להלן פסק דין בנושא ירושת בן זוג של רווקה ללא ילדים: פסק דין 1. המנוחה ס. מ. ז"ל הלכה לעולמה בתאריך 17.2.96. בתעודת הפטירה רשום מצבה המשפחתי "גרושה". למנוחה היה בן יחיד שנפטר לפניה בשנת 1994 כשהיה רווק, והיא לא הותירה צוואה. 2. בתאריך 2.2.02 הגיש המשיב לרשמת לענייני ירושה בחיפה בקשה לצו ירושה אחר למנוחה בטענה שהוא בן זוגה. המשיב הסביר כרי היה נשוי למנוחה משנת 1961 ועד לגירושין בשנת 1990, ואולם החל משנת 1991 ועד לפטירתה חזרו המנוחה והמשיב להיות זוג לכל דבר, פרט לעניין הנישואין. לטענתו הוא זכאי לרשות 2/3 מעזבון המנוחה ואילו המתנגדים, שבעת אחיה ואחיותיה זכאים לרשת 1/3 (1/21 לכל אחד). 3. בתאריך 27.4.00 הגישו המתנגדים התנגדות לצו הירושה בטענה כי סעיף 55 לחוק הירושה אינו מתקיים בנסיבות אלה, ועל כן המתנגדים בחלקים שווים הם היורשים החוקיים של המנוחה. הרשמת לענייני ירושה העבירה את התיק לבית המשפט כמצוות סעיף 67א' לחוק הירושה. 4. המשיב ביקש וקיבל רשות לתקן את התובענה באופן שהדירה תהיה חלקו שלו בלבד ויתר העזבון יתחלק בהתאם לחלקים דלעיל (בש"א 1257/01). 5. מטעם המתנגדים העיד המתנגד מס' 7 בלבד, מ. (מ.) ק. ומטעם המשיב העידו הוא בעצמו ועוד ארבעה עדים. 6. תמצית עדות המתנגד מס' 7, מ. (מ.) ק. (עדות ראשית בתצהיר נ1/): א. המשיב והמנוחה נישאו בשנת 1961 וביום 1.8.64 נולד בנם היחיד, מ. ב. מ. ז"ל נפטר ביום 8.11.94 בהיותו רווק. ג. ביום הפטירה לא היתה המנוחה נשואה למשיב ולא התגוררה בדירה ברח' ברון הירש 3 בחיפה במשך 4 שנים רצופות בטרם פטירתה. ד. חייה של המנוחה עם המשיב היו רצופים מריבות ומחלוקות, והם התגרשו בשנת 1990. ה. המנוחה מצאה עבודה כתופרת מעולה באיזור ת"א (אישור נ2/). ו. בשנת 1992 פנה המשיב אל המנוחה וביקש בהסכמתה למכור דירת דמי מפתח משותפת בבת גלים ולקנות במקומה את הדירה מרח' ברון הירש, והיא הסכימה. ז. בשנת 1994 שבה המנוחה לחיפה מתוך געגועים לבנה, ולמגינת הלב הוא שם קץ לחייו. ח. המשיב לחץ על המנוחה שתסכים להעביר את זכויותיה בדירה בחיפה לאחיו ממרוקו. ט. למנוחה היו 8 אחים ואחיות ואחד נפטר לפניה. רק שניים מהם מתגוררים בישראל (מתנגדים 6 ו7-). י. הסביר כי את התנהגותו האלימה של המשיב כלפי המבקשת, שמע בטלפון וגם מהמנוחה. יא. המחיר ששולם עבור הדירה בחיפה היא 64,000 דולר. העד עשה רושם בינוני בבית המשפט, ואין בעדותו כדי לשפוך אור על היחסים שהיו בין המנוחה למשיב בתקופה שבין הגירושין לפטירת המנוחה, היא התקופה הרלוונטית. 7. תמצית עדות ע.ת. מס' 1, הרב ע. ז.: א. אישר כי הוא זוכר מסמך שחתמו המנוחה והמשיב על "נייר פירמה" שלו (ת1/). על פי המסמך הוא היה מיועד ללשכת המס. ב. הוא אישר כי לא הכיר את החותמים קודם לכן ולא הוא ערך את נישואיהם. ג. הוא לא אימת את החתימות ואמר שיתכן ששלח אותם לעורך דין. לעדות עצמה אין ערך ובאשר למסמך ת1/ אדון בהמשך. 8. תמצית עדות ע.ת. מס' 2, מ. א.: (עדות ראשית בתצהיר תנ1/). א. קשר קשרי חברות עם המשיב והמנוחה לפני שנים (את המשיב הכיר עוד לפני החתונה). ב. מעולם לא שמע על אלימות מצידו של המשיב כלפי המנוחה. ג. מספר חודשים לאחר הגירושין בשנת 1990 חזרו המשיב והמנוחה לגור יחד בדירה המשותפת בבת גלים ולאחר מכן רכשו את הדירה ברח' ברון הירש. ד. התרשם כי הם חיו יחד כבעל ואישה לכל דבר בהרמוניה וניהלו משק בית משותף. ה. אישר כי לאחר הגירושין עברה המנוחה לת"א, למספר חודשים ואז ביקרה את המשיב ואת הבן המנוח בחיפה. העד עשה רושם אמין בבית המשפט, אם כי לא פרט את הפרטים החשובים הרלוונטים למעט הצהרה כללית בתצהיר. 9. תמצית עדות ע.ת. מס' 3, א. ב. (עדות ראשית בתצהיר ת3/): א. הכיר כשכן בבת גלים את המנוחה והמשיב, כאשר את המשיב הכיר שנים קודם לכן, והיה אתם ביחסי חברות. ב. לא שמע על אלימות מצידו של המשיב כלפי המנוחה. ג. שמע מן המשיב מתחילת שנות התשעים כי המנוחה נמצאת אצל אחותה. ד. סמוך לפטירת המנוחה שמע מן המשיב כי הם גרושים, אחרת לא היה שם לב לכך, כי הם חיו כבעל ואישה. ה. לאחר שחזרו לחיות יחד רכשו את הדירה ברח' ברון הירש והוא לא ראה כל הבדל בצורת חייהם. ו. בחקירתו הנגדית דבק בגרסתו. העד עשה רושם אמין בבית המשפט. 10. תמצית עדות ע.ת. מס' 4, ב. ע. (עדות ראשית בתצהיר ת4/): א. שכנם של המשיב והמנוחה מרח' ברון הירש. ב. חיו חיים שלווים ושקטים ללא אלימות. ג. התרשם כי חיו כבעל ואישה לכל דבר, חיים של אהבה ומסירות תוך ניהול משק בית משותף, כשהוא עצמו סבר שהם נשואים ולא גרושים. ד. בחקירתו הנגדית דבק בגרסתו. העד עשה רושם אמין בבית המשפט. 11. תמצית עדות ע.ת. מס' 5 המשיב, ש. מ. (עדות ראשית בתצהיר + מסמכים - ת5/ + ת6/ + ת7/ + ת8/): א. נישא למנוחה בשנת 1961 ונולד להם בן אחד, שהתאבד בשנת 1994. ב. משנת 1988 עבדה המנוחה כתופרת בתל אביב, וכך עד 1992. ג. התגרש מן המנוחה ב1990- על פי בקשת המנוחה בלחץ בני משפחתה. המנוחה עברה להתגורר אצל אחותה ברמת גן. ד. כעבור מספר חודשים חזרה המנוחה על פי בקשתה לגור בבת גלים עם המשיב והבן. ה. ב14.9.92- רכשו המשיב והמנוחה את הדירה ברח' ברון הריש 3 בחיפה (ת6/ א'-ד'), ולאחר מכן עזבה המנוחה את עבודתה בת"א. ו. סעד את המנוחה בעת אישפוזה. ז. כל עוד היתה המנוחה בחיים הם התנהגו כלפי חוץ כבני זוג לכל דבר תוך ניהול משק בית משותף (ת6/ ה'-ח'). ח. הכחיש כי נקט אלימות כלפי המנוחה. ט. הכחיש כי הפעיל לחצים על המנוחה להעביר את הזכויות בדירה לאחיו במרוקו, והוסיף כי המנוחה אמרה שאחיו צריך לרשת את הדירה עקה ההלוואה שנתן להם. י. בחקירתו הנגדית דבק בגרסתו והוסיף פרטים שוליים. יא. הגיש בקשה לצו ירושה לבית המשפט המווזי בשנת 1996 (נ3/) ופעל לפי הנחיות עו"ד. יב. המשיב והמנוחה פנו לרב זכרי שהוא טוען רבני בשביל קופ"ח (לשכת המס), ת6/ ו' = ת1/. המשיב עשה רושם אמין בבית המשפט. 12. הסעיפים הרלוונטים של חוק הירושה הם סעיפים 11 ו55- שזו לשונם: ”11. (א) בן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון - (1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאים או הורים - חצי: (2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר אימו באותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון. (ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו. ....... 55. איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהנשאר בחיים היה מקובל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". 13. תחילה יש לבחון האם מתקיימים ממשית תנאי סעיף 55 לחוק הירושה, או אז הוא נכנס בגדרו של סעיף 11. סעיף 55 מציב שלושה תנאים מצטברים: א. כי האיש והאשה לא היו נשואים כל אחד לאחר בעת הפטירה של אחד מהם; ב. כי חיו חיי משפחה; ג. כי ניהלו משק בית משותף. אין מחלוקת כי התנאי הראשון התקיים במקרה זה והשאלה שהיתה טעונה הוכחה היא בעניין התקיימותם של התנאים השני והשלישי, המבחנים הם גמישים ותלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה. ראה: ע.א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד01), 617, ע.א 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג01), 431, בג"צ 673/89 משולם נ' ביה"ד הרבני הגדול, פ"ד מה(5), 594, ע.א 3988/90 המל נ' זילברשטיין, דינים-עליון, כרך כב, 94. 14. מן הראיות כפי שהוצגו לתיק בית המשפט עולה כי לפחות ממועד רכישת הדירה ברח' ברון הירש 3 בחיפה (במקום הדירה בדמי מפתח בבת גלים), חיו המשיב והמנוחה, תחילה יחד עם הבן המנוח ואח"כ שניהם יחדיו בלבד, תחת אותה קורת גג תוך ניהול משק בית משותף במובן הכללי של המילה גם במובנים ספציפיים כמו חשבון בנק משותף, שאינו בהכרח אך מהווה הוכחה. הם הגדילו לעשות והצהירו על כך לצורך לשכת המס (ת1/). המתנגדים לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה ולסתור את המערכת העובדתית שהציגו המשיב ועדיו. אינני מקבל את הטענות של המתנגדים בעניין האלימות מצידו של המשיב, שלא הוכחו. בעניין זה אין כל צורך להראות כי המשיב היה "ידוע בציבור" של המנוחה במובן שאנשים בציבור סברו שהם נשואים, אך גם עדויות כאלה קיימות והן אמינות. אני קובע כי תנאי סעיף 55 מתקיימים במשיב, והוא זכאי לרשת את המנוחה כבן זוג ולבוא בשערי סעיף 11 לחוק. 15. וכעת לתחולת סעיף 11(א)(2) סיפא לחוק. החלוקה הבסיסית בין המשיב לבין המתנגדים היא 1/3-2/3. הסיפא קובעת כי בן הזוג יטול את הדירה כולה ויחלוק עם האחרים את יתר העזבון אם ערב מות המוריש היה נשוי לו שלוש שנים לפחות וגר עימו באותה דירה. אני מקבל את גרסת המשיב כי המנוחה התגוררה עימו בדירה מאז קיבל את החזקה בה בחודש ינואר 1993 ועד לפטירתה ביום 17.2.96 (למעלה מ3- שנים). אלא שהדרישה שבסעיף היא ל"נישואין" (משותפים) מזה 3 שנים ויותר ולא למגורים משותפים, אך גם דרישה זו מתמלאת, כפי שיוסבר להלן. השאלה הנשאלת כעת היא האם אין צורך בנישואין ממש כדי להחיל את הסיפא הנ"ל. נפסק בבית המשפט העליון כי הסיפא הנ"ל חלה גם על "ידועים בציבור". ע.א 614/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2), 89 (מפי כב' השופט בך; ע.א 1847/92 יועמ"ש נ' גרסלר, דינים עליון כרך מא, 208. 16. מכאן יש לקבוע כי הדירה (במקרה זה מחצית הזכויות בדירה ברח' ברוך הירש 3 בחיפה) שהיתה שייכת למנוחה, תעבור בשלמות על שם המשיב ויתרת העזבון תחולק בין המשיב (2/3) והמתנגדים (1/21 לכל אחד). ההתנגדות נדחית ובקשת המשיב (המתוקנת) מתקבלת. אני מחייב את המתנגדים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ב"כ המשיב ידאג להמציא נוסח צו ירושה לחתימה לפי החלוקה המפורטת לעיל. קטיניםירושה