ערבות בלתי מוגבל בסכום

המחלוקת המרכזית שבין הצדדים: טענת הבנק היא, שהנתבע חתם על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום, ללא כל תנאי, ועל כן דין הוא שיחוב על פיו.

לעומת זאת טוען הנתבע, כי מטרת החתימה הייתה להבטיח העברת סכום של 1.8 מיליון ₪.

להלן פסק דין בנושא ערבות בלתי מוגבל בסכום:

פסק דין חלקי

1.     בתביעה שהגיש התובע (להלן - "הבנק") עותר הבנק לכך שהנתבעים יחויבו לשלם לו סך 4,857,179 ₪, כערכו בתאריך 24.5.2004 (יום הגשת התביעה).


2.     החייבת העיקרית היא הנתבעת מס' 1, והיא אינה יכולה לפרוע חובותיה. הנתבעים 2 ו- 3 היו בעלי מניות בנתבעת מס' 1. הנתבע מס' 2 עדיין לא אותר ונגד הנתבע מס' 3 ניתן פסק דין.


3.     הנתבע מס' 4 (להלן - "הנתבע") הוא תושב ארה"ב, ובזמנים הרלבנטיים לתביעה שלפני היו לו קשרים עסקיים עם הנתבעת מס' 1, וזאת באמצעות חברה זרה (אמריקאית) שבשליטתו, ושמה Garden Fresh Market, העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית בארה"ב.

     כנגד הנתבע טוען הבנק, כי הנתבע ערב לחובותיה של הנתבעת מס' 1, ולעומת זאת טוען הנתבע, כי מעולם לא קיבל על עצמו לערוב לחובות הנתבעת מס' 1.

     נוכח המחלוקת בין הצדדים בשאלה, האם הנתבע ערב לחוב הנטען על ידי הבנק אם לאו, קבעתי בהחלטתי מיום 7.9.2006, כי בכל הנוגע לתביעה נגד הנתבע, אדון תחילה בשאלה זאת.

     על כן, פסק דין זה עניינו בשאלה, האם הנתבע ערב לחובות הנתבעת מס' 1 כלפי הבנק.


4.     מטעם הבנק העיד בפני מר יקי מרגלית מנהל סניף הבנק בבית הקרנות בחיפה, ותצהיר עדותו הראשית סומן כמוצג ת/1. מטעם הנתבע העיד הנתבע לבדו, ותצהיר עדותו הראשית סומן כמוצג נ/4.


5.     טענת הבנק, כי הנתבע ערב לחובות הנתבעת מס' 1 נסמכת על כתב ערבות חתום על ידי הנתבע (נספח י"ז לתצהיר ת/1). הכותרת הראשית של כתב הערבות היא: "כתב ערבות מתמדת "לכל חוב" שאינה מוגבלת בסכום". הכותרת המשנית של כתב הערבות אומרת: ערבות שאינה "ערבות יחיד", ובסוגריים נרשם: "(על ערבות זו לא חל פרק ב' של חוק הערבות, תשכ"ז - 1967)."

     אין מחלוקת כי כתב הערבות נחתם על ידי הנתבע בתאריך 17.2.1998, בסניף "מחנה יהודה" של הבנק, בירושלים, וזאת חרף העובדה שחשבונה של הנתבעת מס' 1 התנהל בסניף "בית הקרנות" בחיפה. לטענת מר מרגלית, הנתבע היה עסוק בענייניו ולא יכול היה להגיע לחיפה על מנת לחתום על כתב הערבות, ומטעם זה הוסכם שיחתום על כתב הערבות בפני פקיד של הבנק בסניף הבנק בירושלים.


6.     הנתבע אינו מכחיש את חתימתו על כתב הערבות, אך טענתו המרכזית היא, שבמסגרת יחסי המסחר שהיו לו עם יתר הנתבעים, התחייב להזרים לחשבונה של הנתבעת מס' 1 בבנק סכום של 1.8 מיליון ₪, וכתב הערבות נחתם באופן זמני כדי להבטיח העברה זאת. ואולם, משנעשתה ההעברה, והסכום האמור אכן הופקד בחשבונה של הנתבעת מס' 1, הרי שעל פי ההסכם שנכרת בינו ובין הבנק, בעל פה, אין לכתב הערבות עוד תוקף, ואין לחייב את הנתבע לשלם חובות הנתבעת מס' 1.

     בנוסף לטענתו המרכזית של הנתבע, טוען הנתבע מספר טענות נוספות, והן, שכתב הערבות פגום בפגמים שונים; הבנק הפר את חובות הגילוי שהוא חב בהן כלפי הנתבע; כתב הערבות בוטל על ידי הנתבע בהודעה ששלח לבנק בתאריך 24.2.1998; הבנק בהתנהגותו, במשך שש שנים, נהג בנתבע כאילו אינו ערב לחובות הנתבעת מס' 1; הנתבע הוא "ערב יחיד" כמשמעות הדבר בחוק הערבות, תשכ"ז - 1967, ומכיוון שעסקינן בכתב ערבות ללא הגבלה בסכום, הרי כתב הערבות בטל כלפיו.


7.     ראשית אתייחס למחלוקת המרכזית שבין הצדדים. כאמור, טענת הבנק היא, שהנתבע חתם על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום, ללא כל תנאי, ועל כן דין הוא שיחוב על פיו. לעומת זאת טוען הנתבע, כי מטרת החתימה הייתה להבטיח העברת סכום של 1.8 מיליון ₪ לחשבון הנתבעת מס' 1.

     העובדות בנוגע למחלוקת זו אינן חד משמעיות, ויש מהן התומכות בגרסת הבנק, ויש התומכות בגרסתו של הנתבע. לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים והראיות שלפני, הנני מקבל את טענתו של הנתבע, ולהלן אנמק מסקנתי זאת.


8.     עובר לתאריך 17.2.1998, הוא מועד חתימת כתב הערבות, חשבונה של הנתבעת מס' 1 עמד על יתרת חובה גבוהה ביותר, בסכום של כ- 900,000 ₪ (וראה תצלומי דפי החשבון אשר צורפו לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע). באותה עת ביקר הנתבע בארץ, ועמד לטוס בחזרה לארה"ב באותו ערב עצמו. לטענת הנתבע, היה עליו להעביר את סכום הכסף שהתחייב להעביר מחשבון בנק שהתנהל בבנק פועלים, ועל כן מר מרגלית לא יכול היה לראות את העברת הסכום בחשבון הנתבעת מס' 1 באותו יום עצמו, ומטעם זה ביקש כי הנתבע יחתום על כתב ערבות, דבר שהנתבע הסכים לו, הגם שבפועל כבר נתן הוראה להעביר את סכום הכסף הדרוש.

     בעקבות העברת סכום הכסף, הפכה יתרת החובה בחשבון, שכאמור עמדה על סכום של כ- 900,000 ₪, ליתרת זכות בסכום של כ- 900,000 ₪.

     נשאלת איפוא השאלה, מדוע היה על הנתבע להסכים לחתום על כתב הערבות, כאשר בפועל הזרים לחשבונה של הנתבעת מס' 1 סכום כסף גדול, שמחק את חובה לבנק. הרי משנמחק החוב, כבר לא היו דרושים לבנק בטחונות כלשהם להבטיח פרעון חוב שאינו קיים, ולמעשה לנתבע לא היה כל צורך או אינטרס לחתום על כתב ערבות.


9.     הנתבע טען, כי מכיוון שהוא אזרח ארה"ב מזה שנים רבות, ומנהל את עסקיו בארה"ב, לא התכוון כלל לקבל על עצמו לערוב לחובותיה של חברה, שאינו בעל מניות בה, אינו מנהל בה ואינו דירקטור בה, והיא מתנהלת הרחק ממנו מעבר לים.

     בעניין זה מקבל אני את טענת הנתבע, אשר הותיר עלי רושם חיובי בעדותו, ושוכנעתי, שהיו לנתבע כל הסיבות הטובות שלא לקבל על עצמו להיות ערב לכל חובותיה של הנתבעת מס' 1, ובפועל אף לא ערב לכל חובותיה, וכל כתב הערבות נולד בשל צורך מיידי, שהיה קיים לפרק זמן מוגבל ביותר, להעביר לחשבון הנתבעת מס' 1 סכום של 1.8 מיליון ₪.

     ככל שהדברים אמורים בעדותו של מר מרגלית, לא שוכנעתי שאוכל לבסס עליה ממצאים עובדתיים, אשר יש בכוחם להפוך את הקערה על פיה. להתרשמותי, משעומד הבנק עתה בפני שוקת שבורה, ונסתתמו המעיינות מהם יכול הוא לגבות כסף לשם כיסוי חובה של הנתבעת מס' 1, הוציא הבנק מנבכי ארכיונו את כתב הערבות, שנחתם בשעתו על ידי הנתבע מס' 4, לצורך מיידי ומוגבל, ובאמצעותו מנסה הוא ליצור לעצמו מקור לגביית כסף, וזאת בהתעלם מהמטרה לשמה נועד כתב הערבות מלכתחילה.


10.     הנתבע הסתמך אף על מכתב ששלח בתאריך 24.2.1998 (שבוע ימים לאחר חתימת כתב הערבות), ובה הודיע לבנק כי הוא מבטל את ערבותו. קיים ספק אם מכתב זה הגיע אל הבנק, ואולם, ב"כ הבנק סבור, כי מכתב זה ממוטט את גרסתו של הנתבע, באשר הדברים הכתובים במכתב זה שונים מגרסת הנתבע.

     במכתב זה (נספח ה' לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע - מוצג נ/4), מבקש הנתבע להפסיק את ערבותו לפי סעיף 4(א) לכתב הערבות, והוא מנמק זאת בכך, ש"לפי הסכם החברות שיש לי עם משה וגדי (הם הנתבעים 2 ו- 3 - י"כ) אני לא אהיה ערב לשום סכום מהסיבה הפשוטה שאין לי שום אפשרות לבדוק את המצב היומי של החברה". להשקפתי, דברים אלה מתיישבים עם גרסתו של הנתבע, כי מלכתחילה לא קיבל על עצמו לערב לחובותיה של הנתבעת מס' 1. נכון הדבר, שבקריאה דבקנית ניתן להגיע אף למסקנה אליה הגיע ב"כ הבנק, ואולם, יש לזכור שאת המכתב כתב מי שאינו משפטן, וספק אם ניתן ללמוד מהמכתב יותר מאשר הדברים הפשוטים המתבקשים מפרשנותו המילולית.

     לכך אוסיף, שבמבחן המציאות זהירותו של הנתבע הוכיחה את עצמה, שכן מתברר, שהבנק לא הציב לחברה גבולות, ואף נתן לה לחרוג ממסגרת האשראי הגדולה שהועמדה לרשותה (500,000 ₪), ואף לאחר שהנתבע הזרים לחשבונה סכום כסף נכבד, שוב חזרה הנתבעת מס' 1 וצרכה אשראי בסכום גדול, עד שנקלעה לחוסר יכולת פרעון. כל זאת, כאשר הנתבע אינו יכול לפקח על התנהלות הנתבעת מס' 1, והבנק, אשר יכול לסגור את הברזים, אינו עושה זאת וממשיך להזרים כסף לאותה חבית חסרת תחתית.


11.     על כן, לאחר ששקלתי עדותו של מר מרגלית ועדותו של הנתבע, הנני מקבל טענת הנתבע, כי בין הצדדים נכרת הסכם בעל פה, ולפיו תוקפה של הערבות הבנקאית יעמוד עד אשר הנתבע יפקיד סך 1.8 מיליון ₪ לחשבון הנתבעת מס' 1, ומכיוון שהסכום הופקד, אין מקום לחייב את הנתבע מס' 4 לשלם את חובה של הנתבעת מס' 1 על פי כתב הערבות.

     אם אקדים במידת מה את המאוחר, הרי אף יתר טענות הנתבע מחזקות את טענתו בדבר זמניותה של הערבות שנחתמה על ידו, ועל כך אעמוד בהמשך הדברים.


12.     ב"כ הנתבע מנה פגמים שונים שנפלו לטענתו בכתב הערבות. מבין הפגמים שנפלו בכתב הערבות, מבקש אני לעמוד על אחד, והיא הטענה כי הבנק הפר את הוראות המפקח על הבנקים בנושא חתימת כתבי ערבות שאינם מוגבלים בסכום.

     על פי סעיף 5(ג) לחוזר המפקח על הבנקים מתאריך 17.12.1990, ומספרו 1494/06 (נספח ו'2 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, מוצג נ/4), "כאשר הערבות היא בלתי מוגבלת בסכום, ניתן לחתום על חוזה הערבות רק באותו סניף בו ניתן האשראי".

     מר מרגלית הסביר, כי למרות הוראה זו ניתנה לנתבע, על פי בקשתו, לחתום על הערבות בסניף הבנק בירושלים, וזאת למרות שהאשראי ניתן לנתבעת מס' 1 בסניף "בית הקרנות" שבחיפה. לטענת מר מרגלית, מנהל האזור אישר את הדבר בעל פה, והאישור לא תועד בכתב. על סמך עדותו של מר מרגלית, אין אני מוכן לבסס ממצא עובדתי בדבר אישורו של מנהל האזור, ואולם, אפילו אניח שאישור כאמור ניתן, לא ברור מדוע כוחו של מנהל האזור רב יותר מכוחו של המפקח על הבנקים.

     אחת ממטרות הפיקוח על הבנקים היא להגן על לקוחות הבנקים, ואם ניתנה הוראת המפקח על הבנקים, כי ערבויות שאינן מוגבלות בסכום יש לחתום בסניף הבנק בו ניתן האשראי, כי אז על הבנק למלא אחר הוראה זו, ואין הוא רשאי ליצור לעצמו חריגים. אם תנתן לבנקים אפשרות להפר את הוראות המפקח על הבנקים, ולעשות ככל העולה על רוחם, באישור מנהל האזור, תוסר למעשה ההגנה שהמחוקק ביקש לתת ללקוחות, ועם מצב דברים שכזה אין להשלים בשום פנים ואופן. ער אני לכך, שטענת הבנק היא, שהחריג שנוצר באישור מנהל האזור, נולד משום בקשתו של הנתבע מס' 4, היה לא יכול היה להגיע לחיפה באותו יום, שכן היו לו כפי הנראה סידורים דחופים אחרים לקראת עזיבתו את הארץ באותו לילה. ואולם, אין בכך כדי לסייע לבנק. הוראות המפקח על הבנקים הן הוראות שעל הבנק לקיימן, ואם יקיימן, יחסוך מעצמו את המעמדים הלא נוחים כגון המעמד הזה שלפני.

     על כן, בסיכומה של נקודה זו, לא שוכנעתי במידת ההסתברות הדרושה שמנהל האזור אכן נתן אישור להחתים את הנתבע בירושלים, אך אפילו הייתי משתכנע בכך, לא היה לדבר נפקות, שכן אישורו של מנהל האזור מפר את הוראת המפקח על הבנקים, ועל כן אין לתת לו כל תוקף.


13.     הוראת המפקח על הבנקים, בדבר מקום החתימה על הערבות, לא הייתה ההוראה היחידה שהופרה על ידי הבנק. על פי הוראות המפקח על הבנקים, היה על הבנק לשלוח לנתבע הודעה, אחת לשנה, "בה יזכיר את קיום הערבות וסכומה" (וראה סעיף 6(ג) לחוזר המפקח נספח ו'1 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע - מוצג נ/4). לטענת הנתבע, הבנק לא שלח לו הודעות כאמור, וטענתו בעניין זה לא נסתרה על ידי הבנק.

     העובדה כי במשך שש שנים, הנתבע לא קיבל הודעה כלשהי מהבנק, המזכירה לו את קיום הערבות ואת סכומה, מחזקת למעשה את טענתו של הנתבע, שאף הבנק ראה את ההסכם שנכרת עם הנתבע, בדבר זמניותה של הערבות, כהסכם מחייב. מכל מקום, אף ללא הנחה זאת, שבים ועומדים הדברים שקבעתי לעיל, בדבר החומרה שיש לייחס להתנהגות הבנק שהפר את הוראות המפקח על הבנקים. בצדק טען בפני ב"כ הנתבע, שאם הבנק היה מקיים את הוראות המפקח על הבנקים, ושולח לנתבע הודעה אחת לשנה על קיום הערבות וסכומה, התמונה יכולה הייתה להיות שונה לחלוטין מבחינתו של הנתבע, אשר היה פועל להעמיד את הבנק על טעותו, ועל ההסכם בעל פה שנכרת עמו, מבעוד מועד.

     
14.     הנתבע הוסיף וטען, כי מכיוון שמדובר בערבות שנחתמה ללא הגבלה בסכום והוא ערב יחיד, כי אז לפי סעיף 21(ב) לחוק הערבות, הוא פטור מערבותו.

     לעניין זה טען הנתבע, כי על פי מסמכי רישום הנתבעת מס' 1 במרשם החברות, הוא אינו בעל מניות, אינו דירקטור ואינו מנהל, ואף אינו בעל עניין בתאגיד המחזיק במניות הנתבעת מס' 1, כמשמעות הדבר בחוק ניירות ערך תשכ"ח - 1968. לעניין זה אציין, כי התאגיד המחזיק במניות הנתבעת מס' 1 על פי הרשום במרשם החברות היא חברה בשם Produce Garden Fresh (ולא רישום אחר שתוקן בכתב יד, ולא ברור על ידי מי, ולפיו החברה היא Garden Fresh Merket Inc.). הנתבע טען, כי אינו בעל עניין בחברת Produce Garden Fresh, ומטעם הבנק לא באה כל הוכחה לסתור זאת. אציין, כי הרישום במחשב רשם החברות, לפיו בעלת המניות היא חברת “Produce Garden Fresh”, מביאה למסקנה לכאורית, לפיה התיקון שנעשה בכתב יד במסמכים שונים, ולפיו בעלת המניות היא חברת “Garden Fresh Market”, נעשה לאחר שהנתבעת מס' 1 כבר נרשמה במרשם החברות. מכל מקום, קשה להניח שהנתבע מס' 4 ביצע תיקון זה בכתב יד.

     על כן, מכיוון שעדותו של הנתבע עשתה עלי רושם חיובי, ומכיוון שלא באה ראיה לסתור את אמרתו, כי אינו בעל עניין בחברה הנזכרת (“Produce Garden Fresh”), יש להחיל על הנתבע את דיני ה"ערב היחיד". על כן, הנני מקבל טענת הנתבע, כי מכיוון שהערבות לפי כתב הערבות אינה מוגבלת בסכום, הרי פטור הנתבע מערבותו, אפילו היה מקום לדחות את כל יתר טענותיו.


15.     אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני קובע, כי הנתבע מס' 4 (מר עדי מור) לא קיבל על עצמו לערוב לכל התחייבויותיה של הנתבעת מס' 1, והוא אינו ערב לכל חובותיה על פי כתב הערבות העומד בבסיס טענות התובע. כפועל יוצא מכך, הנני דוחה את תביעת התובע נגד הנתבע מס' 4.

(ב)     הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע מס' 4 את כל הוצאות המשפט שנגרמו לו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריך כל הוצאה והוצאה, ובנוסף לכך הנני מחייב את התובע לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

(ג)     נקבע לתזכורת בעניינו של הנתבע מס' 2 ליום 18.11.2008 בשעה 08:30. באותה ישיבה על ב"כ התובע להודיע האם עלה בידו לאתר את הנתבע מס' 2 ולמסור לו את כתב התביעה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות בדק

  3. ערבות לשטר

  4. נסיבות מיוחדות

  5. איך מבטלים ערבות ?

  6. ערבות אוטונומית

  7. חובת הודעה לערב

  8. ערבות אישית לחברה

  9. ערבות להסכם ליסינג

  10. עיכוב מימוש הערבות

  11. סעיף 5 לחוק הערבות

  12. סעיף 26 לחוק הערבות

  13. מיצוי הליכים נגד ערב

  14. סירוב לחתום על ערבות

  15. הכחשת חתימה על ערבות

  16. מימוש ערבות ללא התראה

  17. שינוי נוסח ערבות מכרז

  18. כתב ערבות בלתי מוגבלת

  19. ערבות בלתי מוגבל בסכום

  20. גמירות דעת בחוזה ערבות

  21. חוק הערבות, תשכ"ז-1967

  22. חתימה תחת מחאה על ערבות

  23. הוכחת ערבות אישית לחברה

  24. ערבות בחתימה על גב השיק

  25. ערבות להלוואה חוץ בנקאית

  26. הכחשת חתימה על ערבות לחברה

  27. שינוי תנאי ערבות ללא הסכמה

  28. תקנות הערבות, התשנ''ח-1998

  29. סירוב לחתום על ערבות אישית

  30. ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

  31. הפקדת ערבות לפני קריסת חברה

  32. טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

  33. חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

  34. ביטול ערבות אישית בלתי מוגבלת

  35. חתימה על ערבות בלי לדעת עברית

  36. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות

  37. כתב ערבות מוגבל בזמן (למשך שנה)

  38. ערבות אישית של מנהל תפעול בחברה

  39. חשיבות ערבות אישית בחוזה עם חברה

  40. תביעה נגד משכיר בגין מימוש ערבות

  41. כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום

  42. חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי"ח-1958

  43. ערבות המדינה להלוואה בחוק מימון מפלגות

  44. סעיף 5 לחוק הערבות - השפעת שינוי חוב על ערב

  45. נטען כי כתב הערבות בוטל בהסכמה עקב יציאה מניהול החברה

  46. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) תשט''ו-1955

  47. חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט"ז-1956

  48. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי''ד-1954

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון