על מי מוטל נטל ההוכחה בהתנגדות לביצוע שטר ? האם ניתן להעביר את נטל הראיה ובאילו מקרים ? ##(1) הקדמה - התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה:## נטל ההוכחה בתביעה לביצוע שטר ביטחון מוטל על הנתבע, אשר עליו להוכיח כי הוא מילא אחר התנאים אשר שוללים את מימוש השטר. ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות לביצוע שטר, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. בית המשפט אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין. דלתות בית המשפט תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני בית המשפט, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש. הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש. העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך בית המשפט על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו בית המשפט וקבעו כי טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה. ##(2) העברת נטל הראיה על הצד השני:## כפי שפורט לעיל, על פי לפקודת השטרות חזקה על אוחז בשטר שהוא אוחז בו כשורה. מכאן שככלל , נטל ההוכחה בתביעה על פי עילה שטרית, מוטל על הנתבע לטעון לסתירת חזקה לכאורית זו. יחד עם זאת, סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [ נוסח חדש],מונה רשימת מקרים בהם מוחלפת חובת הראיה. " 29. (ב) כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר." ##(3) פסיקה בנושא התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה:## הפסיקה הוסיפה וקבעה, כי על הנתבע נטל ההוכחה גם באשר לגורם השני – כי התנאי לחבותו לא התקיים; מדיניות הפסיקה היא להעביר את כלל נטלי הראיה בתביעה שטרית לשכמו של הנתבע, כדי להעמיק את הפער בין העילה השטרית לבין העילה החוזית ( לרנר, עמ' 313). נטילת שטר לחיזוק התחייבות חוזית מלמדת שהצדדים התכוונו להעניק לתובע יתרונות שונים שלא היו לו על פי העילה החוזית, ומכאן הוטל נטל ההוכחה לגבי שטר מותנה או שטר לביטחון על הנתבע – מושך השטר. בית המשפט העליון עמד על עניין זה בע"א 526/88 בן אריה נ' סופר פ"ד מ"ה (1) 647 בעמ' 659, שם פסק: "...אף 'שטרי בטחון' בכלל 'שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על-ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. 'המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו' לפי סעיף 29(א)". הטעם לחזקה זו הוסבר בע"א 421/74 שגן נ' מדר, פ"ד כט(1) 445 (1974), מפי השופט קיסטר: "לו היה מקבל שטר בטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח את זכותו מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי נתינת שטר הביטחון הייתה מסוכלת... בכך, בין היתר, יתרונו של שטר הביטחון על פני זכות חוזית רגילה: יש בו כדי להקל על הנטל הראייתי הרובץ על הנפרע, למקרה ויפרוץ סכסוך בין המושך לנפרע בעקבות הפרת עסקת היסוד על-ידי המושך". הלכה זו חזרה ונשנתה בפסקי דין רבים. כך למשל, קבע בית המשפט בע"א 358/80 (עליון) קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פ"ד ל"ז (3) 830, (11.9.83), בעמ' 833-834: "בהיותו "אוחז" השטר עומדת למשיב גם חזקה לכאורה נוספת, והיא, שהתנאי, שהתלווה למסירה, נתקיים, ועל-כן הוא רשאי לממש את השטר. הנטל לסתור חזקה זו רובץ על המערער". יפים בהקשר זה גם דבריו של השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 333/63 שמולוביץ נ' "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה, שותפות מוגבלת, פ"ד יח(1) 550, 553: 'אין כל יסוד לטענת בא-כוח המערער כי על המשיבה היה להוכיח את הפרת החוזה על-ידי המערער ואת נזקה, כדי לזכות בסכום השטרות. עילת התביעה לא היתה הפרת חוזה, אלא התחייבות המערער על-ידי שטרות, ואף ,שטרי בטחון' בכלל ,שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו....". ##(4) סיכום - התנגדות לביצוע שטר נטל ההוכחה:## נטל ההוכחה בתביעה שטרית הוא על מושך השיק, אשר הגיש את ההתנגדות לביצוע שטר, חזקה על מושך השיק שהתכוון להתחייב בו. ברע"א 6553/97 חגי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ בעמוד 355 נקבע כי: "לאוחז בשיקים עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש], ובאופן רגיל על המושך לסתור חזקה זו. לא כך כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29 (ב) , שאז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, הוא על האוחז ..." אם הצדדים חלוקים בשאלה, אם שטר נעשה לפירעון או שהוא שטר ביטחון, בו מכחיש המבקש כי מדובר בשיק ביטחון, על הנתבע לשכנע את בית המשפט בנכונות גרסתו שהשטר נמשך לביטחון. (ראו ספרו של שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה, עמ' 313). על מושך השיק נטל ההוכחה ליתן הסברים מדוע אין עליו חובה לשלם השיק. קל וחומר, כאשר אוחז השיק הינו צד שלישי. אין מקום להכפשת שמו של התובע וזאת בלי בסיס ראייתי ו/או עובדתי. ##(5) להלן החלטה בנושא נטל ההוכחה בהתנגדות לביצוע שטר:## החלטה התנגדות לביצוע שטר. כללי 1. המשיבה הגישה לביצוע 35 שקים בסך כולל (קרן) של 285,120 ₪ (להלן : "השקים"). המבקשת 1 נדרשת לפרוע את השקים בתוקף חתימתה כמושכת השקים. המבקש 2 נדרש לפרוע את השקים מתוקף כתב ערבות אישית בחתימתו מיום 10.2.03. טענות המבקשים 2. בין המשיבה לבין המבקשת 1 נכרת הסכם להסדר כל חובותיה של המבקשת למשיבה, רבות השקים נשוא תיק הוצל"פ זה - נספח א' לתצהיר המבקשים (מטעמי נוחות, יקרא להלן: "ההסכם", מבלי שיהא בכך משום נקיטת עמדה לגבי מהותו ותוקפו). המבקשים טוענים כי ההסכם נכרת ואף שולם למשיבה סכום משמעותי - 100,000 ₪. המבקשים טוענים כי נוכח כריתת ההסכם, המבקשת 1 אינה חבה בפרעון השקים וכי ערבותו של המבקש 2 פקעה. המסגרת המשפטית 3. ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. בית המשפט אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין. דלתות בית המשפט תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני בית המשפט, לרבות במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש. הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א 1253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים פד"י מה (3) 585. 4. העובדה כי בשלב זה של הדיון מסתמך בית המשפט על תצהירו של המבקש, בלא לבחון את טיב הראיות, מחייבת הנחת תשתית עובדתית מפורטת בתצהיר. מטעם זה חזרו בית המשפט וקבעו כי טענה הנטענת בתצהיר, על דרך הסתם, וללא פירוט מספיק, אינה מזכה את המבקש באפשרות להתגונן בגינה (ראה: ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שישית, עמ' 92 והאסמכתאות שם). דיון ומסקנות 5. אין חולק כי השקים חוללו באי פרעון וכי מחובתה של המבקשת היה לשלם את תמורתם למשיבה. לטענת המבקשים הושג בין הצדדים הסכם, חלקו בכתב וחלקו בע"פ, לפיו חובה של המבקשת אל המשיבה, חוב שכנגדו נמסרו השקים, יפרע ע"י מילוי התחייבויות שפורטו בהסכם. בהסכם נקבעו הוראות למקרה שהמבקשת לא תעמוד בהתחייבויותיה. המבקשים טוענים כי המבקשת החלה בביצוע ההסכם ואף שילמה למשיבה 100 אלף ₪, אולם המשיבה התנערה מעובדת כריתת ההסכם ומתוקפו. 6. על מנת שתתקבל התנגדות המבקשים, עליהם להראות כי נכרת בין הצדדים הסכם, אשר איין את השיקים באופן שהם פטורים מפרעונם. בשלב זה של הדיון , לא מחוייבים המבקשים להוכיח את טענתם ואף אין לבחון את השאלה כיצד יעלה בידם להוכיח את טענתם , ואולם מחובתם להניח תשתית עובדתית מספקת אשר יהא בה כדי לבסס את טענתם . בכלל זאת, על המבקשים לפרט את נסיבות כריתת ההסכם ולהצביע על האפשרות הממשית לביצועו . אין די בטענה ערטילאית בדבר כריתת הסכם, אלא יש לפרט את העובדות המלמדות על גיבושו של ההסכם ועל היכולת המעשית לבצעו. 7. בחינת הבקשה מעלה כי אין היא עומדת בדרישת הפירוט ובנוסף מתגלים בה קשיים ובקיעים . מטעם המבקשים הצהיר מר יוסף שוכמכר, אשר נחקר על תצהירו . מר שוכמכר העיד כי נפגש עם מנהל המשיבה מס' פעמים וכי לאחר ניהול מו"מ הושגה הסכמה שחלקה הועלה על הכתב כפי שבא לידי ביטוי בהסכם אשר צורף כנספח א' לתצהירו. עוד העיד מר שוכמכר כי בנוסף להסכמה שבכתב סוכם על תשלום 100 אלף ₪ מזומן, כאשר שתי ההסכמות , זו שבע"פ וזו שבכתב היו בגדר מיקשה אחת - הסכם אחד. לטענתו של מר שוכמכר, לאחר קבלת התשלום, הודיעה המשיבה כי אינה מוכנה לחתום על ההסכם מאחר שעל רכוש החברה הוטלו עיקולים על ידי נושים נוספים. 8. עיון בנספח א' לתצהיר מעלה כי ההסכם הנטען ע"י המבקשים אינו חתום ע"י המשיבה , ולא מצויין בו תאריך חתימתו. העדרה של חתימת המשיבה מן ההסכם , אינו מתיישב עם גירסת המבקשים בדבר גיבוש ההסכם. בהקשר זה ראוי לציין כי גם הסכמים בע"פ הינם בגדר הסכמים ובלבד שהתקיימו בהם היסודות הנדרשים של הצעה וקיבול תוך גמירות דעת. אין אלה פני הדברים בעניינינו. עצם העלאת נוסח ההסכם על הכתב, מלמדת כי לא היתה גמירות דעת מטעם הצדדים לגיבוש ההסכם בע"פ , באופן שייתר את הצורך לחתום על הסכם בכתב. משנערך ההסכם , הרי חתימת הצדדים עליו היא אשר מצביעה על גמירות הדעת באשר לכלל התנאים שסוכמו בין הצדדים. לאור האמור, העדר חתימתה של המשיבה על ההסכם מערערת את טענת המבקשים בדבר כריתת ההסכם. 9. בהנחה שנכרת הסכם בין הצדדים המבקשת לא הראתה כי מילאה את התחייבויותיה על פיו. כך נמנעה המבקשת מלשלם סך של 50 אלף ₪ אשר היו אמורים להיות משולמים למשיבה עד 1/2/06. בתשובה לשאלה בעניין זה טען מר שוכמכר כי התשלום לא בוצע לאור עמדת המשיבה אשר טענה כי ההסכם לא רלוונטי (עמ' 3-4 לפרוטוקול) . עוד הוברר בחקירה נגדית כי המבקשת לא קיימה חלקים אופרטיביים נוספים בהסכם. כך למשל בקשר עם מכונת החישוקים (סע' 2.1 להסכם) ובקשר עם המלגזה (סע' 2.3 - 2.4 להסכם). כן הסתבר, כי נכון להיום המבקשת אינה מסוגלת לקיים את ההתחייבויות שבהסכם . לעניין זה , טוען ב"כ המבקשים כי המועד הרלוונטי הינו מועד כריתת ההסכם ולהעדר האפשרות ליישום ההסכם בעיתוי הנוכחי, אין כל משמעות. 10. לאור טענת המבקשים כי ההסכם הפקיע את השקים , מחובתם היה להראות כי במועד כריתתו , ניתן היה לבצעו . אין די בטענה כללית בדבר קיומו של הסכם , בלא שקיימת אפשרות מעשית להוציאו אל הפועל ולקיים את ההתחייבויות הכלולות בו. המבקשת לא הצביעה על יכולת מעשית לקיים את התחייבויותיה והינה תולה יהבה בסירובה של המשיבה לראות בהסכם משום הסכם תקף ומחייב . נתתי דעתי לטענת מר שוכמכר לפיה באותה עת לא הוטל כל עיקול על איזה נכסי המבקשת ( סעיפים 12-9 לתצהירו) ואולם לא מצאתי כי אמירה כללית זו הינה מספקת. טיעון זה של המבקשים , אשר הועלה על דרך הסתם בלא ציון פרטים ומועדים אין די בו על מנת לעמוד בנטל המוטל עליהם, אף במידה המצומצמת הנדרשת בשלב זה של הדיון. יתר על כן, לעניין המלגזה הוברר בחקירה הנגדית, כי בניגוד להתחייבות המבקשת לשעבדה לטובת המשיבה, הרי זו שועבדה קודם לכן לטובת בנק מזרחי. בכך יש כדי להצביע על העדר אפשרות מעשית לביצוע כל ההתחייבויות שבהסכם. מר שוכמכר לא ציין מהו המועד שבו העלתה המשיבה את טענתה כי ההסכם אינו תקף, ולא הראה כי ביטול ההסכם (ככל שבוטל ע"י המשיבה) היה שלא כדין. 11. זאת ועוד, המבקשת לא הראתה כי על אף עמדת המשיבה, לפיה ההסכם אינו תקף, עמדה היא על זכותה לקיימו הלכה למעשה. טענת המבקשת לפיה הודיעה כי הינה רואה את ההסכם כתקף, אינה מספקת בלא שנלוותה להודעה זו פעולה ממשית. 12. בניסיון לבסס את הטענה כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב , טוענים המבקשים כי ההסכם כלל גם תשלום 100 אלף ₪ במזומן וכי רכיב זה של ההסכם , בוצע. אכן, אין מחלוקת כי שולם למשיבה סך של 100 אלף ₪ ואולם סכום זה אינו מאוזכר כלל בהסכם ואינו מוצא בו את ביטויו. אף בהתחשב בטיב ההליך ובאפשרות להעלות במסגרתו טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, הרי על פני הדברים קיים קושי בטענת המבקשים. לאור האמור, אין בעצם התשלום כדי לאשש את גרסת המבקשת לפיה החלה בביצוע ההסכם. 13. מן המקובץ עולה, כי ניתן היה לדחות את הבקשה ואולם בשים לב להכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית , ועל מנת שלא למנוע מן המבקשים את יומם בבית המשפט, תתקבל ההתנגדות בכפוף להפקדה כספית. בנסיבות העניין, יועמד סכום ההפקדה על סך 50,000 ש"ח, כאשר המועד להפקדתו יהיה בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין הימים). סוף דבר 14. בכפוף להפקדת 50,000 ש"ח במועד - תתקבל ההתנגדות והתצהיר ישמש כתב הגנה . בהעדר הפקדה - תדחה ההתנגדות . הוצאות בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ יהיו בהתאם לתוצאות בסיום ההליך ובהתאם להחלטה שיפוטית. על מנת לוודא את ביצוע ההפקדה יקבע התיק לתזכורת פנימית 6/9/06.שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטרנטל ההוכחה