ערבות לשטר

לטענת המבקש, המילה "בערבות" שנרשמה על הצ'ק לא נרשמה על ידו.

המקור לחיוב בגין ערבות שטרית הוא סעיף 57 (ב) לפקודת השטרות הקובע:
     
57. (ב) ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב.

קיימת מחלוקת בשאלה האם הדרישה הצורנית שבסעיף 57(ב) היא ראייתית או מהותית.

על חלק נכבד מקרב שופטיו של בית המשפט מקובלת ההשקפה כי הדרישה של סעיף 57(ב) לפקודה היא רק ראייתית-פרובטיבית ועל-כן ניתן להוכיח כוונה לערוב גם בדרכים אחרות.

לעומת זאת, דוגל חלק אחר מקרב השופטים בהשקפה כי הדרישה שהביטוי יופיע בקרבת החתימה (אם לא מעליה) היא מהותית וכי בלעדיה לא תיתכן ערבות לשטר.


יישום "הגישה המהותית" מחייב התמקדות בשטר לגופו , בלא הפעלת שקול דעת מעבר לגבולות השטר.

מאידך, יישום "הגישה הראייתית" מאפשר בחינת ראיות חיצוניות לשטר, כאשר הדרישה הצורנית בשטר אינה בעלת חשיבות מכרעת .

להלן החלטה בנושא ערבות לשטר:

החלטה

כללי
1.      בפני התנגדות לביצוע שטר.
     המשיבה הגישה לביצוע צ'ק על סך 34,000 ₪. זמן פירעון 17.6.05 (להלן: "השיק").
     השיק נמשך על ידי חברת "טיפ טופ מרקט בע"מ" לפקודת המשיבה וחולל באי פירעון.
     בגב השיק, מצויה חתימתו של המבקש. בנוסף, מופיעה בגב השיק המילה "בערבות" וכן מספר תעודת זהות.

2.      לטענת המבקש, המילה "בערבות" לא נרשמה על ידו.
     המבקש מאשר כי פרטיו לרבות שמו, מספר תעודת הזהות שלו אכן רשומים בגב השיק, אולם לטענתו הם לא נרשמו לצורך ערבות ואף לא נאמר לו או סוכם איתו כי יהיה ערב.

     גרסת המבקש כפי שבאה לידי ביטוי בתצהירו היא:
     "למיטב זכרוני כאשר הבאתי/מסרתי את השיקים ביקשו שארשום את פרטיי מאחורי השיקים (על מנת לקשר אותם כנראה לעיסקה עם חברת שיבה הפקות בע"מ) לא נאמר ולא הוסכם עימי כלל על ערבות.
     
     את המילה "בערבות" בגב השיק נשוא תיק ההוצאה לפועל הוסיף גורם אחר במועד מאוחר יותר ככל הנראה"(סעיף 7 לתצהיר).


המסגרת המשפטית

3.     ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.
דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.
ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים פד"י מה (3) 585.

העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך ביהמ"ש על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו ביהמ"ש וקבעו כי טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית, עמ' 92 והאסמכתאות שם).

דיון ומסקנות
4.     טענת המבקש כי המילה "בערבות" לא נרשמה על ידו, לא נסתרה. כך גם לא נסתרה טענתו כי לא התכוון לחתום כערב.

     לאור האמור, תיבחן הבקשה בהנחה כי בגב השיק מצויה חתימתו של המבקש, ללא תוספת המילה "בערבות".
     
5.      המקור לחיוב בגין ערבות שטרית הוא סעיף 57 (ב) לפקודת השטרות הקובע:
     
57.     (ב)     ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב.

קיימת מחלוקת בשאלה האם הדרישה הצורנית שבסעיף 57(ב) היא ראייתית או מהותית.

"על חלק נכבד מקרב שופטיו של בית-משפט זה מקובלת ההשקפה - ונדמה לי שאלה מהווים את הרוב - כי הדרישה של סעיף 57(ב) לפקודה היא רק ראייתית-פרובטיבית ועל-כן ניתן להוכיח כוונה לערוב גם בדרכים אחרות:נ ראה דבריו של השופט חשין ב-ע"א 223/55, [1], וכן ב-ע"א 100/59, [2], בע' 1563; דעת הרוב ב-ע"א 330/60, [3]; ע"א 143/64, [4]; ע"א 447/67, [5], ועוד.

לעומת זאת, דוגל חלק אחר מקרב השופטים, והנשיא (זוסמן) בראשם, בהשקפה (לה טוען בא-כוח המערער), כי הדרישה שהביטוי יופיע בקרבת החתימה (אם לא מעליה) היא מהותית וכי בלעדיה לא תיתכן ערבות לשטר:ב ראה דעת המיעוט של השופט זוסמן (כתוארו דאז) ב-ע"א 330/60, [3], הנ"ל (בע' 802); את ההלכה ב-ע"א 422/61, [6], וכן ע"א 546/63, [7], בע' 45."

ראה: ע"א 232/77 יעקב רוזנברג נגד עמנואל אברהמוף , פד"י ל"ב (2) 197.

6.     יישום "הגישה המהותית" מחייב התמקדות בשטר לגופו , בלא הפעלת שקול דעת מעבר לגבולות השטר.

מאידך, יישום "הגישה הראייתית" מאפשר בחינת ראיות חיצוניות לשטר, כאשר הדרישה הצורנית בשטר אינה בעלת חשיבות מכרעת .

7.      מן הפן המהותי, טענת המבקש הינה בגדר טענת הגנה טובה המצדיקה מתן רשות להגן אף בלא צורך להכריע בין הגישות השונות.

לפי "הגישה הראייתית" המאפשרת בחינת ראיות חיצוניות לשטר, אזי יש לאפשר בירור עובדתי של נסיבות החתימה, ובכך יש כדי להצדיק את קבלת ההתנגדות.

לפי "הגישה המהותית", חתימה "עירומה" ללא תוספת כיתוב, אינה עולה כדי ערבות שטרית ועל כן אם אכן, חתם המבקש חתימה בלא כיתוב נלווה, יש לאפשר לו להתגונן.

בהקשר זה ראוי ליתן את הדעת לכך כי הצדדים להליך הינם צדדים קרובים לקשר הערבות הנטענת ובענין זה נקבע כי:
"מקום שהשטר מוחזק על ידי הנפרע, הנתבע אינו פטור על שום שחתימתו אינה מלווה במלים "בון פור אול", כאמור בסעיף 57 לפקודת השטרות, ובלבד שיש בידי התובע להוכיח בדרכים אחרות שהנתבע ערב לפרעון השטר. ערבות רגילה יכול שתינתן בדיבור פה ומדוע לא תינתן בחתימה על פני השטר אם מתווספת עליה ראיה מהימנה אחרת שהחתימה נחתמה כדי לערוב".
(ראה: ע"א 143/64 טננהויז נגד זילברשטיין, פ"ד יח(4) 450, 456).

כדי להטיל על המבקש אחריות של ערב לשיקים צריכות להיות הוכחות ברורות שחתימתו היתה מלווה בגמירות דעת להתחייב כערב. מטעם זה ועל מנת לברר האם יש יסוד לחיוב המבקש כערב, יש לנהל הליך הוכחות.

8.     אלא שבפני המבקש עומדת משוכה העומדת בדרכו והיא- "דרישת הפירוט". המבקש לא הניח בבקשתו תשתית עובדתית מפורטת כמתחייב מתצהיר התומך בהתנגדות. למעט הכחשה המתייחסת לכיתוב המילה "בערבות", לא העלה המבקש גרסה פוזיטיבית ולא הבהיר במידה מספקת את נסיבות החתימה בגב השיק.

למעט אמירה סתמית כי לא התכוון לחתום כערב, לא פירט המבקש את נסיבות החתימה, את מטרתה ואת משמעותה לגביו. אין די באמירתו של המבקש כי חתם בגב השיק על מנת לקשר את השיקים לעסקה אחרת. אמירה זו הינה בגדר אמירה סתמית, חסרת פירוט ונטולת היגיון.
     
הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הודאת המבקש כי בנוסף לחתימתו צויינו בגב השיק פרטיו האישיים. אילו מטרת החתימה הייתה קישור בין עסקאות, כטענת המבקש, די היה בציון הפרטים בגב השיק בלא צורך להוסיף עליהם חתימה. הוספת החתימה, בנוסף לציון הפרטים, יש בה כדי לעורר ספק בטענת המבקש.
     עוד יש לייחס משקל לעובדה כי המבקש הינו מנהל החברה מושכת השיק, ולא צד זר ורחוק.

9.      בנסיבות העניין, יש מקום לברר האם מחויב המבקש כערב מכוח חתימתו בגב השיק, ברם נוכח היעדר הפירוט ובשל הכשל הלוגי בטענת המבקש, ראוי להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה כספית.

סוף דבר
10.      אשר על כן, הריני קובעת כי ההתנגדות תתקבל בכפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
     בהיעדר הפקדה - תידחה ההתנגדות.
     
     הוצאות בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בתיק העיקרי ובהתאם להחלטה שיפוטית.

     על מנת לוודא את ביצוע ההפקדה, ייקבע התיק לתזכורת פנימית ביום 24.05.06.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות בדק

  3. ערבות לשטר

  4. נסיבות מיוחדות

  5. איך מבטלים ערבות ?

  6. ערבות אוטונומית

  7. חובת הודעה לערב

  8. ערבות אישית לחברה

  9. ערבות להסכם ליסינג

  10. עיכוב מימוש הערבות

  11. סעיף 5 לחוק הערבות

  12. סעיף 26 לחוק הערבות

  13. מיצוי הליכים נגד ערב

  14. סירוב לחתום על ערבות

  15. הכחשת חתימה על ערבות

  16. מימוש ערבות ללא התראה

  17. שינוי נוסח ערבות מכרז

  18. כתב ערבות בלתי מוגבלת

  19. ערבות בלתי מוגבל בסכום

  20. גמירות דעת בחוזה ערבות

  21. חוק הערבות, תשכ"ז-1967

  22. חתימה תחת מחאה על ערבות

  23. הוכחת ערבות אישית לחברה

  24. ערבות בחתימה על גב השיק

  25. ערבות להלוואה חוץ בנקאית

  26. הכחשת חתימה על ערבות לחברה

  27. שינוי תנאי ערבות ללא הסכמה

  28. תקנות הערבות, התשנ''ח-1998

  29. סירוב לחתום על ערבות אישית

  30. ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

  31. הפקדת ערבות לפני קריסת חברה

  32. טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

  33. חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

  34. ביטול ערבות אישית בלתי מוגבלת

  35. חתימה על ערבות בלי לדעת עברית

  36. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות

  37. כתב ערבות מוגבל בזמן (למשך שנה)

  38. ערבות אישית של מנהל תפעול בחברה

  39. חשיבות ערבות אישית בחוזה עם חברה

  40. תביעה נגד משכיר בגין מימוש ערבות

  41. כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום

  42. חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי"ח-1958

  43. ערבות המדינה להלוואה בחוק מימון מפלגות

  44. סעיף 5 לחוק הערבות - השפעת שינוי חוב על ערב

  45. נטען כי כתב הערבות בוטל בהסכמה עקב יציאה מניהול החברה

  46. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) תשט''ו-1955

  47. חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט"ז-1956

  48. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי''ד-1954

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון