צ'ק ביטחון בלי תאריך

הנתבעת טענה כי אין מדובר בשטר חוב מאחר ואינו ממלא את התנאים הקבועים בפקודת השטרות מהסיבות שונות.

לגבי הטענה שהשטר (הצ'ק) לא נקב את מועד הפירעון העתידי, נפסק כי אין בכך לשלול מן התובע את הזכות להשלים את השטר.

בית המשפט גם לא קיבל את טענת הנתבעת כי שמו של הנפרע אינו ברור, בשטר החוב רשום שמו של התובע במפורש ולאחריו מקף והתייחסות לעסקת היסוד.

להלן פסק דין בנושא צ'ק ביטחון בלי תאריך:

פסק דין

לפניי תביעה שיטרית לתשלום סך של 20,000 ₪ לפי שטר חוב.
הבקשה לביצוע שטר הוגשה בתאריך 14.9.03 והתאריך הרשום על השטר הוא 30.3.97.

דיון
הנתבעת הגישה התנגדות לבקשת ביצוע של שטר החוב במסגרתה טענה כי חתמה על שטר ביטחון אחד בלבד בשנת 1992. בנוסף טענה כי שנה לאחר שנכנסה לדירה התובע אנס אותה. לאחר כמה שנים התובע אילץ אותה לכתוב נספח לחוזה שכירות תחת איומים וכמו כן פירטה לגבי תביעת פינוי שהתובע הגיש נגדה ובעקבותיה עזבה את הדירה נשוא חוזה השכירות ברחוב הבשן 5 רמת גן.

ביום 16.10.05 ניתנה למבקשת רשות להתגונן ונקבע כי התצהיר ישמש ככתב הגנה.
ביום 3.1.06 הגישה הנתבעת בקשה דחופה בכתב לקביעת ישיבת קדם משפט לצורך קידום התיק וקביעת פלוגתאות. בבקשתה טענה, כי קביעת הפלוגתאות במהלך ישיבת קדם משפט עשויה לייתר את תיקון כתב ההגנה.
בתגובתו לבקשה טען המשיב בסעיף 5, כי בקשת המבקשת היא ניסיון מסווה להרחבת חזית שהמשיב מתנגד אליה.
ביום 5.1.06, ניתנה החלטת בית המשפט לפיה הבקשה לקיום ישיבה מקדמית נדחית וכי על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.
למרות טענותיה בבקשה שהוגשה מטעמה, הנתבעת לא הגישה בקשה לתיקון כתב הגנה.

הנתבעת העלתה טענות חדשות בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמה, בדבר תשלום מלוא התשלומים ע"פ הסכם השכירות, דמי השכירות והתשלומים לרשויות השונות כמו העירייה, חב' חשמל ובזק, וכן בנוגע לשטר החוב נשוא התביעה ובין היתר, כי אין מדובר בשטר כמשמעות מונח זה בפקודת השטרות.

צודק התובע כי אין עליו להתנגד בכל שלב ושלב להרחבת חזית, שאחרת יראו אותו כמסכים לה. אשר על כן, איני סבור שבכך שהתובע לא טען במפורש בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעמו להרחבת החזית לגבי הטענות החדשות שהועלו בתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, הוא מוחזק כמסכים לשינוי חזית מצד הנתבעת ובפרט שבתגובתו לבקשה לקביעת ישיבה מקדמית, התנגד להרחבת חזית.
מצד שני, צודקת הנתבעת כי בתצהירי עדות ראשית שהוגשו ע"י התובע התייחס התובע לחלק מהטענות החדשות של הנתבעת שעלו לראשונה בתצהיר מטעמה ולא נטענו בתצהיר התומך בהתנגדות שהפך לכתב הגנה (ראה סעיפים 11 ו - 12 לתצהיר מטעם גב' איילה שלמה, אימו של התובע).
מדובר בתביעה בין צדדים קרובים ובמסגרת תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם שני הצדדים, התייחסו הצדדים בהרחבה לעסקת היסוד ביניהם- כלומר הסכמי השכירות לאורך השנים מכוחם שכרה הנתבעת את המושכר מהתובע.

בנסיבות אלה, אני סבור, כי יש להתיר לנתבעת להעלות את הטענות הנוספות כמפורט בתצהיר עדות ראשית מטעמה, וזאת כדי ליתן לה את יומה בבית המשפט, ובמקביל, נוכח כך שניתן לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן בדרך של הגשת תצהיר עדות ראשית, יש מקום גם להתייחס לתביעה שהגיש התובע הן כתביעה שטרית ע"פ בקשת הביצוע המקורית והן כתביעה ע"פ עסקת היסוד (הסכמי השכירות) כמפורט בתצהיר עדות ראשית מטעמו. זאת, מכוח עיקרון תום הלב החל על ניהול הליכי משפט ע"י שני הצדדים. מאחר וניתן לנתבעת להרחיב את חזית המריבה מעבר לטענות המפורטות בכתב ההגנה, הרי שבאותה מידה יש להתיר לתובע להרחיב את עילות התביעה מעבר לעילת התביעה השטרית המפורטת בכתב התביעה וזאת לפי תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעמו.

בדרך זו, ניתנת לשני הצדדים האפשרות להעלות את מלוא טענותיהם והסכסוך ביניהם מתברר בשלמותו ובמלוא היקפו.

אני מקבל את טענת התובע, כי לא הצליח לאתר את הנתבעת שנים רבות ולכן התביעה הוגשה רק לאחר מספר שנים. זאת, לאור עדותה של הנתבעת שהעידה שגרה בכתובת מסוימת בבני ברק כ- 6 שנים, ומיד לאחר מכן טענה שאינה יודעת מה הכתובת הרשומה שלה במשרד הפנים כי היא עוברת דירות כל הזמן (פרוטוקול עמ' 2). נוכח הסתירה כאמור לעיל בגרסת הנתבעת, איני מקבל את טענות הנתבעת כנגד הגשת התביעה באיחור כה רב ואיני סבור שיש לזקוף זאת לחובת התובע.




גדר המחלוקת בין הצדדים

  1.      האם הנתבעת חבה בתשלום כלשהו לתובע לאור הסכמי השכירות ביניהם, בגין דמי השכירות, תשלומים לרשויות השונות ועבור ההוצאות בגין שיפוץ וצביעת המושכר לאחר עזיבת הנתבעת?     
  2.      האם שטר החוב נשוא בקשת הביצוע הוא בגדר שטר נוכח הוראות פקודת השטרות?


חובות הנתבעת לתובע

איני מקבלת את טענת הנתבעת שנטענה באופן סתמי, כי שילמה את כל החובות שהיה עליה לשלם ע"פ הסכם השכירות (סעיף 6 לתצהירה).
התובע צרף לתצהירו מסמכים המעידים על כך שהתשלומים לחב' החשמל, בזק ועיריית רמת גן שולמו על ידו (ראה ת/10-13 שצורפו לתצהיר התובע). הנתבעת בעדותה טענה כי נתנה לתובע 3 שיקים פתוחים, אחד לבזק, אחד לחב' החשמל, ואחד עבור מים (כנראה הכוונה לעירייה). הנתבעת העידה, כי השיקים הנ"ל לא נפרעו. טענתה, כי הבנק אמר לה שהשיקים הועברו לחברי התובע היא טענה חסרת בסיס שנטענה בעלמא ומכל מקום לא הובא ע"י הנתבעת כל ראיה כי גורם כלשהו תבע אותה לתשלום 3 השיקים הנ"ל.
מנגד, התובע צרף לתצהירו את השיק של הנתבעת לפקודת בזק (ת10) ומתצלום השיק שצורף, לא עולה כי השיק נמסר לחבר כלשהו כטענת הנתבעת. כמו כן, הוגשה על ידי התובע הודעה של מחלקת הגבייה של עיריית רמת גן מתאריך 4.11.97, לפיה שיק נוסף של הנתבעת שמספרו 043 משוך על בנק הפועלים, לא כובד בגלל הוראת ביטול (ת13). השוואה בין פרטי שני השיקים (ת10 ו- ת13) מעלה כי מדובר בשני שיקים של הנתבעת בעלי מספרים סידוריים עוקבים, 042 ו-043.

מהאמור לעיל עולה, כי שלושת השיקים לא נפרעו ומעולם לא נגבו מהנתבעת, ולפיכך אני קובע שהנתבעת לא שילמה את התשלומים עבור חובותיה לבזק, עיריית רמת גן, וחברת החשמל כמפורט במסמכי התובע וכמפורט בסעיף 18 לתצהירו.

באשר לתשלומי שכר הדירה, אני מקבל את טענת הנתבעת כי נוכח כתב התביעה שהוגש ע"י התובע בתביעה לצו מניעה (ת/7) בו נטען שהתובעת אינה משלמת שכירות עבור החודשים אפריל-מאי 97'- יש בכך להוות הודאה מצד התובע כי הנתבעת שילמה את תשלומי שכר הדירה עבור החודשים ינואר-מרץ 97'. איני מקבל את טענת התובע כי מדובר בטעות סופר ב-ת/7.
איני מקבל את טענת הנתבעת כי שילמה את תשלומי שכר הדירה בגין החודשים אפריל-אוגוסט 97' (אין מחלוקת שהנתבעת פינתה את המושכר לקראת סוף אוגוסט 97'). הנתבעת לא טענה זאת במסגרת התצהיר שהפך לכתב הגנה ויש בכך להשליך על מהימנות טענתה כי שילמה את הסכום עבור שכר הדירה במזומן.
בנוסף, גם טענתה בדבר התשלום לרשויות השונות שנטענה באופן סתמי והוכחה כלא נכונה משליכה על מהימנות גרסתה באשר לתשלומי שכר הדירה במזומן.
במהלך עדותה בבית המשפט טענה הנתבעת לראשונה כי שילמה סכום של 10,000 ש"ח לתובע במהלך חודש אוגוסט 97. תמוה הדבר, מדוע לא ציינה הנתבעת את הסכום שלטענתה שילמה כבר בתצהיר עדות ראשית מטעמה והסתפקה בטענה כללית כי שילמה כל חובותיה לאימו של התובע ויש בכך להעיד פעם נוספת על חוסר מהימנות גרסתה של הנתבעת בדבר התשלום של שכר הדירה.

לפיכך, אני מעדיף את עדויות התובע ואימו כי הנתבעת לא שילמה את תשלומי שכר הדירה החל מחודש אפריל 1997 ואילך על גרסת הנתבעת ששילמה את מלוא חובה במזומן שנטענה לראשונה בתצהירי עדות ראשית מטעמה.

התביעה לתשלום ההוצאות בגין שיפוץ הדירה מתקבלת באופן חלקי בלבד. לנתבעת הוצגו תמונות של מצב הדירה במועד הפינוי ולפי טענתה, כך היא קיבלה את הדירה (התמונות הוגשו וסומנו מש1).
איני מקבל את טענת הנתבעת כי חתמה על הנספח ל-ת/4 תחת איומים. טענות הנתבעת לגבי מעשים שונים שביצע התובע כמו אונס ואיומים, נטענו באופן סתמי. הנתבעת לא הגישה תלונה במשטרה בסמוך לקרות האירועים כנגד התובע ולמעשה לא הוצגה כל ראיה על הגשת תלונה במשטרה. בעדותה טענה הנתבעת, כי נשארה בדירה 4 שנים לאחר האונס (לשיטתה) מאחר והיה לה אז כלב ענק וזו דירה שהתאימה למגורי הכלב. לפי עדותה, היא חיכתה לראות אם התובע ישוב ויאנוס אותה ואז היא תברח מהדירה אבל התובע לא הגיע פעם נוספת (פרוטוקול עמ' 5-6). גרסה זו אינה סבירה בעיני ויש בה לחזק את טענת התובע כי הנתבעת מטיחה בו האשמות שווא הן לגבי האונס והן לגבי האיומים.

התובע צרף קבלות לגבי חומרים שונים שקנה בסמוך למועד פינוי הדירה בסוף אוגוסט 97 ע"י הנתבעת (ת17/), אך לא צרף מסמכים בדבר תשלומים לאנשי מקצוע.
לפיכך, תביעתו של התובע בגין רכיב זה מתקבלת לגבי החומרים שנרכשו על ידו בסך כולל של 2,524 ש"ח בלבד (סעיף 26 לתצהירו). איני מקבל את תביעתו לגבי תשלומים לאנשי מקצוע מאחר ולגבי תשלומים אלה כביכול לא צורפו קבלות.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את עדויות הצדדים אני מעדיף את גרסתם של התובע ואימו על גרסת הנתבעת, ואיני מקבל את טענות הנתבעת בדבר הסתירות בעדות של התובע ואימו.

לפיכך תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה כמפורט להלן:
תשלום חובות לגופים שונים בסך 4,967 ש"ח, חומרים לתיקון בסך 2,524 ש"ח, ושכר דירה בגין 5 חודשים מאפריל עד אוגוסט 97' שלפי ת/4 דמי השכירות בגין כל חודש הם בסך של 500$ לכל חודש ולפיכך בגין רכיב זה, 2,500 $ שלפי חישוב התובע 4.6 ש"ח ל- 1$, מדובר על סך של 11,500 ש"ח.

האם שטר החוב נשוא בקשת הביצוע הוא בגדר שטר

נוכח קביעתי, כי הסכסוך בין הצדדים שהם צדדים קרובים ידון הן לגבי תביעה על פי עסקת היסוד והן לגבי התביעה השטרית, וזאת נוכח הרשות שניתנה לנתבעת להרחבת חזית, הטענות של הנתבעת בדבר כך שאין מדובר בעניינינו בשטר מאבדות מחשיבותן. בין אם עסקינן בשטר ובין אם לאו, מאחר והתביעה היא גם על פי עסקת היסוד בין שני צדדים קרובים והתובע הוכיח את תביעתו מכוח עסקת היסוד כפי שפורט לעיל, הרי שהנתבעת חבה בתשלום חובה לתובע בגין עסקת היסוד גם אם השטר נשוא בקשת הביצוע אינו בגדר שטר.
בנוסף, ההכרעה בתיק זה לא ניתנה בהסתמך על נטל השכנוע, ועל מי מוטלת חובת הראיה, אלא ע"פ התרשמות בית המשפט מהעדויות שנשמעו בפניו והמסמכים שהוגשו לו, ולכן גם לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע- על התובע ע"פ עסקת היסוד או על הנתבעת ע"פ שטר החוב- אין חשיבות.


טענת הנתבעת, כי אין מדובר בשטר חוב מאחר ואינו ממלא את התנאים הקבועים בפקודת השטרות מהסיבות השונות המפורטות בסעיף 4 לתצהיר מטעמה אינה עולה בקנה אחד עם טענתה בכתב ההגנה, כי חתמה על שטר ביטחון בשנת 1992. כלומר, הנתבעת עצמה סברה כי מדובר בשטר ביטחון וכך היא התייחסה אליו.

לגופן של טענות איני מקבל את טענת הנתבעת כי שמו של הנפרע אינו ברור, בשטר החוב רשום שמו של התובע במפורש ולאחריו מקף והתייחסות לעסקת היסוד. הדברים ברורים על פני השטר, ולפי גרסת הנתבעת בכתב ההגנה היו ברורים גם לה היטב.

לגבי הטענה שהשטר לא נקב את מועד הפירעון העתידי, אין בכך לשלול מן התובע את הזכות להשלים את השטר ובפרט שלאור ההסכמה בין הצדדים וכפי שטענה הנתבעת היה מדובר בשטר ביטחון (ראה תצהיר הנתבעת שהפך לכתב הגנה מיום 7.3.04).

לפי הסכמי השכירות בין הצדדים (ת/2 ות/3) הנתבעת מסרה לתובע את השטר להבטחת התחייבויותיה לפי הסכם השכירות (סעיף 17 ל-ת/2, סעיף 14 ל-ת/3). לטענת הנתבעת, מ- ת/4 עולה כי שטר הביטחון מתייחס לתשלומי שכר הדירה בלבד.
נוכח כך שמדובר בשרשרת הסכמי שכירות לתקופות עוקבות ורציפות, ומאחר והדברים רשומים באופן מפורש בכל הסכמי השכירות עד ל-ת/4, איני מקבל את טענת הנתבעת כי שטר הביטחון ניתן להבטחת תשלומי שכר הדירה בלבד.
ב-ת/4 לא נרשם להבטחת אילו התחייבויות ניתן שטר הביטחון והעובדה שפרטיו נכתבו בת/4 בסמוך למילים 'אופן התשלום של שכר הדירה בשטרות' אינה מלמדת על הסכמה חדשה ושונה מההסכמה בהסכמים הקודמים בזמן, שהרי אין מחלוקת כי שטר הביטחון לא שימש לתשלום שכר הדירה. לכן, אין להסיק ממיקום המשפט המזכיר את שטר הביטחון ב-ת/4 כי הוא ניתן להבטחת תשלומי שכר הדירה בלבד.
צודק התובע כי יש ללמוד את כוונת הצדדים משרשרת החוזים וממנה עולה ברור ומפורש כי שטר הביטחון ניתן להבטחת כל התחייבויות הנתבעת.

בהקשר לטענת הנתבעת, כי אין מדובר כלל בשטר מאחר ועל השטר צוין כי 'התמורה קיבלתי בערבות לשכירות דירה לפי חוזה מיום 15.5.92', אני מפנה לסעיף 3 (ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש) הקובע, כי הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר היא פקודה ללא תנאי.
לגישתו של ד"ר זוסמן בספרו, כאשר צדדים קרובים השלימו משפט "התמורה קיבלתי ב…" באזכור חוזה השכירות, אין מדובר בהתנאה של החבות בעסקת היסוד גם לשטר. השטר ועסקת היסוד הם שני עניינים נפרדים, וכל אחד מהם עומד בפני עצמו וחי את חייו העצמאיים. הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר שנרשמה בשטר, אינה הופכת את התנאים של עסקת היסוד לתנאים שהותנו לגבי השטר (ד"ר י' זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית, תשמ"ג- 1983),עמ' 35). בסוגיה זו, המלומד לרנר אוחז בגישה דומה על פיה הזכרת העיסקה בשטר, בשונה מהתנייה של התשלום במילוי התנאי איננה מונעת מהמסמך להחשב כשטר (ש' לרנר, דיני שטרות (תשנ"ט - 1999), עמ' 172). הנתבעת הפנתה לע"א 5939/96 צמח נ' שלבסקי ואח', תק - על 97 (4) 344 שם נקבע שבמקרה של הפניה לעסקת יסוד אין מדובר בשטר. יצויין, כי להבדיל מענייננו לא נאמר שם שהתמורה התקבלה בערבות לעסקת יסוד אולם, כך או כך, אין חשיבות להכרעה בסוגיה האם מדובר בשטר אם לאו מאחר והתובע הוכיח את תביעתו לפי עסקת היסוד.

לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת בחלקה על סך של 18,991 ₪ שישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מתאריך 20/8/97, מועד פינוי הדירה.




התובע רשאי להמשיך את ההליכים בתיק ההוצל"פ על הסכום כמפורט לעיל.
הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון