דחיית תביעה להפחתת מזונות

להלן פסק דין בנושא דחיית תביעה להפחתת מזונות:

פסק דין

פתח דבר

1.     תובענה להפחתת מזונות וכנגד תובענה להגדלתם.

2. א.     פסק הדין לתשלום המזונות השוטפים, ששינויו מתבקש, ניתן ביום 4.7.00. פסק הדין ניתן בהסכמת הצדדים ועל בסיס הצעת בית המשפט מיום 3.5.00 ,במסגרת תמ"ש 45780/98. על פי פסק הדין חויב האב בתשלום מזונות לשתי בנותיו הקטינות - ס"ך של 4,000 ₪ לחודש (החיובים הנוספים בפסק הדין אינם רלבנטיים ולא נדרשה התערבותו של בית המשפט בהם).

ב.     הצעת בית המשפט הועלתה בפני הצדדים בישיבת יום 3.5.00 בתום חקירת האם וטרם חקירתו של האב - הנתבע שם - על הכנסותיו ו/או על פוטנציאל השתכרותו. קדמו להצעת ביהמ"ש, לה הסכימו הצדדים, ולפסק הדין שניתן בעקבותיה שני הליכים :

האחד - החלטה למזונות זמניים לפיה חויב האב בתשלום סך של 2,500 ₪ למזונות בנותיו הקטינות; בתשלום שכ"ד בסך ₪ השווה ל- 900 דולר לחודש ובתשלום ביטוח הרפואי המשלים.
     השני - החלטה בבקשה להפחתת המזונות הזמניים, שנעתרה בחלקה, לפיה הוקטן חיובו של האב בתשלום שכ"ד לסך של 750 ₪ לחודש בלבד.

התובענה בתמ"ש 45783/98

3.     עילת התביעה מכוחה עותר התובע לשינוי פסק הדין ולהפחתת תשלום דמי המזונות שנקבעו בו מתבססת על 'השינויים המהותיים' המפורטים להלן:

א.     הרעה במצבו הכלכלי של האב. לאב אין הכנסות למעט הבטחת הכנסה בס"ך של 1,250 ₪ לחודש.
ב.     לאב חובות רבים והוא נאלץ להעזר ולהסתייע באחרים באמצעות נטילת הלוואות מחברים ו/או משפחה - הורים. בס' 8-13 לכה"ת מפורטים חובותיו של האב - משותפים לו ולאביו ומשותפים לו ולאם.

ג.     הסכמתו לתשלום מזונות בס"ך של 4,000 ₪ לחודש ניתנה על בסיס נכונותם ויכולתם של הוריו לעזור לו בתשלום המזונות.

     כיום אין ביכולתם של ההורים לסייע בתשלום המזונות בשל החובות הרבים שהצטברו במסגרת העסקים המשותפים שלו עם אביו. (ר' לענין זה ס' 7, 14 לכה"ת).

ד.     התנהגות מחפירה/ מרדנית של הבת נ’ כלפיו. עותר לפטור מלא או חלקי ממזונותיה.

ה.     שינוי לטובה בהשתכרות האם.

ו.     שינוי בגילאי הבנות. הבת גל היא בת 16 והבת נ’ היא בת 14.5 - הכל נכון ליום הגשת התביעה 5.7.01.

4. א.     ההלכה הפסוקה מלמדת אותנו, כי הסכמת התובע לתשלום סכום המזונות בו חויב על פי פסק הדין, בעקבות הגשת תביעה למזונות כנגדו ובמהלך הדיונים בפני בית המשפט, אמורה לשמש כנקודת מוצא מחייבת ועליו להוכיח שינוי מהותי בנסיבות ששררו עת ניתנה הסכמתו זו עד כדי הצדקה לשינוי הסכום שנקבע בעקבותיה. פסק דין למזונות, לרבות פסק דין בהסכמה, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי משמעותי יצדיק היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות (ר' לענין זה ע"א 363/81, פייגה נ' פייגה ל"ו(3), 187; ע"א 5478/93 , כרמי נ' כרמי דינים עליון ל"ח 312; פסק דיני בתמ"ש 85240/98 ,דרומי נ' דרומי (לא פורסם) ;ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין דינים עליון ל"ד 643).

ב.     כאשר מדובר בפסק דין למזונות שניתן לאחר קיום הוכחות והבאת ראיות הקביעות העובדתיות שניתנו בו והרלבנטיות לענין, ישמשו כנקודת מוצא לשינוי הנסיבות המהותי הנדרש להוכחה. במקרה שלפנינו סכום המזונות נקבע בהסכמה טרם סיום ההוכחות. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהצהרות הצדדים בוודאי של התובע, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות שלהם ו/או בהצהרותיהם ועדויותיהם שניתנו בשלבי הדיון השונים.

ג.     בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (שם) מוסיף וקובע בית המשפט, כי כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים וכלשונו:
"סיכומו של דבר אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שיכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיקות התערבות במה שהוסכם".

דברים אלה, מפי השופט שמגר, שנאמרו ביחס לסכום מזונות שנקבע במסגרת הסכם גירושין (ואשר יש בהם משום חריגה מההלכה הפסוקה הקובעת שקביעת הורים בדבר מזונות ילדיהם בהסכם גירושין אינה מחייבת אותם) נלמד קל וחומר מקום והמזונות נקבעו בהסכמת ההורים במסגרת תביעה עצמאית של הילדים למזונותיהם ובלא כל קשר להסכם גירושין - כמו במקרה שלפנינו.

5.     ההרעה במצבו הכלכלי של התובע וחובותיו הרבים

א.     מצבו הכלכלי של התובע 'מעולם' לא היה מזהיר בלשון המעטה. 'מעולם' - נכון ליום הגשת כתב ההגנה בתובענה נשוא תמ"ש 45780/98 , במסגרתה ניתן פסק הדין ששינויו מתבקש. להלן מבחר ציטטות מכתב הגנתו של התובע אשר הוגש ביום 23.9.98:

-     "מצבו הכלכלי של הנתבע העוסק בענייני נדל"ן הדרדר לצערו הרב באופן נואש ביותר...." - ס' 5 לכתב ההגנה.
-     "... עקב המשבר בשוק זה נקלעו הוא ואביו לחובות אדירים" - ס' 6 לכתב ההגנה.
-     "חובותיו הפרטיים של הנתבע... הינם מעל לשני מליון ₪ אם לא יותר. חובותיו העסקיים הינם 1,050,000 ₪ ויותר. ..... חלילה וחס עלול הנתבע להדרדר למצב של פשיטת רגל ואז אנא הוא בא". ס' 7 לכתב ההגנה. ר' גם ס' 35 ו- 46 לכתב ההגנה וכן פירוט החובות במצורף להרצאת הפרטים שהגיש מטעמו.
-     "... אין לנתבע כספים כלשהם וכל משיכה נעשתה ממש מקרקעית החובה עד כלותה.... יצוין כי מאז 19.6.98 נאסר על הנתבע למשוך כספים נוספים מחשבון הבנק.... על פי הוראת הבנק וזאת לנוכח גלישת החוב הרבה מעבר לתקרת האשראי שלו" - ס' 24 לכתב ההגנה. ר' גם ס' 46 לכתב ההגנה.

מצבו של התובע היה כל כך נואש נכון למועד האמור, עד כי מצהיר הוא בסעיף 52 לכתב ההגנה, שאין לו כל אפשרות שהיא להציע אפילו תשלום חודשי כלשהו. משכך, הוא עותר לדחות את תביעתה של הנתבעת 1 (אשתו אז) ואין הוא מציע מאומה למזונות בנותיו הנתבעות 2, 3.

בסעיף 8 להרצאת הפרטים שהוגשה מטעמו בתמ"ש 45780/98 מציין התובע את הכנסותיו - ס"ך של 1,701 ₪ ברוטו לחודש - 1,603 ₪ נטו לחודש ומצרף תלושי שכר מחב' א.י.ש. השקעות בע"מ שבעלי המניות בה הם התובע ואביו (בחלקים לא שווים).

על מצבו הכלכלי הקשה וההידרדרות בעסקיו (ועסקי אביו) חזר התובע בכל הזדמנות לרבות בבקשתו להשהיית ההחלטה למזונות זמניים אשר הוגשה ביום 27.1.00 (בש"א 2580/00). בבקשה חוזר ומציין התובע, כי חובותיו (יחד עם אביו) מגיעים לכדי 3 מליון דולר, אין לו כל מקורות כספיים, וכי גם להוריו אין כל אפשרות לעזור לו ולגייס כספים באשר כל הכנסתם היא מקיצבת זיקנה בס"ך של כ- 2,200 ₪ לחודש. ס' 12 ו- 16 לבקשה.
ב.     במצב כלכלי שכזה, לאחר חקירתה של הנתבעת 1 וטרם חקירתו שלו, הסכים התובע לתשלום מזונות שוטפים של 4,000 ₪ לחודש.

ג.     בכתב התביעה להפחתת דמי המזונות מציין התובע כי מצבו הכלכלי הדרדר, אין לו הכנסה והכנסתו היחידה היא מהבטחת הכנסה בשיעור של 1,250 ₪ לחודש - ס' 5 לכתב התביעה . בס' 6-15 לכה"ת מפרט התובע את חובותיו העסקיים והפרטיים המגיעים למליוני שקלים.
     מבלי להכנס ל'וכחנות תחשיבית' מוכן אני להניח שחובותיו של התובע תפחו וכי הם גבוהים יותר מהחובות שרבצו עליו עת נתן את הסכמתו לתשלום דמי המזונות שלהפחתתם הוא עותר. יחד עם זאת אין בכך כדי להוות טעם להפחתת מזונות. כאז כן עתה שקוע היה התובע בחובות עד צוואר - כך לטענתו. התובע נתן את הסכמתו לתשלום דמי המזונות בסך של 4,000 ₪ לחודש עת חובותיו עמדו על כשלושה מליון ₪ והכנסתו היתה 1,603 ₪ נטו לחודש אחרי שהצהיר שהוא אינו יכול להציע שום סכום למזונות.
     אם זו היתה הכנסתו אין לי אלא לתמוה על ההפחתה המהותית בהכנסותיו לה הוא טוען בס' 13 לכתב תביעתו! עם כל הכבוד ,על איזו הפחתה הוא מדבר? הרי לא היו לו הכנסות גם באותה עת רלבנטית הנבחנת לצורך שינוי נסיבות!

     זאת ועוד, במהלך שמיעת ההוכחות בתיק מתברר שמצבו הכלכלי של התובע דווקא השתפר! ראשית הוא הוכרז 'כחייב מוגבל באמצעים' .כתוצאה מכך חרב הנושים כבר אינה מתהפכת מעל לראשו, כל תיקי ההוצל"פ כנגדו אוחדו והוא חופשי לכלכל את מעשיו כנגד תשלום חודשי קבוע של 500 ₪ לחודש. שנית התובע עבר הסבה מקצועית, החל לעבוד כטבח ומרוויח כ- 4,500 ₪ נטו לחודש.

     בנסיבות אלה, אין בדעתי להכנס לניתוח מצבו הכלכלי והעסקי של התובע כדי לקבוע שאותה הרעה אין בה כדי להוות עילה להפחתת מזונות. מצבו היה רע אז ורע גם כעת. גם אם הוא רע קצת או הרבה יותר אין בכך כדי לשנות.

     ודוק! לא בתובענה למזונות עסקינן אלא בתובענה להפחתת מזונות. מצבו הכלכלי הקשה מנשוא של התובע לאותה עת לא הרתיע אותו מלהסכים לסכום המזונות שהוצע על ידי בית המשפט. מצבו הכלכלי הקשה מנשוא כיום לא צריך להוות עילה להפחתה המיוחלת בדמי המזונות.

ד.     במהלך חקירת התובע כיוון הוא לשינוי נסיבות נוסף שזכרו לא בא בכתב התביעה, גם לא בתצהיר עדות ראשית ,מכל מקום לא באופן מפורש. בס' 23 לכה"ת טוען התובע, כי הוא נתן את הסכמתו לתשלום דמי המזונות בהן חויב משום שסבר שעסקיו יעלו על דרך המלך ויצלח בידו לעמוד בנטל. בחקירתו הנגדית פירט הוא טענתו זו - עיסקה עם חב' מגיד בקשר לגני הקונגרס. ר' עמ' 8 ש' 20-26 וכן תשובותיו בחקירה החוזרת.
     עם כל הכבוד גם ציפיה זו של התובע (גם אם נכזבה) אין בה לעניות דעתי כדי להוות עילה לשינוי נסיבות. מעבר לכך התובע אישר שקיבל בגין עיסקא זו מליון ומאתיים אלף ₪ (עמ' 13 ש' 28-29) דא עקא שסכום זה הועבר כולו לפרעון חובות של התובע, בין חובות פרטיים ובין חובות עסקיים עם אביו, שאחרת היכן נעלם סכום זה שנתקבל בידיו? ואם נותר ממנו בידיו כמה נותר? והאם אין בו די כדי לשלם את המזונות? כל הסכום כולו, מליון ומאתיים אלף ₪, התקבל בידיו של התובע מאז יוני-יולי 2000 עד נוב' 01. ר' תשובות הנתבע לשאלות בית המשפט בעמ' 13 למטה. התובענה להפחתת מזונות הוגשה ביום 5.7.01 דהיינו בתקופה בה הוא עוד החזיק שקים מחב' המגיד שאף נפרעו. האם יש זכר לכספים אלה בכה"ת או בהרצאת הפרטים שהוא צירף לה? התשובה היא שלילית! התובע נמנע מלציין את קבלת הסכום האמור לידיו כהכנסה אך דואג לציין זאת בחקירתו כמקור הכנסה לו ציפה ושעל בסיסו הסכים למזונות והנה 'איכזב'. אלא שמקור כספי זה נקטע רק בנוב' 01 ארבעה חודשים אחרי שהוגשה התביעה להפחתת מזונות!

6.     תמיכת ההורים

א.     גם מצבם של הורי התובע, עובר להליכים המשפטיים הקודמים במסגרתם ניתן פסק הדין ששינויו מתבקש, היה בכי רע. התובע עצמו טען בבקשה להשהיית המזונות הזמניים (בש"א 2580/00), כי גם להוריו אין כל אפשרות לעזור לו ולגייס כספים באשר כל הכנסתם היא מקיצבת זיקנה בס"ך של כ- 2,200 ₪ לחודש (ס' 16 לבקשה שנתמכה בתצהיר). זאת ועוד, מצבם העסקי/ הכלכלי של הוריו היה אפילו יותר גרוע משל התובע. בסעיף 6 לכתב ההגנה בתמ"ש 45780/98 מציין התובע, כי הוא ואביו נקלעו לחובות אדירים (כבר אז). חובות אלה בחלקם הגדול הם חובות בגין עסקים של החברות בהן השניים הם בעלי המניות. האב הוא הבעלים של 81.25% מהמניות והתובע 18.75%. יחס החובות צריך להיות בהתאם. על כן שחובות ההורים (האב) גדול יותר ניתן ללמוד גם מפרטת החובות בכתב התביעה להפחתת מזונות. חובות האב גדולים הרבה יותר. אם זה המצב כעת כך היה המצב גם אז.

ב.     גם האב בעדותו מאשר את מצבו הכלכלי הקשה, חסר ההכנסות גם נכון למועד הגשת כתב הגנתו של התובע בתמ"ש 45780/98 ונכון לעת מתן הסכמת התובע בנו לתשלום המזונות. בעדותו מיום 4.7.01 ,עמ' 18 לפרוט' הוא מציין "אין לנו חמש שנים שום הכנסה" ואם היו לו רזרבות והם נגמרו לטענתו (ר' המשך עדותו) הרי שלרזרבות אלה לא היה כל זכר כמקור לתמיכה לה מכוון התובע.

ג.     בנסיבות אלה - ממה נפשך - או שההורים לא תמכו בתובע, עת הדרדר מצבם הכלכלי, שהרי לא היה ביכולתם לעשות זאת (ואת זה מאשר התובע בכתב ההגנה בתמ"ש 45780/98) ומכאן גם המסקנה שהתובע לא סמך על תמיכה זו לצורך הסכמתו לתשלום המזונות או שהם תמכו בו (חרף מצבם כאז כן עתה) אלא שהם החליטו להפסיק לעשות זאת. עם כל הכבוד, גם אם היתה תמיכה והופסקה אין בכך כדי להיות עילה שמצדיקה את הפחתת המזונות. ציפיה זו של התובע שהוריו ימשיכו לתמוך בו חרף המצב הקשה בו הם היו שרויים, ציפיה שנכזבה (אולי), אינה צריכה לעמוד לחובת בנותיו.

ד.     לענין זה אוסיף ואציין, כי נכון ליום 10.10.01 עדיין זכה התובע לסיוע מבני משפחתו בתשלום המזונות חרף טענותיו בכה"ת אשר הוגש שלושה חודשים לפני כן. כך בהחלטה מיום 10.10.01, בה נקבעה מוגבלותו של הנתבע כ'חייב מוגבל באמצעים' ,קובעת יו"ר ההוצל"פ:
     "החייב מקווה לשקם את פעילות החברות ולהיחלץ מחובותיו, אך בשלב זה הוא מתקיים מהבטחת הכנסה, ומעזרת בני משפחה המאפשרים לו לעמוד בתשלום המזונות בו הוא חייב". כיצד אם כן עולה הצהרתו של התובע בכתב התביעה עם החלטת יו"ר ההוצל"פ שלושה חודשים לאחר מכן?

7.     התנהגות מחפירה של הבת נ.

א.     אין לי אלא להצר על כך שהתובע העלה את מערכת היחסים שלו עם בתו כעילה לביסוס תביעתו להפחתת מזונות. עם כל הכבוד, מערכת יחסים זו לא נידונה בפני בית המשפט פשוט מן הטעם שביהמ"ש לא נדרש ממש לשאלה זו במערכה הראשונה שהתנהלה בין התובע לנתבעת 1.
     ניתן היה לצפות מהתובע, לו מערכת היחסים עם בנותיו היתה בראש מעייניו, לפנות לביהמ"ש ולבקש את התערבותו השיפוטית/ הטיפולית. התובע לא בחר בדרך זו והעדיף להעלות את הבעיה לא כבעיה שיש לטפל בה אלא כבעיה שיש לנצל אותה לצורך תביעתו להפחתת המזונות.

ב.     לא מן הנמנע שקיים ניכור בין התובע לבין בנותיו. יתכן אף שקיים נתק בינו ובין הבת נ’. יחד עם זאת, נובעים אלה מהסכסוך שפרץ בין התובע והנתבעת 1, אם בנותיו. לטעמי הילדים הם תמיד הקורבן האמיתי, הקורבן התמים של הליך הגירושין בין ההורים ויחסם אל כל אחד מהם נבנה מ'חווית הפירוק' של התא המשפחתי על כל גווניה המכוערים כפתרון למשבר המשפחתי שנכפה עליהן.
     כך גם בענייננו אנו. בתסקיר הסעד מיום 1.5.00 כותבת פקידת הסעד:
     "במישור היחסים עם אביהן מצאו שתי הבנות פתרון שונה למשבר המשפחתי המשפיע עליהן. גל נפגשת עם אביה אחת לשבוע באופן קבוע במכונית ליד ביתה... נ’ מצאה פתרון למצב שנוצר ומסרבת להפגש עמו הן מתוך כעס עליו ועל מנת להקל על עצמה באופן התואם את מה שסבורה הם צרכיה נכון להיום".

     בנסיבות אלה אין בדעתי לפקוד את חטאי התובע והנתבעת 1 על הבנות הקטינות.

ג.     בחרתי להטעים את דחיית טענתו של התובע באשר להתנהגותה של הבת נ’ דווקא במישור האישי. אם לא די בכך טענתו זו של התובע ראויה להידחות גם במישור המהותי. הנתק בין התובע לבתו נ’ היה קיים עוד עובר לפסק הדין שניתן. אין לי אלא להפנות בענין זה לתסקיר הסעד מיום 1.5.00 . כאז כן עתה נפגשת גל עם אביה אחת לשבוע באעופן קבוע במכונית ליד ביתה ונ’ אינה נפגשת עמו. כזה היה המצב עם נתן התובע את הסכמתו לדמי המזונות בהם חויב וכזה המצב גם כעת. היכן שינוי הנסיבות המהותי?

8.     שינוי בהשתכרות האם

     עם כל הכבוד וההערכה, אליבא דגירסת התובע, לא חל כל שינוי בהשתכרות האם - הנתבעת 1. הכיצד! בכתב ההגנה לתביעת המזונות בתמ"ש 45780/98 ,בו ניתן פסק הדין ששינויו מתבקש, טוען התובע להשתכרות של הנתבעת 1 כדי סך של 6,000 ₪ נטו לחודש. בס' 9 להרצאת הפרטים כותב התובע "עוסקת בעבודות שונות. סך הכנסותיה כ- 6,000 ₪ נטו לחודש" ובא כוחו כיוון את חקירתה הנגדית של הנתבעת 1 במערכה הקודמת להוכחת טענתו זו.
     בכה"ת הנוכחי, זה של הפחתת המזונות, חוזר וטוען התובע להשתכרות של הנתבעת 1 בגובה של 6,000 ₪ נטו לחודש.
     משכך היכן שינוי הנסיבות בהשתכרותה! הנתבע טען, האמין וכיוון חקירותיו, אז במערכה הקודמת, להשתכרות של 6,000 ₪. ברמת השתכרות זו הסכים הוא לדמי המזונות בהן חויב. סכום זה משתכרת הנתבעת 1 גם כיום - כך לטענתו שלו - ואני שואל שוב היכן שינוי הנסיבות בהתשכרות האם?

שינוי בגיל הבנות

לעת הסכמת התובע ומתן פסק הדין ששינויו מתבקש היתה הבת גל בת 15 וארבעה חודשים והבת נ’ היתה בת כ- 13 ושבעה חודשים. לעת הגשת התביעה להפחתת מזונות (שנה בדיוק לאחר מתן פסק הדין) היתה הבת גל בת 16 והבת נ’ בת 14.5 .

משכך, נכון למועדים אלה לא חל כל שינוי מבחינת מקור החיוב, היקף החיוב וטיבו באשר לבנות. הבת גל היתה אז והינה כיום מעל גיל 15 וכאז כן עתה מזונותיה הם מדיני הצדקה. הבת נ’, כאז כן לעת הגשת התביעה להפחתת מזונות, מזונותיה הם מכוח תקנת הרבנות הראשית תש"ד. אם כך, עם כל הכבוד היכן השינוי?

השינוי היחידי הרלבנטי הוא שנכון ליום 11.1.02 הגיעה הבת נ’ לגיל 15 ומזונותיה הם מדיני הצדקה כולל המזונות ההכרחיים. עם כל הכבוד אינני מוכן לראות בשינוי זה שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום המזונות שנפסק - מכוח הסכמה. אב הנותן הסכמתו לתשלום מזונות לילדיו יודע ובוודאי עליו לדעת, שילדיו יגדלו וצריך היה לקחת זאת בחשבון . לשינוי בצרכי בנותיו לא טוען התובע ומכאן אין די בעצם המעבר של הבת נ’ לגדר החיוב של 'דיני הצדקה', בנסיבות בהן הסכים התובע לדמי המזונות שנפסקו, כדי להוות עילה להפחתתם

8.     סוף דבר
התובענה נדחית

9.     תמ"ש 45784/98
תובענה זו הוגשה אך ורק כתובענת נגד לתביעת הנתבע להפחתת מזונות. אין בתובענה זו מאומה ולא הוכח שום שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק התערבות חוזרת של בימ"ש זה בסכום המזונות. מוטב היה שתביעה זו לא היתה כלל מוגשת.

התובענה נדחית.

10.     הוצאות
לאור דחיית שתי התובענות אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון