צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

הנתבעים טענו להגנת כשלון תמורה באשר לשיק הראשון ולגבי שיק הביטחון אף מחמת היות השיק "פגום", אחר שנמסר כשהוא מוטבע בחותמת החברה - אך ללא חתימה.

להלן פסק דין בנושא צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה:

פסק דין

פתח דבר:

1.     התובעת הינה חברה בע"מ, העוסקת בהספקת חומרי בניין, קרמיקה ואינסטלציה סניטארית.
     הנתבעת 1 נהגה לרכוש מהתובעת חומרי עבודה.
הנתבע 2 הינו מנהלה ובעל זכות חתימה בנתבעת 1.

2.     ראשית התובענה בהגשת בקשה לביצוע שני שיקים ללשכת ההוצל"פ, על ידי התובע.
הנתבעים הגישו בבית משפט זה התנגדות לביצוע השיקים ובה אף בקשה למחיקת הנתבע 2 מן הבקשה לביצוע.
הנתבע 2 נמחק מבקשת הביצוע - בהסכמת הצדדים.

3.     ההתנגדות התקבלה מן הטעם שקיימת הגנה אפשרית של מסירת השיק הראשון (ע"ס 33,386 ₪) על תנאי, אחריו לא מילאה התובעת, לפיו תבדוק התובעת את ההתחשבנות וכן, כי השיק השני (ע"ס 29,935 ₪) הינו שיק שניתן "לביטחון" בלבד, אשר לא הייתה התובעת אמורה להציגו לפירעון, עד לאחר בדיקת החשבונות בינה לבין הנתבעת 1.

4.     אחר קבלת ההתנגדות ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף הנתבע 2 (אשר נמחק מהליך בקשת הביצוע, כאמור לעיל), כנתבע בעילת ערבות אישית בלתי מוגבלת בסכום, לכיסוי חובות הנתבעת 1, לטובת התובעת, ועליה הוא חתום.
התיקון הותר והתובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בסדר דין מקוצר.
     בעקבות זאת, הוגשה על ידי הנתבעים בקשת רשות להתגונן, נתמכת בתצהיר.

5.     לבסוף, הושגה הסכמה בין הצדדים כי תימחק הכותרת "בסדר דין מקוצר" והנתבע מס' 2 יגיש הגנתו, אלא שאם לא יעשה כן, במועד שנקצב לכך, ייחשב התצהיר מטעמו בבקשת הרשות להגן - ככתב הגנה.

סוף דבר, הנתבע מס' 2 לא הגיש כתב הגנה, ולפיכך, כאמור, תצהירו בבקשת הרשות להגן הוא הגנתו.

טענות הצדדים:

6.     בבסיס טיעוני הצדדים, תובעת התובעת בעילה שטרית, למתן סעד כספי בגין שני השיקים, אשר עבורם סופקה לנתבעת 1 סחורה. לפיכך, נטל ההוכחה רובץ על הנתבעים.
עוד טוענת התובעת, כי היא עמדה בנטל ואולם הנתבעים לא הוכיחו הגנתם.

7.     הנתבעים, מנגד, טוענים בבסיסם של דברים, לקריסת העילה השטרית מהטעם של הגנת כשלון תמורה באשר לשיק הראשון ולגבי שיק הביטחון אף מחמת היות השיק "פגום", אחר שנמסר כשהוא מוטבע בחותמת החברה - הנתבעת 1, אך ללא חתימה.

נטל ההוכחה:

8.     משמדובר בתביעה בעילה שטרית, עומדת לתובעת, על פי דין השטרות, "חזקת התמורה", ונטל הראיה עובר לנתבעים על פי השיקים נשוא התובענה.
ראה לעניין זה האמור בספר "דיני שטרות", שלום לרנר, בעמ' 256 - 255:

" . . .ואולם, בתביעה על פי שטר, הנתבע נחשב כמוציא מחברו ועליו נטל הראיה . . .
אם התובע והנתבע מעלים גרסאות שונות ביחס לשטר נשוא התביעה, וכל אחד טוען כי השטר נמשך במסגרת עסקה שונה, מוטל על הנתבע לשכנע את בית
המשפט בנכונות גרסתו. אם בית המשפט מתקשה בקביעת הגרסה הנכונה, ידו של התובע תהא על העליונה . . .
על הנתבע יהיה להוכיח למעשה שני אלמנטים: ראשית, שהשטר קשור לעסק פלונית, ושנית, כי באותה עסקה השטר ניתן ללא תמורה או שזו נכשלה לאחר מכן."

9.     באשר לשיק הביטחון טוענים הנתבעים כי נמסר כשמוטבעת בו חותמת החברה בלבד, אך ללא חתימה, וכי החתימה המופיעה על השיק איננה חתימתו של הנתבע 2, אלא חתימתו של מר רמזי, מנהל עבודה בנתבעת 1, שהושגה בכפיה, בסמוך למועד הפקדתו.
לראיה, טוענים הנתבעים כי הבנק ציין לגבי השיק ש"חתימת המושך אינה בסדר". לפיכך, המסמך אינו שלם על פי דיני השטרות, ומשכך אינו מהווה "שטר".

התובעת טוענת, מנגד, כי בעת שהשיק נמסר לידיה מאת הנתבעת 1, הוא נמסר חתום בחותמת ובחתימה, וכי איש מטעמה לא אילץ מי מהנתבעת 1 לחתום על השיק.
לראיה, מציגה התובעת קבלה בגין השיק, שנתקבל אצלה, אשר על פי עדותו של עת/1 - מר אופיר (עמ' 2, שורות 8 - 7), בהתאם לנהלים, שיק ביטחון נמסר עם חתימה, שאם לא כן, לא היה מתקבל ולא הייתה מונפקת בגינו קבלה.

10.     אני מקבל עמדת התובעת כי הנתבעים כשלו מלהוכיח טענתם בדבר אילוצו של מר רמזי לחתימה על שיק הביטחון סמוך למסירתו, ומסירת השיק מלכתחילה ללא חתימה (אלא מוטבעת בחותמת בלבד), שהרי עדותו של הנתבע 2 בעניין זה מהווה עדות מפי השמועה, אחר שעובדות אלה נקלטו בחושיו של אחר (מר רמזי), ולפיכך פסולה.
(לציין, כי ב"כ התובעת הביעה התנגדותה לעדות השמועה - כמתחייב).

לכך, יש להוסיף את הימנעותם של הנתבעים מלהעיד את מר רמזי בעצמו, זאת על אף עדותו של הנתבע 2 כי הינו בקשר איתו (עמ' 6, שורות 26 - 25).

11.     אולם, האם "הבעיה" בחתימה, כפי שציין הבנק, משמעותה כי שיק הביטחון אינו "שטר"?

     יפים לעניין זה הדברים האמורים בספרו הנ"ל של המלומד ש' לרנר, בעמ' 195 - 194:

          " . . . נראה כי עניין החתימה על השטר, מצביע, לדעת המחוקק, על גמירות דעת מיוחדת. ”המחוקק דורש אקט אישי מובהק, שעל פיו ניתן להניח גמירת דעת מצד החותם וכוונה ליטול על עצמו חבות שטרית” (מתוך פסה"ד בע"א 566/71 פייג נ' שפידקופץ, פ"ד נז(1) 355 - המוזכר שם - א.י.) . . .

     לפי סעיף 92(א) לפקודה ”מסמך או כתב הטעונים לפי פקודה זו חתימתו של אדם, אין צורך שיחתום עליהם בידו הוא, אלא די להם בחתימתו שנכתבה ביד אדם אחר בהרשאתו או על פיה, או בחותמו שהוטבע עליהם בידי עצמו או בהרשאתו” . . .

     לסיכום, הדרישה לחתימה על השטר מעוגנת במפורש בפקודה, ולאור מטרתה, יקשה לוותר עליה באמצעות תחליף זה או אחר. עם זאת, ניתן לפרש את הדרישה בצורה ליברלית, כדרך שעשו בתי משפט שונים בארצות המשפט המקובל.
כך, למשך, באחד המקרים נכתב במסמך בכתב ידה של פלונית, כי ”אני פלונית מתחייבת לשלם לאלמונית סכום מסוים” המסמך לא נשא חתימה, אך בית המשפט ראה את ציון שמה בכתב ידה במשפט ”אני פלונית”, כחתימה מספקת לצורך יצירת שטר. פסיקה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון בארץ . . ."
     
12.     אני סבור, לאור מכלול הראיות שהונחו בפניי, כי הייתה מצד הנתבעים גמירות דעת בעת מסירת שיק הביטחון, על אף היות זהות החותם בלתי ברורה.
כך, מעיד הנתבע 2 בעצמו, כי אכן נתן את שיק הביטחון, תוך גמירות דעת כי ישמש לגביה, אחר סיכום הסכום בין הצדדים (עמ' 7, שורות 14 -13).

13.     מתוך כל האמור לעיל, יש לראות גם בשיק הביטחון כ"שטר", אשר גם לגביו תביעת התובעת הינה בעילה שטרית ולפיכך, נטל ההוכחה בדבר העדר התמורה - הינו על הנתבעים.



כשלון התמורה:

14.     האם הורם הנטל על ידי הנתבעת להוכיח, כפי טענתם, כי חלק מן הסחורה שנטען כי סופקה - לא סופקה בפועל?

יצוין, כי אמנם הנתבעים טענו כנגד השיק הראשון כי ניתן על תנאי, וכי התנאי הינו התחייבות התובעת לבדוק את ההתחשבנות בין הצדדים ולא הסדרת החוסרים, אולם טענת הנתבעים במהותה, הינה טענת כשלון תמורה ואף התובעת בטיעוניה, מתייחסת לטענת הנתבעים ככזו.

עוד יובהר, כי מאחר וניתן באמצעות פעולה חשבונית פשוטה לעמוד על סך גובה החשבוניות, הנטענות כי התמורה בגינן נכשלה, אני רואה בטענת הנתבעים כטענת כשלון תמורה חלקי קצוב.

15.     מתוך חומר הראיות המונח בפניי, אני מוצא כי הנתבעים לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו את כשלון התמורה.

16.     הנתבעים טענו כי חלק מן הסחורה בגינה חויבו בתשלום - לא סופקה בפועל.
הנתבעים טענו בעלמא, כי שמות מקבלי הסחורה המצוינים בתעודות המשלוח הרלבנטיות, אינם ולא היו עובדי הנתבעת ואף לא מורשים מטעמה ולפיכך, אותה סחורה סופקה לגורם אחר ולא לנתבעת 1.

אולם, למעט העלאת הטענות, לא עשו הנתבעים לביסוסן. כך, נמנעו הנתבעים מצירוף ראיות נוספות, דוגמת רשימות שמות עובדי הנתבעת 1, ונמנעו מהעדת עדים מרכזיים כמר רמזי, אשר עדותו יכול והייתה שופכת אור על שאלות רבות.

לטענת הנתבעים כי הוסכם בינם לבין התובעת כי רק הנתבע 2 ו/או מר רמזי רשאים למשוך סחורה, הרי, שוב, נטען מפי הנתבע 2 כי הסיכום נעשה בין התובעת לבין מר רמזי, אשר לא זו בלבד כי עדותו זו מהווה עדות מפי השמועה, אלא ששוב, הימנעות מהבאת עדותו של מר רמזי בעניין זה, עומדת לנתבעים לרועץ.

17.     מנגד הציגה התובעת, תוך פירוט רב, תעודות המשלוח הידניות ובמקביל להן, העתק תעודות המשלוח - ממוחשבות - ובהן אף פירוט המחירים, וכן חשבונית הנשלחת בסוף כל חודש, כאשר במשך תקופה ארוכה התנהלה מערכת היחסים בין הצדדים באופן זה, שבסוף כל חודש נשלחת חשבונית ולה מצורפת תעודת המשלוח הידנית והתעודה הממוחשבת, המתומחרת.

18.     עת/1, מר אופיר, העיד (עמ' 3, שורות 20 -16) בדבר ההבדל ברישום שם מושך הסחורה בתעודות המשלוח הידניות לבין הממוחשבות והסביר, כי בתעודות הממוחשבות מוזן מראש איש קשר ואילו מושך הסחורה בפועל נרשם (ואף חותם) בתעודה הידנית. כך פעלו במשך תקופה ארוכה, מתחילת ההתקשרות.

הסבר זה מקובל עליי כסביר והגיוני.

יצוין, כי לטענת הנתבעים תעודות המשלוח הממוחשבות אינן קבילות, לאור כלל "הראיה הטובה ביותר".

מאחר ונטל ההוכחה למעשה מוטל על הנתבעים ולאור עדותו של מר אופיר, מנהל התובעת, לגבי התעודות, אני מוצא לנכון לקבלן כראיה.

הנתבעים לא תמכו את גרסת הגנתם בראיות, המשכנעות בדבר צדקתם, ולא שוכנעתי כי אכן היה כשלון תמורה וכי הסחורה אליה מתייחסים השיקים נשוא התובענה אכן לא סופקה לנתבע 1.

הערבות:

19.     לשאלה לאיזה אתר מתייחסת הערבות, הרי שישנה הודאתו של הנתבע 2, כי המדובר בשני האתרים, רמת חובב ועומר, בעמ' 7, שורה 10:

          "אם מגיע לתובעת כסף ממני, אז הערבות תופסת גם לעניין רמת חובב."

ראה לעניין זה, בספרו של י. קדמי "על הראיות", בעמ' 587:

" . . . המגמה המסתמנת בפסיקה היא להקל ככל שניתן על הצגת העתק מהמקור, במקום שאין תשתית ראייתית נאותה לחשש שמא ההעתק אינו מדוייק (במתכוון או שלא במתכוון); ולעבור ממצב דברים שבו מדובר ב”כלל - של - קבילות” למצב דברים שבו מדובר ב”כלל - של - משקל” . . . "

     ובעמ' 590:

" . . . סיכומם של דברים, מגמת הפסיקה היא: ליתן לכלל ”הראיה הטובה ביותר” אופי של כלל שעניינו ”משקל ראייתי”, להבדיל מכלל של ”קבילות”, כפי שנתפס ויושם עד כה, כאשר כרסום בכוחם הראייתי של ”העתקים” - והדעת נותנת שכך יהיו פני הדברים לעניין הראיות המשניות כולן - מותנה בהקמה תשתית ראייתית נאותה מצד המתנגד, בדבר החשש לאמינות ה”העתק” והיכולת לסמוך עליו . . ."

20.     בהתאם לסעיף 8 לחוק הערבות, אחראים הערב והחייב כלפי הנושה יחד ולחוד, ואין עומדות לנתבע 2 הגנות הערב היחיד על פי תיקון תשנ"ב לחוק הערבות.      

21.     לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן זה שאני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 63,321 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.12.98 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     כמו כן, הנתבעים ישלמו לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ, בסכום כולל של 9,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון