כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין

להלן פסק דין בנושא כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין:

פסק דין

התובענה:

1.     התובענה היא למינוי כונס נכסים לביצוע פס"ד.
     פסה"ד שביצועו מבוקש הוא הסכם גירושין בין הצדדים שאושר וקיבל תוקף של פס"ד ביום 21/1/92 (להלן: "ההסכם").
     ההסכם מסדיר את גירושי הצדדים, החזקת הקטינה ומזונותיה, וענייני הרכוש שבין הצדדים.

2.     התובענה מתייחסת לביצוע סע' 6 א', ב', לפרק בהסכם שנקרא "ההסדר הרכושי":

          "א.     יהודה מעביר לעדנה ללא כל תמורה את מלוא זכויותיו במגרשים
הנמצאים ברעננה והידועים כגוש 7654 חלקה 217 (להלן:
"המגרשים") חלקו של יהודה הינו 25% מס"ה המגרשים.
               הבעל מצהיר כי התמורה עבור רכישת הנכס על ידו - שולמה במלואה,
וכי על הנכס לא חל חוב או שעבוד מכל מין וסוג שהוא, וכל זאת עפ"י
הסכם החכירה עם מנהל מקרקעי ישראל מיום 2/4/90 שהינו נספח
להסכם זה.
במעמד חתימת הסכם זה יפקיד הבעל יפוי כח בלתי חוזר על חלקו
בנכס האמור וכן יחתום על על יתר המסמכים הדרושים להעברה זו.
מסמכים אלה ימסרו לבא כחה של עדנה לצורך העברת זכויותיו של
יהודה בנכס לשמה של עדנה.
יהודה ברק מצהיר כי חלקו וזכויותיו במגרש הכל הינם כפי שמופיעים
בהסכם החכירה.

            ב.     כל המסים, האגרות וההיטלים החלים על הנכס עד למועד סידור הגט
יחולו על הבעל וישולמו על ידו מאותו מועד ואילך יחולו על האשה
וישולמו על ידה.

דמי ההוון החלים על הנכס ישולמו ע"י עדנה, שתשא גם בתשלומים
הכרוכים ברישום הנכס על שמה".

עובדות:

3.     הצדדים בני זוג שנישאו זל"ז בשנת 1985.
     מנישואי הצדדים נולדה להם בת משותפת ילידת 17/3/86.
     לתובעת אלו נישואין שלישיים ולה שני ילדים מנישואין ראשונים.
     לנתבע אלו נישואין שניים גם לו שני ילדים מנישואין ראשונים.

4.     ביום 20/1/92, חתמו הצדדים על ההסכם. ההסכם מסדיר כאמור את גירושי הצדדים, החזקת הבת ומזונותיה והסדר רכושי.
     ההסכם אושר וקיבל תוקף של פס"ד בת.מ.א. 231/92 ביום 21/1/92.

5.     בפועל הצדדים לא התגרשו אלא חזרו לחיות יחדיו וביום 1/12/93 כתבו מכתב משותף לב"כ דאז, בו מבקשים לבטל את הסכם הגירושין:

          "מאחר ולפני שנה חזרנו לחיים נורמלים וסדירים כבני זוג, נודה לך אם תבטל
את ההסכם בבית משפט".

     הגם שהמכתב צורף לכתב התביעה, איש מהצדדים לא התייחס אליו בכתבי הטענות, בחקירה ובסיכומים. מכל מקום אין מחלוקת כי ההסכם לא בוטל בבית משפט, גם איש מהצדדים אינו טוען לבטלותו.

6.     הצדדים התגוררו יחדיו עד ליום 2 לספטמבר 96.
     הצדדים חלוקים לגבי מהות היחסים שביניהם במהלך תקופה שמיום אישור ההסכם ועד הפרוד. המכתב הנ"ל מיום 1/12/93, סותר את טענת הנתבע בח.נ. כי הקשר עם התובעת הופסק בסוף שנת 92 (ח.נ. עמ' 7).

7.     אין חולק, כי לאחר חתימת ההסכם ועד לפרוד נבנו על המגרשים (נשוא סע' 6 א' להסכם) בניינים (קוטג'ים) וכן שולמו דמי היוון, מס רכוש, מס רכישה, היטל השבחה, היטלים ואגרות שונות.

     בסה"כ מדובר בזכויות מלאות בשלושה מגרשים ועוד מגרש שבו לנתבע 3/4 מהזכויות. על מגרש אחד נבנה קוטג' בו מתגורר הנתבע, על שני מגרשים נוספים החלה בניה של בית מגורים והוא נשאר במצב שלד, ועל המגרש שבו לנתבע 3/4 מהזכויות, נבנה קוטג' נוסף שהוא מושכר.

8.     לטענת התובעת בכתב התביעה, הכספים וההשקעות בתשלום המסים ובניית המבנים שולמו מתוך הכנסה משותפת, והבניה על המגרשים נעשתה מתוך ידיעה ברורה שהמגרשים שייכים לתובעת, וכל בניה עליה תהיה שייכת לתובעת, ולפיכך, עותרת למינוי כונס נכסים לצורך העברת הזכויות במגרשים והבנוי עליהם על שמה.

     לטענת הנתבע בכתב ההגנה, התובעת לא תרמה מאומה לקופה המשותפת, לאחר ששבו לחיות יחדיו, הוא זה ששילם את דמי ההיוון מפני שהסכום לא היה בידי התובעת והוא זה ששילם מכספו את בניית המבנים הניצבים על המגרשים, זאת עשה, משום דרישת מנהל מקרקעי ישראל לבנות על המגרש תוך פרק זמן מוגדר, ועל מנת שהזכויות במקרקעין לא יפגעו.
     הנתבע טוען, כי לא תהיה כל מניעה להשלים את העברת המגרשים ע"ש התובעת לאחר שהיא תשלם את גובה השקעתו במגרשים מאז מועד חתימת ההסכם ועד למועד הגשת כתב ההגנה (סע' 9 ט' לכתב ההגנה).

9.     בקדם משפט ראשון, סיכמו ב"כ הצדדים את הפלוגתא העומדת לדיון כדלקמן:

     "מוסכם עלינו כי המחלוקת היא כמה התובעת, אם בכלל, צריכה להשיב לנתבע
עובר (צ.ל. "עבור" צ.צ.) ההשקעות שעשה לטענתו במקרקעין".

     הפלוגתא נרשמה בהחלטה מיום 6/5/99.

ההסכם - חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:

10.     הצדדים נישאו בשנת 1985 ומכאן, כי המשטר הרכושי החל עליהם נשלט ע"י חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון").

     הצדדים חתמו על הסכם גירושין שמסדיר את יחסי הממון ביניהם, ההסכם קיבל תוקף של פס"ד עפ"י חוק יחסי ממון ביום 21/1/92 (ראה פסה"ד נספח לתביעה).

סע' 1 לחוק יחסי ממון קובע:

          "הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן: הסכם ממון), ושינוי
של הסכם כזה, יהיו בכתב".     

אין חולק, כי הצדדים לא ביטלו ולא שינו את ההסכם בכתב שאושר ע"י ביהמ"ש. (לדרישה כי ביטול או שינוי יאושרו ע"י בימ"ש ראה ע"א 419/84 טוכמינץ נ' כרמל, פד"י לט (1), 287).
     יצויין, כי עפ"י נוסח פסק הדין, ההסכם לא אושר אך הואיל וההסכם קיבל תוקף של
פס"ד עפ"י חוק יחסי ממון, הריהו כמאושר (ע"א 486/84 אבידור נ' אבידור, פד"י מ"ב
(3), 499).

11.     לטענת התובעת, עפ"י תכלית ההסכם ואומד דעת הצדדים יש לקבוע כי המבנים שנבנו על המגרשים נבנו עבורה והם שלה.
     טענה זו חסרת כל בסיס, לא רק שלא מצאתי סימוכין לאומד דעת שכזה, אלא שהוא גם סותר את טענות התובעת בדבר שיתוף, "מאמץ משותף" וכיוצ"ב, שהרי אם בשיתוף עסקינן זכאי הנתבע גם הוא למחצית.
     טענה זו, גם אינה עולה בקנה אחד עם תנאי ההסכם, שבשונה מהסכם אחר, רק אישורו בבית המשפט מגבש ומלמד על אומד דעת הצדדים. דרישת הכתב והאישור ע"י ביהמ"ש נקבעו כדי להבטיח את רצונות בעלי הדין ואת גמירות דעתם. משלא שונה ההסכם כדין בכתב ובאישור בימ"ש - אין מקום לטענה זו.

12.     לחלופין טוענת התובעת, כי ההסכם מגבש את יחסי הממון שבין הצדדים עד ליום חתימת ההסכם כאשר הוא צופה פני גירושין וזו תכליתו.
     משהצדדים לא התגרשו קיים חסר בהסכם באשר לרכוש שנצבר במהלך אותם שנים ממועד חתימת ההסכם ועד לפרוד, חסר זה יושלם ע"י החלת סע' 3 (א) לחוק יחסי ממון, הקובע: "יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים".

     התובעת למעשה אינה טוענת לחשבונות משותפים ואינה טוענת כי היא זו שמימנה את הוצאות בניית המבנים, אולם לטענתה, מאחר שהיא זו שמימנה מהכנסתה את כל הוצאות החיים המשותפים, שכירת דירה, החזקת בית, כלכלה, בילויים, חופשות וכיוצ"ב ולנוכח "המאמץ המשותף" (ח.נ. עמ' 16-8), הרי שמדובר במבנים שהם רכוש משותף ומכאן, שהיא זכאית לאיזון.
     גם בטענה זו אין ממש.

13.     סע' 5 לחוק יחסי ממון קובע:

          "(א)     עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג (להלן-
פקיעת נישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל
נכסי בני הזוג, למעט - ...".

     עינינו הרואות כי הזכות לאיזון קמה עפ"י החוק עם פקיעת הנישואין. נישואי הצדדים לא פקעו עפ"י ההגדרה בחוק - לא בעת הגשת התביעה וגם לא בעת הגשת הסיכומים, ולפיכך, טרם הגיע מועד לזכות האיזון.
     יוער במאמר מוסגר, כי טענת התובעת ל"מאמץ משותף" והכחשתו של הנתבע, אין להם כלל מקום לאור המשטר הרכושי החל על הצדדים.
     "מאמץ משותף" הינו אחד האדנים עליו מושתתת הלכת השיתוף ("מאמץ משותף" ו- "אורח חיים תקין").

     הצדדים אינם טוענים לתחולתה של הלכת השיתוף על יחסיהם הרכושיים ומכל מקום, נקבע בדעת רוב, בע"א 1913/91, 2084, 3208 יעקובי נ' יעקובי, קנובלר נ' קנובלר, פד"י מט (3), 529 (דעתם של כב' השופטים טל, מצא, ושטרסברג-כהן), כי אין תחולה סימולטנית של הלכת השיתוף עם הסדר איזון משאבים עפ"י החוק.

     הזכות לאיזון עפ"י חוק יחסי ממון, אינה נובעת ממאמץ משותף ואין ללמוד ממאמץ משותף על קיומם של נכסים משותפים. לפיכך, כל טענות הצדדים בענין זה וניסיונם להוכיח מי מימן את ההוצאות המשותפות של המשפחה בתקופה שלאחר ההסכם, כלל אינם רלבנטיים לענייננו.

14.     גם לגופו של ענין יש לדחות טענת התובעת לאיזון כמפורט לעיל.

     הצדדים חתמו על הסכם שקיבל תוקף של פס"ד עפ"י חוק יחסי ממון. סע' 3 (א) לחוק קובע כי כאשר עושים בני זוג הסכם יחסי ממון יראום כמסכימים להסדר איזון משאבים רק "במידה שההסכם אינו קובע אחרת".

     בענייננו, ההסכם קובע אחרת:

          "7.     למעט האמור בסעיף 6 לעיל, הרי כל נכס או זכות הרשומים ע"ש כל
אחד מהצדדים ימשיכו להשאר בבעלותו ובהחזקתו של אותו צד.

כל נכס הרשום ע"ש עדנה יהיה שייך לעדנה בלבד, וליהודה לא יהיו בו
זכויות כלשהם. כל נכס הרשום ע"ש יהודה יהיה שייך ליהודה בלבד,
ולעדנה לא יהיו בו זכויות כלשהם.

האמור לעיל יחול בין היתר הן על כספים וניירות ערך, הן על מקרקעין
והן על מניות בחברה.

כל צד ישא גם בחובות ובמסים החלים על הנכסים הרשומים על שמו,
לרבות בתשלומי מס הכנסה. כל צד יהיה אחראי בלעדית לתשלום מס
ההכנסה על רווחיו הוא מנכסיו. הצדדים מתחייבים להיות אחראים
בחלקים שוים על חובותיה של דטרון עד לשנת הכספים 1990 ועד
בכלל.

עדנה מתחייבת לשלם את מס ההכנסה החל על דטרון בע"מ ו/או על
משיכותיה מדטרון בע"מ וזאת מיד עם דרישת השלטונות ו/או במועד
הקבוע בכל דין. פיסקה זו מתיחסת לשנת מס 91 ועד לקבלת הגט".

            8.     הצדדים יסגרו את חשבונות הבנק המשותפים להם וישאו, בחלקים
שווים בכיסוי יתרות חובה, אם קיימים בחשבונות אלה.
               הצדדים לא ימשכו כספים מחשבונות הבנק המשותפים להם החל
ממועד החתימה על הסכם זה".
(ההדגשות שלי צ.צ.).

     ובסע' 9:

          "פרט לאמור בהסכם זה לא יהיו לצדדים תביעות ו/או טענות כלשהם כלפי הצד
האחר לרבות כתובה".( הדגשה שלי צ.צ.).

     צא ולמד, מהמצוטט לעיל ומתוכן כל סעיפים 9-6 להסכם המתייחסים ל"הסדר הרכושי", כי הצדדים הסדירו את כל יחסיהם הרכושיים להווה ולעתיד (כאמור בלשון ההסכם), הן לגבי המגרשים נשוא התביעה והן לגבי כל שאר נכסיהם לרבות כספים וזכויות אחרות, תוך כדי הפרדת חשבונות וסילוק חובות וכיוצ"ב. אדם המצהיר, כי אין לו תביעה כלפי חברו נראה כמוותר על זכותו גם לעתיד (ע"א 747/70 אוברוך נ' אורבוך, פד"י כה (2),
104).

     אין לקבל את טענת התובעת, כי את האמור בהסכם יש לפרש לאור תכליתו שהיא הגירושין המיידיים ומשזה לא הסתייע יש להחיל מכאן ואילך את הסדר איזון המשאבים.

     אמנם אחת מתכליות ההסכם היא גירושין, ואין ספק, כי בהסכם שכזה, הגירושין הם תנאי יסודי.
     לאור הפרת התנאי רשאי היה הצד הנפגע להגיש תביעה לביטול ההסכם. דא עקא, כי התובעת בחרה לאכוף את ההסכם והיא דורשת את אכיפתו ככתבו וכלשונו. לא יעלה על הדעת, כי לאחר שזכתה בחלקה עפ"י ההסכם תדרוש לקבל גם את חלקו של הנתבע (כספיו) שהושקעו במגרשים.
     ודוק! דווקא הפסיקה שצוטטה ע"י התובעת (ת"א) 1179/92 לדר נ' לדר, תקדין (ת"א) תק' - מ"ח 93 (ב), 958, מלמדת, כי הסכם ממון המגולם בהסכם הגירושין, שריר וקיים וניתן לאכפו כל עוד לא בוטל או שונה בדרך שנקבעה בחוק יחסי ממון.
     הלכה היא, כי הסכם ממון המגולם בהסכם גירושין, יש לו חיות עצמאית משלו גם אם הגירושין לא בוצעו. (רוזן צבי, דיני משפחה בישראל - בין קודש לחול, עמ' 376).

     יוער כי, איזון בעת פקיעת הנישואין, נעשה תוך קביעת שוויים של כלל נכסי בני הזוג, היינו מצרפים את כלל המשאבים בהערכה מקיפה וכוללת וכלל המשאבים הוא שמחולק בין בני הזוג (ע"א 1229/90 חנוך נ' חנוך, פד"י מה (5), 584).

     גם אם התובעת מתכוונת לאותו רכוש שנצבר לאחר חתימת ההסכם, הרי שהיא לא טרחה להמציא לביהמ"ש כל נתון המתייחס למכלול אותו רכוש, לא שלה ולא של הנתבע.
     לא יתכן איזון שמתייחס רק לרכוש ספציפי אחד של הנתבע - קרי המבנים.

שווי המבנים:

15.     הנתבע מבקש לחייב את התובעת בכל השקעותיו עפ"י קבלות ונתונים שמסר בצרוף ריבית בנקאית פריים + 4% לשנה, ממועד ההשקעה, והכוונה לכל התשלומים שבוצעו על ידו לרבות תשלומים עבור הבניה עצמה ותשלומים עבור מסים, אגרות, היטלים וכיוצ"ב (להלן: "ההשקעות").
     עוד מבקש הנתבע, לחייב את התובעת בסילוק הלוואה שנטל לטענתו, לצורך מימון המבנים מבנק הפועלים סניף גלים, הרצליה.
     לטענתו, נאלץ לבנות ולשלם את כל התשלומים לאור דרישות המנהל וכדי שהתובעת לא תפסיד את הנכס.

16.      מייד יאמר, כי על פי ההסכם היה על הנתבע למסור יפוי כוח לב"כ התובעת לרישום הזכויות במגרש על שמה וזאת במעמד חתימת ההסכם.
הצדדים לא הבהירו בשל מחדלו של מי מהם לא בוצע הרישום בסמוך למועד חתימת ההסכם, מכל מקום המגרשים הם של התובעת וככאלו, לא היה מקום להתנדבותו של הנתבע לבנות על נכס שאינו שלו (כדי להציל את זכויותיה לטענתו). התובעת אדם כשיר ובגיר, והיא בעלת זכות ההחלטה מה יעשה בנכסיה, היא רשאית גם להפסיד את הנכס.

17.     בין שכך ובין שכך, יש לחייב את התובעת להשיב לנתבע את שווי המבנים וזאת על פי דיני המקרקעין ודיני עשיית עושר ולא במשפט. אינני מקבלת את טענת התובעת, כי בהיות הצדדים נשואים, אין להחיל עליהם דינים אלו (ראה תשובתה לסיכומים).
     הדינים הכלליים חלים על הצדדים בין שהם נשואים ובין שלא.

18.     הנתבע הגיש שלל אסמכתאות שלטענתו משקפות את ההשקעות. בחקירה נגדית התברר, כי לתוך האסמכתאות הנ"ל השתרבבו הוצאות שאינן קשורות למבנים, הוצאות שיש לחלקם עם שותפים נוספים, אסמכתאות שהוגשו פעמיים ועוד כיוצ"ב.
     כמו כן, לא מצאתי כל אסמכתא להלוואה שניטלה מבנק הפועלים לטענת הנתבע, וגם לא אסמכתא לתשלומים ששולמו לצורך ההשקעות במבנים מכספי הלוואה זו.
     עוד יצויין, כי הנתבע התחמק מלהציג לביהמ"ש את החוזה שערך עם קבלנים לשם בניית המבנים ולבסוף כאשר הוגשו, עולה מהם כי אין התאמה בין הסכומים הנקובים בחוזים לבין טענות הנתבע להוצאותיו.

     לאור האמור ומאחר ואין זה מתפקידו של ביהמ"ש לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, תוך מיון של האסמכתאות הכפולות, הרלבנטיות והבלתי רלבנטיות שהוגשו על ידי הנתבע, ומאחר והתובעת ממילא זכאית עפ"י ההסכם למגרשים ותו לא, יש בכוונתי למנות שמאי שישום את ערך המבנים, ביחס לנכס כולו, ולחייב את התובעת בתשלום ערך המבנים.

19.     דמי היוון : עפ"י ההסכם, על התובעת לשלם דמי היוון. התובעת לפיכך, תשלם לנתבע החזר דמי ההיוון ששולמו על ידו בצרוף הצמדה וריבית כחוק.
     אין כל סיבה לחייב את התובעת בריבית בנקאית + 4% לשנה. הנתבע אינו בנק וגם לא הוכיח, כי נטל הלוואה בנקאית לצורך תשלום זה.

20.     כל המסים, האגרות וההיטלים החלים על הנכס עד לסידור הגט, יחולו בהתאם להסכם על הנתבע. ההסכם כאמור לא שונה ולפיכך, אין לחייב את התובעת בהחזר מסים, אגרות והיטלים ששולמו על ידו על המגרשים. אולם, יש מקום לחייב את התובעת בהחזר אגרות והיטלים ששולמו לצורך בניית המבנים.
     הסכומים שיוחזרו ישאו הצמדה וריבית כחוק.

הערה בטרם סיום:

21.     אינני מקבלת את ניסיונו של הנתבע להעלות בשלב הסיכומים "טענות מקדמיות" שאין להם זכר בכתבי הטענות וגם לא נטענו בשלבים המקדמיים של הדיון. למעלה מן הצורך יוער, כי כנראה גם נעלמה מעיני הנתבע הוראת סע' 7 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, התשכ"ה-1995.
     כך גם, אינני מוכנה לקבל ניסיונות הנתבע להעלות בשלב הסיכומים טענות שהן בבחינת הרחבת חזית מעבר לנטען בכתב התביעה, ההגנה, ובפלוגתא שנוסחה ע"י ב"כ הצדדים ונרשמה על ידי בהחלטה.

סוף דבר:

22.     אני מקבלת את התביעה וקובעת כדלקמן:

     א.     אני ממנה את ב"כ התובעת עו"ד ג. שניידר ככונס נכסים לצורך רישום זכויותיו
של הנתבע במגרשים והבנוי עליהם, הידועים כגוש 7654 חלקה 217, על שמה של
התובעת.
          רישום הזכויות ע"ש התובעת יבוצע לאחר ובכפוף לביצוע ההוראות להלן.

     ב.     מתמנה השמאית נחמה בוגין מרח' אחימאיר 14, ר"ג טל' 6136914, לשום את
ערך הנכס הנ"ל. השומה תוגש כשהיא ערוכה בנפרד למבנים ולמגרשים.
תשומת לב השמאית, כי הנתבע, שבנה את המבנים, קשור לענף הבניה.

     ג.     התובעת תשלם לנתבע את ערך המבנים כפי שיקבע ע"י השמאית, כן תשלם
התובעת לנתבע את דמי ההיוון עפ"י ההסכם ואת האגרות וההיטלים ששולמו
לצורך בניית המבנים, לרבות היטל השבחה ששולם לצורך בניית המבנים.
          דמי היוון האגרות וההיטלים ששולמו לצורך הבניה יוחזרו לנתבע כשהם צמודים
נושאים ריבית כחוק מיום תשלומם בפועל ע"י הנתבע.

     ד.     באם קיים שיעבוד על הנכס בגין חוב של הנתבע, רשאי כונס הנכסים להסיר את
השעבוד מתוך הכספים שעל התובעת לשלם לנתבע כמפורט בסע' ג' לעיל.

     ה.     לאור התוצאה, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזרה מהסכם גירושין

  2. שינוי תניה בהסכם גירושין

  3. סעיף שיפוי בהסכם גירושין

  4. תניית שיפוט בהסכם גירושין

  5. תביעה לאכיפת הסכם גירושין

  6. עילות לביטול הסכם גירושין

  7. מזונות קטין - הסכם גירושין

  8. ביטול סעיפים בהסכם גירושין

  9. פיצויים על הפרת הסכם גירושין

  10. חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ

  11. עורך דין לענייני הסכם גירושין

  12. הסכם גירושין - החזרת תכשיטים

  13. כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין

  14. הסכם גירושין להתחמקות מפני נושים

  15. ביטול הסכם גירושין - סמכות עניינית

  16. ביטול זכות שימוש בדירה לפי הסכם גירושין

  17. חלוקת כספים ממכירת דירה לפי הסכם גירושין

  18. הסכם הגירושין - חלוקת מחצית הפנסיה לגרושה

  19. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בהסכם גירושין

  20. תוקף ונפקות הסכם העברת הזכויות בדירה במסגרת הסכם הגירושין

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון