פגם בבקשה לביצוע שטר

לא הוגשו בקשות לביצוע השטר כנדרש, כאשר המשיב לא טרח לציין בפרק ו' זהותם של החתומים על גבי השטר כראוי ואין התייחסות למשלוח הודעות חילול, ודי בכך על-מנת ליתן למבקשים רשות להתגונן. להלן החלטה בנושא פגם בבקשה לביצוע שטר: החלטה החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומים בכתב אשר הוגשו על ידי הצדדים, בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת שלושת תיקי הבש"א הנ"ל, אשר עניינם התנגדויות לביצוע שטרות. ההתנגדות הוגשה בגין שטר חוב מס' 614919 ע"ס 50,000 ₪ מיום 1/2/05. המבקשים הגישו תצהירים כמעט זהים לחלוטין בתמיכה לכתבי ההתנגדות הנ"ל, בהם נטען כדלקמן: שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ע"ס 50,467 ₪, וזאת בחוסר תום לב ובידיעה כי המבקשים אינם חייבים לו דבר. החל משנת 2003 שכרה המבקשת 1 מהמשיב שטח מקרקעין - חלק ממבנה תעשייתי במושב תלמי מנשה (להלן: "המושכר"), ושטר הביטחון ניתן למשיב להבטחת תשלום דמי השכירות במסגרת הסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים. המושכר הוצג כמבנה תעשייתי שלו דרכי גישה נוחות, אולם בחלוף מספר חודשים לאחר ההתקשרות נהרס ונסגר שביל הגישה למושכר. בדיעבד התברר כי המשיב הסתיר מידע זה מהמבקשים, וכי המושכר הושכר ללא היתר כדין ובניגוד לשימוש ולייעוד המותר על פי דין. במהלך החורף הוצפו חלקים נרחבים של המושכר, בעיקר באזור שבו הוקמו משרדי החברה והמחסנים. בחודש נובמבר 2004 הציפו מי הגשמים את המושכר, גרמו להפסקת פעילות החברה והסבו נזק רב. בעקבות זאת פנתה המבקשת 1 למשיב לתקן את הנזק, אולם זה השיב כי התשתיות לא תוקנו בשל הוצאות ציוד לחצר המושכר. כתוצאה מהנזק וההצפה הושבתה העבודה, המבקשת 1 שילמה שכר עבודה למשך 7 ימים עבור 6 עובדים ונהרס ציוד וסחורה בשווי 6,000 ₪. כמו-כן התגלה כי המשיב פרץ למבנה והוחלף המנעול, ובנוסף הושבתה עבודת המבקשת 1 לנוכח סגירת שערי המבנה למשך 5 שעות (השבתת 8 עובדים), מאחר שהמשיב טען שהמבקשת חייבת לו כספים בגין חשבון חשמל. המבקשת קיזזה את הנזקים הנ"ל מדמי השכירות והודיעה כי היא שוקלת המשך השכרת המבנה. בעקבות ההודעה הנ"ל החליף המשיב את מנעולי השערים למושכר ביום 4/12/04. עד לאותו מועד שילמה המבקשת 1 את מלוא דמי השכירות ומלוא התחייבויותיה למשיב. משהפר המשיב את התחייבויותיו אין כל חובה לשאת בתשלום דמי השכירות. מדובר בקיזוז נזקים של המבקשת 1 כנגד תשלום דמי שכירות בגין התקופה מיום 15/11/04 ועד ליום 15/12/04. אם וככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים, המחלוקת נוגעת אך ורק בנוגע לסך של 7,896 ₪ הנ"ל והמשיב אף מנוע מלגבות אותו סכום לאור האמור לעיל. המשיב הגיש את השטר לביצוע בגין 11 חודשי דמי שכירות. בנוסף לטענת הקיזוז בהתייחס לסך של 7,896 ₪, למבקשת 1 טענות קיזוז בנוגע לסך של 154,856 ₪. כתוצאה ממעשי המשיב הוא מחזיק בסחורה וציוד של המבקשת בשווי מאות אלפי ₪, לרבות מכונה לכיפוף צינורות בשווי 112,320 ₪, מתקנים בשווי 15,000 ₪, ארונות מטבח בסך 9,600 ₪, מוצרי חשמל בסך 12,000 ₪ ועוד. בפתח הדיון נטען על ידי ב"כ המבקשים כי פרק ו' לבקשות שהוגשו לביצוע השטר אינו מפורט מספיק, ודי בכך כדי למחוק את התובענה, אולם אם בית המשפט יחליט לקבל את בקשת התיקון של המשיב, אזי לכל הפחות יש ליתן למבקשים רשות להתגונן. לעומתו טען ב"כ המשיב כי התיקונים בבקשה הינם בגדר טעויות סופר שברורות על-פניהן, כאשר כל העובדות הרלוונטיות היו ידועות למבקשים, ועל-כן ביקש להמשיך בדיון ולחקור את המצהירים. ב"כ המבקשים התעקש כי הוא מעוניין לשקול אם להוסיף טענות בעקבות הבקשה לתיקון כתבי התביעה. בית המשפט החליט להתיר את תיקון כתבי התביעה ולאפשר חקירת המצהירים גם במסגרת הבקשה למחיקת התובענה בתיק בש"א 163417/05. כמו-כן הוחלט שכל צד יהא רשאי לטעון טענות נוספות, וביניהן טענות הנוגעות להגשת כתבי הגנה מתוקנים. במהלך הדיון נחקרה המבקשת 2 על תצהירה והעידה כי הינה מנהלת ובעלת מניות יחידה במבקשת 1, אשר חתמה על הסכם לשכירת המושכר החל מאוגוסט 2003. ב"כ המשיב שאל את המבקשת 2 האם נכון שהנכס הושכר עוד קודם לכן בשנת 1999 על-ידי חברת ש.ט. עולם ירוק בע"מ, שטען כי היה שמה הקודם של המבקשת 1, ושחוזה זה הוארך עד 30.12.03, כאשר ב-2004 נחתם חוזה חדש, והמבקשת 2 השיבה שהבן שלה עבד בזמנו בחברה שהוזכרה, ושהיא איננה מתמצאת בהסכמים שהוא חתם עליהם לפני 2003. כשנשאלה מדוע חידשה את הסכם השכירות בשנת 2004, אם כבר בשנת 2003 היו לה טענות לגבי שביל העפר ונזקים שנגרמים ממי הגשמים השיבה כאמור בעמ' 6 לפרוטוקול: "באוקטובר 2003 היו גשמים חזקים, נהיו בורות בשביל והמועצה הבטיחה, אמרה, המשיב כך אמר לי שיתקן והמועצה לא תיקנה אז המשיב עשה כורכר, אז ראיתי את זה וקיוויתי שהכל יהיה בסדר, ובשנת 2004 נפער בור חזק באזור של הסוסים, לקוחות וספקים נמנעו מלהגיע אלינו בגלל שזה פגע להם ברכבים. בני הלך לברר את זה במועצה והסתבר שהדרך הזו חקלאית והמקום שהשכרתי הוא לא מקום למסגריה ולמפעל יצרני אלא מקום למפעל חקלאי וזו דרך לא חוקית..." כשנשאלה המבקשת 2 מדוע כתבה בסעיף 17 לתצהירה שהיא זו אשר פנתה למשכיר בדרישה לתקן את הליקויים בתשתית, בעוד שלמעשה על-פי המכתבים שצירפה לתצהיר, המשכיר הוא זה שפנה אליה לראשונה בעניין זה, השיבה כי המשיב כתב להם מכתבים רבים, ככל הנראה לאחר שהתייעץ עם בנו שהינו עו"ד, אולם היו ביניהם גם שיחות רבות בעל-פה, ובכל פעם אמר שהוא יסדר את השביל. המבקשת 2 אישרה בעדותה כי שטר הביטחון שחתמה עליו במסגרת הסכם השכירות אמור היה לשמש גם להבטחת התשלומים השוטפים כגון ארנונה, חשמל וטלפון. בעקבות זאת הגיש ב"כ המשיב חשבונות טלפון מאוקטובר עד דצמבר 2004, בגין קו טלפון שנטען כי היה במושכר, אולם המבקשת 2 העידה כי אינה זוכרת אם קו זה היה שייך לחברה ואם היה חוב לבזק, והוסיפה כי כל החומר סגור במחסן, אשר לא הייתה לה הזדמנות להגיע אליו. המבקשת 2 אישרה שכמה שיקים שהעבירה למשכיר חזרו מן הטעם שלא היה כיסוי מספיק או שהחשבון הוגבל. המבקשת 2 נשאלה מדוע לא פרצה בעזרת בנה למפעל ומדוע לא התקשרה למשטרה כאשר המשיב סגר לה את העסק. נאמר למבקשת כי יש שכנים שמוכנים לבוא ולהעיד שהוציאו את כל המיטלטלין, פינו את המקום ונתנו הסכמתם לתת את הנכס לשוכר חדש. המבקשת 2 העידה, כאמור בעמ' 10 לפרוטוקול: "פינינו חלק של הציוד של העסק מכיוון שהייתה הצפה ... לקחנו חלק מהעסק, לא חלק גדול, נשארו שולחנות, נשאר מחשב". המבקשת 2 לא השיבה לשאלת ב"כ המשיב אם התנגדה להשכרת הנכס לשוכר חדש. בהמשך נחקר המבקש 3, אשר הצהיר כי הינו רואה החשבון של המבקשת 1. המבקש 3 נשאל האם זה מהלך רגיל שרו"ח ערב להתחייבויות כספיות של חברה, והאם הייתה סיבה מיוחדת לכך שערב למבקשת 2. המבקש 3 השיב כי זה לא דבר שאסור, וכי הוא מכיר את המבקשת 2 שנים רבות דרך אח שלה, שמעון קופילביץ. המבקש 3 נשאל האם פירט בתצהירו מידע לגבי תקופה בה טרם שימש כרו"ח של החברה, והשיב כי זה מידע שקיבל מהמבקשת 2 וכי צירף את התצהיר של המבקשת 2 על-מנת שיובן שקיבל את המידע ממנה וממקורות אחרים בחברה. במסגרת הסיכומים שהוגשו בכתב, עמד ב"כ המבקשים על בקשתו למחיקה על הסף תוך חיוב בהוצאות, בשל כך שהמשיב לא מילא את הבקשה כראוי, נמנע מציון שמות חותמי השטר והערבים לו ולהבחין ביניהם וכו'. ב"כ המבקשים טען בסיכומיו כי אין מחלוקת כי המשיב התחייב לבצע את עבודות התשתית, וכי בהעדרן נגרם אירוע ההצפה אשר גרם לנזקים במושכר ותכולתו. כמו-כן טען ב"כ המבקשים כי נגרמו נזקים גם בשל סגירת שערי המושכר פעמיים בסוף שנת 2004. נטען כי בשל הפרות המשיב, וכאשר השטר נמסר לביטחון בלבד, מן הנמנע לממש את השטר. לחילופין טען ב"כ המבקשים כי יש לקזז מסכום השטר את מלוא הנזקים שנגרמו למבקשים בגין הפרות המשיב. ב"כ המבקשים הוסיף כי חרף חקירתה הארוכה של המבקשת 2, שאלותיו של ב"כ המשיב לא היו ענייניות ולא הצליחו לקעקע את עדותה של המבקשת 2. ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי הבקשה למחיקה על הסף - דינה להדחות, עילת השטר גלויה על פניה, ולכל היותר נפלה טעות סופר בספרור קוד, וכן הוגשה מבעוד מועד בקשה לתיקון הבקשה. עוד נטען כי הגנת החייבת היא הגנת בדים שכן טענותיה בדבר פגמים במושכר סותרות את הסכם השכירות מיום 8/2004, החייבת לא פנתה למשכיר בדרישה לתקן את הליקויים וכן פינתה את רוב אם לא את כל מיטלטליה. כמו-כן נטען כי לכל הפחות נוהל מו"מ כדי לקבל את הסכמת החייבת להשכרת הנכס לשוכר חדש. ב"כ המשיב טען כי עדותה של המבקשת 2 אינה אמינה ואילו המבקש 3 העדיף לסמוך תצהירו על טענותיה המבקשת 2 ואחרים מבלי לבדוק אותן. כמו-כן נטען כי החייבת אינה זכאית לקזז כל סכום שהוא, שכן לא נכנסה לפרטי טענת הקיזוז ולא שלחה הודעת קיזוז. לבסוף טען ב"כ המשיב מספר טענות, בין היתר לגבי ביטוח המושכר, וכן ציטט מדברי ב"כ המבקשת 2 על-מנת לנסות ולהוכיח כי טענותיה על הפרות המשכיר הופרכו. דיון לאחר עיון בתיק ושמיעת טענות הצדדים, הנני דוחה בשלב זה את בקשת המבקשים למחיקה על הסף של התביעה בתיק 163417/05. אכן לא הוגשו בקשות לביצוע השטר כנדרש, כאשר המשיב לא טרח לציין בפרק ו' זהותם של החתומים על גבי השטר כראוי ואין התייחסות למשלוח הודעות חילול, ודי בכך על-מנת ליתן למבקשים רשות להתגונן. על אף שיש מקום ליתן רשות להתגונן בהיעדר מילוי פרק ו' כנדרש, בית המשפט התיר הגשת בקשה מתוקנת לביצוע שטר לאחר מתן הרשות להתגונן, וזאת על-מנת למנוע סרבול יתר של ההליכים. באשר להתנגדויות לביצוע שטר, על-אף החקירה הארוכה שנוהלה על-ידי ב"כ המשיב, לא עלה בידיו להפריך באופן ברור את גרסתה של המבקשת 2. אינני נדרש להכריע בשלב זה של מתן רשות להתגונן האם עדותה של המבקשת 2 הינה אמינה ועקבית. לאור הדברים האמורים בתצהירה ובעדותה של המבקשת 2, כפי שפורטו לעיל, נראה כי המבקשת העלתה, לכל הפחות על פניו, טענות הגנה לכאוריות בכל הנוגע לתיקון שביל הגישה ולנעילת שערי המושכר על-ידי המשיב, וכן טענות קיזוז אשר די גם בהן לצורך מתן רשות להתגונן, ועל-כן הנני מקבל את בקשת הרשות להתגונן. בנוסף לאמור לעיל, מדובר בשטר חוב שהוגש לביצוע מבלי שיש בפני בית המשפט פירוט כיצד המשיב הגיע לאותו סכום, כאשר סכום החוב מוכחש על-ידי המבקשים. בהעדר הסכמה למתן רשות להתגונן, וכן בשל החקירה הארוכה שניהל ב"כ המשיב, שהשתרעה על-פני 13 עמודי פרוטוקול ואף הצריכה הגשת סיכומים בכתב, הנני נותן למבקשים "יתרת זכות" במאזן ההוצאות, אשר תבוא לידי ביטוי בהמשך הדיון בתובענה. לנוכח ההחלטה להתיר תיקון "כתב התביעה" בדרך של הגשת בקשה מתוקנת לביצוע השטר, המבקשים יהיו רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 15 יום מיום קבלת העתק מהחלטה זו. המבקשים מתבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום מיום קבלת העתק של החלטה זו. המשיב מתבקש להגיש תצהיריו תוך 30 יום מיום קבלת תצהירי המבקשים. שטרביצוע שטר