גניבת זרע מזונות

לטענת המבקשת בעת היוודע דבר הריונה למשיב ,הוא דרש שתעשה הפלה תוך הפעלת לחצים ומניפולציות ובמקביל ביקש כי תשמור בסוד את דבר הריונה מבניו. לטענת המשיב המבקשת היא זו שהבטיחה לבצע הפלה . בית המשפט התייחס לטענתו של המשיב בעניין גניבת זרע וציין כי לא מכבר כי גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים . רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים ,כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי האישות . להלן החלטה בנושא גניבת זרע מזונות: החלטה בבש"א 6125/01 בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטינים ,תאומים , בני כשנה וחצי . המבקשת והמשיב אינם נשואים . הכרותם נובעת מיחסי עבודה - אין מחלוקת בין הצדדים לעניין קיום קשר אינטימי שכלל יחסי אישות ,הגם שכל אחד מן הצדדים מפרש הקשר בצורה שונה . ביום 18/07/00 נולדו למבקשת תאומים זהים . המשיב כופר באבהותו ובחובתו לשאת במזונות הקטינים, אם כי מציין בכתב ההגנתו כי ייתכן שהקטינים הם צאצאיו. המשיב מסרב לעבור בדיקת רקמות מן הטעם שאם תתגלה אבהותו קיים חשש שיפוטר מעבודתו ע"י בניו ויישאר מחוסר עבודה . המבקשת מבקשת לבצע בדיקת אבהות כדי להוכיח אבהותו של המשיב , ועל כן טרם אדון בסוגיית המזונות הזמניים אדון בסוגיית האבהות . 1. אבהות א. בימ"ש עליון פסק כי משהעלה אב התכחשותו לאבהותו הפכה שאלת האבהות לשאלה שיש להכריע בה דרך אגב ,מאחר שזו שאלה שההכרעה בה דרושה לבירור העניין ,קרי לצורך מתן ההחלטה העקרונית בדבר קיומה של חובת תשלום המזונות .(ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני ואח' ,פ"ד מח(3) 837) . ב. טענות הצדדים 1. המבקשת עבדה כמזכירתו של המשיב תקופה של כ - 10 שנים, עוד טוענת המבקשת כי ההכרות האינטימית בין הצדדים החלה עם גירושי המשיב בשנת 1998. מאז זכתה המבקשת להטבות בתנאי שכר החל במחצית השניה של 1999 החלו ברומן שכלל קיום יחסי אישות. לטענת המבקשת לא השתמשו באמצעי מניעה, מן הטעם כי המשיב הבהיר לה שאין באפשרותו ,מחמת בעיה רפואית מן העבר, להוליד ילדים . 2. לטענת המשיב המבקשת אכן עבדה עימו ,אולם לא נרקם כל רומן ביניהם אלא לאחר גירושיו חיזרה המבקשת אחרי המשיב ,נוצר קשר ידידות שכלל גם יחסי אישות . המשיב טוען כי בחודש 11/99 פיתתה אותו המבקשת ושיכרה אותו ובמצב זה קיימה עמו יחסי אישות ,ללא שימוש באמצעי מניעה . המשיב אינו מכחיש הבעיה הרפואית שממנה סבל ולכאורה מונעת הולדת ילדים . עם זאת טוען המשיב כי המבקשת הבטיחה לו כי משתמשת באמצעי מניעה . המשיב אף מציין כי שומר על זכותו לנקוט בהליכים חוקיים בגין גניבת זרעו . 3. לטענת המבקשת בעת היוודע דבר הריונה למשיב ,הוא דרש שתעשה הפלה תוך הפעלת לחצים ומניפולציות ובמקביל ביקש כי תשמור בסוד את דבר הריונה מבניו . לטענת המשיב המבקשת היא זו שהבטיחה לבצע הפלה . 4. המבקשת טוענת כי עברה את תקופת ההריון ללא תמיכה רגשית מצד המשיב ,אולם המשיב ביקרה בבית החולים ואף נוכח בברית המילה שנערכה לקטינים . המשיב מכחיש דברים אלו אולם מציין מפורשות כי יתכן שבאופן ביולוגי ,עפ"י תאריך קיום היחסים ,הוא אביהם של הקטינים ומציין כי יתכן שבעתיד ניתן יהא לקיים בדיקת רקמות . ועוד ,על אף כפירתו באבהותו מציין המשיב כי העביר במספר הזדמנויות כספים למבקשת עבור הקטנים . 5. לא מכבר נפסק בשורה ארוכה של פס"ד כי : א. הזכות שלא להיפגע בגופו היא אחת מזכויות היסוד של אדם בישראל , והיא מהווה חלק של זכות האדם לחירותו האישית . ב. אין ביהמ"ש מוסמך לצוות על כפיית בדיקת דם ללא הוראת חוק ברורה ומפורשת של הכנסת . ג. בסירוב להיבדק בבדיקת סיווג רקמות יש משום כבישת ראיה ,המסכלת את עצם עשיית הדין ואפשרות הוצאתו לאור . הסירוב יכול במקרה כזה לשמש ראיה ,שיש בה כדי להכריע לרעת המסרב בספק המתעורר בעניין אבהותו . ד. משסרב אחד מבעלי הדין להיבדק ,ואין בפיו נימוק סביר לסירובו ,רשאי ביהמ"ש להסיק מסירוב זה ככל שייראה בעיניו לנכון בנסיבות העניין . בכבישת ראייה כגון זו , יכול ויהא בסירוב הבאתה ,משום משקל מכריע כנגד מי שכובשה . (ע"א 548/78 שרון נ' לוי ,פ"ד לה(1)335) . ה. וכן נפסק כי : "ביהמ"ש רשאי להסיק מהסירוב לערוך את הבדיקה ככל שיראה בעיניו לנכון בנסיבות העניין ,וגם לראותו כבעל משקל מכריע ,רק כאשר סירב בעל דין לערוך בדיקה ואין בפיו נימוק סביר לסירובו . בנסיבות דנן ,סירובו של הנתבע לעבור בדיקת רקמות ,שכן אין הוא רוצה לדעת אם העובר הוא בנו ,אינו סביר . סירוב זה יכול להיות סביר אילו לא קיים הנתבע כלל יחסי אישות עם התובעת ,עובדה שאינה שנויה במחלוקת בנסיבות העניין" .(תמ"א 406/92 פלוני נ' אלמוני ,פ"ד נג(2)335) . 6. לאור האמור לעיל הנני מוצאת כי בנסיבות העניין סירובו של המשיב לעבור בדיקת אבהות אינו סביר ומשכך יש לראות בסירובו משום ראיה לכאורה לאמיתות אבהותו. לראיה לכאורה זו יש להוסיף את התבטאויותיו של המשיב בעת הדיון לפיהם מוכן לקבל את התאומים אליו ולטפל בהם וכן רצונו לראות אותם ולקיים הסדרי ביקורים סדירים, בנוסף המשיב מודה כי שילם כל כמה חודשים סכומי כסף שונים עבור הקטינים. לא למותר לציין כי במידה ויחזור בו המשיב מהחלטתו ויסכים לעבור לבדיקת רקמות יהא לכך משקל רב ערך לעניין המזונות הקבועים . 7. במאמר מוסגר ברצוני להתייחס לטענתו של המשיב בעניין גניבת זרע . נפסק לא מכבר כי גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים . רצונו או אי רצונו בהולדת ילד אינם רלוואנטיים ,כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי האישות . (ע"א 5942/92 פלוני נ' אלמוני ,פ"ד מח(3)837) . 2. פסיקת מזונות זמניים א. טרם אדון בטענות הצדדים לעניין המזונות הזמניים אפתח ואציין כי הלכה ידועה היא כי זכות קטין למזונות אינה נובעת מנישואין של הוריו ,אלא מיחס הקרבה שבינו לבין הוריו . (ע"א 506/62 פלוני נ' אלמוני ,פ"ד יז 957) . ב. הכנסות בני הזוג: (1). הכנסות המשיב המשיב עובד כשכיר בחברת תריסים והכנסתו החודשית מסתכמת בסך של כ- 11,141 ש"ח נטו . המשיב מציג אישורי הכנסה . לטענת המבקשת המשיב הנו הבעלים של החברה והכנסתו גבוהה בהרבה אם כי אינה מציגה כל אסמכתא לתמוך בטענתה . המשיב אינו מכחיש כי בעבר היה בעליה של החברה אולם לטענתו בהסכם גירושין העביר לגרושתו ולבניו הזכויות בחברה וכיום הנו כאמור ,שכיר - אינו מציג אסמכתאות . (2). הכנסות המבקשת המבקשת הינה מזכירה במקצועה, אולם לטענתה, היתה מובטלת מעבודה מאז פיטוריה מחברת התריסים . המשיב מצין כי סיום עבודתה של המבקשת ברובה היה ביוזמתה ע"י התפטרותה. דא עקא המבקשת מציגה מכתב פיטורין מחברת התריסים ביום 15/04/01. בעבר קיבלה המבקשת קצבת אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. לטענת המשיב המבקשת עובדת במפעל לזכוכית כפקידה, ולטענתו הכנסתה כ - 6,000 ש"ח, אך אינו מציג אסמכתאות. המבקשת מאשרת כי החלה לעבוד והכנסתה כ - 4,300 ש"ח נטו. ג. רכוש אחר וחובות (1). נכסי נדל"ן ודירות מגורים לטענת המבקשת המשיב הנו בעלים בעצמו ו/או עם אחרים במספר לא מבוטל של נכסי דלא ניידי ,ביניהם 7 יחידות דיור ,2 מספרי מוניות ,בנייני משרדים למיניהם וכיו"צ. אם זאת אין המבקשת תומכת טענתה בכל אסמכתא . המשיב מציין בעלות בנכסים הבאים : (א) מגרש ברחוב מדרגות לכיש בחיפה ,המהווה אדמה חקלאית ולטענת המשיב יש לו שמינית בו - אינו מציג כל סימוכין לטענה זו. (ב) מגרש בגבעת העיזים בחיפה ,המהווה אדמה חקלאית . אינו מציג אסמכתא . (ג) 2 דירות במגדלי חוף הכרמל השייכות האחת לבן דוד והשניה למשיב ועליה רובצת הלוואה . אינו מציג אסמכתא . (ד) הכנסות שכירות מהדירה במגדלי חוף הכרמל ,המניבה 360$ לחודש ולטענת המשיב משמשת לכיסוי חלק מן השכירות עבור הדירה ששכר המשיב למגוריו עם שלושה מבין ילדיו . (ה) המשיב מצרף מסמך עיקרי הרכוש של החברה המציין כי הבעלות במספרי המוניות שייכת לחברה וכן ב- 2 נכסי נדל"ן ,בניינים מסחריים ,בחיפה ברח' חלוצי התעשיה וברח' ההסתדרות ובנוסף בעלות ב- 7 יחידות דיור בבניין מגורים ברח' גטו ורשה ברמות אשכול . (ו) המשיב אינו מציג חוזי שכירות - לא בעבור הדירה ששוכר ולא בעבור הדירה שמשכיר ,ואינו מציג כל אסמכתא אחרת לעניין זה . (ז) המבקשת רשומה כבעלים של דירת מגורים בת 3 חדרים, שלטענתה רובצת עליה משכנתא שההחזר החודשי לפרעונה מגיע כדי 1,300 ש"ח לחודש . המבקשת מציגה מסמך מהבנק המאשר המשכנתא . (2). רכבים המבקשת מציינת כי בבעלותה רכב אולם אינה מציינת מה סוגו ו/או שוויו . לטענת המשיב המבקשת החליפה לאחרונה את רכבה ברכב חדש שמוערך על ידו כיקר בכ- 30,000-40,000 ש"ח מן הרכב הקודם אולם אינו מציג כל אסמכתא לערך מי מבין הרכבים . המבקשת מציינת כי המשיב הנו הבעלים של מכונית מהודרת ובנוסף משאיות וכלי רכב נוספים שבבעלותו אולם חלקם רשומים ע"ש החברה אך אינה מציגה כל סימוכין לטענתה . המשיב אינו מציין כל דבר לעניין רכב פרטי שבבעלותו אולם מציג מסמך עיקרי הרכוש של החברה ובו מצוין כי בבעלות החברה כלי רכב מסוג משאיות וכיו"ב . (3). המשיב מציין כי מעסיק עוזרת עבור אמו הזקנה ולשם בישול לילדיו אך אינו מציג תלושי שכר ו/או כל אסמכתא בגין הוצאה זו . (4). המשיב מציין כי עפ"י הסכם גירושין תומך בגרושתו אולם אינו מציג ההסכם ו/או כל אסמכתא אחרת לעניין . (5). המשיב מציין כי מתגורר עם בנו החייל ו 2 בנותיו שסיימו כיתה י"ב ועומדות לפני שירות חובה בצה"ל אולם אינו מציג כל פירוט בדבר הוצאות בהן עליו לשאת עבור ילדיו . ד. טענות הצדדים: (1). המבקשת מבקשת כי סכום המזונות הזמניים בצירוף מדור ודמי טפול בעבור שני הקטינים יעמוד ע"ס 13,570 ש"ח לחודש. (2). המשיב מנגד מבקש לפסוק לכל היותר 1,500ש"ח בעבור שני הקטינים, אולם אינו סומך בקשתו לסכום זה על אסמכתא. (3). בענייננו מדובר בשני קטינים כבני שנה וחצי. לא יכול להיות ספק לגבי חובתו האבסולוטית של אביהם לזונם כדי ספוק מלוא צרכיהם החיונים וההכרחיים (ע"א 247/64 פד"י יח (4) 264), ולספוק צרכים אלה הוא מחוייב תהא הכנסתו אשר תהא, עליו לממנן אף מרכוש. (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פד"י לח (1), 721). (ה). צרכי הקטינים: בפסיקת מזונות לקטינים, על ביהמ"ש לקבוע מחד מהם צרכיהם של הקטינים ומאידך מהו כושר ההכנסה וההשתכרות בפועל של הוריהם. חובתו האבסולוטית של האב מתייחסת לספוק הצרכים ההכרחיים של הקטין. ספוק צרכי הקטין מעבר לצרכים הכרחיים חל על שני ההורים "מדין צדקה" אם ידם משגת. (ע"א 393/83 פד"י ל"ח (3) 616, 613) הפרוט שנתנה האם אינו מבחין בין הצרכים השונים ומתייחס לשתי הקטגוריות גם יחד. (מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה). במזונות הכרחיים נכללים מזון, ביגוד, מדור (ואחזקתו) ורפואה (ע"א 591/81). (ו). דמי מעון: המבקשת ציינה במהלך הדיון כי זכתה להנחה בתשלום המעון ומשלמת כ - 1,700 ש"ח לחודש עבור שני הילדים. על כן אני קובעת כי בעבור דמי מעון על המשיב להשתתף בשיעור של כמחצית העלות, דהיינו סך של 850 ש"ח עבור שני הקטינים יחד לחודש. 3. הוצאות רפואיות חריגות: המשיב ישא בשני שליש מהוצאות רפואיות שאינן מכוסות ע"י חוק בריאות ממלכתי תוך הצגת קבלות ו/או אסמכתאות להוצאות ונחיצותן. 4. דמי טיפול למבקשת: המבקשת מבקשת לקבל דמי טיפול ע"ס כ - 2,000 ש"ח בעבור הטיפול בקטינים, הלכה היא, כי דמי טיפול הם חלק ממזונותיו של קטין (תמ"א 2285/91 גולודובסקי נ' גולדובסקי, פ"מ נג (1) 493) וכן כי דמי הטיפול בקטני קטנים יחולו רק על האב (בר"ע 79/96 דרור נ' דרור (לא פורסם)). בנסיבות הענין, נראה לי כי, לאור העובדה כי מדובר בתאומים ולאור גילם הרך שיעור דמי הטיפול הראויים להשתלם לאם הם בסך של 600 ש"ח לחודש בעבור שני הקטינים, לאור העובדה שהקטינים נמצאים במעון. 5. אשר על כן עפ"י כתבי הטענות, ומבלי לבחון את הדברים לעומקם, דבר שיעשה במהלך בירור התובענה, הנני מחייבת את המשיב לשלם למבקשת דמי מזונות לחודש בסך של 2,000 ש"ח לחודש עבור כל ילד. בנוסף ישולם סך של 520 ש"ח עבור הוצאות מדור הקטינים. דמי המזונות ישולמו מחודש נובמבר 2001 ומדי העשירי בחודש מראש. המזונות הינם בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי שתשולם לידי האם. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן במשק ויעודכנו מדי שלושה חודשים כאשר העדכון הראשון יעשה ביום 01.04.2002 ע"ב מדד חודש 03/02 אשר יפורסם ביום 5/03/2002. תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים האמורים דלעיל בצרוף הפרשי מזונות העבר בקיזוז הסכומים ששולמו, במידה ושולמו, ישולם בתאריך 10.03.2002.מזונות