רשימת העניינים היכולים להתברר על דרך של המרצת פתיחה איננה סגורה. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו תוך שימת דגש על השאלה אם הדיון בדרך מקוצרת זו יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם. עם זאת, על דרך הכלל, ייעשה שימוש בהליך של המרצת פתיחה כאשר השאלות העובדתיות פשוטות והמחלוקת אינה מסובכת או כאשר השאלה היא שאלה משפטית שאינה נדרשת לראיות. השיקולים המנחים את בית המשפט בהגבלת השימוש בהמרצת פתיחה הינם: האם יתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהיעדר כתבי טענות ? האם יקופח אחד מבעלי הדין, במיוחד הנתבע, עקב ההגבלה המוטלת על העדת עדים והצורך במתן היתר לכך? להלן החלטה בנושא מתי ניתן להגיש המרצת פתיחה: החלטה 1. בתובענה שבפני מתבקש ביהמ"ש ליתן צו עשה לאכיפת מכר של שתי דירות הנמצאות בבעלות המשיבים 1-2, מכוח זכרון דברים עליו חתמו הם והנמצא בידי המשיב 3. העתירה המופנית כנגד המשיב 3 היא למתן צו עשה המורה לו למסור לידי המבקש העתק זכרון הדברים המצוי בידיו. 2. עם הגשת התובענה הגיש המבקש צו מניעה זמני וצו עשה זמני (במסגרת בש"א 11945/07) בה עתר כנגד המשיבים 1-2, כי ימנעו מלעשות כל דיספוזיציות בדירות נשוא התובענה ולחיובו של המשיב 3 להמציא לידיו את העתק זכרון הדברים עליו נסמכת עתירת המבקש, והמצוי בידיו. 3. המשיבים 1-2 הגישו תשובתם לבקשה זו ביום 5.7.07. המשיב 3 הגיש את תשובתו לבקשה ביום 15.7.07. תשובה מטעם המבקש לתשובת המשיבים 1-2 הוגשה ביום 15.7.07. ביום 16.7.07 הורה סגן הנשיא, כב' השופט י.זפט, מכוח סמכותו על פי תקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, על הקדמת הדיון בתובענה במקום דיון במעמד הצדדים בסעד הזמני וכי הדיון יקבע בפניי. ביום 17.7.07 הוריתי על קיום קדם משפט בתובענה ביום 3.9.07. 4. א. בפתח ישיבת יום 3.9.07 הסכים ב"כ המבקש למחיקת המשיב 3, לאחר שהאחרון הצהיר, כי המסמכים המבוקשים ממנו אינם בידיו וכי הם נמסרו למשיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") ואף צורפו על ידם לכתב תשובתם לבקשה לצו מניעה זמני (כנספחים א'1 - א'2 ). ב. בהמשך אותה ישיבה הועלתה על ידי בית המשפט שאלת ההתאמה של התובענה להתברר בדרך של המרצת פתיחה. ב"כ המשיבים חולק על עמדת ב"כ המבקשת, כי הליך של המרצת פתיחה הוא ההליך הראוי לבירור המחלוקות בין הצדדים וסבור כי יש להעביר את התובענה לפסים של תביעה רגילה. מכאן הצורך במתן החלטה. דיון 5. רשימת העניינים היכולים להתברר על דרך של המרצת פתיחה איננה סגורה. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו תוך שימת דגש על השאלה אם הדיון בדרך מקוצרת זו יעשה צדק עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם (ראו - ע"א 206/79 ריטברג נ' ניסים, פד"י לד (3) 314, 320; ע"א 2106/91 מזור נ' וחידי ואח', פד"י מז (5) 788). עם זאת, על דרך הכלל, ייעשה שימוש בהליך של המרצת פתיחה כאשר השאלות העובדתיות פשוטות והמחלוקת אינה מסובכת או כאשר השאלה היא שאלה משפטית שאינה נדרשת לראיות (ראו ד"ר א. וינוגרד תקנות סדרי הדין, עמ' 387; ע"א 66/91 בידרמן חברה לביטוח בע"מ נ' י.ד. מטר בע"מ, פד"י מו (5) 397, 408). לפיכך, השיקולים המנחים את בית המשפט בהגבלת השימוש בהמרצת פתיחה הינם: האם יתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהיעדר כתבי טענות? האם יקופח אחד מבעלי הדין, במיוחד הנתבע, עקב ההגבלה המוטלת על העדת עדים והצורך במתן היתר לכך? כב' הנשיא גורן אשר עמד השיקולים הנ"ל בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (הוצאת סיגא) היטיב לתאר את מאפייניה המיוחדים של המרצת הפתיחה ונקט בלשון ציורית משהו בתיאורו זה: "יש המדמים את ההליך (של המרצת פתיחה ש.ש.) לקופה המיוחדת המוצבת במרכולים והמיועדת לרכישת פריטים בודדים. כל המתחייב כלפי הנהלת המרכול כי הרכישה היא קצרה ובלתי מסובכת, זוכה בתמורה לשירות מהיר ונפרד מזה של הלקוחות האחרים, בעלי העגלות העמוסות לעייפה. כך גם בהמרצת פתיחה: מי שמנסח את עניינו בקצרה ומבסס את תביעתו, בד"כ על מצהיר אחד, אין שום סיבה שבירור עניינו ימתין עם התיקים עבי הכרס, מרובי העדים והראיות, הממתינים לבירור. השופט הדן בסוג זה של תביעות בודק בקדם המשפט, בין ביוזמתו ובין ביוזמת המשיב, אם אכן מתאים הדיון להליך בדרך של המרצת פתיחה... לביהמ"ש הדן בהמרצת פתיחה שק"ד שלא לדון בהליך זה גם אם מדובר בעניין מסוג העניינים להכלל בו". (שם, עמ' 357)ו 6. ולענייננו אנו - בשל פגרת בתי המשפט, טרם חלף המועד להגשת תשובה מטעם המשיבים להמרצת הפתיחה ומכאן שמכלול הפלוגתאות בין הצדדים טרם הובהרו. יחד עם זאת, מתגובתם לבקשה לצו המניעה ( שעפ"י הודעת המשיבים מיום 29.8.07 בקשו הם, כי יראו אותה כתגובה להמרצה לצורך ישיבת קדה"מ שהתקיימה) ומבירור חלקי של הפלוגתאות בין הצדדים, שנעשה במהלך ישיבת קדה"מ , עולה כי התובענה לא רק שאינה פשוטה לאור השאלות המשפטיות שמעוררת היא אלא שרצופה היא טענות עובדתיות מורכבות עליהם חלוקים הצדדים ואלו אינן מתאימות לבירור בדרך של המרצת פתיחה. השאלות המשפטיות שמעלה המרצת הפתיחה הינן מורכבות ונוגעות בין השאר לשאלה אם ראוי כי ביהמ"ש יתן סעד של אכיפה לזכרונות הדברים עליהם סומך המבקש את עתירתו (זה המקום לציין כי בהמרצת הפתיחה התייחסות המבקש היתה ל"זכרון דברים" ורק בהמשך הסתבר כי קיימים שני זכרונות דברים - אחד לכל דירה) לאור העובדה ,אשר למרבה הפלא דווקא עליה אין חולק, כי אלו נערכו מתוך מטרה להונות את שלטונות המס וצוינו בהם סכומים נמוכים יותר מן הסכומים אותם היה אמור המבקש לשלם בגין הדירות נשוא התובענה. עוד שאלה משפטית, היא האם אותם זכרונות דברים ממלאים אחר דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 וזאת לאור העדר מספר פרטים חיוניים בהם- זהות הצד הרוכש (אין בזכרונות הדברים כל זכר לשמו או לחתימתו של המבקש), מחיר העסקה הנכון אינו מופיע בזכרונות הדברים (כאמור חלק מתמורת המכר צריכה היתה להיות משולמת ב"שחור" תוך הונאה של רשויות המס), מועדי התשלום אינם מלאים, זכרונות הדברים אינם נושאים תאריך וכן אינם נושאים חתימה של המבקש. כאמור לעיל מלבד היות התובענה מעוררת מספר שאלות משפטיות , אשר מורכבות ככל שיהיו ראויות הן לכשעצמן להתברר במסגרת המרצת פתיחה (וכך אף הבהרתי לצדדים במהלך ישיבת קדה"מ , הגם שהדברים לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול) מעוררת התובענה מחלוקות עובדתיות רבות בין הצדדים, אשר יצריכו הכרעות חקירות והכרעות עובדתיות רבות. כך לדוגמא, מתגובת המשיבים עולה כי הם חולקים על טענת המבקש כי נחתם בינם לבינו הסכם מחייב. ברי, כי העובדה כי זכרונות הדברים עליך סומך המבקש את עתירתו לאכיפתם נעדרים פרטים רבים (שפורטו לעיל) לרבות חתימת המבקש (או את שמו או פרטים מזהים אחרים שלו) תומכים בטענת המשיבים כי אלו נערכו בהעדר גמירת דעת ונעדרי מסוימות ובירור סוגיות אלו טעון חקירות הצדדים ועדים נוספים - על מנת להתחקות אחר אומד דעת הצדדים. המשיבים אף טוענים כי אף אם זכרונות הדברים עולים כדי הסכם מחייב, אזי הפר אותם המבקש משלא שילם את התשלום הראשוני בס"ד של 50,000$ במועד חתימת זיכרונות הדברים כפי שהתחייב לעשות (כעולה מתוך זכרון הדברים שבידי המבקש עצמו) ואילו המבקש טוען מנגד כי המשיבים 1-2 נתנו לו ארכה לשם הפקדת הס"ך הנ"ל. שאלה עובדתית נוספת שמעוררים המשיבים (ס' 29 לתשובתם לבקשה לצו מניעה) היא האם חובת התשלום הראשוני במועד היתה בגדר "תנאי מתלה" לכניסת ההסכם (אם נכרת) לתוקף אם לאו. שאלה עובדתית זו יכולה להתברר רק תוך התחקות אחר אומד דעת הצדדים. בתשובת המבקש לתשובת המשיבים לבקשה לצו מניעה מעלה המבקש טענה שבעובדה נוספת ולפיה המשיבים 1-2 נמנעו מלהשלים את העסקה לאור חרטה של המשיבה 2. המבקש מביא לתמיכה בטענתו זו תמליל שיחה (צורף כנספח ב') שהוקלטה לטענתו בינו לבין המשיב 1 וכן שניים נוספים (שזהותם לא ברורה מהתמליל). הגרסאות העובדתיות השונות בין הצדדים, באשר להשתלשלות העניינים, הן מן התקופה שקדמה לעריכת זכרונות הדברים והן לאחר מכן, העובדה כי זכרונות הדברים נעדרים פרטים רבים, העובדה כי גם אם יוכרע כי זכרונות הדברים הינם בגדר חוזה מחייב אזי מתעוררות שאלות עובדתיות הנוגעות לפרשנותם של אלו ולשאלה אם הם הופרו ועל ידי מי - כל אלו מצריכות בוודאי חקירות משמעותיות של כל הצדדים לתובענה וכן של עדים נוספים ועל כן אין זה ראוי להתיר ניהול התובענה בדרך של המרצת פתיחה. יתר על כן, בירור מהיר מבחינה עובדתית היה פוגע בראש ובראשונה במבקש אשר ספק אם היה עולה בידו להוכיח את טענותיו ללא חקירה של עדים מלבד המשיבים עצמם ובעניין זה נאמר כבר כי "בירור התובענה בדרך של המרצת פתיחה, אין בו דיון מתאים לעניין הנדון, שלמען עשיית צדק בו יש צורך לשמוע עדים בנוסף לחקירת המצהירים".( ע"א 6/79 ניב נ' משלי , פ"ד ל"ד(2), 53). סוף דבר 7. א. אני מורה על העברת התובענה לדיון בפסים של תובענה רגילה, זאת בהתאם לתקנה 258 לתקנות. ב. על הצדדים להגיש כתבי טענות. כתב תביעה יוגש תוך 30 יום מהיום. כתב ההגנה יוגש בהתאם לתקנות. ג. המזכירות תעביר את התיק למחלקה האזרחית לקביעת דיון לכשיוגשו כתב התביעה וכתב ההגנה כאמור לעיל. ד. מאחר וטרם הוגש ע"י המשיבים כתב תשובה לתובענה, איני מוצא לנכון לעשות צו להוצאות. המרצת פתיחהשאלות משפטיות