פיצוי על נזק מעקלים

התובע טען כי הנתבעת דרשה ממנו תשלום של סך 30,000 ₪ בגין צריכת מים חריגה אשר מעולם לא צרך - ודרש לבטל את יתרת חוב המים בסך 14,000 ₪.

התובע מייחס לנתבעת התנהגות רשלנית ופגיעה בזכויותיו האזרחיות הבסיסיות שבא לידי ביטוי לשיטתו בכך שהמעקלים מטעמה פרצו לדירה בגין חוב שהוא כנטען לא ידע אודותיו כלל ועיקר.

התובע טוען כי כתוצאה ממעשי הנתבעת נגרם לו נזק כספי ישיר וכן נפגע שמו הטוב בעיני שכניו ומכריו.

להלן פסק דין בנושא תביעת פיצוי על נזק שנגרם על ידי מעקלים:

פסק דין

א.     הרקע לתובענה בעיקר טענות בעלי הדין:

1.     התובע הינו תושב חוץ המתגורר דרך קבע בפריס בברזיל והינו הבעלים של בית מגורים ברחוב השושנים 17 צהלה (להלן: "הבית").

2.     לגירסת התובע ביום 19.9.06 פלשו לשטח דירתו מעקלים שנשלחו על ידי הנתבעת, פרצו לדירה. לגירסתו, הובהר לו בדיעבד כי הפריצה לדירה נעשתה לצורך עיקול מטלטלין והוצאתם בגין חובותיו כלפי הנתבעת.

3.     התובע טוען כי כתוצאה ממעשי הנתבעת נגרם לו נזק כספי ישיר וכן נפגע שמו הטוב בעיני שכניו ומכריו.

4.     התובע טען כי הנתבעת דרשה ממנו תשלום של סך 30,000 ₪ בגין צריכת מים חריגה אשר מעולם לא צרך - ודרש לבטל את יתרת חוב המים בסך 14,000 ₪.

5.     התובע עתר לחיוב הנתבעת בתשלום נזקיו הישירים בסך 50,000 ₪.
     כמו כן תבע התובע סך של 80,000 ₪ בגין מה שהגדיר כעוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב. על כך הוסיף סכום נוסף בסך של 3,000 ₪ בגין מה שהגדיר כהוצאות שונות.

6.     התובע מייחס לנתבעת התנהגות רשלנית ופגיעה בזכויותיו האזרחיות הבסיסיות שבא לידי ביטוי לשיטתו בכך שהמעקלים מטעמה פרצו לדירה בגין חוב שהוא כנטען לא ידע אודותיו כלל ועיקר.

7.     בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטען כי היא נקטה נגד התובע הליכי הוצאה לפועל לגביית יתרת חוב מים המתייחס לצריכת מים במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2004.
     לגרסת הנתבעת מדובר בצריכת מים חריגה שנגרמה בשל נזילה ברשת המים הפרטית בדירת התובע.
     הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מכוח חוק העזר בתל-אביב יפו (אספקת מים) התשס"ג-2003 (להלן: "חוק העזר") הרי שתקינותה של הרשת הדירתית הינה באחריותה של בעל הנכס ועליו לתחזקה במצב תקין מכאן, טענה הנתבעת כי התובע הוא שנושא באחריות לנזילת המים ולצריכת המים החריגה.

8.     הנתבעת טוענת כי חרף העובדה שצריכת המים החריגה נזקפת לפתחו של התובע הרי שהיא עשתה שימוש בסמכותה והפחיתה את חיובי המים של התובע בשיעור של כ-61% ממחיר הכולל של התובע בגין צריכת המים החריגה.

9.     אשר לטענת התובע לפיה לא היה מודע לקיום חוב כלפיה טענה הנתבעת כי מדובר בטענת בדים שכן, התובע הגיש ביום 25.8.05 נגד הנתבעת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב יפו בנושא חוב המים שלו מכאן, שטענתו לפיה לא היה מדוע לחוב הינה חסרת בסיס.

10.     הנתבעת מוסיפה וטוענת כי חרף העובדה שהתובע היה מודע לחובו הכספי כלפיה הוא נמנע מלפרוע את חובו בעוד שהיא, הנתבעת, פעלה בדין ובסמכות בנקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגד התובע ובכלל זה הפריצה לדירתו ועיקול מטלטליו.

ב.     דיון וממצאים

1.     בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי במהלך הפריצה לדירתו "גנבו" נציגי הנתבעת שני מסכי מחשב, שברו את שער הכניסה ומנעול פלדלת והפעילו את מערכת האזעקה אשר הפריעה למנוחת השכנים. הפורצים השאירו מאחוריהם דלת פרוצה.
     לגירסת התובע בתצהירו מוקד חברת האבטחה התקשר למר נמרוד כהן שהוא כנטען מטפל בענייניו של התובע בישראל וכי זה נאלץ להפסיק את עבודתו השוטפת כחבר קיבוץ דגניה ב' ומיהר לתל-אביב לבדוק במה דברים אמורים.
     כמו כן טען התובע בתצהירו כי רק לאחר כחודשיים ימים לאחר ששילם לעירייה סך של 800 ₪ לצורך שחרור המחשבים שהוצאו מן הדירה, הושבו לו המחשבים האמורים.
אשר לטענת הנתבעת אשר לפיה לא שילם התובע את סכום צריכת המים המופחת טען התובע כי יש בידו מכתב שלפיו הועדה תדון בחדש בעניינו.

2.     עד הנתבעת יוסי שעיו טען בתצהירו כי כל ששילם התובע על חשבון סכום חובו הסתכם בתשלום סך של 1,000 ₪ אשר שולם ביום 26.12.04, כי התובע היה מודע למלוא סכום החוב וכי ומשנמנע התובע לשלמו עיקלה הנתבעת ביום 19.9.06 שני מסכי מחשב והוציאה אותו מן הדירה.

3.     עד נוסף מטעם הנתבעת, יצחק רוסו טען בתצהירו כי רק בחודש נובמבר 2006 הוציא התובע אישור מטעם הנתבעת לשחרור המעוקלים וכי אלה הושבו לו ביום 14.11.07.

4.     מר פנחס כהן שנתן אף הוא תצהיר מטעם הנתבעת טען בתצהירו כי יום 19.9.06 הגיע לדירה בלוויית שוטר ופורץ ומאחר ולא היה מענה בתוך הדירה, הפורץ פרץ את הדלת על ידי קדיחת הצילינדרים, פעולה שגרמה להפעלת מערכת האזעקה. לגירסתו של מר כהן עוקלו והוצאו שני מסכי מחשב שהם משומשים ושרוטים. במקביל הפורץ החליף את הצילינדרים שקדח בדלת הכניסה, נעל את הדלת ומר כהן הדביק הודעה על דבר העיקול. לגרסתו של כהן לאחר כ-15 דקות בעוד פעולת העיקול היתה בעיצומה, התקבלה שיחה מאדם שהזדהה כבנו של התובע, אמר שהוא נמצא במרכז תל-אביב וביקש הסבר לעיקול שהיה אותו שעה בעיצומו. אלא שמר כהן סירב להיעתר לבקשתו להימנע מביצוע העיקול.

6.     בעלי הדין נחקרו בפני ביום 18.3.08.

6.1     מחקירתו של התובע עולה כי הוא היה מודע לגובה חוב צריכת המים וכי נמנע מסילוקו בכל מועד רלבנטי לרבות עד למועד ביצוע העיקול.
לגירסתו של התובע הוא לא שילם את הסכום הנתבע על ידי הנתבעת שכן זו לא דרשה ממנו לשלם את הסכום האמור (עדותו בעמ' 5 לפרוטוקול ישיבת 18.3.08).
אין בידי לקבל גירסה זו שכן כעולה מן ההתראה ששלחה הנתבעת לתובע ביום 13.12.05 נדרש האחרון לשלם לנתבעת סך 16,502.20 ₪.
אטעים כי ההתראה האמורה נכללה בתצהיר גילוי המסמכים שהגיש התובע לתיק ביום 2.8.07.

6.2     להלן בהמשך עדותו אישר התובע כי המעוקלים שהוצאו מדירתו אינם אלא מסכים של מחשב להבדיל ממחשב על כל רכיביו (עדותו בעמ' 6).

6.3     מר נמרוד כהן שהעיד מטעם התובע טען בעדותו כי הוא מיופה כוחו של התובע ומטפל בין היתר גם בתשלום חשבונות שוטפים. לגרסתו הוא מודע לכך שהתובע לא שילם חוב ארנונה ומים שנכללו בחשבון אחד הגם שהנתבעת ניכתה מחוב הצריכה סכום של כשני שליש ממנו. (עדותו בעמ' 7 לפרוטוקול).

6.4     כמו כן הודה מר כהן כי מאז מחיקת התביעה הקטנה ועד לביצוע עיקול על ידי הנתבעת לא עשה התובע דבר כדי להסדיר את חוב המים לגירסתו: "אני וחיים (התובע) אמרנו בינינו לבין עצמנו שהחלטנו לערער על זה בבית משפט..." (שם בעמ' 7).
כהן טען כי שעה שהוזעק לדירה הוא היה בתל-אביב (שם בעמ' 8).

6.5     בהמשך עדותו טען כהן כי, לא קיבל אף אחת מן ההודעות והתזכורות שפורטו בנספח י' לתצהירו של שעיו, הגם שהוא מבקר בדירה בתדירות שבין 3-4 פעמים בשבוע (שם בעמ' 7).


6.6     אשר להטרדת השכנים או לעצם מודעותם לאירוע טען כהן:
"הגעתי למקום אחר אירוע הפריצה, לא ראיתי שהייתה התקהלות של שכנים אף אחד מהשכנים לא העיר לי ואמר לי משהו בקשר לאירוע" (שם בעמ' 10).

6.7     מר שעיו שהעיד מטעם הנתבעת עומת מול השאלה, מדוע הנתבעת לא שולחת אזהרה לפני פריצה לבית והשיב כי:
"בינואר 2006 יש כאן תיעוד שיחה עם נמרוד. כתוב נמרוד הבן. אני לא ביצעתי את השיחה אבל כתוב שיש שיחה עם הבן נמרוד. אמרו לו שהחשבון זוכה לאחר נזילה ונשלח שובר לתשלום. דיברו איתו ב-16.1.06. מעבר למה שרשום בתרשומת אין לי. אנו לא נוהגים לשלוח בדואר רשום שובר לתשלום".

בהמשך עדותו מבהיר שעיו כי:
"בתיקיו לא רשום שנשלחה אזהרה לפני הפריצה" (שם בעמ' 12).

בהמשך עדותו הסביר שעיו כי על פי אישור משטרת הגבולות שבידו, יצא התובע לאחרונה את ישראל בחודש מרץ 2006 ואין אישור חזרה (שם בעמ' 13).

6.8     הוצג בפני מכתבו של התובע מיום 27.9.06 (נ/1) לפיו פנה לגורם בנתבעת וביקש שיוחזרו המטלטלין.
עם זאת, חומר הראיות בפני מלמד כי רק ביום 14.11.06 שילם התובע על חשבון חוב המים סכום של 2,000 ₪ ורק אז קיבל אישור לשחרור המעוקלים.
התובע העיד כי קיבל את המעוקלים רק בחודש דצמבר 2006.

ג.     הכרעה

1.     הגעתי לידי מסקנה כי גרסת התובע לפיה הוא לא חב לנתבעת סכום כלשהוא או למצער הוא לא היה מודע לקיום חוב כלשהוא איננה אמינה שכן הוכח בפני שהתובע היה מודע לכך שהעירייה נושה בו בסכום צריכת מים בסכום של 16,502 ש"ח וזאת לאחר שהפחיתה לו ביד נדיבה, שיעור ניכר מסכום הצריכה החריגה.
מכאן, שהנתבעת הייתה רשאית לגבות את חובה מן התובע באמצעות הליכי הוצל"פ.

2.     עם זאת, סבורני כי משהייתה הנתבעת מודעת לעובדה שמר כהן מטפל בענייניו של התובע (כעולה מעדותו של שעיו בעמ' 12 לפרוטוקול) ניתן היה לצפות כי קודם שתנקוט בצעד הדרסטי של עיקול באמצעות פריצה - תיידע אותו על כוונה זו ותאפשר לו לשקול את צעדיו.
     מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת שעה שהוכח בפני כי הנתבעת ידעה מחד גיסא כי התובע נעדר מן הארץ ומאידך כי נמרוד כהן פועל בענייניו.

3.     כפי שהוכח בפני השיחה המתועדת האחרונה עם מר כהן נערכה בינואר 2006 בעוד שהעיקול באמצעות פריצה בוצע ביום 19.9.06. מכאן שעמד לרשות הנתבעת פרק זמן ממושך לבוא בדברים עם כהן ולהתריע בפניו על כוונות הנתבעת לנקוט הליכי עיקול, מה גם שאלו לוו גם בפריצה לדירתו.
ביתו של אדם הוא מבצרו: ביטוי נאמן למימרה ידועה זו מצוי כיום בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף 3) כמו גם בהוראת סעיף 13 לאותו חוק יסוד לפיה: "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את הזכויות שלפי חוק יסוד זה".
נראה בעיני כי הנתבעת לא שיוותה לנגד עיניה את השיקולים האמורים היא פעלה בחיפזון וללא התחשבות בזכויותיו של התובע.

4.     בנפרד ובמובחן, סבורני כי מששילם התובע על חשבון חובו והנתבעת ניפקה לו אישור להוצאת המעוקלים שומה היה על הנתבעת לוודא כי התובע יקבל את המסכים לאלתר ולא באיחור של למעלה מחודש ימים.

5.     מחדלה של הנתבעת המתבטא באיחור בהחזרת המעוקלים עולה כדי ביצוע עוולה של עיכוב נכסים שלא כדין על פי סעיף 49 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).
אטעים כי סעיף זה אינו דורש הוכחת נזק ממון ומשכך די בהוכחת נזק כלשהוא כהגדרתו על פי סעיף 2 לפקודה הנ"ל כדי לזכות את התובע בפיצוי.

6.     אני רואה לפסוק לתובע פיצוי בשל הנזק הבלתי ממוני שנגרם לו הן בשל ביצוע עיקול בפריצה ללא מתן הודעה מקדימה על כך והן בשל האיחור בהחזרת המעוקלים - בסכום כולל של 4,000 ₪ .

7.     אשר לתביעת התובע בגין נזקים חומריים לשיטתי לא עלה בידי התובע להוכיח כי נגרמו לו נזקים חומריים כלשהם שכן לגרסת הנתבעת לפיה תיקנה את דלת הכניסה לא נסתרה בעוד שהתובע לא פירט בכתב תביעתו או בתצהירו נזק חומרי כלשהוא. הוא הדין לגבי פריט התביעה שעניינו פגיעה בשם הטוב של התובע בעיני שכניו כזכור העיד בפני מר כהן מטעם התובע כי לא נכח בהתקהלות של שכנים ומכאן שלא הוכחה כלל ועיקר מודעות השכנים לפעולת הפריצה שנעשתה ודי בכך כדי לדחות את התביעה בפריט זה.

ד.     סוף דבר

אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן בלבד ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
בנסיבות העניין, אני פוסק כי כל צד ישא בהוצאותיו.

הודעה זכות הערעור.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פיצוי על שייט

  2. פיצוי על טרטור

  3. פיצוי על התחשמלות

  4. פיצוי על בזבוז זמן

  5. פיצוי על דואר שאבד

  6. פיצוי על הזמנת ספר

  7. פיצוי על נזק לפסלים

  8. פיצוי על נזק מעקלים

  9. פיצוי על הפסקות חשמל

  10. פיצוי על טעות בעיקול

  11. פיצוי על אובדן דרכון

  12. פיצוי על גביה מנהלית

  13. פיצוי על ביטול הופעה

  14. פיצוי על נזקים לגינה

  15. פיצוי על ירי של שוטרים

  16. פיצוי על בדיקה בטחונית

  17. פיצוי על התאבדות במעצר

  18. פיצוי על גיזום ללא רשות

  19. פיצוי על נזק לצינור מים

  20. פיצוי על פגיעה ברכב חונה

  21. פיצוי על אי כיבוד קופונים

  22. פיצוי על איחור מסירת משלוח

  23. פיצוי על איחור במסירת הדירה

  24. פיצויים על הפרת הבטחה לעובד

  25. פיצויים על שתי תאונות דרכים

  26. פיצוי על פירוק מחפרון - באגר

  27. פיצוי על נזק לבגד שנמסר לניקוי

  28. פיצויים על תאונת אימונים בצה''ל

  29. פיצוי על הדבקת אזהרת הוצאה לפועל

  30. פיצוי על עיכוב משיכת כספים מהבנק

  31. פיצוי על בניה של העירייה בשטח פרטי

  32. פיצוי על הוצאה לפועל למרות תשלום חוב

  33. פיצוי על פגיעה בזכות ההתארגנות בעבודה

  34. פיצוי על השמדת רכוש שנתפס ע''י המשטרה

  35. פיצוי על אי ביטול מנוי בחברת 012 סמייל

  36. פיצויים על הנחת צינורות מים בקרקע פרטית

  37. פיצוי על הנזק שנגרם לשער כניסה שמלי לחנייה

  38. פיצוי על נזק לחפצים שהיו ברכב בזמן תאונת דרכים

  39. פיצוי על עגמת נפש ופיצוי על פיטורים כחושף שחיתויות

  40. פיצוי על זיכוי בהליך פלילי שסיכויי ההרשעה בו היו נמוכים

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון