סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי חייב הטוען שמילא אחר פסק דין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין וכו'.

ניתן למצוא בפסיקה פנים לכאן ולכאן בשאלת היקף סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי".

להלן החלטה בנושא היקף סמכות ראש ההוצל''פ בטענת פרעתי:

החלטה

1.     לפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב להמשיך בהליכי מימוש משכנתא בתיק הוצל"פ (ירושלים) 06-28006-03 עד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשים בתיק העיקרי נגד המשיב. צו זמני עד להחלטה בבקשה הוצא במעמד צד אחד, ולאחר מכן התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקרו המצהירים מטעם שני הצדדים.

     המבקשים אינם מכחישים כי ערבו לחוב של חברת "מעדניית אביבים בע"מ", שבעליה היו בנם וכלתם, וכי על פי דרישת המשיב, העמידו כבטוחות שני נכסים: דירת מגוריהם ברח' זלדה המשוררת, ועסק ברח' יפו בעיר. תיק ההוצל"פ האמור מתייחס לנכס ברח' זלדה המשוררת.

2.     על פי גרסת המבקשים, משנקלעו עסקיהם של הבן ורעייתו לקשיים כלכליים, מכר בנם לצד ג' את זכויותיו בחברה אחרת שבבעלותו, ששמה "טלעמית צילום בע"מ" (להלן: טלעמית), וקיבל תמורת המכירה סדרת שיקים דחויים (להלן: השיקים הדחויים). את הטענה לפיה אין מקום להליכי המימוש מבססים המבקשים על העובדה שעל פי סיכום מיום 13.2.06 (שמצא ביטוי בלוח סילוקין מיום זה) בינם לבין מר מצרי, מנהל סניף הבנק בו התנהל החשבון, הושג בינם לבין המשיב הסדר, לפיו הנכסים לא ימומשו והמשיב יקבל על חשבון החוב את השיקים הדחויים (להלן: ההסדר). מדברי המבקשים עלה כי הוסכם במסגרת ההסדר שבנוסף לשיקים של צד ג' ישלמו לבנק 1,200 ש"ח לחודש, והם עשו כן באמצעות הוראת קבע. לאחר שנפרעו מספר שיקים מהשיקים הדחויים, הוחזרו שיקים בהעדר כיסוי. ברם, המשיב לא יידע את המבקשים על כך. משנודע הדבר למבקשים, פנו למנהל הסניף וסיכמו עמו כי החוב שנצבר יכוסה באמצעות שיקים שנתנו וימשיך לחול ההסדר, בו הוסיפו ועמדו (להלן: ההסדר המחודש). ואולם, לטענת המבקשים, אף כי אין פיגור בתשלומים והם קיימו את ההסדר, החליט המשיב להמשיך בהליכי מימוש הנכס ברח' זלדה המשוררת.

3.     המשיב טוען, כי סמכות בירור הטענה שהועלתה מסורה ליו"ר ההוצל"פ, מאחר שמדובר בטענת פרעתי, על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. לטענת המשיב, טענה זו אינה מוגבלת רק לטענות בדבר פרעון החוב הכספי, אלא כוללת כל טענה לפיה אין על החייב למלא אחר פסק הדין, כולו או חלקו, בהתבסס על עובדות וטענות שבאו לעולם לאחר מועד מתן פסק הדין או מועד החתימה על שטר המשכנתא. טענה זו הועלתה ע"י המשיב גם בבקשה אחרת, בש"א 5087/07, שהוגשה לבית המשפט לאחר התגובה לבקשה לצו זמני, ובה נתבקש בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מחוסר סמכות. התיק העיקרי וגם בקשת הסילוק על הסף אינם קבועים לפני, ובקרוב ייקבעו לפני שופט.

4.     לגופו של עניין, בתצהיר מנהל הסניף, שהוגש בתגובה לבקשה לצו מניעה, אין כל התייחסות לטענת ההסדר מיום 13.2.06. לא נאמר בו אם הסדר כזה הושג או קוים וגם אין התייחסות לטענת ההסדר המחודש. על פי תצהיר המשיב, הועברה למבקשים ב-6.11.06 טיוטת הסדר לחתימה, והם חמקו מלחתום עליו, ועל כן, אין הסדר עמם. בא-כח המשיב מטעים, כי המבקשים לא הציגו הסדר חתום בכתב.

5.     בתשובה לשאלה מדוע לא התייחס לעובדות שהועלו בתצהיר המבקש, ענה מנהל סניף הבנק ואמר "אני לא יכול להתייחס לתצהיר שאני לא יודע מאיפה הוא המציא את הדברים האלה". תשובה זו אינה מניחה את הדעת. תמוה מדוע לא הכחיש המנהל הסדר כזה, אם אמנם לא היה מעורב בדרך זו או אחרת בהשגתו. בנוסף, תומכת בגרסת המבקשים גם העובדה שמנהל הסניף אישר בחקירתו כי בחודש פברואר יצא לוח סילוקין חדש (עמ' 14) וניתנה הוראת קבע מטעם המבקשים בסך 1,200 ש"ח (עמ' 15). מחקירתו של מצרי גם עלה כי השיקים של צד ג' הופקדו בבנק, ואף נפרעו. מצרי סיפר כי השיקים הדחויים הופקדו בחשבון טלעמית, והוא לא שלל את העובדה שהם נפרעו (עמ' 16-17).

6.     בא-כח המשיב טוען, כי המבקשים לא העלו גרסה אחת בנוגע להסדר, וכי עלה מדברי המבקש עצמו כי הפרו את ההסדר. ברם, לא מצאתי מספר גרסאות בדברי המבקש. הוא חזר בעקביות על הטענה שביצע מה שסוכם בינו לבין מר מצרי. נהפוך הוא - גרסת מר מצרי השתנתה, ובסופו של דבר, אישר שנפגש עם המבקש בפברואר ושוחח עמו על ההסדר (עמ' 20, 21 לפרו'). לדבריו, התנה הסדר בקבלת סכומי כסף שישתחררו למבקש מביטוח מנהלים, אך המבקש לא חזר אליו בעניין זה. ברם, משום מה מר מצרי לא פרט עובדה זו בתצהירו. יתר על כן, בחקירתו קודם לכן אישר מצרי את ההסדר הנטען (עמ' 15-16, כך לשאלה "אז ב-2.06 על סמך שיקים דחויים שהיו בחשבון שהם שיקים של צד ג' נמסר לו להשלים בהוראת קבע 1200 ש"ח", ענה מצרי: "עד כאן נכון"). אוסיף, להשלמת התמונה, כי כשהמבקש נשאל "היום, כשאתה ואני מדברים יש לך הסדר עם הבנק", ענה: "אין לי שום הסדר". ואולם, ברור בעליל שכוונתו היתה לכך שיש מחלוקת בינו לבין המשיב, וכי לא חזר בו במלים אלו מגרסתו.

במצב דברים זה, לכאורה, גרסת המבקשים לא הופרכה, והיא אוצרת כח שיכנוע.

7.     אכן, בעדותו הבהיר המבקש, כי הסיכום האמור נעשה מול המזכירה של מנהל הסניף, ואולם, הוסיף כי היא "לא עשתה כלום על דעת עצמה. היא נכנסה למנהל ואמרה לי שמר עזרא אמר שאשלם 1,200 ש"ח בהוראת קבע ושבעוד שנה נפגש בקשר ליתר ההלוואה. אני ראיתי שהיא נכנסה למנהל ודיברה איתו" (עמ' 13). יתר על כן, מנהל הסניף מר מצרי אישר כי נפגש עם המבקש בחודש פברואר 2006, ודיבר עמו על הסדר (עמ' 20-21).

8.     משלא נשלל בראיות המשיב קיומו של ההסדר לו טענו המבקשים, נראה כי יש ביד המבקשים להצביע על זכות לכאורה מכח ההסדר, או למצער על שאלה רצינית הראויה לבירור, ודי בכך לצורך קבלת הסעד המבוקש (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (תשס"ג) 401; ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108). ויוטעם, מהבחינה המשפטית לא חלה על המבקשים חובה להגיע להסדר חדש, ולאבד זכויותיהם מכח ההסדר שהושג בפברואר, אותו קיימו לגרסתם. אשר לביטויו של ההסדר, יצוין, כי טענת המבקשים, לפיה ההסדר מצא ביטוי בלוח הסילוקין, שיצא באותו מועד, לא הופרכה, ומכל מקום, הסדר יכול להיכרת גם על דרך הסכמה בעל-פה, ללא מסמך בכתב.

9.     טענה נוספת שמעלה המשיב היא שהבקשה נגועה בשיהוי, כאשר כבר ב-27.8.06 נשלחה למבקשים התראה בטרם נקיטת הליכים והם התחמקו מהסדרת העניין. בסיכומי המשיב נאמר: "התחמקותם השיטתית של המבקשים מחתימה על הסדר מאז הועבר אליהם זה ביום 6.11.06 הסירה מהמשיב כל ספק בעניין זה". דא עקא, מסיכומים אלה גם עולה כי מאז קיבלו את האזהרה מההוצאה לפועל ב-28.1.07, החלו המבקשים בניהול התכתבות עם המשיב, תוך שהם טוענים לקיומו של הסדר קודם.
     אין מדובר, אפוא, בהתעלמות של המבקשים מהבעיה, גם אם לא פנו לבית המשפט.
     אוסיף, כי מעדות המבקש עלה כי התקשה להשיג קשר עם בא-כח המשיב, אף כי עשה מאמצים לעשות כן (פרו', עמ' 6). בנסיבות אלו, נראה, כי המשיב יכול היה לדעת ע"י בדיקת הגרסה שהעלה המבקש, כי עליו להזהר בכל הנוגע להמשך נקיטת ההליכים למימוש הבטוחה.

     לאור האמור, אני דוחה את טענת השיהוי.

9.     אעבור לנושא הסמכות. באי-כח הצדדים חלוקים לגבי פירושו של סעיף 19 לחוק ההוצל"פ, הקובע:
"חייב הטוען שמילא אחר פסק דין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין וכו'".

     יצוין גם, כי סעיף 18 לאותו חוק, שכותרתו "חיוב שדינו כפסק דין", משווה לעניין חוק ההוצל"פ בין פסק דין לבין משכנתא רשומה:
"משכנתאות רשומות על מקרקעין וכן החלטות, צווים, פסקי דין, יחולו עליהם הוראות חוק זה בשינויים המחויבים".

     השוואה זו יש בה כדי לסייע לענייננו, מאחר שדין טענות החייב המועלות לאחר פסק דין, מהיבט הסמכות, עולה לכאורה מסעיף 19 עצמו. אם ברור מסעיף 19 כי ראש ההוצל"פ מוסמך לדון בכל טענה של החייב המועלית לאחר פסק הדין, אז לכאורה גם בענייננו, מאחר שאין המבקשים תוקפים את תוקף המשכנתא, וטענותיהם נוגעות לתקופה שלאחר רישומה, הסמכות בעניינם מסורה לכאורה לראש ההוצל"פ. בא-כח המשיב טוען, כי דברי כב' השופט אוקון בע"א (י-ם) 4353/03 בנק ירושלים בע"מ נ' ליעד גורדון ואחר (תקדין), תומכים בפירוש כזה. כב' השופט אוקון כתב שם:
"יוצא שראש ההוצאה לפועל רשאי להיזקק לטענת פרעון רק מקום שהפרעון הנטען נעשה אחרי מועד פסק הדין או רישום המשכנתא. סמכותו של ראש ההוצאה לפועל מיוחדת לפעולות שביצע החייב לאחר מועד זה. ראש ההוצאה לפועל בוחן אם פעולות אלה פוטרות אותו מחובתו לפרוע את החיוב הפסוק או המובטח באמצעות המשכנתא" (ההדגשה הוספה).

     ברם, פסיקה אחרת, שאליה הפנתה באת-כח המבקשים, מבהירה שציר הזמן אינו השיקול היחיד שיש להביאו בחשבון. כך, ברע"א 102/00 קוזצ'י נ' בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ (תקדין), נאמר מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, כי עניינים מסוימים לא ידונו בגדר הדיון בטענת פרעתי, כגון:
"ויתור משתמע מצדו (הערה: של הבנק) על זכותו לפעול למימוש המשכנתא הנלמדת מהסכמתו לאיחוד התיקים ולגובה התשלום החודשי; טענת שיהוי מצד הבנק בהפעלת זכותו זו וחוסר תום לב בפתיחת הליכי המימוש נוכח היקפו של החוב בפיגור ... לא היה להן מקום בהליך שנוקט בטענת 'פרעתי', שהרי הן מטיבן נוגעות למערכת היחסים בין המבקשת כחייבת לבין הבנק כנותן ההלוואה וכבעל המשכנתא ומקומן להידון איננו בין כתלי ההוצאה לפועל אלא, אם בכלל, בבית המשפט המוסמך".

     באת-כח המבקשים הפנתה גם לבר"ע (מחוזי ת"א) 1061/02 שפט נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, שבו נאמר, מפי כב' השופטת י' שטופמן:
"אינני סבורה כי אף במשמעותה הרחבה של טענת 'פרעתי' נתונה לראש ההוצל"פ סמכות לדון בטענת המערערים, לפיה המשיבה פעלה בחוסר תום לב בכך שלא הציגה את השטרות שנמסרו לידיה לפרעון החוב ובכך הפעילה את ריבית הפיגורים בלא תנאי מקדמי".

     אפנה גם לרע"א 10053/04 עבדי ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, שבו כב' השופט א' רובינשטיין נקט עמדה מצמצמת לגבי סמכות ראש ההוצאה לפועל, בציינו חשש שבגדרו "ראש ההוצאה לפועל, שגם כיום מוטל עליו עומס תיקים רב, הופך לבית משפט לעניין 'טענת פרעתי' מורחבת' ונדון לקפאון שעה שהוא מברר תיקים שאינם בסמכותו ולא להם נועד".

     אני רואה לנכון להסתפק בהצגת פסיקה זו, כדי להראות למצער שניתן למצוא בפסיקה פנים לכאן ולכאן בשאלת היקף סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת "פרעתי". אני נוטה לדעה שטענה לה באת-כח המבקשים, מן הטעם שהשאלות שמעלות גרסת המבקשים מעלות לדיון נושאים משפטיים מורכבים שלכאורה אין מקום להטיל את בירורם על ראש ההוצל"פ. מדובר בבירור שאלת היווצרות הסכם חדש לעניין מימוש המשכנתא ואופן ביצועו (ולא רק שאלות הנוגעות לפעולות מספריות בחשבון), שבירורה יצריך שמיעת עדויות והכרעה בשאלות של עובדה ומשפט, שברגיל מתבררות בבתי המשפט. ואולם, מאחר שבנושא זה הוגשה בקשה מיוחדת שתידון ע"י השופט הדן בתיק העיקרי (כאמור לעיל), איני רואה מקום להעמיק בסוגיה זו ולמצות את הדיון בה, כאשר להכרעה בה יש, מעצם טיבה, השלכות רוחב משמעותיות המצדיקות הרחבת הדיון. ממילא החלטתי כאן תהא כפופה להחלטה באותה בקשה, שתהא ההחלטה המאוחרת והקובעת לגבי התנהלותו של התיק בבית משפט זה. אם בקשת המשיב בעניין הסילוק על הסף בשל חוסר סמכות תתקבל, ממילא הדיון בתביעה יסתיים וצו המניעה לא יעמוד יותר. מכל מקום, מקובל בפסיקה כי אף במצב של ספק לגבי הסמכות, מושיט בית המשפט את הסעד הזמני, בשל דחיפותו העקרונית.

     לאור האמור, אני נעתרת לבקשה ומורה על צו מניעה זמני כמבוקש עד להכרעה בתיק העיקרי.

     המשיב ישלם למבקשים הוצאות הבקשה (מיום הוצאתן) וכן שכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ההוצאה לפועל

  2. התראה הוצאה לפועל

  3. התנגדות להוצאה לפועל

  4. חוב עתידי בהוצאה לפועל

  5. גביית יתר בהוצאה לפועל

  6. תקנת השוק בהוצאה לפועל

  7. הקטנת קרן בהוצאה לפועל

  8. הפחתת צו חיוב בתשלומים

  9. מכסת חלב - הוצאה לפועל

  10. סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל

  11. סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל

  12. ערעור בזכות בהוצאה לפועל

  13. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 7 ג לחוק ההוצאה לפועל

  15. סעיף 44 לחוק ההוצאה לפועל

  16. ערעור על דחיית טענת פרעתי

  17. סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

  18. סעיף 47 לחוק ההוצאה לפועל

  19. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  20. אגרת צילום תיק הוצאה לפועל

  21. מימוש פסק דין בהוצאה לפועל

  22. הגדרת ''זוכה'' בהוצאה לפועל

  23. סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל

  24. מחיקת מסירת האזהרה בהוצל''פ

  25. תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל

  26. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  27. בזבזנות של חייב בהוצאה לפועל

  28. ביטול מכירת נכס בהוצאה לפועל

  29. בקשה להפסקת הליכי הוצאה לפועל

  30. ערעור על סגירת תיק ההוצאה לפועל

  31. תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל

  32. תקנות ההוצאה לפועל, תש''ם-1979

  33. עיכוב החלטה של ראש ההוצאה לפועל

  34. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  35. חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל

  36. הודעה על סיום הליכים בהוצאה לפועל

  37. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  38. ביטול צירוף חייב נוסף בתיק הוצל''פ

  39. תביעה בגין אי סגירת תיק הוצאה לפועל

  40. תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל

  41. חיוב קרוב משפחה של חייב בהוצאה לפועל

  42. ערעור בזכות על החלטת רשם ההוצאה לפועל

  43. אי ידיעה על קיומו של תיק הוצאה לפועל

  44. ביטול הצעה בהליכי מימוש בהוצאה לפועל

  45. סגירת תיק ההוצאה לפועל בגלל פטירת הזוכה

  46. ערעור שהתקבל על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  47. ערעור בגלגול שני על החלטת רשם ההוצל''פ

  48. סמכות ראש ההוצאה לפועל לאחר מתן פסק דין

  49. החלטת השם ללא תגובה של הזוכים בתיק ההוצל"פ

  50. ביטול אישור מכירה על ידי ראש ההוצאה לפועל

  51. הסכם שירותים משפטיים לגביית כספים בהוצל''פ

  52. פיצויים בגין הוצאות פתיחת תיק הוצאה לפועל

  53. מעצר שווא בהוצל''פ שגרם להחמרת בעיה רפואית

  54. ערעור על החלטת רשם לפיה סירב לפתוח תיק הוצל"פ

  55. בקשה לרשם ההוצאה לפועל לשנות את שם הזוכה בתיק

  56. רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להוסיף או להחסיר לפס"ד

  57. סמכות ראש ההוצאה לפועל לבדוק נכונות פסק דין

  58. טענה כי התשלום החודשי אשר הוא גבוה ביחס להכנסות

  59. ערעור על החלטה ראש ההוצאה לפועל בענייני משפחה

  60. פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין פסק דין שניתן בארה"ב

  61. תקנות ההוצאה לפועל (אגרה מיוחדת), התשנ''ה-1995

  62. בקשה להאריך את מועד פדיון הנכס בתיק ההוצאה לפועל

  63. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  64. צו ההוצאה לפועל (הפעלת מערכת מיכון),תשל"ח-1978

  65. דחיית הודעת התנגדות מטעם צד ג' בלשכת ההוצאה לפועל

  66. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסכמה לשלם את מלוא החוב

  67. ערעור על החלטה במסגרתה נתקבלה באופן חלקי טענת פרעתי

  68. ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת סגירת תיק

  69. סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק

  70. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ''ח-1968

  71. צו ההוצאה לפועל (סדרי פעולה בלשכה ממוכנת), תשל"ח-1978

  72. תקנות הוצאה לפועל של פסקי-דין נגד המדינה, תשל''ז-1976

  73. סמכות רשם הוצאה לפועל לשנות החלטה של רשם בלשכה בעיר אחרת

  74. לטענת המערערים, בקשתם בטענת "פרעתי" מעולם לא נדונה לגופה

  75. צירוף חייב בתיק הוצל"פ - הגשת תביעה אישית (עצמאית ונפרדת)

  76. טענה כי תיק ההוצאה לפועל לא היה צריך להיפתח במועד בו נפתח

  77. תקנות ההוצאה לפועל(גניזת תיקים) (הוראת שעה), התשנ''ו-1996

  78. ערעור על החלטת רשמת הוצל"פ לביטול מועד הפינוי של דירת מגורים

  79. האם חובה לזמן לחקירה לפני מתן צו חיוב בתשלומים בהוצאה לפועל ?

  80. ערעור על החלטת רשם על אישור מכר המקרקעין נשוא תיק ההוצאה לפועל

  81. צו ההוצאה לפועל (שימוש בטפסים נוספים בלשכה ממוכנת), התש"ן-1989

  82. פקיעת רישיון בגין אי תשלום אגרה או מחמת מגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל

  83. תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ''א-1981

  84. תקנות ההוצאה לפועל (גניזת תיקים וביעורם) (הוראת שעה), התש''ע-2010

  85. טעם שרשמת ההוצל"פ לא בחנה את מצבו הכלכלי, ולא התחשבה אף במצבו הרפואי

  86. תקנות ההוצאה לפועל (סילוק פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשמ''ח-1988

  87. תקנות ההוצאה לפועל (העברת פרטים ממערכת המיכון) (הוראת שעה), התשנ''ב-1992

  88. צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס"א-2001

  89. תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ''א-1991

  90. בערעור על החלטת רשם ההוצל"פ רשאי ביהמ"ש של ערכאת הערעור להדרש לטענות עובדתיות חדשות

  91. התניית ביטול ההגבלה על החידוש רישיון נהיגה בתיק ההוצאה לפועל בהפקדת מחצית סכום החוב

  92. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון