חובות הימורים של הבעל

כספי הזכייה בהימורים במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג הינם רכוש משותף.
אין ולא יכולה להיות מחלוקת שכספי זכייה של מי מבני הזוג, בלוטו או בפייס וכיוצ"ב, במהלך החיים המשותפים, מהווים הם רכוש משותף או נכס בר איזון, בין אם נרכש הכרטיס הזוכה מחשבון משותף, מחשבון פרטי של מי מבני הזוג ובין אם מדובר במינוי קבוע שהתשלום החודשי עבורו משולם מחשבון משותף או פרטי של אחד מבי הזוג.

התובעת גילתה כי הנתבע הימר דרך האינטרנט תוך שימוש בחשבון המשותף, וההפסדים שנגרמו היו בגובה של עשרות אלפי שקלים. תקופת ההימורים נמשכה כחמישה חודשים.

מי יישא בהפסדיו של הנתבע בגין הימורים באמצעות האינטרנט ?

להלן פסק דין בנושא חובות הימורים של הבעל:

פסק דין

א.     העובדות
רוב העובדות שנפרשו בפניי במסגרת הליכים אלה הן עובדות המוסכמות על הצדדים ובאי כוחם. המחלוקות החריפות הינן אלא בדבר המסקנות שיש להסיק מהן.

1.     בני הזוג נשאו כדמו"י בשנת 1991, ומנישואין אלה נולדו שתי בנותיהם הקטינות. הנתבע נתן עינו באישה אחרת, וביום 29.6.01 הודיע לתובעת כי הוא חפץ להתגרש ממנה.

2.     ביום 11.7.01 הגישה התובעת בשם הקטינות בלבד תביעה למזונותיהן, לאחר שפירטה כי היא עובדת כמורה בבית ספר ו"מעשה ידיה תחת מזונותיה".

3.     ביום 1.9.01 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בו תבעה גם את מזונותיה שלה, לאחר שהוברר כי לא תוכל להמשיך ללמד באותו בית ספר ו/או בכל בית ספר אחר ללא השלמת תעודת הוראה.
בד-בבד נרשמה התובעת ללימודים במכללת "בית ברל".
שכר הלימוד עבור לימודיה נקבע לסך של כ-10,500 ₪ (ראה ת/1).
     
4.     במהלך חודש 10/01 גילתה התובעת כי הנתבע הימר דרך האינטרנט תוך שימוש בחשבון המשותף, וההפסדים שנגרמו היו בגובה של עשרות אלפי שקלים. תקופת ההימורים נמשכה כחמישה חודשים החל מיום 1.9.00 ועד ליום 31.1.01.

5.     הנתבע הינו קצין בצבא קבע ומשכורתו הממוצעת נטו (לאחר ניכויי רשות) הינה בסך 8,800 ₪.

6.     בדיון הראשון שהתקיים בין הצדדים ביום 13.11.01 נקבעו עקרונות מוסכמים להסדר כולל והוטל על ב"כ הצדדים לנסחם כהסכם תוך תקופה קצרה.
     הנתבע לא כפר בגירסת התובעת, לרבות בטענה כי לא ידעה כלל על ההימורים.

7.     באותו מעמד נידונה גם בקשתן של התובעות למזונות זמניים.

8.     ביום 27.11.01 ניתנה ההחלטה בנושא מזונות זמניים, מזונות אשר כללו באותו מועד גם את התובעת וגם את הקטינות.

9.     ביום 18.12.01 התקיים דיון נוסף, הוסכם על דרך מכירת הנכס המשותף לשני בני הזוג, כמו כן סוכמה המסגרת הדיונית של הכרעה בפלוגתאות שנשארו בין הצדדים כפי שיפורט להלן.

10.     ביום 19.2.02 וביום 18.3.02 התקיימו דיונים בבקשת הנתבע לבטל את דמי המזונות הזמניים אפסוק לתובעת בשל סירובה לקבל גט מאת הנתבע במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה (בש"א 504/02).

11.     בד בבד נמכרה דירת הצדדים באמצעות ב"כ התובעת אשר פעל בשם שני בני הזוג, והודעה על כך נמסרה לבית המשפט ביום 28.1.02.

ב.     הפלוגתאות
12.     הפלוגתאות שנשארו במחלוקת בין הצדדים הינן:
א. נושא מזונותיה של התובעת החל מיום 14.2.02 מועד בו ביקש הנתבע לבטלם בשל סירובה של התובעת לשתף פעולה בסידור הגט.
ב. מזונות הקטינות.
ג. המועד הקובע לאיזון המשאבים.

ד. נושא חוב ההימורים של הנתבע.

13.     אדון בכל אחת מהפלוגתאות אחת לאחת לאחר שהוגשו סיכומיהם של ב"כ הצדדים בנושאים הרלוונטיים, ובהתאם להסכמות הדיוניות אליהם הגיעו ב"כ הצדדים כאמור לעיל.

ג.      הפסקת חיובו של הנתבע במזונות התובעת החל מיום 19.2.00 (בש"א 504/02)

14.     לצורך הכרעה בשאלה זו חשוב לציין בקיצור את רצף השתלשלות האירועים:

א.     ביום 10.2.02 התקיים הדיון בבית הדין הרבני האזורי, כאשר מבלי להכנס לשאלת הדקויות של ניסוח פרוטוקול בבית הדין הרבני ברור כי התובעת בקשה שלא לקבוע מועד לסידור הגט עד אשר יאושר ההסכם בבית המשפט.

ב.     במועד זה נחתם חוזה למכירת דירת הצדדים, כאשר לאחר תשלום החובות הרובצים על הנכס, חלקו של כל צד בתמורה הינו כ-86,000 $. לאור מועד חתימת החוזה טרם קבלו הצדדים את חלקם בתמורת הנכס.

ג.     באותו מועד היה חייב הנתבע בגין מזונות העבר של התובעות כולן בהתאם להחלטתי מיום 27.11.01, סך של כ-20,000 ₪, כשרוב רובו של החוב שולם בין מועד הדיון בבית הדין הרבני לבין מועד הדיון בפניי ביום 18.3.02.

ד.     בנסיבות הענין נראה לי כי יש להפסיק את חיובו של הנתבע במזונות אשתו החל מיום 1.8.02 או מיום סידור הגט לפי המוקדם, וזאת בהתחשב בנימוקים שלהלן:

1.     תום לב בקיום זכויות דיוניות יש לדרוש מכל בעלי הדין (ראה בר"ע 305/80, רפאל שילה ואח' נ' שלמה רצקובסקי ואח' פד"י לה (3), 449, ובעיקר דברי הנשיא כב' השופט אהרון ברק).
     במועד הדיון בבית הדין הרבני לא פעל הנתבע בתום לב כאשר נמנע מלשלם כמעט את מלוא מזונות התובעות על פי החלטתי מיום 27.11.01.

2.      גם אם תועלה טענה לעניין נכסיה של התובעת, כי באותו מועד
נחתם חוזה המכר למכירת הנכס המשותף, וכי התובעת קיבלה ו/או עתידה לקבל לפחות חלק מהתמורה המגיעה לה מחלקה בדירה, הרי על פי הפסיקה יש להתחשב רק בפירות של נכסיה של התובעת, וטרם הוברר באם קבלה התובעת את מלוא חלקה ואם ישנם כבר "פירות" שיש לזקוף לזכותה.
ראה ע"א 596/89, לוי חקק נ' לוי חקק, פד"י מה 4, 749,774.
ע"א 4316/96, פלולי נ' פלולי, נב (1), 394, 400.

3.     בנוסף, גם לו הסכימה התובעת להצעת בית הדין לקבוע מועד לסידור גט ברי לכל כי תהליך זה אורך מספר שבועות לפחות. אולם אציין כבר עתה כי המשך אי שיתוף פעולה של התובעת לצורך סידור הגט מיום מתן פסק דין זה, לאחר שהוכרעו על ידי כל הסוגיות שנשארו במחלוקת, יהיה בו חוסר תום לב המזכה את הנתבע לפטור מחיובו במזונות התובעת, וזאת לאלתר.

4.     בשכלול כל האלמנטיים דלעיל הגעתי למסקנה כי חיובו של הנתבע במזונות אשתו ייפסק החל מיום 1.8.02 ו/או במועד סידור הגט לפי המוקדם.
     לצורך הבהרה אציין כי חלקה של התובעת בסכום המזונות שנקבע בהחלטתי הנ"ל הינו סך של 1,500 ₪.

ד.      שכר הלימוד של התובעת

15.     לטעמי, לא הוכח דיו כי ההחלטה כי התובעת תפנה ללימודי תעודת הוראה היתה החלטה משותפת.

16.     חייבתי את הנתבע בסך 3,000 ₪ במסגרת החלטתי מיום 27.11.02, כמו-כן שולם מתוך הקופה המשותפת סך של כ-1,100 ₪ (ת/2).

17.     בנסיבות אלה, נראה לי כי אין לחייב את הנתבע בסכומים מעבר לכך, כאשר ברור כי כיום השקעה זו הינה לצורך השתכרות התובעת בעתיד ומעניינה שלה בלבד.

ה.     מזונות הקטינות (החל מחודש 8/02)

18.     ה' אין מחלוקת כי הקטינה למדה בשנת תשס"ב בבית הספר בקיבוץ עינת, בשכר לימוד חודשי של 360 ₪. כמו כן משתתפת הקטינה בחוג מחול בעלות של 200 ₪ לחודש.
ב"כ הנתבע חלק על הצורך בהמשך הלימודים בבית הספר הנ"ל אולם איני מקבלת גישה זו. נראה כי בזעזועים הצפויים ממילא לקטינה, המשך לימודיה במסגרת מוכרת הינה צורך הכרחי לקטינה. מעבר לאמור לעיל, הוצאותיה של הדס הן ככל ילדה בגילה.

19.     ק'- ילידת 11.7.97, לפיכך תגיע לגיל חמש בתחילת שנת הלימודים תשס"ג. מאחר ובפועל הקטינה למדה בשנת תשס"ב במעונית של קיבוץ עינת, ראיתי לחייב את הנתבע בעלות המעונית לשנה זו, אולם בשנה הבאה תבקר הקטינה בגן חובה ויש להביא עובדה זו בשקלול הוצאותיה של הקטינה.

20.     האמור לעיל, לענין המשך לימודים במסגרת מוכרת חל באותה מידה על הדס ועל קרן. גם לקרן אין הוצאות מיוחדות מעבר לאמור לעיל, למעט העובדה כי יש לאפשר לה להשתתף גם היא בחוג אחד.

לאור האמור לעיל הנני פוסקת כדלקמן:
מזונות הקטינות החל מחודש 8/02 -
21.     א.     החל מיום 1.8.02 האב ישלם למזונות שתי בנותיו הקטינות סך
של 2,500 ₪ לחודש (1,250 ₪ עבור כל אחת מהן).

ב.     כמו-כן יישא האב במחצית עלות שכר לימוד עבור כל אחת מהקטינות עד לסכום כולל של 360 ₪ עבור שתיהן, מתוך ההנחה כי שתי הקטינות תמשכנה בשלב זה במסגרת החינוך שבקיבוץ עינת, ו/או בכל מסגרת דומה.

ג.     המעבר של הקטינות למסגרת חינוכית אחרת תיעשה אך ורק בהסכמת שני ההורים אשר תכלול גם את שאלת חלוקת הנטל הכלכלי בגינה.

ד.     כמו-כן ישא האב במחצית עלות חוג אחד עבור כל אחת מהקטינות (100 ₪ לכל אחת) עד לסכום כולל של 200 ₪. תשלומים בגין סעיפים קטינים ב' ו-ד' יבוצעו לאחר הצגת קבלות על ידי האם.

ה.     בנוסף ישא האב בהוצאות מדורן של הקטינות בגובה של 40% מדמי השכירות שישולמו בפועל על ידי האם, אך לא מעבר לסך של 1,050 ₪ לחודש המהווה את חלקן של הקטינות בדירה שכורה ממוצעת באזור מגוריהן דהיום.

ו.     הסכומים כולם צמודים למדד הידוע היום, ויעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.     

ז.     החיוב הינו מיום 1.8.02 והוא ישולם ב- 10 לכל חודש, החל מיום 10.8.02 ולאחר מכן בכל 10 לכל חודש שלאחריו.

ח.     פיגורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

ט. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף
למזונות דלעיל.

י.      כמו כן יישא האב במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות טיפול פסיכולוגי, אורטודנטיה, משקפיים וכד', כנגד הצגת קבלות על ידי התובעת.

ו.      מזונות התובעת והקטינות עד ליום 31.7.02

22.     לגבי תקופה זו: ימשיך הנתבע לשלם את מזונות התובעת - האשה, בהתאם להחלטתי מיום 27.11.01 עד ליום 1.8.02 או עד למועד סידור הגט, לפי המוקדם.
כמו כן הנתבע ישלם עבור מזונות בנותיו הקטינות סך של 4,000 ₪ לחודש בהתאם להחלטתי מיום 27.11.01 כשסכום זה כולל את התשלום עבור המעונית מחד, אולם אין בו חיוב במדור הקטינות לאור העובדה כי הקטינות יתגוררו עם אמן בדירה שנמכרה, וזאת עד ליום 31.7.02.

ז.      היום הקובע לעניין איזון משאבים:

1.     ב"כ הצדדים הסכימו כי בית משפט זה יקבע את היום הקובע לעניין מועד איזון המשאבים כמועד שונה ממועד פקיעת הנישואין אך נחלקו לגבי מועד זה.

2.     ב"כ התובעת ביקש לקבוע את מועד איזון המשאבים ליום 11.7.01 (מועד הגשת תובענתה של התובעת בעניין הרכושי) ב"כ הנתבע ביקש לקבוע כמועד איזון המשאבים את ה - 1.9.00 מועד בו לטענת ב"כ התובעת ניהל הנתבע רומן עם אשה אחרת, טענה שאין הנתבע מכחיש אותה.

3.     הנתבע לא הכחיש כי קיים מערכת יחסים עם אישה אחרת במשך מספר חודשים ללא ידיעת התובעת. כאשר הגיע להחלטה כי ברצונו לפרק את התא המשפחתי - או אז הודיע לתובעת על כוונתו זו. במשך כל התקופה סברה התובעת כי חיי בני הזוג מתנהלים כרגיל, לטוב ולרע.

4.     בנושא זה מקובלת עליי עמדת ב"כ התובעת בסיכומיו בנדון כי יש לקבוע כמועד הקובע את יום הגשת התביעה בתמ"ש 1940/01 דהיינו 11.7.01.

5.     ההנמקה לקביעה זו הינה כי בגין התנהגות חד צדדית של הנתבע (שהתובעת לא ידעה עליה), לא יכלה התובעת להפסיד את המגיע לה על פי חוק דהיינו מחצית מהזכויות שנצברו ע"ש הנתבע במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג. חשוב לציין כי בתקופה זו לא עבדה התובעת ואילו הנתבע המשיך לעבוד במקום עבודתו מזה שנים.

6.     אמנם נכון כי בבתי המשפט האזרחיים דוקטירנת "האשם" בפקיעת הנישואין איננה חלה ועל כן לא ייפגעו בשל כך זכויותיו הקנייניות של צד כלשהו, אולם, בית המשפט גם לא יאפשר פגיעה בזכויותיה של התובעת בשל מעשיו החד צדדים של הנתבע, שהתובעת כלל לא ידעה עליהם.

7.     לעניין סמכותו של בית המשפט לעשות כן ראה בהרחבה את פסק דינו של כב' השופט שוחט (תמ"ש 674231/99 רוחמה בן אהרון נגד אברהם בן אהרון, ראה פסקה 7 לפסה"ד טרם פורסם).

ח.     חוב ההימורים
1.     הפלוגתא האחרונה שנותרה להכרעה היא השאלה מי יישא בהפסדיו של הנתבע בגין הימורים באמצעות האינטרנט, האם יישאו בכך הצדדים שווה בשווה כגרסת הנתבע או שמא יישא הנתבע לבדו בחוב זה כגרסת התובעת.

2.     נזכיר שוב בקצרה את העובדות שאינן במחלוקת:
א.     הנתבע הימר במשך כ - 5 חודשים באמצעות האינטרנט, במשך השנים 2000/01.
ב.     הפסדיו שולמו מתוך החשבון המשותף והסכומים בהם זכה
זיכו את החשבון המשותף.
ג.     בתקופת ההימורים היו חייהם של בני הזוג, לכאורה, הרמוניים ותקינים.
ד.     העובדה כי הנתבע הימר והפסיד עשרות אלפים שקלים נתגלתה לתובעת בפעם הראשונה בחודש 10/01.
3.     בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי השיתוף בנכסים כולל בתוכו שיתוף בחובות הנתפסים כנכסים שליליים.
     ראה בין היתר ע"א 3002/93 בן צבי נ. סיטין פד"י מט (3) 5,
ע"א 5598/94 נניקשווילי נ. נניקשווילי, פד"י מט (5) 163.
ההגיון שמאחורי הלכה זו נקבע עוד בע"א 446/69 יובל לוי הנאמן על נכסי בצלאל גולדברג נ. שושנה גולדברג, פד"י כ"ד ח' 813, 820 כדלקמן:
"… נראה לי, כי הצדק דורש והדעה נותנת שבן זוג אחד אינו יכול ואינו צריך להיות הנהנה מהשותפות עם בן הזוג השני בנכסי המשפחה, בלי לשאת גם בעול החובות שנעשו בייצור או ברכישת הנכסים או בהוצאות השוטפות של המשפחה. למשל, הלוואה שנלקחה ומשכנתא שנעשתה על נכס מנכסי המשפחה, אי אפשר להעלות על הדעת שבן הזוג שאינו מופיע כלווה משום שהנכס רשום על שם בן הזוג השני יוכל לפטור את חלקו מלשמש בטוחה לפרעון החוב … והוא הדין כאשר נוצר חוב לצורך רכישת נכס מנכסי המשפחה, או לניהול עסק מעסקי המשפחה, או לסיפוק צרכי המשפחה. אף שהדבר נעשה בשמו של אחד מבני הזוג בלבד, בן הזוג השני, שהוא שותף בנכסי המשפחה, בעסקיה ובעניניה, אינו יכול לפטור את חלקו בהם מבלי לשאת בעולו של חוב כזה".

החריג לכלל
4.     יחד עם קביעת הלכה זו נקבע גם כי יש חריגים לכלל לגבי שותפות בחובות, גם אם נטל ההוכחה בדבר אי שיתוף בחובות רובץ לפתחו של הטוען כך.
     וכלשון פסה"ד בע"א 446/69 הנ"ל:
"מאידך, יש וחוב הוא בעל אופי אישי מובהק, ואז ייתכן שלא מן הדין ואף לא מן הצדק לחייב את בן הזוג השני לשאת בעולו."

5.     במספר פסקי דין נעשתה התייחסות מפורשת לחריג לכלל ובע"א 6557/95 אבנרי נ. אבנרי פד"י נא (3), 541.      ישנו סיכום של ההלכה בנדון כדלקמן:
     "מתי אין לראות הוצאות של אחד מבני הזוג כחובות משותפים? בע"א 677/71 הנ"ל (5), בעמ' 461, מול אות השוליים ד, הובאות דוגמאות לכך, כגון שיש לבעל פילגש והוא מבזבז עליה את כספו, או שאחד מבני הזוג מוציא הוצאות על רכוש נפרד שלו. במקרה אחר נפסק שכשאחד מבני הזוג מבצע "מניפולציה כספית" מיוחד בעבור עצמו, ההוצאה תיזקף לחובתו בלבד (ע"א 1967/90 י' גיברשטיין נ' ה' גיברשטיין ואח' וערעור שכנגד (7) בעמ' 666".

     ולכן ונשאלת השאלה באם המקרה דנן שייך אמנם לחריג לכלל, ולכן יש לראות בחוב ההימורים חוב אישי של הנתבע.

זכיה בכספי הימורים
6.     לפני הכרעה בשאלה זו לא אוכל להתעלם מכך שכבר נפסק כי כספי הזכיה בהימורים במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג הינם רכוש משותף.
     ראה פס"ד של כב' השופט שוחט שצוטט לעיל בו קובע ביהמ"ש:
     "אין ולא יכולה להיות מחלוקת שכספי זכייה של מי מבני הזוג, בלוטו או בפייס וכיוצ"ב, במהלך החיים המשותפים, מהווים הם רכוש משותף או נכס בר איזון, בין אם נרכש הכרטיס הזוכה מחשבון משותף, מחשבון פרטי של מי מבני הזוג ובין אם מדובר במינוי קבוע שהתשלום החודשי עבורו משולם מחשבון משותף או פרטי של אחד מבי הזוג".

7.     ומכאן לשאלה האם יתכן מצב לפיו לעיתים בני הזוג שותפים בסכומים בכספי ההימורים בהם זכה אחד מבני הזוג אולם לעיתים אינם שותפים בהפסדים בגינם?

8.     ומן הכלל אל הפרט, נראה לי כי חובה על בית המשפט לבדוק כל מקרה לגופו, כפי שסמכותו עפ"י סעיף (8) 1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973, ולקבוע בכל מקרה ומקרה אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות שנכסים נוספים לרבות חובות שהם בגדר נכסים שליליים לא יאוזנו בין בני הזוג.

     בנסיבות שפורטו בפניי נראה לי כי אמנם יש להוציא מהנכסים ברי איזון את חובותיו של הנתבע בגין הימורים וזאת עקב הנסיבות שלהלן:

א.     ההימורים היו במשך תקופה קצובה וקצרה, ולא דרך חיים של הנתבע שיכלה או הייתה צריכה התובעת להיות ערה לו.
ב.     אין חולק כי התובעת לא ידעה כלל על הימוריו של הנתבע ללא עצימת עיניים מצדה של התובעת.
ג.     יש בהתנהגותו של הנתבע משום הפרת נאמנות של הנתבע כלפי התובעת וכבר נקבע שהוצאות כאלה אינן הוצאות משותפות.

9.     מאידך, לאור קביעת הנ"ל כל סכום שבו זכה הנתבע וזוכה חשבונם המשותף של בני הזוג בגין אותם הימורים, ייזקף לזכותו של הנתבע בלבד.

10.     לפיכך, יתרת חוב ההימורים תיזקף על חשבונו של הנתבע בלבד במסגרת חישוב איזון המשאבים שבין בני הזוג עפ"י האקטואר המוסכם בהתאם להסכמות הצדדים.

     למעלה מן הצורך רק אציין כי בניגוד לחוב ההימורים השקעה במניות הינה במסגרת ה"הסכם מכללא" שבין בני הזוג ועל כן יתחלקו בני הזוג בפירות השקעות אלה.

הוצאות משפט
שקלתי אם לחייב את שני הצדדים בהוצאות לטובת אוצר המדינה וזאת מכיוון
שבהתנהלות של ב"כ שני הצדדים בנושאים שונים היה משום בזבוז זמנו של
בית המשפט.

הדיון בנושא רכבם של בני הזוג ביום 19.02.02 היה דיון מיותר בעליל כאשר
מסיבות לא ברורות ב"כ הצדדים לא השכילו להודיע במועד לבית המשפט על
ההסכמה כי הרכב שייך לרכוש המשותף; סיכומי ב"כ התובעת לא הוגשו
במועד, ולאחר נטילת רשות הוגשו באיחור לבית המשפט.
מצד שני לקח ב"כ הנתבע חרות לעצמו להגיב ללא נטילת רשות.

בעיקר נראה לי כי ניתן היה בקלות לגשר על הפערים שבין הצדדים ללא צורך
בקיום חמש ישיבות ושתי החלטות ביניים.

למרות זאת, בנסיבות הענין, לאור ההסכמות הדיוניות שאליהן הגיעו הצדדים
וכאשר בסופו של הליך קיבלתי חלק מטענותיו של כל צד, ובהתחשב בסכומי
ההוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 27.11.01 ובהחלטה מיום 11.11.02 אני
פוסקת כי הנתבע ישלם להוצאות התובעות בהליכים כולם סך של 2,000 ₪
+מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מכירת קזינו

  2. הצעת חוק קזינו

  3. האם בינגו חוקי ?

  4. חוב דוכן מפעל הפיס

  5. הצעת חוק רישוי קזינו

  6. חובות הימורים של הבעל

  7. שטר חוב לכיסוי הימורים

  8. תביעה ייצוגית נגד ווינר

  9. סירוב קזינו לשלם כספי זכיה

  10. סכסוך משפחה בנושא זכיה בטוטו

  11. הודעה בדבר היתר לעריכת הגרלות

  12. שימוש במחשב להימורים לא חוקיים

  13. קביעת רשות ציבורית - מפעל הפיס

  14. הודעה על מתן היתר לעריכת הגרלות

  15. האם כספי זכיה בהגרלה רכוש משותף

  16. חוק איסור מכירת הימורים לקטינים

  17. הלבנת הון באמצעות הימורים באינטרנט

  18. תביעה לתשלום כספי זכייה בכרטיס חיש גד

  19. חוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967

  20. תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס בגין הטעיה

  21. הימורים כפייתיים מצד הבעל כעילה לצו הגנה

  22. חובת הודעה על סיכויי זכיה נמוכים בהימורים

  23. חובת הודעה בדבר סיכויי זכייה בהגרלות והימורים

  24. הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית

  25. אמות המידה לחלוקת הקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט

  26. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול), התשנ''ט-1999

  27. תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה), התשמ''ט-1989

  28. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה''טוטו-תיקו''), התש''ן-1990

  29. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל) תשל''ח-1978

  30. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים), התשס''א-2001

  31. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל), התשנ''ו-1996

  32. תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם), תשל''ד-1973

  33. אמות המידה לחלוקת הקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט לקידום ספורט נשים בישראל

  34. תקנות להסדר ההימורים בספורט (דרכי מינוי חברי המועצה ותקופת כהונתם), תשכ''ח 1967

  35. תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר), תש''ל - 1970

  36. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), התשס''ג-2003

  37. תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו), תשכ''ח-1968

  38. צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), התשס"ג-2003

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון