במסגרת שיקוליו של ראש ההוצל"פ בקביעת שיעורו של צו התשלומים, רשאי ראש ההוצל"פ לשקול לא רק את השתכרותו הריאלית של החייב, אלא גם את כישוריו וגם את יכולת השתכרותו הפוטנציאלית. יחד עם זאת, חקירת היכולת - כשמה כן היא, ומטרתה לבחון את יכולת הפירעון של החייב. לפיכך, מחובתו של ראש ההוצל"פ לבחון כל מקרה לגופו ואף להידרש לפרטים. אף אם ראש ההוצאה לפועל מונחה על פי תחשיב כללי, הרי שתמיד מחובתו לבדוק את נסיבות של החייב העומד לפניו לחקירה. מלאכה זו דורשת כניסה לפרטים.יש שאין מנוס מלשקול את החייב בצוק עיתיו ואת השפעת קביעת התשלום הכספי בגובה זה ולא אחר על רמת חייו. כמובן, לזוכה זכויות בנדון. הוא זכה בפסק דין. לטענת המבקש בפסק הדין להלן, צו התשלומים שנקבע לו ע"י ראש ההוצל"פ הינו על הצד הגבוה, ואין הוא משקף את חקירת היכולת שנערכה לו. לטענתו, ראש ההוצל"פ קבע צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪, למרות שהיה ידוע לו שבתיק אחר נקבע למבקש צו תשלומים על סך 250 ₪ בלבד. להלן פסק דין בנושא קביעת גובה צו תשלומים: פסק דין לפניי בקשתו של המבקש ליתן לו רשות ערעור על החלטות כב' ראש ההוצל"פ מיום 9.1.05 ומיום 11.1.05 בתיק הוצל"פ מספר 1-00-14852-03. בהחלטה מיום 9.1.05 דחה ראש ההוצל"פ את בקשת המבקש לבטל את הדיון שנקבע לצורך ביצוע חקירת יכולת. בהחלטה מיום 11.1.05, שניתנה לאחר קיום חקירת יכולת לחייב, קבע ראש ההוצל"פ למבקש צו תשלומים חודשי בסך של 700 ₪. רקע כללי המבקש, עו"ד במקצועו, הינו חייב בחמישה תיקי הוצל"פ לרבות בתיק הוצל"פ נשוא בקשה זו. סך כל חובו של המבקש בכל תיקי ההוצל"פ, נכון ליום מתן ההחלטה נשוא בקשה זו, הינו כ-900,000 ₪. המשיב הינו הזוכה בתיק ההוצל"פ נשוא בקשה זו. החייב הוזמן לדיון בחקירת יכולת לפני ראש ההוצל"פ. ארבעה ימים לפני מועד הדיון הגיש החייב לראש ההוצל"פ "בקשה לדחייה על הסף / ביטול חקירת יכולת". המבקש טען, כי פנה לב"כ המשיב וביקש ממנו, כי יסתפק בצו תשלומים בסך 250 ₪ לחודש, כפי שנקבע ביום 28.5.03, לאחר חקירת יכולת שנערכה לו בתיק הוצל"פ אחר המתנהל נגדו, וכפי שנקבע בחקירת יכולת נוספת באותו תיק, מיום 1.11.04, כשלושה חודשים לפני המועד שנקבע לחקירת יכולת בתיק הוצל"פ הנדון. עוד טען המבקש, כי אין טעם בקיום חקירת יכולת כאשר אין בידיו מסמכים מעודכנים לגבי חשבון הבנק שלו, מסמכים אשר הבנק סירב להנפיק לו, לטענתו, עקב הוראתו של ב"כ המשיב כאן, שהוא גם בא-כוחו של הבנק בו מתנהל חשבונו. ביום 9.1.05 דחה ראש ההוצל"פ את בקשת החייב לבטל את חקירת היכולת, מן הטעם שחקירת היכולת נערכה בתיק אחר והורה, כי על המבקש להגיש שאלון בהתאם לתקנות, וכי טענתו לעניין מסמכי הבנק תידון בחקירת היכולת. זוהי ההחלטה הראשונה נשוא בקשת רשות הערעור. המבקש הגיש ללשכת ההוצל"פ שאלון ובו ציין, כי אין לו הכנסות כלל וכי חובותיו מסתכמים בסך של למעלה מ-900,000 ₪. המבקש צירף לשאלון מסמכים שונים לתמיכה בטענותיו וביקש לחייבו בתשלום חודשי של 250 ₪, אף שלמעשה, יכולת ההחזר החודשי שלו היא, לטענתו, אפסית. ביום 10.1.05 נערכה למבקש חקירת יכולת ממנה עלה, כמפורט בהחלטתו של ראש ההוצל"פ, כי המבקש נשוי, מובטל מזה מספר שנים והוא מתגורר עם אשתו, שני ילדיו הבגירים ואמו המבוגרת. עוד עלה, כי אשתו של המבקש עובדת ומשתכרת כ-8,000 ₪ נטו לחודש בממוצע, ילדיו הבגירים עובדים אך אינם תורמים לכלכלת הבית, אלא סמוכים על שולחן ההורים, וכי סך כל ההוצאות החודשיות של משק הבית עומד על סך של כ-3,000 ₪. בהתבססו על נתונים אלה, קבע ראש ההוצל"פ למבקש צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪ (החלטה מיום 11.1.05). זוהי ההחלטה השנייה נשוא בקשת רשות הערעור. עיקרי טענות המבקש 7. לטענת המבקש, צו התשלומים שנקבע לו ע"י ראש ההוצל"פ הינו על הצד הגבוה, ואין הוא משקף את חקירת היכולת שנערכה לו. לטענתו, ראש ההוצל"פ קבע צו תשלומים חודשי בסך 700 ₪, למרות שהיה ידוע לו שבתיק אחר נקבע למבקש צו תשלומים על סך 250 ₪ בלבד. כלומר, בעוד שבחקירת יכולת בתיק אחר נקבע, כי יכולתו התשלום החודשי של המבקש עומדת על סך 250 ₪, בהחלטה נשוא בקשה זו נקבעה יכולת תשלום חודשי גבוהה הרבה יותר, וזאת מבלי שהוכח שינוי לטובה במצבו הכלכלי של המבקש ומבלי שראש ההוצל"פ ינמק את החלטתו. בעניין זה טען המבקש, כי ייתכן אף שצו התשלומים ע"ס 250 ₪ מהווה "השתק פלוגתא" לגבי התיק הנוכחי, טען ולא פירש. בדיון שהתקיים לפניי, ביקש המבקש ללמוד על מצבו הכלכלי הקשה מהחלטתו של כב' הרשם עודד שחם בע"א 2951/05 (החלטה מיום 8.6.05), אשר פטר אותו מהפקדת עירבון במסגרת ערעור שהגיש בהליך אחר שמתקיים נגדו. 8. עוד מלין המבקש על כך שראש ההוצל"פ לא התייחס כלל בהחלטתו להתנהגותו של ב"כ המשיב, בכך שאסר על הבנק להמציא לו תדפיסי חשבון ובכך מנע ממנו, בכוונת מכוון, את האפשרות להוכיח את טענותיו בדבר מצבו הכלכלי הקשה. לטענת המבקש, ראש ההוצל"פ לא דן בטענה זו, בניגוד להחלטתו מיום 9.1.05, אשר בה דחה את בקשתו לביטול חקירת היכולת וקבע כי העניין ידון במסגרת חקירת היכולת. 9. המבקש הוסיף וטען, כי טעה ראש ההוצל"פ בכך שהביא בחשבון את הכנסתו של אשת המבקש לצורך קביעת צו התשלומים החודשי. לטענת המבקש, חקירת היכולת מטרתה לחקור את מצבו של החייב. בדיקת מצבה הכלכלי של רעייתו לא נועדה לחייבה בתשלום חובות המבקש, אלא אך ורק לוודא מהן התחייבויות המבקש כלפיה (ע"א 67/69 שרה עמרני נ' אליעזר זמיר, פ"ד כג(1) 815, 816). מכל מקום, טען המבקש, כי נפלה טעות בבדיקת מצב ההכנסות של אשתו. לטענתו, ראש ההוצל"פ התעלם מכך שאשתו היא המפרנסת היחידה בבית, כי היא נושאת בנטל החזר הלוואות, וכי היא נמצאת במשיכת יתר קבועה של כ-14,000 ₪. לאור כל האמור, סבור המבקש, כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור ולבטל את החלטותיו של ראש ההוצל"פ. עיקרי טענות המשיב 10. ב"כ המשיב טען, כי העובדה שלמבקש נקבע צו תשלומים נמוך יותר בתיק הוצל"פ אחר אינה בעלת השלכה על תיק זה וזאת ממספר טעמים: ראשית, צו התשלומים ע"ס 250 ₪ נקבע בתיק הוצל"פ אחר, וכל עוד לא אוחדו תיקיו של המבקש, רשאי כל זוכה לערוך לו חקירת יכולת נפרדת ולדרוש תשלום חודשי גבוה יותר, בהתאם למסקנות העולות מחקירה זו. שנית, צו התשלומים שנקבע בתיק האחר, ביום 28.5.03, ניתן על בסיס הסכמת הצדדים וראש ההוצל"פ רק נתן תוקף להסכמה זו. צו תשלומים זה הותר על כנו לאחר חקירת יכולת נוספת שנערכה למבקש (מיום 1.11.04) לאחר שב"כ הזוכה הותיר את ההחלטה לשיקול דעתו של ראש ההוצל"פ. שלישית, מטרתה של חקירת היכולת היא לבדוק את יכולתו של המבקש לפרוע את חובו ומטבעה יתכן שתיערך כל פרק זמן, כאשר הזוכה סבור כי יש בידיו נתונים שיוכיחו כי למבקש יכולת פירעון גבוהה יותר. במילים אחרות, החלטתו של ראש הוצל"פ בתיק מסוים, אינה כובלת את שיקול דעתו של ראש ההוצל"פ בתיק אחר. 11. אשר לטענת המבקש לעניין בדיקת הכנסותיה של אשתו, טען ב"כ המשיב, כי בעניין זה נתפס המבקש לכלל טעות, שכן ראש ההוצל"פ לא קבע את צו התשלומים לאור השתכרותה של אשת המבקש או על בסיס הטענה שהיא תישא בצו התשלומים, אלא לאור כישוריו ויכולת ההשתכרות הפוטנציאלית שלו, כעורך דין, וכך היה רשאי לעשות (רע"א 7/98 סולטן משה נ' שפיגל ואח', החלטה מיום 5.1.98, פורסם באתר בתי המשפט). בנוסף, כך נטען, פסק הדין בע"א 67/69 הנ"ל הוא פסק דין שניתן בשנת 1969, ומאז שניתן חלו תמורות בהלכות הנוגעות ליחסי השיתוף בין בני זוג, והפסיקה המאוחרת קבעה, כי שיתוף בנכסים כולל בתוכו שיתוף בחובות. כמו כן, טען ב"כ המשיב, כי בקביעת יכולת התשלום של המבקש יש להתייחס לכך ששני ילדיו הבגירים של המבקש מתגוררים עמו מבלי שהם תורמים להכנסת המשפחה ומבלי שהם משתתפים בהוצאות הבית. 12. לעניין הטענה כאילו אסר ב"כ המשיב על הבנק להמציא למבקש את דפי החשבון השיב ב"כ המשיב, כי מדובר בחשבון בבנק אחר, ולא אצל המשיב, וכי מסמכים אלו הומצאו למבקש בעבר. על כך צירף תצהיר של עובדת המשיב. לטענתו, מדובר בחשבון רדום שלא נעשתה בו פעילות כלשהי משך זמן רב ולפיכך היה בידי המבקש להציג את דפי החשבון שקיבל מהבנק בעבר, אשר משקפים את המצב לאשורו גם כיום, בשל העדר פעילות בחשבון. מכל מקום, נטען כי ב"כ המשיב לא בא בטרוניה כלפי המבקש על העדרם של מסמכים אלו ולפיכך טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה לעניין בקשה זו. מנימוקים אלו ביקש ב"כ המשיב לדחות את בקשת רשות הערעור. 13. על פי סמכותי בתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, אני דן בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות הערעור והוגש ערעור על פי רשות זו. דיון והכרעה 14. על פי סעיף 67(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"): "ראש ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו של החייב, נכסיו, הכנסותיו וחובותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק הדין (בחוק זה - חקירת יכולת). לאחר חקירת יכולת, רשאי ראש ההוצל"פ לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע (סעיף 69(א) לחוק). 15. במסגרת שיקוליו של ראש ההוצל"פ בקביעת שיעורו של צו התשלומים, רשאי ראש ההוצל"פ לשקול לא רק את השתכרותו הריאלית של החייב, אלא גם את כישוריו וגם את יכולת השתכרותו הפוטנציאלית (רע"א 7/98 הנ"ל). בכך סומנה, ככל הנראה, מגמה מרחיבה לגבי הערכת יכולתו של חייב לפרוע חוב בתשלומים חודשיים (ד. בר-אופיר הוצאה לפועל, הליכים והלכות, כרך א' (מהדורה שישית, 2005), 316). יחד עם זאת, חקירת היכולת - כשמה כן היא, ומטרתה לבחון את יכולת הפירעון של החייב. לפיכך, מחובתו של ראש ההוצל"פ לבחון כל מקרה לגופו ואף להידרש לפרטים, כדברי כב' השופט נ. הנדל בבר"ע (באר-שבע) 786/01 רונית קדוש נ' אריה שיסברג ואח', תק-מח 2002(2) 4937: "אף אם ראש ההוצאה לפועל מונחה על פי תחשיב כללי, הרי שתמיד מחובתו לבדוק את נסיבות של החייב העומד לפניו לחקירה. מלאכה זו דורשת כניסה לפרטים.יש שאין מנוס מלשקול את החייב בצוק עיתיו ואת השפעת קביעת התשלום הכספי בגובה זה ולא אחר על רמת חייו. כמובן, לזוכה זכויות בנדון. הוא זכה בפסק דין". 16. עיון בהחלטתו של ראש ההוצל"פ מיום 11.1.05 מעלה, כי אף שראש ההוצל"פ פירט את מרבית טענות הצדדים, בהגיעו לחלקה האופרטיבי של החלטתו קבע אך זאת: "בנסיבות העניין, לאור הנתונים שהוצגו לעיל והתרשמותי מעדות החייב, אני מחליט להעמיד את צו התשלומים על סך 700 ₪ לחודש..." ראש ההוצל"פ לא דן בטענות שהעלה המבקש לפניו, אותן שב וטען בבקשה שלפניי, ולא התייחס לתשובת המשיב לטענות אלו. דומה, כי לכל הפחות, זכאי המבקש - החייב, כי החלטתו של ראש ההוצל"פ תהא מנומקת, במיוחד כאשר צו התשלומים שנקבע היה גבוה באופן משמעותי מצו התשלומים שנקבע בתיק אחר. ודוק. אינני מבקש לקבוע מסמרות, או לכבול את שיקול דעתו של ראש ההוצל"פ בתיק מסוים לקביעתו של ראש ההוצל"פ בתיק אחר המתנהל נגד אותו חייב. בהחלט יתכן מצב בו בחקירת יכולת מאוחרת עלה בידי הזוכה להוכיח, כי חל שיפור ביכולת הפירעון של החייב, ועל כן יש מקום לקבוע צו תשלומים גבוה יותר, ואף יתכן, כי מאותה חקירת יכולת יסיקו שני רשמי הוצל"פ מסקנות שונות. מכל מקום, כל קביעה, מן הראוי כי תנומק, ולו בקצרה ובתמצית, ומן הראוי כי ראש ההוצל"פ יכריע בטענות שהעלה המבקש (השוו בעניין דומה: החלטתו של כב' השופט ב. אוקון בבר"ע (י-ם) 860/05 יחזקאל אלון נ' בביאן אפרים (פוליש יופי), החלטה מיום 21.11.05, פורסמה באתר בתי המשפט). 17. אמת, מידת התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטותיו של ראש ההוצל"פ הינה מצומצמת. ראש ההוצל"פ הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים ולפיכך נקבע, כי, בדרך כלל, ערכאת ערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים נדירים ((בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003 (1) 988; בר"ע (י-ם) 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח', תק-מח 2005(1) 3549); ד. בר-אופיר, שם, עמ' 316)). העדר נימוק כלשהו של ראש ההוצל"פ, למעט קביעתו הכללית באשר לעיונו במסמכים והתרשמותו מעדות החייב, אינו מאפשר לקיים ביקורת ערעורית עניינית על החלטתו. 18. על יסוד האמור לעיל, אני רואה לנכון להחזיר את ההליך לראש ההוצל"פ על מנת שידון בטענות שהועלו על ידי המבקש וינמק את החלטתו מיום 11.1.04 (ראה גישה דומה בבר"ע (י-ם) 473/04 בנק הפועלים בע"מ נ' ראובן רבקה, החלטה מיום 10.1.05, פורסם באתר בתי המשפט; בר"ע (י-ם) 735/05 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי שלמה, החלטה מיום 1.9.05, פורסם באתר בתי המשפט). 19. בנסיבות העניין, בקשת רשות הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 9.1.05, אשר דחתה את בקשת המבקש לבטל את דיון חקירת היכולת, אינה רלבנטית, ולפיכך היא נדחית. יצויין, כי דין הבקשה בעניין זה להידחות אף לגופו של עניין, שכן נימוקו של ראש ההוצל"פ היה סביר, ואין מניעה כי תתקיים חקירת יכולת גם אם נערכה חקירה שכזו שלושה חודשים קודם לכן. 20. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.צו תשלומיםצווים