עיקול זמני במעמד צד אחד

עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד, היינו סעד דרסטי, שאינו ניתן כיום על דרך השגרה. נכון אמנם כי בעבר שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, על מנת ליחד מנכסי הנתבעת לצורך הקלת ביצועו של פסק דין, אולם מאז חוקק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שוב אין בתי המשפט מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה.

עם חקיקת חוק היסוד האמור, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן.

כיום יקפידו בתי המשפט, ככלל, הקפדה יתרה עם מבקשים, שעה שבאים הם להיעתר לבקשה להטלת צו עיקול זמני, שהינו, כאמור, צו הפוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד.

בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתסד"א, אשר יש בהם כדי להלום את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזכויות הקניין הנגזרות ממנו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות תקנה 362, הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, וכן את הוראות התקנות הבאות אחריה, תקנות אשר נועדו לקבוע כללים קשיחים, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת. סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, עלולים לפגוע בבעל דין עוד קודם שניתן לו לומר דברו בבית המשפט.

הוראות התקנות נועדו לאפשר לבעל הדין, שעה שניתן נגדו סעד בהעדרו, לפנות לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על מנת למנוע את רוע הגזרה.


להלן פסק דין בנושא ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד:

פסק דין

1.      בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ספרא ברנע גילה מיום 1/5/05 בתיק בש"א 7034/05 ת.א 19101/04, לפיה נדחתה בקשת המערערת לביטול העיקול שהוטל .

השתלשלות העניין שבפנינו הייתה כדלקמן:

בתאריך 22.12.04 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד בלבד. כב' הרשמת הורתה להמציא את הצו למערערת בתוך 5 ימים, אולם בפועל הומצא הצו באיחור של מס' ימים (כך עולה מטיעוני המערערת וכן מהחלטת כב' הרשמת שניתנה ביום 1/05/05). ביום 4.4.05 הגישה המערערת את הבקשה נשוא ערעור זה (בש"א 7034/05) שכותרתה: בקשה להצהיר על פקיעת צו עיקול זמני ולחלופין בקשה לעיין מחדש בצו זמני.
טענתה של המערערת הייתה שלנוכח האיחור במסירת הצו הוא למעשה פקע וזאת בהתאם לתקנה 370 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "תסד"א"). לחלופין ביקשה המערערת עיון מחדש בצו הזמני וזאת מהנימוקים שונים שהעיקרי שבהם הוא שלא ייגרם למשיב כל נזק של ממש אם לא יינתן הצו הזמני, בעוד הנזק שייגרם למערערת כתוצאה ממתן הצו הוא ניכר.

ביום 01.05.05 ניתנה החלטה ע"י כב' הרשמת הדוחה את בקשת המערערת. בנימוקיה סברה כב' הרשמת כי למרות שהצו לא נמסר במועד הרי שלבית המשפט יש סמכות להאריך את המועד, מה גם שמערערת לא הראתה מה נזקה מהאיחור במסירה. בנוסף נקבע בהחלטה נשוא הערעור כי הבקשה לביטול הצו הזמני הוגשה באיחור ניכר וללא נימוק וכן כי לא נטען לטעם מיוחד מדוע נגרם נזק בלתי הפיך.

טענות המערערת:
2.      ההחלטה נשוא הערעור, איננה מבוססת מבחינה משפטית ודינה להתבטל וזאת מכוון שכב' הרשמת התייחסה לבקשה כאילו הייתה בקשה לביטול עיקול המוגשת במסגרת תקנה 367 (ג) לתסד"א ולא היא. מדובר בבקשה להצהרה על פקיעת צו העיקול ולחלופין בבקשה לעיון חדש במסגרת תקנה 368 בה אין תחולה למגבלת ה - 30 ימים וממילא לא היה צורך בטעם מיוחד להצדקת האיחור בהגשת הבקשה. המערערת מוסיפה וטוענת כי משלא הומצא הצו הזמני תוך 5 ימים מיום הינתנו, כפי שהורה בית המשפט, הוא למעשה פקע בתאריך 27.12.04 וזאת על פי האמור בתקנה 370 (3) לתקנות. לבית המשפט יש סמכות להאריך את המועד שנקבע אך סמכות זו מותנית בקיום טעמים מיוחדים, טעמים אותם הרשמת לא ציינה בהחלטתה.
בנוסף טוענת המערערת כי כב' הרשמת התעלמה מתצהירו של גזבר העירייה ממנו עולה כי למערערת הגנה טובה לכאורה כנגד התביעה וכי צו העיקול הזמני אינו צודק ואינו ראוי בנסיבות העניין ופוגע במערערת מעבר למידה הדרושה.

טענות המשיבה:
3.      המשיבה סבורה כי דין הערעור להדחות. לטענתה, הטעם המיוחד להחלטה עולה מהכתוב בהחלטה ויש לפרש את החלטתה כדלקמן: "שמשלא הראתה המערערת את נזקה כתוצאה מהאיחור, לבית המשפט הסמכות להאריך את המועד הקבוע למסירת הצו". לפיכך טענת המערערת כי לא נרשם טעם מיוחד אינה מדויקת. המשיבה ממשיכה וטוענת כי מרוץ המועדים למסירת הצו מתחיל מיום שבו הצו נמסר לידי המשיבה ולא מיום מתן ההחלטה ולפיכך הצו נמסר תוך 3 ימים. זאת בנוסף לעובדה שהטענה על האיחור בהמצאת הצו היא טענה פרוצדוראלית בלבד. מחדלה של המערערת בפירוט הנזקים שנגרמו לה מהאיחור במסירת הצו מלמד כי למערערת לא נגרמו נזקים ולפיכך הבקשה הנה פרוצדורלית בלבד ולא מהותית.
המשיבה ממשיכה וטוענת כי המערערת הגישה בקשה לפקיעת העיקול / עיון מחדש בתאריך 4.4.05 קרי, 100 ימים שלמים מיום המסירה של הצו. המערערת לא הגישה בקשה להארכת מועד, וממילא לא פורטו הנימוקים לאיחור. לפיכך, המערערת לא עמדה בתנאי הסף של הבקשה על פי תקנה 367 (ג) לתקנות.
בנוסף המשיבה טוענת כי לגופו של עניין היא עמדה בנטל הקבוע בחוק למתן צו עיקול זמני וכי צו העיקול ניתן בדין.

דיון:
4.      עיקול זמני, הניתן במעמד צד אחד, היינו סעד דרסטי, שאינו ניתן כיום על דרך השגרה. נכון אמנם כי בעבר שררה דעה מקובלת לפיה, עיקול זמני יינתן כדבר שבשגרה, על מנת ליחד מנכסי הנתבעת לצורך הקלת ביצועו של פסק דין, אולם מאז חוקק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שוב אין בתי המשפט מתייחסים לעיקול זמני כדבר שבשגרה. עם חקיקת חוק היסוד האמור, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן. הדבר אף מוצא חיזוק בתיקונים מתשנ"ו ותשנ"ז של התסד"א (ראו: בש"א (נצרת) 1053/05 - עירית קרית שמונה נ' טבריה ש.ח .תק- מח 2005 (1) 1180) ( להלן: "פס"ד עיריית קרית שמונה").

כיום יקפידו בתי המשפט, ככלל, הקפדה יתרה עם מבקשים, שעה שבאים הם להיעתר לבקשה להטלת צו עיקול זמני, שהינו, כאמור, צו הפוגע בזכויותיו הקנייניות של הצד שכנגד. בהתאם לגישה זו הותקנו הוראות מחמירות בתסד"א, אשר יש בהם כדי להלום את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וזכויות הקניין הנגזרות ממנו. בין הוראות אלה נקבעו הוראות תקנה 362, הקובעת את התנאים למתן סעד זמני ככלל, וכן את הוראות התקנות הבאות אחריה, תקנות אשר נועדו לקבוע כללים קשיחים, אשר יהא בהם כדי להגן על זכויות הזולת. סעד זמני בכלל, וסעד של צו עיקול בפרט, עלולים לפגוע בבעל דין עוד קודם שניתן לו לומר דברו בבית המשפט. הוראות התקנות נועדו לאפשר לבעל הדין, שעה שניתן נגדו סעד בהעדרו, לפנות לבית המשפט, בהקדם האפשרי, על מנת למנוע את רוע הגזרה (סעיף 9 לפס"ד עירית קרית שמונה,).

לנוכח כל האמור, אין לנו אלא להסיק, כי החובה שהטיל המחוקק, למסור את צו העיקול בצירוף מסמכי הבקשה, תוך פרק זמן קצוב וקצר, הינה חובה שיש לקיימה במלואה ואין לסטות     ממנה. גזירתו של מחוקק המשנה היא, כי במידה ותופר חובה זו, יהא הצו בטל זולת אם בית המשפט קבע אחרת מטעמים מיוחדים שירשמו.

5.     אם נשוב לענייננו, מהחלטתה של כב' הרשמת עולה כי הצו אכן נמסר באיחור:

"...צו העיקול הזמני פקע לאחר שלא נמסר תוך המועד שנקבע בו ... המבקשת לא הראתה מה נזקה מהאיחור במסירה..."

כידוע, ערכאת הערעור איננה מתערבת בקביעות עובדתיות של הערכאה דלמטה, והדברים נכונים גם כאן. מעבר לנדרש יצוין, כי שני הצדדים לא צירפו אישורי מסירה ברורים שמהם ניתן להסיק באופן מפורש ומדויק את מועדי המסירה הן של החלטת הרשמת על צו העיקול למשיבה והן ההמצאה של צו העיקול למערערת.

תקנה 367 (ב) לתקנות קובעת כדלקמן:
"העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו; לבקשת המחזיק, יורה בית המשפט למבקש להמציא למחזיק בהקדם האפשרי העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה."

תקנה 370 לתקנות קובעת כדלקמן:
"סעד זמני יפקע -
(1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
(2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א);
(3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4) עם ביטולו על ידי בית המשפט".


כאמור הוראת תקנה 370 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת הוראת חובה, לפיה הצו בטל עקב אי המצאה. הוראה זו אינה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט אולם על פי הסיפא לתקנה, כמו גם על פי הוראת תקנה 367 (ב) נתון לבית המשפט שיקול להאריך את פרק הזמן שנועד להמצאה מנימוקים מיוחדים. משלא הוארך פרק הזמן מנימוקים מיוחדים אלה, הרי הצו פקע מעצמו, כלשונה של תקנה 370, ואינו קיים עוד.

מטרת ההוראה שבתקנות 367(ב) ו-370 לתקנות היא לאפשר לנתבע ולמחזיק לבקש את ביטול העיקול אם לא יקבלו לידיהם את כל המסמכים הדרושים. (ראה ת.א 509/92, אריה גונן נ' ניקוב מחשבים ישראל בע"מ (לא פורסם)).

י. זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי", מהד' שביעית, עמד על מטרת ההמצאה, בע"מ 589:
"ניתן צו עיקול, יש להמציאו לנתבע, וגם למחזיק, אם ישנו כזה, וביחד עמו גם העתק מכל המסמכים, שהוגשו לבית המשפט, היינו, בקשת העיקול והמסמכים עליהם מבוססת התביעה (תקנה 363) אך לא הערובה הדרושה לפי תקנה 365. התובע הוא שחייב לדאוג לביצוע ההמצאה. עליו להגיש לבית המשפט תוך שבעה ימים לאחר מתן צו העיקול, את המסמכים הדרושים לשם המצאה לנתבע ולמחזיק ולשלם את האגרה, על מנת שבית המשפט ימציא זאת כדרוש; לא עשה התובע כן, יפקע העיקול באופן אוטומטי, ללא צורך בפניה לבית המשפט, לפי תקנה 373 (1). המועד של שבעה ימים הקבוע בתקנה 373(1) ניתן אמנם להארכה, אך על פי התקנה האמורה אין להאריכו עוד אם עברו שבעת הימים. מכאן, שתובע החפץ לקבל מועד ארוך יותר, לא רק חייב לבקש את הארכה לפני שעברו שבעת הימים, אלא עליו גם הדאגה לכך, שבית המשפט או הרשם ידונו בבקשתו ויפסקו בה בעוד מועד. לאחר תום שבעת הימים, אין בית המשפט מוסמך עוד להאריך, אף לא 'מטעמים מיוחדים שירשמו' בהם מדובר בתקנה 528 סיפא".

דומה שלא יכולה להיות עוד מחלוקת, כי אי מילוי הוראות תקנה 367 (ב) ו- 370 לתקנות, מפקיעות את צו העיקול מעצמו. אלא אם בית המשפט האריך את המועדים וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו.

6.      השאלה במקרה שלפנינו הינה האם כב' הרשמת בהחלטתה ציינה "טעמים מיוחדים שירשמו" כנדרש? סבורני כי מקריאת ההחלטה התשובה לכך הינה בשלילה. לא צויין בהחלטה, נשוא הערעור, באופן מפורש מה הם אותם טעמים מיוחדים. פרשנותה היצירתית של המשיבה להחלטה, בנסיבות, אינם יכולים להתקבל. מהחלטה נשוא הערעור לא ניתן להבין מה היו אותם טעמים מיוחדים שהביאו את בית המשפט להאריך את המועד להגשת הצו עד להגשתו בפועל. לשון התקנות ברורה, "טעמים מיוחדים שירשמו". טעמים מיוחדים כאלה אינם מופיעים בהחלטה. אין בידי לקבל את טענתה של המשיבה כי מדובר בפגם פרוצדוראלי בלבד. אין מדובר כאן בעמידה דווקנית במועדים סתם כך. עסקינן בפגיעה בזכות הקניין המעוגנת, כאמור, בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפגיעה חמורה שכזאת, יש להקפיד על קוצו של יוד.
נראה אם כן כי לא התקיימו התנאים המפורטים בתקנה 370 לתקנות והתוצאה היא שהסעד הזמני למעשה פקע.

לאור האמור אין צורך להמשיך ולדון ביתר טענותיהם הצדדים.
     
7.      התוצאה היא שהערעור מתקבל. העיקול שהוטל , הוא נשוא הבקשה וההחלטה נשוא הערעור, מתבטל.

המשיבה תשלם למערערת הוצאות הערעור בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון