחלקה של התובעת הוא בשיעור של 50% (חלקה של הבת הקטינה 15% וחלקה של הבת הגדולה 20%).
     לפיכך, חלקו של הקטין בשכר הדירה הוא בסך של 117 דולר.

מזון, חומרי ניקוי, ביגוד והנעלה, טיטולים, צעצועים ומשחקים, שונות והוצאות החזקת הבית

19.     הנשיא שמגר קבע בפרשת כהן הנ"ל:
     "האישה הייתה התובעת... ומחובתה הייתה להוכיח את טענותיה. הטענה כי היא אינה שומרת קבלות או אינה רושמת את ההוצאות אינה טענה כלל בנסיבות כגון אלה: התביעה הוגשה בשנת 1982 ואם לא היו בידי האישה רשומים בעת הגשת התביעה, בשל כך שלא הכינה אותם בתקופה שלפני הגשת התביעה, הרי היו יכולים להיות בידה רישומים בין הזמן שחלף אחרי הגשת התביעה ועד מועד מתן עדותה בינואר 1985."

20.     מיום הגשת התביעה 8.6.99 ועד מועד הגשת תצהיר העדות הראשית של התובעים (1.2.01) חלפו 19 חודשים.
     התובעת לא פעלה כפי שקבע הנשיא שמגר, לא הגישה את כל הקבלות והאישורים בגין ההוצאות הנ"ל ואף לא עשתה רשימה של ההוצאות מדי חודש בחודשו. התובעת הודתה בכך (ר' עמ' 41 ש' 10).

     התובעת צירפה דוגמיות של קבלות ואישורים שעל פיהן לא ניתן לקבוע מה היו צרכיה במשך כל התקופה של 19 החודשים.
     כך, לגבי מזון צורפו רק 3 קבלות שופר-סל רמת השרון (מסמכים 126, 127 לתצהיר עדות ראשית המתייחסות ל- 21.11.00, 2.3.01 ו- 3.1.01).
לגבי חומרי ניקוי צורפו רק 4 קבלות מסופר-פארם (מסמכים 113, 114, 115, 116).
     וכן לגבי ביגוד והנעלה, צעצועים ומשחקים, הוצאות שונות.
     לגבי הוצאות טלפון - צורף רק חשבון אחד (100);
     לגבי גז - צורפה רק קבלה אחת (100);
     לגבי חשמל - צורפו רק 2 חשבוניות (101, 102);
     לגבי ארנונה - צורפה רק קבלה אחת (103);
     לגבי מים - צורפה רק קבלה אחת (103);
     לגבי כבלים - צורפה רק קבלה אחת (104).
     (יש לציין כי אומנם התובעים לא היו מיוצגים, אולם ניכר כי התובעת נעזרה בעורך דין בכל הקשור להכנת המסמכים והראיות) ואף הודתה בכך (ר' עמ' 36 ש' 18 ועמ' 41 ש' 2).

21.     לנוכח מחדלים אלה של התובעת להוכיח את התביעה בגין הנושאים הנ"ל כדבעי, עלי לפסוק בדרך של אומדן והערכה על פי ניסיון החיים שלי כשופט היושב בתוך עמו (ר' ע"א 935/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט (3) 822, 828 ה'; ע"א 600/82 נחום נ' נחום, פ"ד לז (4) 677; ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח (3)29; ע"א 246/69 אל-על נ' אל-על, פ"ד כג (2) 305, 306).

גן
22.     בכתב התביעה נדרש הנתבע לשלם עבור הגן של הקטין סך של 1,250 ₪ בחודש. לתצהיר עדותה הראשי של האישה לא צורף כל אישור על עלות הגן.
     לכתב התביעה המתוקן צורף אישור מיום 17.7.99 לפיו הקטין נרשם לגן חנה החל מיום 1.9.99 ושכר הלימוד הוא 1,250 ₪ בחודש וכן חוגים בסך 70 ₪ לחודש (ר' עמ' 29 ש' 18 - 22).

     התובעים צרפו (ת / 8) אישור על שכר לימוד של הקטין בגן בשנת תשס"ב (גן טרום חובה), סה"כ 6,971 ₪ בשנה, דהיינו סך של 581 ₪ בחודש.
     התובעים לא צירפו ולו קבלה אחת על תשלום עבור הגן חנה ועבור גן טרום חובה.

     האישה טוענת שהיא אינה עובדת. לפיכך לא היה כל צורך להכניס את הקטין לגן לפני שמלאו לו שלוש שנים.
     כידוע, רק ממלאות לקטין שלוש שנים יש צורך הכרחי של הקטין להיות בחברת בני גילו והגן הוא המקום המתאים לכך וזאת לצורך התפתחותו והשתלבותו בחברה. עד גיל שלוש הקטין מרוכז בעצמו ואין הוא מפיק הרבה מהליכה לגן.
     אמהות עובדות נוהגות להכניס ילדים בגיל שלמטה מגיל שלוש לגן או למעון על מנת שהן תוכלנה לצאת לעבוד וזהו צורך שלהן, אך לא צורך של הקטין.
     לפיכך יש לחייב את הנתבע בגין הגן רק מיום 1.9.01 ואילך וכאמור הסכום הוא 581 ₪ בחודש וזאת עד כניסתו לגן חובה (הסכום כולל חוגים בגן).

עוזרת בית ובייבי סיטר
23.     התובעים לא הוכיחו הוצאות בגין עוזרת בית, לאחר הגשת התביעה. ביום 23/1/00 התובעת הצהירה כי אין לה עוזרת בית (ר' עמ' 3 ש' 21 לפרוטוקול מיום 23/1/00).
     לגבי בייבי סיטר - כאשר האישה אינה עובדת ותובעת מזונות, אין להטיל על הנתבע הוצאות בגין בייבי סיטר והוצאות ניקיון הבית.
     יתר על כן בכתב התביעה אין כל תביעה בגין בייבי סיטר.
     לפיכך אני דוחה את דרישת התובעים בקשר לעוזרת בית ובייבי סיטר.

דמי טיפול
24.     בכתב התביעה המתוקן לא נתבעו דמי טיפול.
     לפיכך לא ניתן ליתן לתובע סעד שהוא לא ביקש אותו.
     אין מדובר בסכום בגין נושא שנתבע בגינו סכום מסוים ובמהלך המשפט ניתן להוכיח כי הסכום השתנה, אלא בנושא עצמו שלא נתבע כלל.
     יתר על כן אין פוסקים גם עבור גן וגם עבור דמי טיפול.
סיכום צרכיו של הקטין
25.     על פי כל האמור אני אומד את צרכיו של הקטין עד כניסתו לבית הספר בסך של 1,100 ₪ בחודש ובסך של 1,300 ₪ בחודש מכניסתו לבית הספר ואילך. "בדרך כלל ההוצאות למזונות הילדים אינן פוחתות כשהילדים גדלים ולא פעם הן אף גדלות" (ר' ע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס, פ"ד ל (2) 358).
     סכום זה אינו כולל את קצבת הילדים המתווספת לסכום המזונות ואינו כולל את חלקו בשכר הדירה, בהוצאות עבור הגן (כאמור בסעיף 16 דלעיל) ובגין הוצאות רפואיות חריגות.

     כאמור, בסעיף 18 דלעיל, חלקו של הקטין בשכר הדירה הוא בסך 117 דולר בחודש.
כאמור בסעיף 22 דלעיל, ההוצאה בגין הגן והחוגים בגן הוא בסך 581 ₪ בחודש וזאת מיום 1.9.01 ועד כניסתו של הקטין לגן חובה.

מזונות האישה
26.     כאמור בסעיף 9 דלעיל, אני דוחה את תביעת המזונות של התובעת.
     יתר על כן, התובעת היא אשה צעירה שעבדה לפני הולדת הקטין (ר' הודאתה בעמ' 57 ש' 21) ואני מאמין לדברי הנתבע כי הנתבעת עבדה כאמור בעדותו של הנתבע (ר' עמ' 56 ש' 2,1; עמ' 58 ש' 4, 5; עמ' 87 ש' 4-8; עמ' 59 ש' 13 - 17).
     בנסיבות כאלה, כאשר הקטין נמצא בגן, אין כל סיבה מדוע התובעת לא תצא לעבוד. (ר' ד"נ 23/69 יוסף נ' יוסף, פ"ד כ"ד (1) 792, 799-801; ע"א 876/95 אברהם נ' אברהם (טרם פורסם); ע"א 5930/93 פדן נ' פדן, דינים עליון; ע"א 6136/93 ביקל נ' ביקל, פדאור, תמ"א (ת"א 324/94 עברון נ' עברון (טרם פורסם שניתן ע"י השופטת ס. רוטלוי ועע"מ 117/97 ששון נ' ששון שניתן ע"י סה"נ ח. פורת ביום 19/4/98 (טרם פורסם).

התוצאה
27.     לפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לידי התובעת 1 עבור מזונותיו של הקטין ירין, סך של 1,100 ₪ בחודש מיום 8.6.99 ועד כניסתו לבית הספר וסך של 1,300 ₪ ממועד זה ואילך. כמו כן הנתבע ישלם בנוסף עבור:

(1)     חלקו של הקטין במדור סך בשקלים השווה ל- 114 דולר בחודש.
(2)     סך של 581 ₪ בחודש עבור הגן של הקטין החל מיום 1.9.01 ועד כניסתו לגן חובה.

     (3)     עבור מחצית מכל ההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין שאינן
מכוסות על ידי קופת החולים, לאחר שהצורך בכך נקבע על פי
אישור רפואי.

          כל הסכומים הנ"ל יקראו להלן "סכום המזונות".

28.     סכום המזונות ישולם לידי התובעת 1 לא יאוחר מ- 8 לכל חודש החל מיום 8.6.99 ועד למלאת לקטין 18 שנה או עד סיום לימודיו בבית ספר על יסודי, עפ"י המאוחר מבין השניים.

29.     בעת שירותו של כל קטין בשירות חובה בצה"ל, יהיה סכום המזונות שעל הנתבע לשלם לאם הקטין עבורו, בסך 400 ש"ח בחודש ועוד 38 דולר בחודש.

30.     סכום המזונות בשקלים יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן ויתעדכן מדי שלושה חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים, כאשר המדד הבסיסי הוא המדד הידוע היום (המדד שפורסם ביום 15.4.02).
     סכום המזונות הנקוב בדולרים ישולם על פי שער החליפין היציג של דולר ארה"ב הידוע ביום שנועד לתשלום.

31.     סכום המזונות או חלקו שלא ישולם במועדו, ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום שנועד לתשלום ועד למועד התשלום בפועל.

32.     קצבת הילדים מטעם המוסד לביטוח לאומי, תשולם לאשה ותהיה בנוסף לסכום המזונות הנ"ל.

33.     הנתבע רשאי לקזז מסכום המזונות שחוייב בגין התקופה 8.6.99 עד 7.6.02 את הסכומים ששילם עבור המזונות בתקופה זו.

34.      אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון