מזונות אישה בנישואים אזרחיים

במהלך השנים התפתחו לצד הדין הדתי רכיבים רבים של דיני משפחה, דינים אזרחיים. לצד הנישואים עפ"י הדין הדתי גדל מספרם של אלה הבוחרים למסד את יחסיהם אם בדרך של נישואים אזרחיים ואם בדרך של חיים משותפים כיודעים בציבור.

ההתפתחות המשפטית מחייבת איפוא מתן מענה לבעיות הנוצרות במערכות יחסים אלה.

מר שחר ליפשיץ במאמרו "נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד היודעים בציבור", עיוני משפט, כרך כ"ה, חוברת 3, הוצאת רמות, עמ' 741, מתייחס לנושאים הקשורים למעמדם של ידועים בציבור ולדעתו ניתן להשתית את זכויות הידוע/ה בציבור על עקרון השוויון ועל עקרונות לבר - חוזיים.

מאמרו המאלף של מר ליפשיץ מתייחס בחלקו גם לנושא מזונות הידוע/ה בציבור. לדעתו, במערכת היחסים שבין הידועים בציבור ניתן לחייב במזונות משקמים.טענתו, כי גם אם מערכת היחסים של ידועים בציבור אינה מגבשת התחייבות חוזית למזונות משקמים.
     
לדעתו, ניתן לבחון את הזכויות והמחויבות המשפטית בין הידועים בציבור אף דרך הפריזמה החוזית מאחר ודיני החוזים המודרנים, אינם מחויבים בדרך, כלל למבחנים פורמליים נוקשים. להיפך, יש בהם נכונות להסיק על קיומן של ההתחייבויות חוזיות מהתנהגויות ופרקטיקות של הצדדים גם כאשר אלה לא גובשו לחזה כתוב ומפורט.

גישה זו, שהיא נכונה במערכת היחסים שבין ידועים בציבור נכונה כמה וכמה במערכת יחסים שבין בני זוג הנשואים בנישואים אזרחיים, כאשר בעצם הנשואים, ביקשו לעניק ליחסיהם מעמד חוזי שהוא מעבר למעמד של ידועים בציבור.

להלן החלטה בנושא מזונות אישה בנישואים אזרחיים:

החלטה

עניינה של החלטה זו, בעיקרה, זכות התובעת 1, הנשואה בנישואין אזרחיים לנתבע, למזונות.
התובעות, אשתו ובתו של הנתבע, הגישו ביום 11.3.02 תביעה למזונות כנגד הנתבע.
ביום 14.2.02 הגיש הנתבע, בקשה לדחיית תביעת התובעת 1 על הסף, בבש"א 1923/02.
בין לבין, פיטרה התובעת 1 את בא כוחה ועתרה לדחיית מועד הדיון. בקשתה נעתרה, שלושה דיונים התקיימו בתוך שבועיים וחצי, כדי לאפשר לתובעת, המיוצגת כיום ע"י עו"ד כהן, להשלים את טיעוניה בע"פ לעניין בקשת הנתבע למחוק את תביעתה על הסף. בתום הדיון, איפשרתי לב"כ הצדים להשלים את טיעוניהם המשפטיים בכתב בסוגיה זו.

ואלה עובדות הנדרשות לעניינו

1.      התובעת 1 והנתבע הכירו בשנת 1986 ובשנת 1989 נולדה בתם, התובעת 2, שהנה קטינה כבת 13.

2.     לטענת התובעת, הכירו הצדדים זה את זה בניו-יורק בעת ששניהם היו תושבי ארה"ב.
     אין מחלוקת כי שני הצדדים היו נשואים לבני זוג אחרים באותה עת. התובעת היתה נשואה בנישואים אזרחיים והנתבע היה נשוי כדמו"י לאשתו הראשונה.

3.     אין מחלוקת, כי לאחר ששני הצדדים התגרשו מבני זוגם, חזרו לארץ ביולי 91 ומאז הם חיים בארץ.

4.     הצדדים נסעו לניו יורק ונישאו שם זל"ז בנישואין אזרחיים ביום 27.7.92.

5.     התובעת נחקרה על תגובתה בבש"א 1923/02 הנ"ל והעידה, כי עד לשנת 1997 התגוררו הצדדים בשכירות. עוד העידה, כי אין לה אזרחות אמריקאית חרף נישואיה לאזרח אמריקאי וכי יש לה רשיון עבודה בארה"ב.

6.     בכתב התביעה לא פרטה התובעת עילת תביעת המזונות כנגד הנתבע, למעט טענת התובעת בסעיף 38 לכתב התביעה, כי הנתבע יכול "עפ"י הכנסותיו, ומחוייב עפ"י הדין ועפ"י רמת החיים לה הרגיל את משפחתו עד כה, לעמוד בסכום המזונות הנתבע".

7.     בכתב ההגנה טען הנתבע, כי יש לדחות את תביעת מזונות התובעת 1, על הסף, מאחר ובני הזוג נישאו בנישואין אזרחיים בלבד ולא בנישואין כדמו"י. לטענתו, אין התובעת 1 זכאית עפ"י דין למזונות ויש לבחון זכאותה בטרם ינתן צו ולו גם זמני בעניין מזונותיה. (סעיף 5 לכתב ההגנה)
8.     כאמור, טרח הנתבע והגיש בעניין זה בקשה לדחות על הסף את תביעת המזונות, ככל שהיא מתייחסת למזונות התובעת 1.
     במסגרת הבקשה שב ופרט את הנימוקים המשפטיים בגינם, אין לטענתו, לתובעת 1 זכות למזונות ותמציתם בקצירת האומר כדלקמן:

א.     הדין האישי החל על הנתבע הנו הדין העברי.

ב.     נישואי הצדדים אינם תקפים עפ"י הדין העברי ולפיכך אין התובעת זכאית למזונות.

ג.     יש לאבחן המקרה דנן מנסיבת ע"א 191/51 סקורניק נ' סקורניק פד"י ח 141 ומע"א 680/81 שמואל נ' שמואל , פד"י לט (4) 394.
     שם דובר על בני זוג שנישאו כאשר לא היו אזרחי מדינת ישראל או תושביה.
     במקרה דנן, בעת הנישואין היו הצדדים תושבי המדינה.

ד.     נסיבות המקרה דנן הנן זהות לעניין שנדון בתמ"ש 58920/97 בורוכוביץ שם נקבע ע"י ערכאה דלמטה כי הצדדים שנישאו בנישואי פרגוואי, אינם נשואים עפ"י דיני מדינת ישראל וכפועל יוצא אין התובעת זכאית למזונות.
     ב"כ המשיב תומך יתדותיו אף בפסה"ד שניתן בערעור על פס"ד בורוכוביץ הנ"ל בעמ"ש 1044/99.

ב"כ המשיב, נימק את בקשתו כדבעי וביסס טיעוניו המשפטיים, במשנה סדורה, על פסקי דין לרבות הפניה לדין העברי ולדעתו של פרופ' שאוה בספרו הדין האישי בישראל כרך שני עמ' 554.
לטענתו, משברור, כבר בשלב התחלתי זה, כי אין מגיעים לתובעת מזונות, בהיות הצדדים בעת נישואיהם, יהודים פנויים תושבי הארץ ואזרחיה אשר בחרו להינשא בניו-יורק בנישואין אזרחיים, אין לפסוק לתובעת מזונות ולו גם מזונות זמניים.

9.     מנגד, בכתב תגובתו לבקשה, פרש ב"כ התובעת דאז את נימוקיו לדחית הבקשה וטענותיו:

א.     למשיבה עילה לחיוב המבקש במזונותיה מכוח קשר הנישואין ביניהם.

ב.     אפילו נניח, כי הדין האישי אינו מעניק עילת תביעה למשיבה, הרי שהיא זכאית להוכיח קיומו של הסכם בינה לבין המבקש לפיו הוא חייב במזונותיה ובכל מקרה היא זכאית למזונות מכוח עקרון תום הלב וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

ג.     בכל מקרה אין לדון בסוגיה זו בשלב המזונות הזמניים, שכן מדובר בצו זמני וביהמ"ש רשאי לפסוק מזונות זמניים גם כאשר העילה מוטלת בספק וראה לעניין זה ע"א 342/83 גלוזמן, פ"ד לח (4) 105. די לצורך כך, כי הנישואין תקפים במקום עריכתם ואין מחלוקת, כי נישואי הצדדים תקפים בארה"ב עפ"י הדין האמריקאי.
10.     איפשרתי לצדדים, כאמור, להגיש סיכומיהם בכתב.
     בסיכומיו, מציין ב"כ הנתבע, כי בכתב התביעה לא ציינה התובעת 1, כי תביעתה מושתת על עילת ההסכם או על עילת תום הלב, או על הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב - 1992. לפיכך, אין ביהמ"ש יכול ליתן לה סעדים על בסיס טענות שזיכרן לא בא, בכתב התביעה.
     עוד טוען ב"כ הנתבע, כי יש לאבחן עובדות מקרה זה מפסקי הדין שצוטטו ע"י ב"כ התובעת 1 דאז.
     טוען ב"כ הנתבע, כי אין מחלוקת שהתובעת 1 איננה מעוניינת להמשיך ולחיות עם הנתבע ואין זה המקרה הראוי שבו יש לפסוק מזונות לאישה שאיננה רוצה לחיות עם בעלה ושאין כל סיכוי לחייהם המשותפים.

11.     מנגד, טוען בא כוחה הנוכחי של התובעת (בטרם התקיים הדיון הראשון החליפה המשיבה את בא כוחה), כי אין מקום לדחיית התובענה על הסף. ההלכה היא, כי ביהמ"ש יבחן מה הם הסיכויים ואפילו הם קלושים ביותר, יאפשר לתובע להוכיח, את תביעתו.
     לטענתו, אכן היו הצדדים אזרחי הארץ ותושביה בעת עריכת הנישואין בארה"ב.
     יחד עם זאת, המבקש הינו אזרח ארה"ב חזר לארץ במעמד של תושב זר, זיקתו לארה"ב מוכחת הוא חי בארה"ב 15 שנים ואף המשיבה התגוררה בארה"ב כ-10 שנים.
     במקרה דנן, מדובר בזוג שנישא לפני 10 שנים, נולדה להם בת משותפת, ולפיכך יש לפסוק לתובעת 1 מזונות.
     עוד טוען ב"כ התובעת, כי אכן מבססת התובעת 1 את תביעתה על הדין העברי ומציין במפורש:

"וזה המקור עליו מתבקש בית המשפט להתבסס בחייבו את המבקש בתשלום מזונות זמניים". (עמ' 2 לסיכומים)

     יתר האמור בסיכומים התייחס לגובה המזונות הזמניים הנתבעים ולא לפלוגתא המשפטית שנתגלעה.

12.     בא כוח הנתבע הגיש סיכומי תשובה חרף העובדה שלא ניתנה רשותי לעשות כן. ב"כ התובעת והגיש בקשה להתעלם מהם מאחר ולא ניתנה רשות להגישם.
     עיון בסיכומים מלמד, כי אין בהם כדי להוסיף על הנטען באריכות הן בבקשה עצמה והן בסיכומים שהוגשו ואין בהם כדי להשפיע על הכרעתי כפי שתפורט לקמן.

דיון

13.     סעיף 2 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 קובע חיובו של אדם במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו.
     בענייננו, שני בני הזוג יהודים ולפיכך, את מקור חיובו של הנתבע במזונות התובעת יש לחפש בדין האישי, דהיינו הדין היהודי.

14.     יש לבדוק אם הנישואים בין הצדדים תקפים שכן ללא נישואין אין חיוב במזונות.
     בעניין זה מופנים אנו לסעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג - 1953 הקובע, כי "ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה, יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים". (ההדגשה שלי ט.ק.פ)
     אין הסעיף מעלה דרישה, כי הצדדים יהיו אזרחי המדינה. די בהיותם תושביה וראה לעניין זה אף את בג"ד 10/71 גורדון נ' ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד כה (1) 485 בעמ' 487.
     לפיכך, לעניין זה טענת ב"כ התובעת, כי הנתבע הנו תושב הארץ ולא אזרחה, אין בה כדי לשנות את דרישת החוק, כי נישואי הצדדים יש לערכם עפ"י דין תורה.
     יתכן ושונה היה המצב, אם בעת הנישואים היו הצדדים תושבי ארה"ב והיו נישאים שם, בנישואים אזרחיים.
     בעניין זה ניתן פסק דינו של כב' השופט גרמן לעניין תמ"ש 58920/97 בורוכוביץ. בפסק הדין ניתנה סקירה של הפסיקה בעניין נפקותם של נישואים אזרחיים כמקור חיוב הבעל במזונות האישה. סופו של דבר קובע כב' השופט גרמן, כי מאחר והצדדים היו אזרחי המדינה, שניהם יהודים, בעת עריכת הנישואים ומאחר ונישואיהם נערכו שלא עפ"י דין תורה אין לראות בנישואים אלה כנישואים תקפים לצורך חיוב הבעל במזונות אשתו, עפ"י הדין האישי.
     על פס"ד זה הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי בע"מ 1044/99.
     כב' השופט פורת אימץ את מסקנות כב' השופט גרמן ודחה את הערעור. לפיכך, ההלכה המנחה במקרה דנן, בנסיבות שהובהרו בפני הינה, כי נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל בין שני יהודים, שבעת עריכתם היו תושבי הארץ או אזרחיה אינם תקפים ואין לראות בנישואים אלה כמקור לחיוב בעל במזונות האישה.
     יאמר, כי על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי הוגשה בר"ע (רע"א 8256/99) לבית המשפט העליון, התלויה ועומדת בפני הכרעה.
     נמצא, כי עפ"י הדין האישי אין הנתבע חייב במזונות התובעת.

16.     השאלה המתעוררת האם ניתן להשתית חיוב במזונות לא רק מכוח הדין האישי הצדדים אלא, גם מכוח חיובים חוזיים אחרים.
     מעיון בפסק דינו של כב' השופט פורת עולה, כי איננו שולל אפשרות להטלת חיובים שבסיסם חוזי ובפסק דינו בע"מ 1044/99 הוא קובע, בעמ' 11 לפסק הדין "כיום ניתן לתבוע בביהמ"ש לענייני משפחה גם על יסוד חיובים אזרחיים, לא רק עפ"י דיני המשפחה, לכן ניתן היה בהחלט להתכונן למצב שאליו נקלעו בעלי הדין, ולחתום על הסכם בזמן עריכת טקס נישואי פראגוואי".
     בפסק הדין מציין כב' השופט פורת, כי לא מצא מקום להתערב בפסק דינו של ביהמ"ש קמא מאחר ושם מדובר בנישואים קצרים מאוד ובאישה שיש לה מקצוע המאפשר מחייה בכבוד מה גם, שהיא מבקשת להתגרש ולשני בני הזוג אין עניין להמשיך את הקשר ביניהם.
     יחד עם זאת, סבור כב' השופט פורת, כי אם היה נחתם הסכם בין הצדדים בכל הנוגע למזונות האישה, היה בית המשפט אוכף את אותו הסכם.
     ומה בעניין הסכמה חוזית שאינה כתובה? זו הנלמדת מהתנהגות וממצג על פיו התנהגו הצדדים?
     לדעת כב' השופט פורת בע"מ 1044/99 הנ"ל, נושא מזונות אישה הנשואה בנישואין אזרחיים יש לפותרו "על דרך החקיקה כפי שהסביר ביהמ"ש קמא באריכות, תוך ציטוט דברי מלומדת ושופטים". (שם עמ' 11)
     
     הובאה בפני תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ברע"א 8256/99 הנ"ל ממנה ניתן ללמוד, כי אף לדעת ב"כ היועהמ"ש ניתן להעניק במקרים ראויים סעד על יסודו של הסכם מפורש או מכללא וההכרעה, מהם המקרים הראויים בהם ינתן סעד כזה נתון לשיקולו של ביהמ"ש.

17.     הבעתי דעתי, בתמ"ש 6340/02, כי לא ניתן לשלול קונסטרוקצית ההסכם מכללא, ודאי לא בשלב המקדמי של שמיעת התובענה, כאשר לא נשללה ע"י הנתבע, העובדה כי הנתבע זן ופירנס את התובעים עד לפרוץ הסכסוך.
     מה היו ההסכמות לגופן, כיצד נהגו הצדדים בפועל, עובדות אלה תשמענה בשלב הראיות.

18.     הבעתי דעתי בתמ"ש 6340/02, כי עפ"י סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"א - 1971, יכול חוזה שיהיה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת זולת "אם היתה צורה מסוימת לתוקפו ועל פי חוק או הסכם בין הצדדים".
     הפנתי בתמ"ש 6340/02, לבעייתיות שעלולה להיווצר בעניין של הסכמים בע"פ ובהתנהגות בכל הנוגע למזונות, מאחר ויתכן, כי עפ"י סעיף 12 (ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 נדרש אישור בכתב.
     לא אשוב, במסגרת החלטה זו, לנתח את סוגית דרישת הכתב ודי אם אפנה להחלטתי שם, מהיום. אך בקצירת האומר, אשוב ואקבע, כי גם אם קיימת דרישת כתב, ניתן להגמישה לאור הנסיבות, במידה וקיימת התחייבות. זאת, עפ"י עקרון תום הלב, שהוא המקור הנורמטיבי ליישוב המתח שבין דרישת הכתב ובין שיקול הדעת של בית המשפט, כדברי כב' הנשיא ברק בע"א 986/93 קלמר נ' גיא פד"י נ (1) 185.
     
19.     השאלה אם ניתן לחייב אדם יהודי במזונות אישה יהודיה שלא מכוח נישואים כדמו"י תיוותר בשלב זה בצריך עיון, שכן נמצאים אנו בתחילת ההליך וטרם נדרשנו להכרעות לגופן.
     במהלך השנים התפתחו לצד הדין הדתי רכיבים רבים של דיני משפחה, דינים אזרחיים. לצד הנישואים עפ"י הדין הדתי גדל מספרם של אלה הבוחרים למסד את יחסיהם אם בדרך של נישואים אזרחיים ואם בדרך של חיים משותפים כיודעים בציבור.

     ההתפתחות המשפטית מחייבת איפוא מתן מענה לבעיות הנוצרות במערכות יחסים אלה.
     מר שחר ליפשיץ במאמרו "נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד היודעים בציבור", עיוני משפט, כרך כ"ה, חוברת 3, הוצאת רמות, עמ' 741, מתייחס לנושאים הקשורים למעמדם של ידועים בציבור ולדעתו ניתן להשתית את זכויות הידוע/ה בציבור על עקרון השוויון ועל עקרונות לבר - חוזיים.
     מאמרו המאלף של מר ליפשיץ מתייחס בחלקו גם לנושא מזונות הידוע/ה בציבור.
     לדעתו, במערכת היחסים שבין הידועים בציבור ניתן לחייב במזונות משקמים.
     טענתו, כי גם אם מערכת היחסים של ידועים בציבור אינה מגבשת התחייבות חוזית למזונות משקמים הרי:
     
"זה המקרה שבו ההצדקות הלבר-חוזיות חזקות במיוחד ... כאשר מדובר בידועים בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהיה פגיעה קשה בבן-הזוג התלוי כלכלית ... נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על הסתמכות, הגם שלא גובתה בהסכם מפורש, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים בציבור". (שם בעמ' 833)

     לדעתו, ניתן לבחון את הזכויות והמחויבות המשפטית בין הידועים בציבור אף דרך הפריזמה החוזית מאחר ודיני החוזים המודרנים, אינם מחויבים בדרך, כלל למבחנים פורמליים נוקשים. להיפך, יש בהם נכונות להסיק על קיומן של ההתחייבויות חוזיות מהתנהגויות ופרקטיקות של הצדדים גם כאשר אלה לא גובשו לחזה כתוב ומפורט (שם עמ' 812).
     גישה זו, שהיא נכונה במערכת היחסים שבין ידועים בציבור נכונה כמה וכמה במערכת יחסים שבין בני זוג הנשואים בנישואים אזרחיים, כאשר בעצם הנשואים, ביקשו לעניק ליחסיהם מעמד חוזי שהוא מעבר למעמד של ידועים בציבור.

20.     צעד נוסף יובילנו לכללי השתק ותום - הלב שבדיני החוזים.
     מי שמציג מצג שהצד השני פעל על פיו. מי שהבטיח הבטחה שהניעה את מקבלה לפעול על פיה, מנוע מלהתכחש להבטחה ולמצג שהציג וראה לענין זה ספרם של ד"ר פרידמן ונ' כהן "חוזים" כרך א' אבירם הוצאה לאור בעמ' חש כ"ג בעמ' 529 - 530 דיני ההשתק וההבטחה הינם חלק מעקרון תום הלב המגולם בחוק החוזים (שם בעמ' 533) והם משתרעים על כל ענפי המשפט האזרחי (שם בעמ' 529).

21.     במקרה דנן מדובר בבני זוג הנשואים מזה כ-10 שנים ואף הביאו לעולם ילדה משותפת התובעת 1 טענה בתביעתה, כי משך כל השנים פירנס הנתבע את התובעות והעניק להן את צורכיהן ביד רחבה. הנתבע איננו שולל טענה זו בכתב הגנתו.
     השאלה אם ניתן לחייב את הנתבע במזונות התובעת כאשר אינם נשואים כדמו"י תישאר בשלב זה נטולת הכרעה ובצריך עיון שכן נמצאים אנו בתחילת ההליך ובטרם נדרשנו להכרעות לגופן. יחד עם זאת, הרוח הנושבת בפסיקה ודעת המלומדים מלמדת, כי לא ניתן להתעלם לחלוטין מאפשרות יצירת הסכם שבהתנהגות, בין צדדים, שהעניקו ליחסיהם גושפנקא, גם אם לא על פי הדין בארץ. אם ניתן לפסוק מזונות משקמים לידועים בציבור לא יתכן, כי אנשים שהתחייבו זה כלפי זה, גם אם בנישואים אזרחיים יוותרו ללא מענה.
     זאת ועוד, כאשר צדדים נשואים מזה כ-10 שנים והקימו משפחה לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי על פניו, הוצג מצג, היתה הבטחה והיתה הסתמכות ואת אלה יש לברר לגופם בשלב הבאת הראיות .

22.     הסעד לו עותר הנתבע, דחיית התובענה על הסף הינו סעד מרחיק לכת מאוד.
     הלכה פסוקה היא כי :

"בבוא בית-המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו.     
דחייה של תביעה על הסף תעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד היה דינו להדחות.. בית המשפט לא ידחה תביעה על הסף, אפילו במקרים שעל פי כתבי הטענות כמות שהם היה מקום לעשות כן, אם ניתן לרפא את כתב הטענות על ידי הוספת פרטים בדרך של תיקון. בכלל יאמר כי דחיית תביעה על הסף מסורה, בדרך כלל, לשיקול דעתו של השופט, הדן במשפט".

     ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ. שני ואח' , פד"י לו (2) 151, 155, 156 מפי כב' השופט ד' לוין וראה לענין זה אף את ע"א 35/83 חסין 1-2 אח' נ. פלדמן 1-2 אח' , פד"י לז (4) 421.

23.     מזונות זמניים הינם סעד זמני ואין הוא קובע מסמרות ואיננו מכריע זכויות וראה לענין זה דברי כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 342/83 גלוזמן :
     מזונות זמניים הנם בבחינת סעד זמני וככזה, ניתן הוא, בשלב הראשון של ההתדיינות. וראה לעניין זה דברי כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) בע"א 342/83 גלוזמן פד"י לח (4) 105 בעמ' 108 :

"בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית. בשקלו את ענין הסעד הזמני מתחשב בית המשפט באיזון שבין האינטרס של התובע לקבל סעד זמני מיידי לבין הפגיעה האפשרית בנתבע".
     

     ובעמ' 110 לפסק הדין :
     
"צו זמני למזונות אינו מכריע בזכות האשה למזונות, ובית המשפט, הדן במזונות הסופיים, הוא שבודק את זכותה ואת טענות ההגנה של הבעל על פי הראיות שלפניו.
מכאן גם ברור שצו זמני כזה אינו מהווה מעשה בית-דין, שכן אין הוא קובע את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים, ואין שום מניעה שפסק דין סופי יסטה ממנו."

24.     לפיכך, נדחית בקשת המבקש בבש"א 1923/02 לדחיית התובענה על הסף. ניתנת לתובעות רשות לתקן את כתב התביעה בהתאם לאמור בהחלטה זו וכתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 20 ימים מהיום והעתקה יועבר לנתבע.

25.     בכוונתי לפסוק מזונות טרום זמניים לתובעות. כפי שהובהר לעיל מדובר בסעד זמני ובמידה ולאחר שמיעת הראיות ובחינת הטיעונים קבע, כי התובעת 1 לא היתה זכאית לקבל מזונות ניתן יהיה לאזן כספים אלה במסגרת האיזון הכולל של הרכוש.

26.     התובעת 1 איננה עובדת ולא עבדה בסמוך להגשת התביעה .
     מהאמור בבקשה למזונות זמנים ומהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי הצדדים בנו ביתם באזור יוקרתי בת"א ומתגוררים בוילה מפוארת בת 11 חדרים בצהלה. לבקשה צורפו תמונות הבית ואכן מדובר בבית מרשים ובו מותקנת בריכה פנימית, חדר סאונה, מעלית פנימית וג'קוזי. הצדדים מחזיקים במכוניות חדשות מסוג ב.מ.וו. וגולף. לבקשה צורפו תמונות מנסיעות שערכו הצדדים בטוסקנה וביוון, כמו כן צורפה חוו"ד של ד"ר אברהם אלתר שהוכן לבקשת הנתבע על מבנה עסקיו של הנתבע היום ותרשים מבנה החברות עפ"י תכנון מס.
     לטענת התובעת פעילותן העסקית של החברות שבשליטת הנתבע היא בהיקף של מיליוני דולרים וצורפו תדפיסי חשבונות לפיהם הופקדו בחשבונות הבנק סכום ניכרים ובסך של עשרות אלפי ₪ לחודש. כך למשל הועבר בחודש פברואר 2001 בסך של 30,000 ₪, במרץ 2001 סך של 23,000 ₪, באפריל 2001 25,000 ₪, במאי 2001 15,000 ₪, ביוני 2001 35,000 ₪, ביולי 2001 סך של 30,000 ₪ וכן הלאה.

     כל הכספים הופקדו בהעברת כספים מחו"ל. כן צורפו תדפיסי כרטיס האשראי לפיהם הוצאו באמצעות כרטיס האשראי סך של 3,000 ₪ בממוצע לחודש ובחודשיים מסויימים אף למעלה מ-15 אלף ₪.

27.     בכתב ההגנה טען הנתבע, כי בבית התגוררו בנוסף לתובעות אף הנתבע ושני ילדיו מנישואיו הקודמים לפיכך חלק נכבד מהוצאות אחזקת הבית כלל אף אותם.
     לטענתו, בשנתיים האחרונות לא היו לו כמעט הכנסות ולמעשה חייו הצדדים מהלוואות שלקח מקרן נאמנות שהוקמה ע"י הנתבע ומשפחתו בחו"ל, כדי להבטיח את עתידם של ילדיו מנישואיו הראשונים.
     לטענתו, לאור אי הצלחתו בעסקים שקע בחובות והצדדים החלו לצמצם את הוצאותיהם ואף החלו לפעול למכירת הבית (סע' 7 לכתב ההגנה).

28.     התובע מודה, כי בעבר הוחזקה עוזרת בית בעלות של 700 $ לחודש, אך מאחר ופעלו לצמצום ההוצאות, פוטרה העוזרת.
     לטענתו, חתמו הצדדים על הלוואות אלא שכיום, מציגה התובעת 1 מצג, לפיו איננה זוכרת לצורך מה נלקחו ההלוואות. (סע' 23 לכתב ההגנה)
     עוד טוען הנתבע בסעיף 25 לכתב ההגנה, כי בעת הגשת התביעה עדיין התנהל הח-ן המשותף וברשות התובעת היו כספים לרבות בבנק לאומי סניף רמת אביב ג' ובו עשרות אלפי ₪ כשהתובעת לא ציינה את הח-ן בהרצאת הפרטים.

29.     לטענת הנתבע עומדת משכורתו מחב' ___ שבשליטתו בסך של 3,500 ₪ לחודש כשגם משכורת זו לא תמיד נמשכה בפועל לאור מצבה הקשה של החברה.
     עוד נטען, כי הצדדים לקחו באופן קבוע הלוואות גם מבנק הפועלים סניף "יהלום" בנוסף לקרן הנאמנות כשהיה ברור להם שהלוואות אלה יוחזרו מכספי מכירת הבית.

30.     בהרצאת הפרטים פרט הנתבע את גובה ההלוואות העומדות על סך של 3,350,000 $.

31.     אין מחלוקת, כי לשני הצדדים מכוניות. לנתבע מכונית ב.מ.וו ולתובעת מכונית פולקסווגן גולף.

32.     לכתב ההגנה לא צורפו כל מסמכים המעידים על כספי קרן הנאמנות, על ההלוואות שנלקחו וכיו"ב.
     לתגובת המשיב לבקשה למזונות זמניים צרף הנתבע מכתב, לפיו קבל מקרן הנאמנות סכום של 156,000 $, שהועברו לחשבונו בז'נבה כהלוואה. בנוסף צרף הנתבע דפי חשבון לפיהם הועברו כספי מט"ח בסכומים ניכרים מחשבונו המשותף בבנק הפועלים וכן דפי בנק הפועלים בכל הנוגע להלוואות שנלקחו וצויין, כי מדובר בהלוואות שאינן גבוהות.
     במסגרת התגובה פרט הנתבע הפקדות לח-ן הבנק המשותף מחודש דצמבר 2000 ועד לנוב' 2001 בסך של כ-218,000 $.
     מתוך כספים אלה הועברו לטענתו, לחשבון בבנק פועלים סך של 173,000 $ מחשבונו בז'נבה הכוללים אף את ההלוואה שהעבירה קרן הנאמנות.

33.     מעיון בחומר שהוצג בפני עולה, כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה ביותר.
     טענות הנתבע, כי רמת חיים זו מומנה בעיקר מכספי הלוואות שלקח תתברר בשלב הבאת הראיות.
     בשלב זה יש לאפשר לתובעות לחיות באותה רמת חיים לה הורגלו בעבר וראה לעניין זה בר"ע 28/96 כהן נ' כהן (לא פורסם)

34.     בכתב התביעה עתרה התובעת לחיוב הנתבע במזונות בסך של 67,000 ₪ לחודש.
     בשלב זה טרם הוכחו בפני צרכים אלה אם כי, כאמור, ניכר מהבית בו התגוררו הצדדים, מהצרופים שצורפו ומטענות הנתבע עצמו, כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה.
     
35.     בשלב זה אקבע לתובעות מזונות טרום זמניים ואקיים דיון נוסף בנושא המזונות הזמניים.

36.     אשר על כן, נקבע כדלקמן:

א.     בקשת הנתבע בבש"א 1923/02 נדחית והנתבע ישלם את הוצאות התובעת בבקשה בסך של 3,500 ₪ כשסכום זה צמוד ונושא ריבית עד ליום התשלום בפועל.

ב.     כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 25.8.02.
     כתב הגנה מתוקן יוש תוך 30 ימים נוספים.

ג.     הנתבע ישלם למזונות טרום זמניים של התובעות, לידי התובעת 1, דמי מזונות בסך של 12,000 ש"ח לחודש החל מיום 11.3.02 ובכל 11 לחודש (להלן: "דמי המזונות").

ד.     דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.

ה.     המדד לחישוב ההצמדה כאמור יהא מדד חודש 06/02 שפורסם ביום 15.07.02.

ו.     כל תשלום שלא ישולם במועד ישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד התשלום בפועל.

ז.     הנתבע יהא זכאי לנכות כל סכום ששילם לידי התובעת כמזונות עבורם בגין תקופת החיוב לשעבר.

ח.     סכומי המזונות אשר הצטברו לחובת הנתבע מיום 11.3.02 ועד היום ישולמו ע"י הנתבע ב- 7 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהתשלום הראשון למזונות ויחד עמו.

ט.     בנוסף לדמי המזונות ישא הנתבע וישלם את הוצאות החזקת הבית כמפורט להלן: ארנונה מונציפלית + מים + ביוב; חשמל; גז; טלפון; חיבור לכבלים; אגרת הטלויזיה; גנן; הוצאות החזקת הבריכה; מעלית - וזאת מיום הגשת התביעה ועד להחלטה אחרת.

י.     קיצבת הילדים של המל"ל עבור התובעת 2 תשולם לידי האם ותתווסף לדמי המזונות שנפסקו לעיל.
     





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישה מורדת

  2. נישואי פרגוואי

  3. חוק ברית הנישואין

  4. התרת נישואין מוסלמים

  5. התפטרות בגלל נישואין

  6. היתר נישואין בגיל 16

  7. חוק גיל הנישואין 1950

  8. מזונות בנישואים קצרים

  9. ביטול הסכם התרת נישואין

  10. מזונות בנישואים אזרחיים

  11. בקשה להתרת נישואין בהעדר

  12. היתר נישואין לפני גיל 17

  13. אישור רפואי לפני הנישואין

  14. נכסים שנרכשו לפני הנישואים

  15. החזר הוצאות נישואים אזרחיים

  16. היתר נישואין של נערה בהריון

  17. מזונות אישה בנישואים אזרחיים

  18. מזונות ילדים נישואים אזרחיים

  19. תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל

  20. זכויות רכוש שהושג לפני הנישואין

  21. החזר כספי בגין הפרת הבטחת נישואין

  22. התרת נישואין לבני זוג מדתות שונות

  23. הצעת חוק נישואים של זוגות מעורבים

  24. זכויות ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין

  25. פטור ממילואים בשנת הנישואין הראשונה

  26. נטל ההוכחה בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  27. נישואים באתיופיה - פירוק שיתוף בדירה

  28. הצעת חוק התרת נישואין במקרים מיוחדים

  29. הפרת הבטחת נישואין או פרידה "רגילה" ?

  30. פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919

  31. סמכות עניינית בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  32. הצעת חוק נישואין וגירושין אזרחיים, התש"ס-2000

  33. סמכות נשיא בית המשפט העליון בעניין התרת נישואין

  34. עורך דין נישואים אזרחיים עם עובדת זרה - משרד הפנים

  35. אישור לרבנים קונסרבטיביים רפורמים לערוך טקסי נישואים

  36. הפרת הבטחת נישואין היא עילה חוזית להבדיל מתביעת נזיקין

  37. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

  38. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

  39. צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון