הלכת השיתוף בין בני זוג

חזקת השיתוף, על כל הבטיה, נדונה רבות בפסיקה ובספרות. הילכת השיתוף יוסדה בתחום היחסים הממוניים בין בני זוג נשואים ועיקרה בקיומה של חזקה הניתנת לסתירה, לפיה בני הזוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף מתכוונים כי רכוש הנצבר על ידיהם במהלך חייהם המשותפים יימצא בבעלותם המשותפת (ראה בג"צ 2222/99 גבאי נ' גבאי, נד (5) 401, 415- להלן: עניין גבאי).

הלכת שיתוף הנכסים היא 'דוגמה מובהקת של חקיקה שיפוטית, שלידתה על אובני בית-משפט זה' (השופט אלון בע"א 630/79, בעמ' 368). הקונסטרוקציה המשפטית, העומדת ביסוד חקיקה שיפוטית זו, היא הסכם משתמע בין הצדדים, לפיו הם שותפים שווים בזכויות ברכוש מסוים (ע"א 253/65; ע"א 2/77). על-פי גישה זו, בית המשפט מסיק מנסיבות החיים המשותפים שבין בני הזוג גמירת דעת, לפיה יהיו שותפים בזכויות מסוימות. אך טבעי הוא איפוא, כי השאלות, אם במקרה קונקרטי קיים הסכם על שיתוף נכסים ומה היקפו של השיתוף, הן שאלות שבעובדה, המוכרעות על - פי כל נסיבות העניין.

נטל השכנוע מוטל, כמובן, כל העת על התובע, הטוען לשיתוף בנכסים, עם זאת, במסגרתו של נטל זה עשוי התובע להרים את נטל הבאת הראיות בכך שיוכיח,כי מנסיבות המקרה קמה חזקה בדבר שיתוף נכסים.

במצב דברים זה יועבר נטל הבאת הראיות על שכם הנתבע להפריך חזקה זו. אם יעלה הדבר בידו, תידחה התביעה; אם ייכשל, יזכה התובע בתביעתו. לשם הקמתה של חזקת השיתוף על התובע להראות, כי מנסיבות החיים המשותפים של בני הזוג עולה הנחה, כי כוונתם המשותפת הייתה לשיתוף נכסים. העובדות המקימות חזקה זו רבות הן ומגוונות. אין זה רצוי ליצור בעניין זה קטיגוריזאציה נוקשה. החיים עשירים מכל דמיון. מכלול החיים המשותפים של בני הזוג - ולא פרט זה או אחר בהם - הוא הקרקע, ממנה עשויה לצמוח חזקת השיתוף.

קו החיתוך שבין יצירת החזקה בדבר שיתוף לבין שלילתה אינו חד וחלק, שכן לעתים קרובות עולות נסיבות העניין בבית המשפט בצוותא, כך שעובדות המעמידות את חזקת השיתוף ועובדות הסותרות אותה קמות זו לצד זו, באופן שאין לדעת, אם חזקת השיתוף קמה ועמדה ולאחר מכן הופלה, או שמא לא קמה החזקה כלל. אכן, הבחינה המכרעת צריכה להיערך בסוף המשפט, תוך שבית המשפט בוחן ובודק את מכלול הנסיבות כולן, בלא להתמיד בפרט זה או אחר דווקא.

עוד אומר בית המשפט בענין גבאי (שם, בעמ' 416): "המגמה המסתמנת במשפט הינה של חיזוק הילכת השיתוף בין בני זוג על רקע עקרון השוויון שנלווה לו מימד חוקתי. חיזוק זה מתבטא בהקלה הניתנת להוכחת התנאים לקיום חזקת השיתוף מצד אחד והחמרת התנאים לסתירת חזקה זו מצד אחר".

בענין דרהם (ע"א 1880/95, דרהם נ' דרהם, פ"ד נ(4), 865, בעמ' 876-877) אומר בית המשפט העליון:
"ההלכה בדבר קיומה של חזקת שיתוף בנכסים בין בני-זוג התגבשה בפסיקה על סמך המציאות החברתית והכלכלית בימינו ועל סמך תפיסתנו הערכית בדבר מהות היחסים בין בני-זוג כיחסים בין שווים. אמנם, יסודה של החזקה בדיני הקניין והחוזים, והיא מבוססת על העיקרון הכללי של קיום כוונת הצדדים (ראו סיכום ההלכה בבג"צ 1000/92 ח' בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול ואח' (פ"ד מח (2) 221 בעמ' 252). ואולם כוונה זו יש לדלות לאור חובת הצדדים לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת על-פי ערכי היסוד בחברתנו, ובהם עקרון השוויון. עמד על כך הנשיא ברק בדנ"א 1558/94 ו' נפיסי נ' ס' נפיסי (פ"ד
נ (3),573, בעמ' 605).

"...התפיסה ההסכמית אינה הסבר פיקטיבי לדין חקוק היונק כוחו מהמחוקק. התפיסה ההסכמית הינה הסבר ממשי לדין הלכתי היונק כוחו מההסכם. בעבר נתבססה תפיסה זו על תורת התנאי מכללא ... כיום ניתן לבסס תפיסה זו על עקרון תום הלב (הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)) המשלים חסר בהסכם שבין הצדדים... על-פי עיקרון זה אפשר לתת ביטוי, בראש ובראשונה, להנחות היסוד הסובייקטיביות שבני הזוג הניחו כתשתית ליחסים שביניהם, בלי שיש להזדקק לפיקציה בדבר כוונתם הריאלית של בני הזוג. במקום שהנחות היסוד של הצדדים אינן מועילות, ניתן להשלים - באמצעות אמות מידה אובייקטיביות - מכוחו של עקרון תום הלב, את שהחסירו הצדדים. אמות מידה אלה ניזונות, בין השאר, מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי. אחד מעקרונות יסוד אלה הוא עקרון השוויון. בדרך זו מוגשמת מטרה חברתית, הגוררת אחריה צדק חברתי...".

בהמשך (שם) מוסיף בית המשפט:
"ובעניין הנסיבות המלמדות על כוונת שיתוף כתב הנשיא, שם, בעמ' 693-692:
"...נסיבות של נישואים ארוכים במשך עשרות שנים שבהן מקיימים שני בני הזוג את המשק המשפחתי במאמץ משותף, בין על-ידי עבודה בבית ובין על-ידי עבודת חוץ, מיטשטשים הגבולות ומתערבבים המשאבים... ברבות השנים נעלמים תחומי ההפרדה, והנכסים - יהא מקורם אשר יהא - הופכים 'לבשר אחד'".

ומסכם בית המשפט העליון:
יסודה של ההלכה בדבר תחולת חזקת השיתוף על נכסים עסקיים הוא בהשקפה כי לתרומתה של האישה למשפחה בניהול משק הבית, בגידול הילדים ובטיפול בבעל יש ערך כלכלי. על-פי השקפה זו, כאשר בחלוקת התפקידים בין בני הזוג הבעל מפרנס את משפחתו והאישה מנהלת את משק הבית, רואים ברכוש העסקי שנצבר פרי מאמץ משותף של בני הזוג. עמד על כך השופט ש' לוין בע"א 122/83, 129 פ' בסיליאן נ' מ' בסיליאן, מ' בסיליאן נ' פ' בסיליאן (פ"ד מ (1), 287, בעמ' 298.
"... חזקת השיתוף עשויה לחול אם נתקיים מינימום של חיים משותפים בין בני הזוג, וכל עוד כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו לתא המשפחתי; כשלעצמי, אין אני רואה בעניין זה הבדל בין דירת המגורים לנכס עסקי, ובלבד שאין קיימת ראיה מספקת, המכחישה את חזקת השיתוף...".





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלכת גנז

  2. הלכת קהתי

  3. הלכת הפחד

  4. הלכת אוסם

  5. הלכת פלמן

  6. הלכתי קהתי

  7. הלכת אלסוחה

  8. הלכת אסולין

  9. הלכת הניכוי

  10. הלכת בית הכרם

  11. הלכת בית הרכב

  12. הלכת שטיינמץ

  13. הלכת פרמינגר

  14. הלכת מילפלדר

  15. הלכת אל עמלה

  16. הלכת אהרונוב

  17. הלכת צ'ק פוינט

  18. הלכת ההשתחררות

  19. הלכת קנית היטל השבחה

  20. הלכת אפרופים הישנה

  21. סטייה מהלכת קינזי

  22. הלכת השיתוף בחובות

  23. הלכת אפרופים לא בוטלה

  24. ההלכה בעניין פסלות שופט

  25. הלכת השיתוף בין בני זוג

  26. הלכות חשובות בדיני עבודה

  27. החזר אגרת רישוי אובדן להלכה

  28. הלכת השיתוף על נכסים בירושה

  29. האם הלכת השיתוף חלה על קופת גמל

  30. הלכת סויסה - עיון במסמכים חסויים

  31. תיקון כתב תביעה בעקבות הלכה חדשה

  32. הלכה פסוקה בבית הדין הארצי לעבודה

  33. הלכת בן יקר גת - אישור הקלה אחוזית

  34. השפעת חוק יחסי ממון על הלכת השיתוף

  35. היחס בין הלכת בית הכרם לבין הלכת קהתי

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון