עיכוב ביצוע צו פינוי

המבקשים טוענו כי להם "דיירות מוגנת" המונעת פינוי, מה גם שהבית נשוא דיון זה שועבד כתפוס ולא פנוי. עוד טוענו כי עיכוב פינוי מקרקעין, הוא מן המפורסמות וניתן כדבר שבשגרה, כדי למנוע מצב של השלכת בעלי דין לרחוב וגרימת נזק בלתי הפיך. בית המשפט ציין כי סעד הפינוי הינו סעד שיש לנקוט לגביו במשנה זהירות, מימושו של סעד הפינוי הינו בגדר מהלך המעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו באם הסעד הזמני יסורב ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה. להלן החלטה בנושא עיכוב ביצוע צו פינוי: החלטה 1. לפני בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע צו פינוי (שנקבע ליום 2.6.05) במעמד צד אחד, אותו מתכוון המשיב לבצע ביחס לנכס מקרקעין שבו לטענת המבקשים הינם מתגוררים, וזאת עד למתן החלטה סופית בערעור. 2. המבקשים, הינם שניים מבניו של מר קדוש בראשי (להלן: "החייב") ממושב עין העמק. 3. החייב שיעבד את הנכס הכולל (שבבעלותו), הן את הבית הבנוי בעין העמק על המקרקעין הידוע כמגרש 13/1 בגוש 11742 בחלקה 1 (להלן: "הבית") והן את חלקת האדמה שסביבו בשטח 10 דונם לטובת המשיב מר דניאל אלבחרי וזאת בשל חוב שהוא חב לו בגין הלוואות שנטל מהמשיב במשך השנים. 4. חובו של החייב הובטח במשכנתא, נכון להיום, עולה על מיליון ₪. 5. משלא פרע החייב למשיב את חובו, פתח המשיב תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בחיפה שמספרו 4-04-16469-02 למימוש משכנתא (להלן: "תיק המימוש") ולשם כך מונה כונס נכסים שהוקנו לו סמכויות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. 6. החייב והמבקשים הגישו בקשות לביטול הליכי המימוש שלא צלחו ונקבע מועד לפינוי הנכס עפ"י החלטת ראש ההוצל"פ בחיפה. 7. המבקשים הגישו תביעה בגדר המר' 1047/04 בבית משפט השלום בעפולה כנגד המשיב, בטענה שהם מתגוררים בבית וכי מעמדם בבית הינו מעמד של "דיירים מוגנים", כמשמעות מונח זה בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1872 (להלן: "חוק הגנת הדייר"). 8. במסגרת המר' 1047/04 הוגשה ע"י המבקשים בקשה לסעד זמני, בגדר בש"א 365/05 שיעכב את פינויים מהבית. 9. ביום 7.4.05 ניתן פסק דין בהמר' 1047/04 שדחה את תביעת המבקשים וכן את הבקשה לסעד הזמני. 10. ביום 29.5.05 הגישו המבקשים לבית משפט זה, ערעור על פסק דינו של בית המשפט בהמר' 1047/04. 11. ביום 29.5.05 הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע. באותו היום ניתנה החלטתי, לפיה יש לעכב הפינוי באופן ארעי עד למתן החלטה אחרת בתנאים שנקבעו בהחלטתי. לאחר מכן הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב. טענות המבקשים 12. המבקשים טוענים כי להם "דיירות מוגנת" המונעת פינוי, מה גם שהבית נשוא דיון זה שועבד כתפוס ולא פנוי. 13. המבקשים טוענים כי עיכוב פינוי מקרקעין, הוא מן המפורסמות וניתן כדבר שבשגרה, כדי למנוע מצב של השלכת בעלי דין לרחוב וגרימת נזק בלתי הפיך. 14. המבקשים טוענים כי למשיב תרופה כמעט מלאה וזאת גם ללא פינוי הבית. 15. המבקשים טוענים שהוכיחו כי הם דיירים מוגנים וכי שילמו דמי מפתח בהתאם להוראות חוק הגנת הדייר והפסיקה. 16. המבקשים טוענים כי סיכוייהם לזכות בערעור גבוהים. טענות המשיב 17. לטענת המשיב, מהות בקשת המבקשים הינה סעד זמני בתקופת הערעור, לפי תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ולא בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד של פינוי כאמור בתקנה 467 לתקנות. 18. לטענת המשיב, המבקשים לא הוכיחו את דרישת הטעמים המיוחדים למתן סעד זמני בתקופת הערעור, כנדרש בתקנה 471(א) לתקנות. 19. לטענת המשיב, למבקשים אין סיכויי הצלחה בערעור. 20. לטענת המשיב בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע מאחר ולא נמצא טעם שהצדיק זאת. 21. לטענת המשיב מאזן הנוחות בעניין נוטה לטובתו. הן בשל מצבו הבריאות, שכן מדובר באדם נכה 100% שזקוק לכספו לצורכי טיפולים רפואיים ועזרה יום יומית. לטענת המשיב, בשנת 2001 הלווה כספים בסך של 238,550 $ למשפחת החייב לצורך כיסוי חוב משכנתא לטובת בנק משכן, כדי למנוע את סילוקם מהנכס ומכירתו ע"י הבנק. 22. לטענת המשיב, הוצא צו פינוי במסגרת תיק המימוש והמבקשים פנו לבית משפט קמא בגדר של המרצת פתיחה, בתביעה לפס"ד הצהרתי שהם דיירים מוגנים בבית. בית משפט קמא דחה את המרצת הפתיחה. 23. לטענת המשיב, דין הבקשה להדחות על הסף תוך חיוב המבקשים בהוצאות. דיון 24. בקשת המבקשים הינה לעכב את פינויים מהבית, שנקבע ליום 2.6.05 במסגרת תיק המימוש וזאת לאחר שנדחתה בקשתם שהוגשה בבית משפט קמא לקבלת סעד זמני שיעכב הפינוי. 25. טענתם העיקרית של המבקשים, שלהם זכות מוגנת שמונעת את ביצועו של הפינוי וכי הבית שועבד כתפוס ולא כפנוי. 26. המשיב בתגובה לטענות המבקשים, טוען שבקשת המבקשים הינה בקשה לסעד זמני בתקופת הערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע פס"ד ומאחר ולא הוכיחו את הדרישות לקבלת סעד זמני, קרי, סיכויי ערעור גבוהים וכן מאזן נוחות, שאז יש לדחות את בקשתם. 27. טענתו של המשיב, דינה להידחות. בקשת המבקשים לעכב את ביצוע הפינוי שנקבע בתיק המימוש, הינה בקשה לעיכוב ביצוע במובן תקנה 470(1) לתקנות שזו לשונה: "עיכוב ביצוע, לענין סימן זה הוא: (1) עיכוב הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 ; (2) עיכוב ביצוע בכל דרך אחרת; (3) התליית פעולתה של החלטה." כידוע, משסורבה הבקשה לעיכוב ביצוע ע"י בית משפט קמא, רשאית ערכאת הערעור לעכב הביצוע. ראה תקנות 467,468. 28. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להותיר את עיכוב ביצוע צו הפינוי על כנו עד להחלטה סופית בערעור. מעיון בכתבי הטענות עולה כי לא ניתן לקבוע בשלב זה שטענות המבקשים הינן טענות בדים. מדובר בטענות אפשריות שההכרעה בהן מצריכה ליבון עובדתי ומשפטי אשר מן הראוי שיעשה בגדר הדיון בערעור לגופו. 29. כידוע, סעד הפינוי הינו סעד שיש לנקוט לגביו במשנה זהירות, מימושו של סעד הפינוי הינו בגדר מהלך "המעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו באם הסעד הזמני יסורב ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה". ראה רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר ואח', פ"ד נו(1), 529; ע"א 7824/03 פרנקל נ' ידין ואח', תק-על 2004(1), 10. גם טעם זה תומך בהותרת הצו מיום 29.5.05 על כנו, עד תום הדיון בערעור לגופו. 30. עם זאת, יש להבטיח במידת האפשר שחלוף הזמן והתמשכות ההליכים, תוצאה בלתי נמנעת של בירור הערעור לגופו, לא יגרמו להרעה בלתי סבירה במצבו של המשיב שסמך על הנכס נשוא ההליכים דנן כעל מקור להבטחת האשראי הכספי. 31. החלטתי זו, הינה בהמשך להחלטתי שניתנה ביום 29.5.05, לפיכך המדובר בעיכוב ביצוע עפ"י בית המשפט שנתן החלטה כאמור בתקנה 467 שזו לשונה: "בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה ומיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף בלי שניתנה הודעה עליה." 32. על כן אני מורה כי הצו לעיכוב הפינוי מיום 29.5.05 יוותר על כנו עד תום הדיון בערעור לגופו, אולם זאת בתנאי שבנוסף להתחייבות העצמית ללא הגבלת סכום והפקדת ערבות צד ג' ע"ס 15,000 ₪ אותה הפקידו המבקשים, תופקד בטוחה נוספת בסך של 10,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית ובלתי מוגבלת במועד וצמודה למדד המחירים לצרכן הידוע בעת מתן הצו. 33. איני עושה צו להוצאות.עיכוב ביצועצו פינויצוויםפינוי