החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין

התובעת טוענת כי עומדת לה עילת "הטעיה" ועילת "עושק" לביטול החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין לאחר שהנתבעים ניצלו את חוסר נסיונה וחולשתה הפיזית והנפשית וכן את גילה הצעיר במטרה להחתימה על הסכם ההלוואה.

כדי להביא את בית המשפט לידי ביטול החוזה בגין טעות שאינה ידועה לצד השני, על הטועה לשכנע את בית המשפט כי שקלול מצב הצדדים ואיזון עמדותיהם ונסיבותיהם מצדיק ביטול. לשון אחר, העוול שיגרם לטועה אם ישאר קשור בחוזה בו התקשר עקב טעות, גדול מן העוול שיגרם לצד השני על ידי עצם הביטול.

שיקולים של כיבוד הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה ושל הגנה על הביטחון המסחרי מחייבים, כי בטרם יכיר בית המשפט באפשרות של ביטול חד-צדדי של חוזה בעילת העושק, עליו להשתכנע כי המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית או חוסר-הנסיון היו כבדי משקל והסיטו את שיקול דעתו של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון.

להלן פסק דין בנושא החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין:

פסק - דין

רקע

1.     התובעת והנתבע 2 (להלן: "בני הזוג") הינם בני זוג אשר נישאו כדמו"י ביום 17.06.97 ומנישואים אלה נולדה לבני הזוג בת אחת, חן פז .

הנתבע 1 הינו אביו של הנתבע 2.

2.     ביום 29.01.98 נחתם הסכם הלוואה (להלן: הסכם הלוואה) בין נתבע 1 - המלווה, לבין בני הזוג - הלווים, שעיקרו מתן הלוואה לבני הזוג בשווי 70,000$ אשר יוכל נתבע 1 לדרשה במקרים הבאים, או בכל אחד מהם:

א.     במקרה של פתיחה בהליכי גירושין בין הצדדים בבית הדין הרבני או בבית הדין לעניני משפחה.     

ב.     עם דרישה על ידי המלווה לאחר מתן התראה מוקדמת של 90 יום, לפי שיקול דעתו של המלווה.
(הסכם ההלוואה צורף לכתב התביעה וסומן כנספח א)

3.     ביום 6.12.98 ערכו בני הזוג הסכם גירושין (להלן: הסכם גירושין) אשר נערך בסיוע כבוד השופטת אביגיא ויחידת הסיוע. ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין.

     עיקרו של הסכם הגירושין עוסק בפירוק שיתוף זכויות בני הזוג בדירת מגוריהם ונקבע בהסכם כי מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה ינוכו כל החובות של בני הזוג והיתרה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.

4.     ביום 4.07.99 הגישה התובעת תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם ההלוואה מבוטל עקב טעות והטעיה וכן בהיותו נגוע בעושק.

עיקר טענות התובעת:

5.     בסעיף 8 לכתב התביעה טוענת התובעת:

     "האשה הוטעתה ע"י הנתבעים וחתמה על הסכם זה שנחתם תחת לחץ ומבלי שהבינה את תכנו שכן הסכם זה מנוגד להסכם שבין הורי הבעל להורי התובעת כמפורט לעיל ולו ידעה על כך האשה בעת החתימה לא היתה חותמת כלל וכלל על ההסכם"
     
     ובהמשך בסעיף 9 לכתב התביעה נטען:

     "הסכם זה למעשה לא אך שנחתם תוך הטעיה עושק וכפיה אלא שכל מטרתו לנטרל את האשה "ולזרוק" אותה לרחוב ממש".

לעניין הסכם הגירושין עליו חתמה טענה התובעת כי לא היתה מיוצגת באותה עת וגם אז הופעל עליה לחץ.

התובעת טענה כי עקב גילה המוקדם לא הבינה את פרטי העסקה שעליה חתמה ועל כן יש לבטל את הסכם ההלוואה מכיון שהתובעת חתמה עליו עקב טעות והטעיה ועקב עושק ו/או כפיה.

עיקר טענות הנתבעים:

6.     בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי ההסכם נערך בהסכמה ולא תחת לחץ, וכי לתובעת הפרעות נפשיות ואף מסרבת היא לקבל גט למרות פסק דין לחיוב בגירושין שהוצא נגדה.

לטענת נתבע 1 הוא הלווה לבני הזוג 70,000 $ על מנת לרכוש דירה למגוריהם וכי מטרת ההלוואה כפי שנטען בסעיף 5 לכתב ההגנה:

     "מטרת ההלוואה הייתה לסייע לבני הזוג שהינם צעירים חסרי פרוטה, לרכוש דירה משלהם במקום שיתגורר בדירות שכורות"
     
עוד נטען בסעיף 8 לכתב ההגנה:
"האשה חתמה על הסכם הלוואה בידיעה מלאה שמדובר בהלוואה לצורך רכישת הדירה וכי יהא עליה ועל בעלה ביחד ולחוד, להחזיר את מלוא ההלוואה לאבי הבעל בהתאם להסכם. הדברים הוסברו לה מפורשות הן לפני חתימת ההסכם והן במעמד חתימת ההסכם ע"י עו"ד מרדכי אגמי אשר ניסח וערך את ההסכם והצדדים חתמו בפניו".

     לעניין הסכם הגירושין, נטען כי הוא נערך בסיוע של יחידת הסיוע שבבית המשפט וזאת לאחר משא ומתן ממושך בנוכחות התובעת ואמה, וכי הסכם הגירושין נחתם תחת רצון טוב וחופשי.

דיון

7.     בפנינו הסכם אשר יש לבחון האם נפל פגם בכריתתו שיש בו כדי להביא לביטולו.

טעות והטעייה
     ביטול חוזה בשל טעות מוסדר בסעיף 14 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973, (להלן: חוק החוזים)

וכך קובע סעיף 14:
     
     "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה".

החוק מציב תנאי כפול: ראשית שהיתה טעות; שנית שהטעות גרמה להתקשרות בחוזה.

וכפי שמסבירה פרופ' שלו ב"פגמים בכריתת חוזה - פירוש לחוקי החוזים" (המכון למחקרי חקיקה, תשמ"א) בעמ' 47:

"כדי להביא את בית המשפט לידי ביטול החוזה בגין טעות שאינה ידועה לצד השני, על הטועה לשכנע את בית המשפט כי שקלול מצב הצדדים ואיזון עמדותיהם ונסיבותיהם מצדיק ביטול. לשון אחר, העוול שיגרם לטועה אם ישאר קשור בחוזה בו התקשר עקב טעות, גדול מן העוול שיגרם לצד השני על ידי עצם הביטול."

לפיכך, צריך להקדים ולבדוק מה היתה טעותה של התובעת, אם היתה, ולאחר מכן להוסיף ולבדוק אם התובעת התקשרה בחוזה ההלוואה עם הנתבע 1 עקב טעות זאת.

8.     טוענת התובעת לאורך כל הדרך כי עד ליום כניסתה לבית שעבורו נלקחה ההלוואה, לא ידעה שום פרט הקשור לרכישת הבית כולל החתימה על המשכנתא בבנק, ניתן ללמוד זאת גם מעדותה בעמ' 19 שורה 3 לישיבת יום 1.06.200:

ש: מתי לראשונה נודע לך שבעצם לך ולבעלך יש דירה משלכם?
ת: הם הפתיעו אותי, כשנכנסתי לבית ידעתי שיש לי דירה.
ש: בוקר אחד מוטי הפתיע אותך ואמר שיש לכם דירה?
ת: כן קודם לכן לא אמר לי שום דבר.

ובהמשך עמוד 19 שורה 17 המשיכה התובעת וטענה:

ש: כשאת ניגשת לבנק וחתמת על חוזה ההלוואה, ניגשת ואמרו לך שזה בשביל דירה?
ת.: לא אמרו לי. לא הסבירו לי שום דבר, לא על 70,000 דולר, על כלום.
ש: לא שאלת מה את חותמת, במה מדובר, מה את עושה בבנק לאומי למשכנתאות, לא שאלת שום שאלה?
ת: לא

לעומת זאת, בחקירתה של הגב' ללי רוסו, אם התובעת, בעמ' 13 שורה 29 לישיבת יום 1.06.200 ברור כי התובעת ידעה כי מדובר בהלוואה לקניית דירה:

     ש: איך את יודעת שהכסף שנתת לא הלך לדירה?
ת: מאיפה שאני יודעת אם זה נכון, אחרי שקראו לבת שלי שתחתום על 70,000      דולר בזמן ההריון הבת שלי היתה אצלי בבית, הם אמרו שקנו דירה, צריך לעבור על שמה, וביקשו שאני יחתום.
ש: סוכם שאתם נותנים 20 אלף דולר, ההורים שלו 70 אלף דולר וקונים דירה?
ת:כן.

ובהמשך בעמ' 14 שורה 28 לישיבת יום 1.06.200 :
ש. כשהבת שלך חתמה על הסכם חוזה לקניית דירה אצל עו"ד אבי אורנים, אז עבדו על הבת שלך?
ת: כן. כך אני מרגישה. היא רק חתמה ולא ידעה על מה מדובר. אמרו לי שזה בית שלה ושלו, היא סה"כ היתה בת 18.

מעדות זו ניתן ללמוד מפורשות כי עסקת ההלוואה ועסקת קניית הדירה כן היו ידועים לתובעת לאורך כל הדרך.

9.     עדותו של עו"ד אגמי אשר ערך את ההסכם נראתה לי מהימנה, מחקירתו עולה כי התנאים להחזרת ההלוואה דוקא הוצעו על ידו וככזה היה אמור לעשות כן. הוא לא הכיר את הצדדים קודם עריכת ההסכם והפניה אליו נעשתה דרך עו"ד אורנים. בעדותו של עו"ד אגמי ניתן ללמוד מפורשות על כך שהתובעת הבינה את הנעשה סביבה, עמ' 4 שורה 10 לישיבת יום 9.02.2000 :

     "אביו של הבעל היה המעוניין כי הוא היה המלווה, אבל השיחה התנהלה בין כולם והדברים עלו בפירוש, הוא דיבר שיהיה הסכם, והיא ידעה כל כך בפירוש, פניתי אליה אישית. אני נכנס ל"עורם" של אנשים ומבין"

10.     בסיכומיו מעלה ב"כ התובעת נקודות בהם יש אי דיוקים באשר לאירועים במשרדו של עו"ד אגמי אולם אירועים אלה הם שוליים כגון: מי נוכח בחדר או מי לא נוכח בחדר. מהות העיסקה שהינה עסקת הלוואה ברורה לחלוטין.

11.     גם מחקירתו של עו"ד אורנים אשר במשרדו נעשה קודם לחוזה ההלואה חוזה לרכישת הדירה ואשר הוא זה ששלח את הצדדים לעו"ד אגמי לאחר שלא היה מוכן לעשות עבורם הסכם הלוואה, ניתן להסיק כי התובעת ידעה על מה היא חותמת, בעמ' 7 שורה 27 לישיבת יום 9.02.2000:
     
     "היא שאלה שאלה או שניים, והיא הבינה על מה היא חותמת".

12.     כאמור לעיל, על פי המבואר בספרה של פרופ' גבריאלה שלו, יש להראות כי העוול שיגרם לתובעת גדול מהעוול שיגרם לנתבע 1 באם לא יבוטל החוזה.

     מניתוח עובדות המקרה, כפי שעולות בענייננו, ניתן לראות שהמצב הפוך, דוקא הנתבע 1 הוא זה שיספוג את מירב הנזק באם יבוטל החוזה ללא חובת השבה וזאת לאור המסקנה כי לא הייתה כאן כלל טעות מצד התובעת והיא ידעה על מה היא חותמת.

משלא הוכח כי היתה טעות, אין צורך לדון בשאלה אם התקיימו יתר תנאי סעיף 14 (א) לחוק החוזים.

13.     סעיף 14(ב) סיפא לחוק החוזים מקנה לבית המשפט שיקול דעת לבטל חוזה שנעשה מחמת טעות אולם אין זה המקרה בו יש צורך להפעיל שיקול דעת כאשר ברור כי התובעת קיבלה את כספי ההלוואה ונהנתה מהם.

14.     סעיף 15 לחוק החוזים קובע :

"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

התובעת טענה כי הנתבעים הונו אותה וניצלו את תמימותה. אולם כאמור לעיל, קשה לרדת לסוף דעתה של התובעת לעניין מהי "הטעות" שהיא תוצאת "ההטעיה" ושעקב טעות זו התקשרה התובעת בהסכם?

בתובענה מסוג זה נטל ההוכחה רובץ לפתחה של התובעת, הטוענת כי פעלה מתוך טעות כאשר הסכימה לתנאי החוזה. ומכיון שלא נמצא כי היתה טעות גם לא ממילא ברור כי לא היתה הטעיה.

הוכח כבר כי לא הוסתר מהתובעת שום עניין הקשור לרכישת הדירה החל בחוזה לקניית הדירה, הסכם ההלוואה ולקיחת המשכנתא.

התובעת טוענת כי הסדר בין ההורים היה לסייע בין הצדדים ולו ידעה על הסדר זה לא היתה חותמת על הסכם ההלוואה - סעיף 8 לכתב התביעה.

גם לטענת התובעת הוריה נתנו 20,000$ לא ברור כי נתבע 1 הסכים מראש לתת סכום של 70,000$.

בטענת התובעת יש סתירה פנימית. התובעת טוענת כי לו ידעה על כך כי הסכם ההלוואה מנוגד להסכם שבין הוריה לא היתה חותמת. פירושו של דבר שהתובעת ידעה על מה היא חתמה אלא שלא ידעה כי היה הסכם בין הוריה, מאידך טוענת התובעת כי לא ידעה על מה חתמה ואין שתי גירסאות אלה יכולות לדור בכפיפה אחת.

15.     עושק:

התובעת טוענת כי עומדת לה עילת "עושק" לביטול ההסכם לאחר שהנתבעים ניצלו את חוסר נסיונה וחולשתה הפיזית והנפשית וכן את גילה הצעיר במטרה להחתימה על הסכם ההלוואה.

עילת העושק המוגדרת בסעיף 18 מורכבת ממספר יסודות מצטברים:

"עילת העושק כמוגדר בסעיף 18 מורכבת ממספר יסודות מטברים ואלו הם:
(א)     התקשרות בחוזה.
(ב)     עקב ניצול מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון.
(ג)     תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

סעיף 18 קובע, איפוא קשר סיבתי בין התקשרות לבין ניצול המצוקה. הוה אומר, העילה נולדת רק כאשר ההתקשרות לא היתה קמה אלמלא ניצול המצוקה, החולשה או חוסר הניסיון.
מאחר שמדובר על יסודות מצטברים, ואם נגיע לכלל מסקנה שלא הוכח בבית משפט קמה כי תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל לא יהיה ממילא כל טעם לדיון ביסודות האחרים שהם תנאים להיווצרותה של העילה על פי סעיף 18". (ראה ע"א 719/78 איליט נ' אלקו בע"מ, פד"י לד 4 73,671)

זאת ועוד, מצב ה"עשוק" צריך להיות חמור וקיצוני כדי שתתקיים עילת העושק:

"שיקולים של כיבוד הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה ושל הגנה על הביטחון המסחרי מחייבים, כי בטרם יכיר בית המשפט באפשרות של ביטול חד-צדדי של חוזה בעילת העושק, עליו להשתכנע כי המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית או חוסר-הנסיון היו כבדי משקל והסיטו את שיקול דעתו של העשוק סטייה של ממש מנתיבו הנכון" (שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, עמ' 248).

16.     על מי מוטל נטל ההוכחה כי התקיימו התנאים הנדרשים בסעיף 18?

בע"א 146/81 נאשף נ' נאשף, פד"י לח (3) 309, 313 נפסק:

"נטל ההוכחה כי מתקיימים תנאי סעיף 18, מוטל על מי שטוען כי מוקנית לו עילת ביטול מכח סעיף זה.

שיקולים של כיבוד הרצון המוצהר של הצדדים לחוזה ושל ההגנה על הביטחון המסחרי מחייבים כי בטרם יכיר ביהמ"ש באפשרות ביטול חד צדדי של החוזה מכח סעיף 18 עליו להשתכנע, כי המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית או חוסר הניסיון היו כבדי משקל והסיטו את שיקול דעתו של העשוק סטיה של ממש מנתיבו הנכון".

17.     לגופו, התובעת לא הוכיחה כי היתה שרויה בחולשה גופנית או שכלית, אף שמדובר בנערה בת 18, חסרת ניסיון ש"מידת חריפותה השכלית והבנתה הכלכלית אינה דומה לאלו של כלכלני שלב" (ראה לעננין זה ע"א 593/79 מימוני נ. פרלמן, פד"י ל"ו(329 ,319 ,(2)).

     למעשה כפי שנקבע בפסיקה די באי הוכחת יסוד אחד מיסודות סעיף 18 לחוק החוזים על מנת שלא ניתן יהיה לבטל הסכם בשל עושק.

     המצב הנפשי לא הוכח, אולם גם שאר היסודות הנדרשים בסעיף 18 לא הוכחו.

18.     כפיה:

לפי סעיף 17 לחוק החוזים כפיה הינה לחץ חיצוני בלתי מוצדק ומשמעותי השולל את היכולת להפעיל רצון חופשי או שהוא גורע ממנה.
התובעת לא הוכיח התגבשות כפיה. טענותיה של התובעת לגבי הפעלת לחץ נגדה (טענות אשר לכשעצמן מוטלות בספק לאור עדותם האמינה של עו"ד אגמי ועו"ד אורנים) לא די בהן כדי להוכיח גיבושן של עילות עושק או כפיה. לא הוצגו ראיות ולכן לא מצאתי תשתית עובדתית לעניין טענה זו.
     
19.     גם אם נכונה טענת התובעת כי התקשרה בחוזה עקב טעות שנבעה מהטעיה, עושק ו/או כפיה כטענתה, הרי קמה לה כביכול הזכות לבטל את החוזה.

     סעיף 20 לחוק החוזים קובע כי ביטול חוזה יהיה בהודעה לצד השני תוך זמן סביר לאחר שפסקה הכפיה.

     התובעת טענה כי טעתה או הוטעתה רק לאחר כשנה וחצי מיום החתימה על ההסכם כך שמתעוררת השאלה האם לא עבר זמנה של טענה זו?

התובעת לא שלחה הודעת ביטול וגם לא הגישה תביעה לביטול ההסכם,
     מכאן, יש להסיק כי ההסכם תקף מבחינת דיני החוזים.

20.     בהתיחס להסכם ממון עליו חתמו בני הזוג, כאשר גם לגביו טענה התובעת כי חתמה תחת לחץ, נשאלת השאלה:

האם הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט בהתאם לחוק ניתן לביטול בעילת העושק?

הסכם שאושר על ידי בית המשפט אינו הסכם חסין יותר כנגד טענות עושק מאשר הסכם אחר אשר אין צורך לאשרו, אולם הראיות אשר על התובעת להביא כי היה עושק בהסכם שאושר על ידי בית המשפט שהצדדים היו נוכחים בפניו צריכות להיות בעלות משקל רב ביותר.

ס' 2 (ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע:

"האישור לא ינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו".

יפים לחיזוק עניין זה דבריה של המשנה לנשיא (כתוארה אז) מ' בן פורת בע"א 359/85 קוק נ' קוק, פד"י ל"ט, חלק שלישי, עמ' 421, 422.

"ספק הוא, אם לאחר קבלת אישור של ביהמ"ש להסכם ממון, יכול בן הזוג להישמע בטענה, כי כרת את ההסכם בניגוד להצהרתו שחתם עליו וערך אותו מרצונו הטוב והחופשי. אם נגרוס אחרת, תתרוקן לכאורה מתוכנה הדרישה לאישור כזה, הבא לפי עצם טיבו וטבעו להבטיח ששני בני הזוג הבינו היטב את תוכן ההסכם והסכימו עליו מרצון".

אולם בית המשפט בבואו לבטל הסכם בשל עילת העושק יתערב רק במקרים קיצוניים כפי שכבר נפסק בפרשת ברק:

"אל לו לבית המשפט להתערב... לעשות הסכמים עבור בעלי הדין שהתקשרו ביניהם או לשפר או לשנות את שנקבע על ידיהם בהסכם, רק משום שנראה לו לבית המשפט, כי ההסכם שנכרת מרצונם של בעלי הדין, אינו צודק או שהוא מקפח קיפוח של ממש את אחד המתקשים". (ע"א 573/82 ברק נ' ברק, פ"ד ל"ח (4) 626)

התובעת לא הביאה בפני בית המשפט טעמים חזקים טובים מדוע נמנעה להעלות טענות אלו לפני בית המשפט בהליך האישור.

21.     לכתב התביעה צירף ב"כ התובעת פס"ד ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט (3) 411 ; ופס"ד ע"א 690/88 רובין נ' רובין, פ"ד מד (3) 459; אולם אין אני סבור כי פסקי דין אלו תומכים בטענות התובעת אין אני סבור כי יש דמיון בין המקרים, ההיפך, בשני פס"ד אלו לא נתקבלה טענה לביטול הסכם בעילת טעות והטעייה ועילת עושק.

22.     טענת התובעת בעיקרה היא כי היה הסכם בין ההורים שמשמעותו שהורי החתן הבטיחו לעזור ברכישת הדירה ואילו הוריה עזרו ברכישת המיטלטלין. יתכן שנתינת ההלוואה היא העזרה, ויתכן שהורי התובעת גם הם זכאים להגיש תביעה על הסכום אשר העבירו לבני הזוג למרות שאין בידם הסכם הלוואה.
     
אולם, קשה לקבל מצב בו צד נותן לבני הזוג 20,000$ וסבור כי על הצד השני ליתן 70,000$.

אין כל מחלוקת כי נתבע 1 נתן 70,000$ לבני הזוג לפיכך אין צורך בכל הבנה של התובעת לעניין ביטול ההסכם. גם אם ההסכם נחתם לאחר מתן ההלוואה יתכן שהוא היה תנאי למתן ההלוואה ובאותו זמן התובעת לא סברה אחרת. עיקר טענת התובעת היא כי הוריה נתנו 20,000$ ובטענה זו יש לכאורה ממש אם הורי הנתבע 2 לא נתנו מאומה מעבר להלוואה בסך של 70,000$ אולם דבר זה לא הוכח בפני.

כל אשר הוכח כי היתה הלוואה על סך של 70,000$ שניתנה על ידי הנתבע ולגביה ערכו הצדדים הסכם מפורט אשר קובע מתי תוחזר ההלוואה.

23.     סוף דבר:

התובעת לא הוכיחה את קיומם של היסודות הנדרשים לשם ביטול חוזה בעילת הטעות וההטעיה, ואף לא את קיומם של היסודות הנדרשים לשם ביטול חוזה בשל עילת העושק וכן לא הוכח כי ההסכם נכפה על התובעת.

24.     אשר על כן דין התביעה להידחות.

25.     לפיכך במסגרת פעולות כונסי הנכסים יש להחזיר לנתבע 1 את סכום ההלוואה ואת היתרה יש להעביר לצדדים.

26.     התובעת תישא בהוצאות נתבע 1 ובשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כשהסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות הלוואה

  2. הלוואה בשוק האפור

  3. מס על רווח מהלוואה

  4. תביעה לפרעון הלוואה

  5. חוזה הלוואה חוץ בנקאית

  6. החזר הלוואה לאדם שנפטר

  7. עורך דין הלוואות

  8. תביעה להחזר הלוואה לחבר

  9. תביעה לתשלום חוב הלוואה

  10. התאבדות לאחר הלוואה מהבנק

  11. שקיפות הבנקים בהסכם הלוואה

  12. הלוואות לדיור לעולים חדשים

  13. הכחשת הלוואה שניתנה במזומן

  14. גרירת הלוואה של משרד השיכון

  15. הלוואה עם ריבית שנתית של 18%

  16. חוזה הלוואה בכתב בשוק האפור

  17. ניכוי ריבית על הלוואות דיור

  18. הלוואה חוץ בנקאית - פסק דין

  19. חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  20. פקיעת הסכם הלוואה בעקבות מוות

  21. תשלום יתרת הלוואה בלתי מסולקת

  22. הלוואה מיוחדת בחוק מימון מפלגות

  23. החזר הלוואה ליורשים של אדם שנפטר

  24. תביעת אח נגד אחותו להחזר הלוואה

  25. תביעה נגד ערבים להלוואה של חברה

  26. חובת הגילוי של הבנק לגבי הלוואה

  27. החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין

  28. אי החזרת הלוואת זכאות משרד השיכון

  29. הלוואות לזוגות צעירים לקניית דירה

  30. החזר הלוואה שניתנה במסגרת הסכם שבוטל

  31. חובת גילוי מיוחד של הבנק בהסכם הלוואה

  32. חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993

  33. החזרת הלוואה בעשרה תשלומים שינוכו מהשכר החודשי

  34. תביעה נגד ישראכרט לפצות עקב ביטול אישור הלוואה

  35. תביעה בגין הסכם הלוואה במהלך נסיעה משותפת לארה"ב

  36. תביעה להחזר יתרת הלוואה לעובד בחנות פלאפל שווארמה

  37. הסדר הבעלים לא החריג זכות לתבוע את השבת כספי ההלוואה

  38. חוזה הלוואה חוץ בנקאית בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב

  39. תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין), התשנ''ד-1994

  40. טרם הוכרע האם העדרו של הסכם בכתב שולל גם השבה של קרן ההלוואה

  41. טען שהבנק לא גילה לו כי הלווה נטל את ההלוואה לצורך כיסוי חוב קיים

  42. בקשה להעביר את הדיון לבית המשפט - סעיף 10 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  43. טענה כי הבנק לא העניק ללקוחותיו הפחתות מוגדלות בעמלת פרעון מוקדם של הלוואות משלימות

  44. תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק), התשס''ז-2007

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון