זכויות אחים יורשים משק חקלאי

להלן פסק דין בנושא זכויות אחים יורשים משק חקלאי:

פסק דין

1.     התובעים, בני זוג שנישאו כדמו"י, הגישו ביום 16.9.97 תביעה נגד אחותה של תובעת 1 למתן פסק דין הצהרתי בנושאים שלהלן:

א.     להצהיר "כי המשק הידוע כגוש 4069 חלקה 2 במושב גן שורק, אינו בר הורשה" (להלן: המשק או הנחלה).

ב.     להצהיר כי על פי סעיף 19 (ג) (3) לחוזה השכירות שבין מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) והאגודה השיתופית גן שורק - התובעת 1 היא הבת המוכנה ומסוגלת לקיים ולהחזיק במשק כברת-רשות.

ג.     להצהיר כי לנתבעת אין כל זכויות במשק " מכאן ועד עולם".

ד.     להצהיר כי המשק ירשם ע"ש התובעים לאחר שיעמדו בדרישת סעיף 19 (ג) (5) לחוזה.

לחלופין, בית המשפט נתבקש להצהיר כי :

ה.     המשק שהוחזק על-ידי האב כבר-רשות הינו בר הורשה.

ו.     להצהיר כי בהעדר הסכם בין היורשים של האב המנוח, יוצהר על-פי סעיף 114 לחוק הירושה, כי התובעים זכאים להמשיך ולנהל את המשק.

ז.     להצהיר כי המשק מהווה משק חקלאי שאין לחלקו, הואיל וחלוקתו תפגע בכושרו לפרנס משפחה חקלאית אחת.

ח.     כי יש לקבוע את שוויו של המשק לצורך הפיצוי המגיע לנתבעת, תוך שילקחו בחשבון ההשקעות שהתובעים השקיעו במשק.

ט.     כי לתובעים חזקה ייחודית בקרקע בבית המגורים שנבנה עליה, וכי יש להפחית את שוויו של הבית משווי המשק, לענין הפיצוי הנ"ל.

העובדות
2.     אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:

א.     כי התובעת 1 והנתבעת הן בנותיו היחידות של אביהן המנוח י' ז. ז"ל שנפטר ביום 22.7.96 (להלן: האב - המנוח), וכי אימן נפטרה לפניו ביום 16.8.69 וכי האב לא נישא מחדש (הבנות הן היורשות היחידות של אימן ז"ל על פי צו הירושה שניתן בבית הדין הרבני ביום 26.5.70).

ב.     כי עובר לפטירתו היה האב המנוח חבר באגודה השיתופית גן שורק והמחזיק במשק, כבר רשות.

ג.     כי זכויות הבעלות במשק או הזכות לנהוג במשק מנהג בעלים, נמצאות בידי המינהל.

ד.     כי בין המינהל לבין גן שורק מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: המושב) נחתם ביום 13.12.95 חוזה שכירות (להלן: חוזה השכירות).

ה.     כי התובעים התחילו לבנות את ביתם בנחלה שבמשק בשנת 1995, באישורו של האב המנוח, המושב והמינהל.

ו.     כי התובעת 1 קיבלה מגרש בן חצי דונם במושב על-מנת לבנות בו בית (גוש 4069 חלקה 20 מגרש 115) (להלן: "המגרש שבהרחבה" או "שכון הבנים").

ז.     כי החזקה במגרש שבהרחבה נמסרה לנתבעת והיא שבנתה בו את ביתה.

ח.     כי עד היום לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי עזבונו של האב המנוח.

ט.     כי ביום 26.5.70 ניתן בבית הדין הרבני האזורי בטבריה צו ירושה לגבי עזבונה של אם הבנות (שהיו אז קטינות), לפיהן שתיהן יורשות אותה בחלקים שווים, לאחר שהאב- המנוח הסתלק מחלקו בירושה - וכי בצו הירושה אין כל זכר למשק.

הנושאים שבמחלוקת
3.     הצדדים חלוקים בשאלות הבאות:

א.     האם המשק מהווה חלק מעזבונו של האב המנוח?

ב.     האם סעיף 114 לחוק הירושה התשכ"ה - 1965 (להלן: חוק הירושה) חל במקרה שלפנינו?

ג.     האם התובעת 1 היא בגדר "בת ממשיכה", ואם כן מהי הנפקות לכך (נושא זה מהווה הרחבת חזית, אולם הנתבעת לא התנגדה לכך, ואף לא התייחסה לנושא הרחבת החזית בסיכומיה).

ד.     תהיה התשובה לשאלה א' אשר תהיה, וכאשר שכל אחד משני הצדדים מוכן לקבל את המשק - האם חלה חובת פיצוי של הצד המקבל כלפי הצד שלא יקבל את המשק.

ה.     מהי הנפקות של סעיף 19 לחוזה השכירות לגבי שאלה ב' דלעיל.

ו.     במידה ועל האחות שתקבל את המשק לפצות את אחותה, האם יש להתחשב במס שבח, דמי הסכמה והיטל השבחה רעיוניים ולהפחיתם משווי המשק לצורך הפיצוי?

ז.     בנושא של סעיף ו' דלעיל - האם החלטת ביהמ"ש זה מיום 24.7.00 ופסק דינה של השופטת הניה שטיין ז"ל מבית המשפט המחוזי בתל-אביב שניתנה בבר"ע 2504/00 מיום 23.5.01, על ההחלטה הנ"ל - האם החלטות אלה מהוות השתק פלוגתא?

ח.     כיוון שעזבונו של האב- המנוח כלל נכסים נוספים, אותם ירשו האחיות -האם יש לערוך איזון כולל ולקזז את הפיצוי בגין המשק מהשווי הכולל של הנכסים או שמא, יש לפצות בגין המשק ללא קשר לשאר הנכסים שבעזבון.

ט.     למי שייכות הזכויות במגרש בהרחבה מבין שתי האחיות; דהיינו, האם המגרש שבהרחבה הוא חלק מהמשק או חלק מהעיזבון או שייך לאחד משני הצדדים בלבד.

הסכמות הצדדים
4.     בקדם משפט שהתקיים ביום 11.2.98, הוסכם בין הצדדים כדלהלן:

א.     הנחלה כוללת את כל השטחים המעובדים הידועים כנחלת
י' ז. ז"ל במושב גן שורק.

ב.     הנחלה כוללת גם את המגרש שבהרחבה.

ג.     ימונה שמאי שיעריך את שווי הנחלה והמגרש שבהרחבה על פי ערכו ממוכר מרצון לקונה מרצון.

ד.     השמאי יעריך גם את שווי בניית בית המגורים (שבנחלה) נכון ליום סיום הבניה על-פי תעודת הגמר, משוערך להיום (11.2.98).

ה.     השמאי יעריך את שווי ההשקעות שנעשו ברכישת המגרש שבהרחבה, התשלום עבור הפיתוח שלו, והבניה עליו.

ו.     השמאי יעריך את שווי הציוד החקלאי הנמצא בנחלה.

ז.     השמאי יעריך את שווי ההכנסות וההוצאות של המשק מיום פטירת האב 22.7.96 ועד ליום עריכת השמאות.

ח.     השמאי יעריך את הערך הקבלני של הפרדסים השייכים לנחלה.

ט.     במידה והתובעים יוכיחו כי הם שילמו עבור בניית הבית שבנחלה סכום בשיעור של 50% מעלות הבניה, הנתבעת מסכימה שלא לטעון כי האב- המנוח השקיע את היתרה, או שיהיה עליה להוכיח כי האב- המנוח הוא שהשקיע בבניית הבית, ולכן אין להפחית את שווי הבית ממסת העיזבון.
     במידה והתובעים לא יוכיחו כי השקיעו 50% בבניית הבית, בית המשפט יכריע בשאלה, האם ההשקעה בבניית הבית נעשתה על-ידי האב או על ידי התובעים ובמידה ויקבע שהאב הוא שהשקיע, האם הבית הוא חלק ממסת העזבון.
י.     במסת העיזבון נמצאים מקרקעין נוספים של האב - המנוח בגוש 7667 חלקה 19 וחלקה 15 וכן פרדסים נוספים הנמצאים בזרנוגה בגוש 3766 הגרלה 86, הרשומים במינהל.

יא.     לאחר קבלת חוות דעת השמאי, יכריע בית המשפט, האם יש להתחשב בדמי הסכמה למינהל ובמיסוי מקרקעין.

(להלן: הסכמות א').

5.     ביום 12.2.98 נתתי להסכמות א' תוקף של החלטה ומיניתי ביום 1.4.98 את השמאי יעקב בירנבאום כשמאי למתן חוות דעתו כאמור בהסכמות א'.
     ביום 5.1.99 הגיש השמאי את חוות דעתו.

6.     ביום 14.2.00 הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמות נוספות אליהן הן הגיעו:

א.     כי יש לחלק את הנחלה, את המגרש ברעננה, את המגרש בקובבה ואת המגרש שבהרחבה בין היורשים.

ב.     כי הם מסכימים להערכת השמאי.

ג.     כי נשארו במחלוקת השאלות על-פי ההסכם מיום 11.2.98:

(1)     האם התובעים שילמו עבור בניית הבית סכום בשיעור של 50%, ובמידה והם לא יוכיחו זאת, יש להוכיח מי השקיע בבנית הבית - האב המנוח או התובעים.

(2)     הוסכם כי במידה ויוכח כי האב- המנוח הוא שהשקיע בבניית הבית - חלקו בבניה שייך למסת העיזבון.

( להלן: הסכמות ב').

התביעה שהוגשה בתמש 78701/97

7.     ביום 17.8.99 הגישו התובעים תביעה נוספת ובה ביקשו להצהיר כי ההסכמה "שהנחלה לצורך הסדר זה כולל גם את המגרש" שבהרחבה - כוונתה היתה להערכת השמאי בלבד, ואין הסכמה זו מהווה הסכמה לגבי הבעלות במגרש שבהרחבה.

     לנוכח ההסכמה שבסעיף א להסכמות ב' דלעיל, דהיינו שהמגרש שבהרחבה הוא חלק מהעיזבון - דין התביעה שהוגשה בתמש 78701/97 להידחות.

8.     ביום 22.5.01 התקיימו ההוכחות בשתי התובענות.
     בתום הדיון הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמות אליהן הגיעו:

א.     התובעים "הם אלה שיכולים לעבד את המשק ולהחזיק אותו, כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה, והם צריכים לפצות את הנתבעת כאמור בסעיף 114 לחוק הירושה".

ב.     "ניתנה חוות דעת של שמאי על שווי המשק, והמחלוקת היחידה היא האם בפיצוי שמשפחת סמינה (התובעים - י.ג.) צריכה לפצות את אהובה בכר (הנתבעת - י.ג.) עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה, יש להפחית מס שבח, היטל השבחה ודמי הסכמה למינהל, כאילו המשק היה נמכר היום בשוק החופשי ומשפחת סמינה היתה צריכה לשלם את המסים הנ"ל, או מכיוון שעל-פי סעיף 114 לא חלים המסים הנ"ל, אין להתחשב בהם לצורך הפיצוי הנ"ל וגם אילו היתה העברת הזכויות בין האחיות קיים פטור מהמסים הנ"ל.

ג.     במידה ויקבע שיש להפחית את המיסים הנ"ל, יקבע שמאי שיעריך אותם כאשר המכירה היא בשוק החופשי.

ד.     שתי חוות הדעת של השמאי זו שהוגשה וזו שתוגש - מחייבות.

ה.     חלקה של התובעת 1 במגרש ברעננה (מחצית) יקוזז מהפיצוי שיקבע שעליה לשלם לנתבעת כנגד העברת הזכויות במגרש זה לנתבעת.

ו.     במידה והתובעים לא ישלמו את הפיצוי שיקבע תוך 30 יום, המשק יימכר בשוק החופשי, והתמורה תחולק בין שתי האחיות בחלקים שווים, לאחר כיסוי ההוצאות והמיסים.
ז.     מוסכם כי לתובעת 1 חוזה פיתוח עם המינהל בקשר למגרש שבהרחבה (שבשכון הבנים), וכי הנתבעת בנתה על המגרש שלד ומימנה את הבניה ואילו התובעים הם שמימנו את הוצאות הפיתוח של המגרש.

ח.     הצדדים הודיעו כי הם חלוקים בשאלה אם המגרש שבהרחבה הוא חלק מהנחלה או מהעיזבון או שהוא בבעלות התובעת 1

ט.     הצדדים יודיעו תוך 14 יום אם הם מסכימים שההסכמות ג' יקבלו תוקף של החלטה ובמידה ואחד הצדדים לא יסכים, תינתן החלטה מפורטת לגבי הגשת סיכומים בכתב.

(להלן: הסכמות ג').

9.     ביום 3.9.01 הודיע ב"כ הנתבעת כי אין הנתבעת מסכימה שההסכמות ג' יקבלו תוקף של החלטה, ולפיכך ניתנה ביום 10.9.01 החלטה בדבר הגשת סיכומים בכתב.
     הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב, דהיינו הסכמות ג' אינן תקפות.

דיון

האם הזכויות במשק הן חלק מהעזבון?
10.     כאמור, עד היום לא הוצג בפני צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי עזבונו של האב- המנוח, לפיכך, אין מקום לדון בחלוקת עזבונו בין יורשיו.

11.     השאלה המהותית והעיקרית שביחס אליה הוגשה התובענה היא - האם הזכויות שהיו לאב- המנוח במשק - (שהיו זכויות של בר רשות או של שואל) - הן חלק מעזבונו. (על היותה של זכות המתיישב בקרקע חקלאית זכות שאילה ר' פסק דיני שניתן בתמש 212970/96 מ' נ' ה' ואח', דינים - מחוזי ושלום)

12.     זכותו של בר רשות או זכות של שואל היא זכות אישית הגם שהיא זכות במקרקעין לפי סעיף 83 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 ולפיכך זכויות של בר רשות או זכויות של שואל, אינן עוברות בירושה והן אינן חלק מעזבונו.

13.     על פי ההלכה הפסוקה, גורל המשק (כשמדובר בזכותו של בר-רשות או שואל) צריך להיות מוכרע על פי הסכם השכירות שבין המינהל לאגודה השיתופית.
     הסכם זה מחייב את המתיישב ובמידה וההסכם מסדיר את השאלה מי יקבל את הזכויות במשק לאחר מותו של המתיישב- יש לנהוג על-פי הסכם השכירות.

14.     כיוון שלאב- המנוח היו רק זכויות של בר-רשות או של שואל, כך שזכויותיו במשק אינן חלק מעיזבונו - אין סעיף 8 (א) לחוק הירושה חל על הוראת סעיף 19 להסכם השכירות הקובעת למי יעברו הזכויות במשק לאחר מות המתיישב.

15.     כפי שנקבע בע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג' (1) 397, דינים עליון עמ' 5:

     "המגבלה בעבירות הזכות היא חלק מהותי של זכות החכירה עצמה"

אם זהו הדין לגבי חכירה, הרי לגבי זכות של בר-רשות או שואל - על אחת כמה וכמה - לפיכך, יש לבדוק את שאלת העברת זכותו של האב- המנוח לפי הוראות חוזה השכירות.

16.     סעיף 19 ג' להסכם השכירות קובע למי יועברו הזכויות במשק לאחר פטירתו של המתיישב.
להלן נוסח סעיף 19 ג' :

     "במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכיות השמוש במשק שבשימושו המהווה נחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר-רשות בלבד שאינן חלק מעזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על-פי חוזה זה כבר-רשות לכל דבר ועניין:
(1)     נפטר אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן-המנוח) והניח אחריו בן זוג - תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.
(2)     לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, חעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.
(3)     לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח יותר מילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק.
באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר בזה במפורש כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש כבר-רשות.
(4)     כל אחד מיחיד בני זוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן-זוגו האמורות בפסקה (1) לעיל ולא יהיה בהן כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו.
(5)     אדם שיהיה זכאי לקבל את זכויות השימוש במשק לפי הוראות סעיף זה, יהיה חייב לעמוד בתנאים הקבועים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. לא עמד בתנאים אלה, יהיה חייב להעביר את הזכויות שקיבל למי שיהיה כשיר, לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל, לקבל את זכויות השימוש במשק, וזאת תוך שנה אחת וכפןף להוראות חוזה זה בדבר העברת הזכויות.
המשכיר רשאי בנסיבות המצדיקות זאת ובתנאים שייקבעו על-ידו, להאריך את התקופה האמורה.
(6)     מבלי לגרוע מהאמור בפסקה 5 לעיל, אדם שאינו בן זוג של המנוח או אדם שאינו צאצא של המנוח יהיה חייב לקבל את אישור האגודה לקבלת זכויות השימוש במשק. לא קיבל אישור כאמור, תחולנה על כך ההוראות שבפסקה 5 לעיל לגבי אדם שלא עמד בתנאים כאמור.
(7)     על אף האמור בפסקות 2 עד 6 לעיל ומבלי לפגוע באמור בסעיף 1 לעיל, אם ניתנו עד לתאריך חתימתו של חוזה זה אישורים או התחייבויות כתב של הסוכנות כלפי חבר האגודה, בדבר מסירת זכויות שימוש במשק שלו לאחד מילדיו ששמו ננקב במפורש - תימסרנה הזכויות הנ"ל במשק, לאחר פטירתו של אותו חבר אגודה, בהתאם להתחייבות הסוכנות כלפיו."

17.     סעיף 19 ג' להסכם השכירות קובע דרכים להעברת הזכויות במשק ממתיישב שנפטר:

1.     הזכויות עוברות מבן הזוג שנפטר לבין הזוג שנותר בחיים וזאת גם אם הניח ילדים (סעיף 19 ג' (1)).
     לפיכך, במקרה שלפנינו זכויותיה של האם- המנוחה במשק, עברו עם מותה לאב- המנוח.

2.     המנוח לא הניח בן זוג ונותר ילד אחד - תעבורנה הזכויות אליו (סעיף 19 ג' (2)) (לא רלבנטי לעניינינו).

3.     המנוח לא הניח בן זוג והניח יותר מילד אחד - תעבורנה כל הזכויות במשק רק לאחד מביניהם המוכן והמסוגל לקיים את המשק.
בהעדר הסכמה בין הילדים, יכריע בית המשפט בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק (סעיף 19 ג' (3)).

4.     כל אחד מבני הזוג רשאי להורות בצוואתו למי תימסרנה זכויותיו במשק, כפוף לזכויות של בן הזוג שנותר בחיים לפי ס.ק. ג' (1) (סעיף 19 ג' (4)) (לא רלבנטי לעניינינו).

5.     מהוראות סעיף 19 ג' (6) עולה כי ילד (או בן זוג) המקבל זכויות כאמור לעיל, אינו צריך לקבל את אישור האגודה לקבלת הזכויות במשק.

6.     מתיישב יכול לקבוע מי מילדיו יקבל את הזכויות במשק לאחר פטירתו וקביעתו תחייב, אם ניתן לכך אישור של הסוכנות עד לחתימת חוזה שכירות (סעיף 19 ג (7)). (אין בחוזה השכירות כל זכר לסוכנות (כנראה היהודית) פרט לס.ק. ג' (7), ויתכן שצריך לקרוא "המינהל" במקום "הסוכנות").
זהו הסדר ספציפי לקביעת מה שמוכנה בדרך כלל "בן ממשיך".

18.     במקרה שלפנינו לא הוצגה בפני כל צוואה של האב- המנוח, ואילו האם- המנוחה לא ערכה כל צוואה, והואיל והאב- המנוח נפטר כשאין לו בת זוג והוא הניח רק את שתי הבנות האחיות (התובעת 1 והנתבעת) וכיוון שלא התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 19 ג' (7) להסכם השכירות ואיש מהצדדים לא הציג כל אישור או התחייבות של הסוכנות או של המינהל כלפי האב- המנוח "בדבר מסירת זכויות השימוש במשק לאחד מילדיו ששמו נקוב במפורש" (לפני מועד חתימת חוזה שכירות - 13.12.95), ובהעדר הסכמה בין הבנות- האחיות, מי מהן מוכנה ומסוגלת לקיים את המשק - על בית המשפט להחליט בשאלה "מי מהן מוכנה ומסוגלת לקיים את המשק".
לאחר שאחליט בשאלה זו "תעבורנה כל זכויות השימוש במשק" לאחת מהבנות.

האם התובעת 1 היא בת ממשיכה
19.     התובעת 1 טוענת שהיא "בת ממשיכה", אולם היא לא הוכיחה זאת.
     כאמור, ההסדר של "בת ממשיכה" נקבע בסעיף 19 ג' (7) להסכם השכירות, למרות שהמונח לא נזכר שם, אולם מהות ההסדר הוא הסדר דומה לזה שקובע סעיף 3א לתקנות האגודה השיתופית (חברות), התשל"ג - 1973 (להלן: תקנות האגודה (חברות).
     סעיף 3 א (א) לתקנות האגודה (חברות) קובע תנאים להיותה של תובעת 1 בת ממשיכה והם :
     שהיא החזיקה במשק בעצמה או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של אביה - המנוח.
     על-פי ההלכות שנקבעו בפרשת ע"א 2836/90 בצר נ' צילביץ, פ"ד מו (5) 184, 195, מדובר בשני מישורים: מישור היחסים בין המתיישב לבתו ומישור היחסים בין הבת הממשיכה לאגודה.
     התובעת 1 לא הוכיחה את התקיימות התנאים להיותה "בת ממשיכה" בשני המישורים, לא ביחסים בינה לבין אביה, ולא ביחסים שבינה לבין האגודה והמינהל ואף לא על-פי סעיף 19 ג' (6) או (7) לחוזה השכירות.

20.     המסמכים ת/2 ו- ת/3 אין בהם כדי לבסס את היותה של התובעת 1 בת ממשיכה והם נועדו אך ורק לאפשר את בניית הבית בנחלה.
     מסמכים אלה אף אינם מהווים ראיות במשפט זה (ר' עמ' 3 שורה 25 ועמ' 5 שורה 1-12 וההחלטה שבעמ' 12).

21.     נימוק נוסף לכך שהתובעת 1 לא היתה בת ממשיכה, טמון בכך שהיא קיבלה מגרש לבנות לה בית בשכון הבנים (המגרש שבהרחבה). כידוע, מגרש בשכון הבנים ניתן לבן או בת של המתיישב שאיננו הבן הממשיך ושאינו מחזיק במשק במושב ודווקא מפני כך שאינו הבן הממשיך ושאינו מחזיק במשק במושב.
     היות "בן ממשיך" וקבלת מגרש בשכון הבנים סותרים אחד את השני.
מוכנות ומסוגלות לקיים את המשק
22.     שני הצדדים טוענים שהם מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק.
     בעניין האחרון של מסוגלות לקיים את המשק, התברר כי עיקר המשק כיום הוא פרדסים או מטעים המטופלים על-ידי קבלני משנה, והואיל ולשתי הבנות ידע פחות או יותר זהה בחקלאות, והואיל ונדרש ידע מאוד מינימאלי לסוג החקלאות הקיימת היום בנחלת האב- המנוח - אני קובע כי שתי הבנות מסוגלות לקיים את המשק.

סעיף 114 לחוק הירושה
23.     הצדדים עסקו רבות בסעיף 114 לחוק הירושה על המקרה שלפנינו.
     אולם, כיוון שהמשק אינו חלק מעיזבונו של האב- המנוח, אין תחולה לסעיף 114 לחוק הירושה הנמצא, כידוע, בפרק הדן בחלוקת העיזבון על ידי מנהל העיזבון או על-יד היורשים לפי סעיף 125 לחוק הירושה.

24.     יש לשוב ולהדגיש, כי על פי סעיף 19 ג (6) לחוזה השכירות, מתיישב יכול לקבוע בצוואה מי מילדיו יקבל הזכויות במשק לאחר פטירתו ולפי סעיף 19 ג (7) הוא יכול לקבוע זאת ללא צוואה, אולם כדי שקביעתו תקבל תוקף משפטי דרוש שינתן אישור של הסוכנות או של המינהל, לפני 13.12.95 (מועד חתימת חוזה שכירות).
     מכאן, שכל הדרכים שנקבעו בסעיף 19 ג' לחוזה השכירות להעברת הזכויות במשק לאחד מהילדים של המתיישב (העברה בחיים, בצוואה, בקביעה ובאישור הסוכנות או המינהל) אינם דרכים שחוק הירושה חל עליהם.
     גם הוראה בצוואה לפי סעיף 19 ג (6) לחוזה השכירות תכובד לא בגין היותה צוואה, אלא מפני שהמינהל התחייב לכבד הוראה זו.

     דהיינו, הזכויות בנחלה החקלאית שייכות למינהל והוא מעניק את זכות השימוש למי שהוא התחייב להעביר על פי חוזה השכירות שבין המינהל לאגודה. המתיישב שהוא בר-רשות גרידא, או שואל, אינו יכול לצוות לגבי הנחלה והיא אינה עוברת בירושה. המתיישב יכול רק לקבוע בצוואה או בחיים מי מילדיו יקבל את הזכויות בנחלה והמינהל התחייב לכבד זאת, בתנאי סעיף 19 לחוזה השכירות.
     
למי משתי הבנות ימסרו הזכויות במשק
25.     למרות שסעיף 114 לחוק הירושה אינו חל על הזכויות במשק, ועל הבת שתקבל את הזכויות במשק, אין כל חובה לפצות את אחותה, אני סבור שיש לתת נפקות להתייחסות של שתי הבנות לשאלת הפיצוי.
     בעוד שהתובעת 1 מתנגדת לפצות את הנתבעת, מוכנה הנתבעת לפצות את התובעת 1, אם היא תקבל את הזכויות במשק. (ראה סרוב התובעת 1 לענות על שאלת הפיצוי בעמ' 13, 14).
הנתבעת אף הודיעה כי כפוף לפיצוי היא מוכנה שהתובעת 1 תקבל את הזכויות במשק.

26.     אני סבור שכיון שכפות המאזניים מאויינות, דהיינו שתי הבנות מוכנות ומסוגלות לקיים את המשק, יש להעדיף את הבת המוכנה לפצות את אחותה ובכך שאקבע כי הנתבעת תקבל את הזכויות במשק, יעשה צדק עם התובעת 1, דבר שהיה גורם לאי צדק, לו היתה התוצאה הפוכה.

27.     הזכות לפיצוי של הבת שלא תקבל א הזכויות במשק נובעות גם מהנימוק הבא.
     למרות שמדובר בזכויות של בר-רשות או זכויות של שואל, הרי אלה זכויות קנייניות, כפי שהוגדרו על ידי הנשיא ברק בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל, כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221, דינים עליון עמ' 175: "קניין הוא כל אינטרס, אשר יש לו ערך כלכלי" ומכאן, שגם זכות של בר-רשות היא זכות קניינית (ר' גם ע"א (י-ם) 4318/98 שושני נ' אגודת בית זית, וראה פסק דיני בתמש 212970/96 מ' נ' ה' ואח', דינים מחוזי ושלום).

     וכן ראה את דבריו של השופט מ. חשין בבג"צ 6627/98 נוימן נ' רשות האגודות השיתופיות ואח', פ"ד נד (5) 299, דינים עליון עמ' 12, שם קבע כי: "המושב של ימינו אינו עוד המושב של ימים שמכבר" לכן, אם בת אחת מקבלת זכות מעין קניינית במשק, עליה לפצות את אחותה.

28.     לפיכך, אני קובע כי הנתבעת היא הבת המוכנה ומסוגלת לקיים את המשק, וכי על-פי סעיף 19 ג (3) רישא על האגודה והמינהל להעביר לנתבעת את זכויות השימוש והחזקה במשק ובכל השטחים המשוייכים או הנספחים למשק כפי שהיו לאב-המנוח יוסף זריידר ז"ל.

המגרש שבהרחבה
29.     הצדדים הסכימו (סעיף ב' בהסכמות ב') כי הנחלה כוללת את המגרש שבהרחבה, מאידך הזכויות במגרש זה צריכות להיות בידי התובעת 1 הואיל והנתבעת היא שמקבלת את הזכויות במשק.
     מאידך, הנתבעת היא שבנתה בית במגרש שבהרחבה.
     לפיכך, השקעותיה של הנתבעת במגרש ובבניה יקוזזו מהפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעת 1.
     אולם במידה והתובעת 1 תמשיך להתגורר בנחלה ולא תתפנה ממנה ילקח גם המגרש בהרחבה בחשבון לעניין הפיצוי או שהוא ימכר.

מגורי התובעת בנחלה
30.     במידה והתובעים ימשיכו להתגורר בנחלה, (אין זה מונע מהנתבעת לבנות גם את ביתה בנחלה) - יש לקזז מסכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעת את שוויו של הבית שנבנה בנחלה.

31.     שאלת המיסוי, היטל השבחה ודמי הסכמה אינם רלבנטיים הואיל ואין מדובר במכירה, אלא בהעברת זכויות מבר-רשות לבר-רשות, והפיצוי אינו תמורה להעברת הזכויות מהאב - המנוח לבתו - הנתבעת.

הפיצוי
32.     שאלת גובה הפיצוי בקיזוז חלקו של האב- המנוח בבניית הבית בנחלה ובקיזוז חלקה של הנתבעת בהשקעות במגרש בשכון הבנים והבניה שם תידון בנפרד, לאחר שיעשה ניסיון נוסף להביא את הצדדים להסכמה לנוכח פסק הדין החלקי הזה.

אני סבור, כי לנוכח התוצאות שיהיו לפסק-הדין (החלקי) לגבי הצדדים יש לעשות ניסיון להביאם להסכמה, ובמידה ולא תגובש הסכמה, אתן פסק דין משלים לענין גובה הפיצוי, ויקבע גובה הוצאות המשפט שעל התובעים לשלם לנתבעת.

דרך זו של מתן פסק דין חלקי נעשית על מנת לעשות צדק עם הצדדים, לפי סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסלות לרשת

  2. פקודת הירושה

  3. יורש אחר יורש

  4. ירושת משק חקלאי

  5. ברירת הדין בירושה

  6. ירושה לבן זוג רוצח

  7. ירושה של ילד מאומץ

  8. זכויות גרושה בירושה

  9. יורש שאינו על פי דין

  10. סכסוך ירושה בין אחים

  11. אי קיום יורשים אחרים

  12. ירושה של דיירות מוגנת

  13. התיישנות תביעת יורשים

  14. אי צירוף יורשים לתביעה

  15. קבלת חזקה בדירה בירושה

  16. מחיר נכס שהתקבל בירושה

  17. חוק הירושה, תשכ"ה-1965

  18. פטירת יורש לפני המוריש

  19. סכסוך בין אחים על ירושה

  20. הגבלת יורש שימוש בירושה

  21. זכויות יורשים במשק חקלאי

  22. חלוקת דירה בירושה בין אחים

  23. תקנות הירושה, התשנ''ח-1998

  24. זכויות אחים יורשים משק חקלאי

  25. זכאות לקבלת שליש מדירה בירושה

  26. האם דיירות מוגנת עוברת בירושה

  27. ירושת בן זוג של רווק ללא ילדים

  28. סכסוך ירושה בין האלמנה לאחיינים

  29. פינוי מדירה שכורה שהתקבלה בירושה

  30. זכויות ירושה - ילדים - אישה שניה

  31. זכות יורשים להיות חוכרים של מגרש

  32. הצעת חוק שיווי הרכישה יורש מקרקעין

  33. תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ''ט-1999

  34. תקנות הירושה (אגרות הרשם לעניני ירושה), התשנ''ח-1998

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון