מימוש ערבות ללא התראה

ניתן צ'ק ביטחון להבטחת ביצוע חוזה שכירות.

נטען כי המשכיר מעולם לא פנה ולא הודיעו על הפרת חוזה השכירות על ידי השוכרת.

בית המשפט פסק כי עפ"י סעיף 26(א) לחוק הערבות תשכ"ז - 1967, במקרה של אי מתן הודעה על הפרה, אין פטור גורף אלא כדי הנזק שנגרם לערב בשל אי הודעה במועד הקבוע בחוק.

כך, שגם אילו הייתה בענייננו תחולה לסעיף 26 (ואין כך הדבר) , לא היה בכך כדי להצדיק את קבלת ההתנגדות בטענה זו.


להלן החלטה בנושא מימוש ערבות ללא התראה:

החלטה

התנגדות לביצוע שטר.

כללי
1.      המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב בחתימת החייבת העיקרית (אשר עשתה את השטר) ובערבות שתי ערבות, ביניהן המבקשת.

סכום השטר הוא: 35,000 ₪ ואולם תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"ס 20,000 ₪. במועד הגשת ההתנגדות עמדה יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל ע"ס 30,587 ₪.

תמצית טענות המבקשת
2.     שטר החוב ניתן להבטחת ביצוע חוזה שכירות בין המשיבה לבין החייבת העיקרית.

מעולם לא פנו למבקשת ולא הודיעו לה על הפרת חוזה השכירות על ידי החייבת העיקרית - השוכרת.

הפניה למבקשת הינה מוקדמת שכן על המשיבה היה לפנות תחילה לחייבת העיקרית.

המבקשת הינה אחד משני ערבים מוגנים ולכן המשיבה הייתה רשאית לפנות לערבות רק לאחר מיצוי ההליכים כנגד החייבת העיקרית.

המשיבה פועלת בחוסר תום לב כאשר היא תובעת מהמבקשת את מלוא החוב.

ב"כ המשיבה ויתר על חקירה נגדית והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון ומסקנות
ערב יחיד - ערב מוגן
3.     בסיכומיה, זנחה המבקשת את הטענה בדבר היותה ערבה יחידה ו/או מוגנת. מטעם זה כשלעצמו, אין להיזקק לטענה זו. יצוין, כי לא בכדי נזנחה הטענה שכן לא היה לה מקום מלכתחילה.

על מנת שערב יזכה למעמד של "ערב יחיד" או "ערב מוגן" על שני הצדדים להתקשרות לעמוד בהגדרות כפי שנקבעו בפרק ב' לחוק הערבות תשכ"ז - 1967 (להלן:"החוק"). אין די בכך שהמבקשת תענה על הגדרת "ערב יחיד" או "ערב מוגן", אלא יש צורך שגם המשיבה תענה על הגדרת "נושה".

"נושה" הינו "מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל" (סעיף 19 לחוק). המבקשת לא טענה, כי המשיבה עונה על הגדרה זו, ואף לגרסתה, לא ניתן השטר בגדר עסקת הלוואה כי אם להבטחת ביצוע הסכם שכירות.

אשר על כן, אין המבקשת נהנית מההגנות המיוחדות להן זכאי "ערב יחיד" וממילא לא להגנות "ערב מוגן", ובכלל זאת אינה זכאית לטעון טענת מיצוי הליכים כנגד החייבת העיקרית, כמו גם טענה בדבר חלוקת החיוב בין הערבים בחלקים שווים.

דרישה מהחייב תחילה
4.     הגם שהמבקשת אינה ערבה יחידה או מוגנת, זכאית היא להינות מהגנת סעיף 8 לחוק הערבות הקובע כי:
"הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו...".
(חוק הערבות, תשכ"ז - 1967 - רבדים- מאגר נבו)

בסעיף מפורטים חריגים אשר לא נטען כי הם רלבנטיים לענייננו.

מכאן, שבאופן עקרוני, רשאית המבקשת להעלות טענה כי לא הייתה דרישה מוקדמת לחייבת העיקרית. אלא שבפני המבקשת עומדות משוכות השוללות את הגנתה.

ההתנגדות איננה עומדת בדרישת הפירוט המתחייבת בהליך זה. תצהיר המבקשת לוקה בחוסר פירוט מינמלי ולמעט אמירה סתמית וכללית לא נכללו בו פרטים רלבנטיים.

ההלכה הפסוקה קובעת, כי על הטוען להגנה תחת פרק זה להראות מניין לו מה שהוא טוען, ובמה דברים אמורים. (בר"ע (ת"א) 2410/02 עופר כהן נ' טפחות בנק למשכנתאות בע"מ - מאגר נבו). המבקשת לא עמדה בדרישה האמורה ועל כן דין טענתה להדחות.

5.     זאת ועוד. בהבדל מההגנה העומדת לערב מוגן בדמות חובת מיצוי ההליכים נגד החייב העיקרי (סעיף 27 לחוק), הרי לגבי ערב שאינו מוגן, די בהפנית דרישה בלא שהסעיף מגדיר את טיבה של אותה דרישה. משמע, אין הכרח בהגשת תביעה, לא כל שכן בנקיטת הליכים נגד החייב העיקרית. די בכך שבעת דהפניה לערב, הייתה גם פניה קודמת לחייב העיקרי, בכדי להכשיר את הדרישה מהערב.

בענייננו נפתח תיק ההוצאה לפועל הן כנגד החייבת העיקרית והן כנגד המבקשת - הערבה. פתיחת תיק ההוצאה לפועל, מהווה דרישה מספקת. לכאורה, העובדה כי הדרישה נשלחה במקביל הן לחייבת והן לערבה, אינה מאיינת את עצם משלוח הדרישה לחייבת העיקרית, אלא יש בכך כדי להכשיר את האפשרות לפנות אל הערבה.
במקרה הנדון אינני נזקקת לקבוע מסמרות בסוגיה זו מחמת קיומם של טעמים אחרים לדחיית הטענה. מעבר לחוסר הפירוט, כאמור לעיל, הרי בעיתוי הנוכחי, כאשר ממילא חלפו חודשים מאז משלוח הדרישה לחייבת העיקרית והחוב לא נפרע על ידה, נסללה הדרך לגביית החוב מהמבקשת בתוקף ערבותה. על כן הטענה נדחית.

העדר התראה מוקדמת
6.     בתצהירה, טענה המבקשת כי מעולם לא הודיעו לה על הפרת חוזה השכירות.

בהקשר זה, הוסיפה המבקשת בסיכומיה, טענות עובדתיות חדשות. המבקשת טוענת כי היה בידי המשיבה מספר הטלפון הנייד שלה וניתן היה להתקשר עימה. עוד טוענת המבקשת, כי לא חלה עליה חובה לעדכן את המשיבה בפרטי כתובתה החדשה.

הגם שטענות ספציפיות אלה לא הועלו בתצהיר, ולא היה מקום להעלותן לראשונה בסיכומים, הרי מאחר שהמבקשת טענה בתצהיר כי לא נעשתה אליה כל פניה, קודם לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, אבחן את הטענה כפי שהועלתה על ידי המבקשת בתצהירה.

מאחר שהמבקשת לא נחקרה על תצהירה לא נסתרה טענתה, כי לא קיבלה הודעה מהמשיבה בדבר הפרת חוזה השכירות. במאמר מוסגר יצוין, כי בהליך הנוכחי, אין מקום לבחון את השאלה האם היה מחובתה של המבקשת לעדכן את המשיבה בשינוי כתובתה, אם לאו.
הנחת הבסיס בשלב זה של הדיון, היא, כי המבקשת לא קיבלה התראה קודם לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

טענה זו הייתה טענת הגנה טובה, אילו הייתה המבקשת ערבה יחידה, שכן סעיף 26 לחוק מקנה הגנה לערב יחיד שלא קיבל "הודעה על אי קיום", ואולם כפי שפורט לעיל, המבקשת אינה בגדר "ערב יחיד" ועל כן אין רלבנטיות לסעיף 26 לחוק.

7.     לגבי ערב שאינו ערב יחיד ניתן להחיל חובת "הודעה על אי קיום", מכוח עיקרון תום הלב. ברם, גם בכך אין כדי לסייע למבקשת. בנסיבות המקרה הנדון, אף בהנחה שלא ניתנה למבקשת התראה מוקדמת בדבר הפרת ההסכם ע"י החייבת העיקרית, עדיין אין בכך כדי לפטור אותה מהתחייבותה כערבה.

המבקשת קיבלה אזהרה מלשכת ההוצל"פ על פתיחת תיק הוצל"פ נגדה. משלוח האזהרה הוא המהווה את ההתראה הנדרשת. די במשלוח האזהרה על מנת למלא אחר הצורך במתן התראה בדבר הפרת הסכם השכירות ולאור האמור אין מקום לטענת המבקשת בעניין היעדר ההתראה המוקדמת ולכל היותר זכאית המבקשת לטעון, כי אינה מחויבת בתשלום ההוצאות ושכר הטרחה הכרוכים בפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

8.     זאת ועוד. המבקשת לא טענה כי נגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מכך שההתראה לא ניתנה לה קודם לפתיחת תיק ההוצאה לפועל.

עפ"י סעיף 26(א) לחוק, במקרה של אי מתן הודעה על הפרה, אין פטור גורף אלא כדי הנזק שנגרם לערב בשל אי הודעה במועד הקבוע בחוק. כך, שגם אילו הייתה בענייננו תחולה לסעיף 26 (ואין כך הדבר) , לא היה בכך כדי להצדיק את קבלת ההתנגדות בטענה זו.

היקף החוב
9.     בסיכומיה העלתה המבקשת טענה, לפיה שילמה החייבת העיקרית את דמי השכירות במלואם ולא השאירה חובות בגין השימוש בדירה. עוד טענה המבקשת, כי השטר ניתן להבטחת ביצוע חוזה שכירות ועל המשיבה הנטל להוכיח קיומם של החובות ושיעורם.

טענות אלה במתכונתן לא הופיעו בהתנגדות. עם זאת, בתצהירה טענה המבקשת כי: " המשיבה לא פעלה בתום לב, כאשר תובעת ממני לשלם את החוב במלואו".

מתוך טענה זו ניתן לדלות, את הטענה לפיה, אין מקום לפעול נגד הערבה לגביית מלוא החוב בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל.

בעניין שטר חוב, נקבע:
"אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז, אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עיסקת היסוד, קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עיסקת היסוד. ושוב, הגנה זו עומדת לחייב רק על פי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה". (דנ"א 258/98 ויקטור צמח נ' רחל שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193, 196, -מאגר נבו).
אם בין צדדים קרובים לשטר חוב, ניתן להעלות טענה לעניין סכומו של שטר חוב, מקל וחומר שיש לאפשר לערב, אשר לא מעורב בפרטי ההתקשרות, להתגונן בטענה לעניין היקף החוב.

11.     הריני ערה לכך שבענייננו, המבקשת לא העלתה בתצהירה טענה ברורה לעניין היקף החוב וממילא גם לא הניחה תשתית עובדתית מפורטת כמתחייב.

על אף המכשלות האמורות, נראה לי כי ראוי ליתן למבקשת את יומה בבית המשפט וזאת בהתחשב בכך שהמבקשת הינה ערבה ולא צד ישיר להתחייבות, וכי המדובר בשטר חוב לביטחון, באופן המצדיק בירור היקף החוב בגינו ניתן לאכוף את השטר. בנוסף לאלה יש ליתן את הדעת לכך שזוהי ההזדמנות הראשונה של המבקשת לברר את טענותיה. בשים לב להכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, יש מקום, אם כי בדוחק, להיעתר לבקשה.

בנסיבות העניין, מאחר שניתן היה לדחות את ההתנגדות וזו נעתרת בחסד ולא בזכות, ראוי להתנות את קבלת ההתנגדות, בהפקדה כספית.

סוף דבר
12.     ההתנגדות מתקבלת בטענה לעניין היקף החוב וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪ בתוך 30 יום מהמסירה.

בהעדר הפקדה - תידחה ההתנגדות.
יתר הטענות - נדחות.

הוצאות בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ יהיו לפי התוצאות בסיום ההליך ובהתאם להחלטה שיפוטית.

על מנת לוודא ביצוע ההפקדה,יקבע התיק לתזכורת פנימית ליום 25/6/2006.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות בדק

  3. ערבות לשטר

  4. נסיבות מיוחדות

  5. איך מבטלים ערבות ?

  6. ערבות אוטונומית

  7. חובת הודעה לערב

  8. ערבות אישית לחברה

  9. ערבות להסכם ליסינג

  10. עיכוב מימוש הערבות

  11. סעיף 5 לחוק הערבות

  12. סעיף 26 לחוק הערבות

  13. מיצוי הליכים נגד ערב

  14. סירוב לחתום על ערבות

  15. הכחשת חתימה על ערבות

  16. מימוש ערבות ללא התראה

  17. שינוי נוסח ערבות מכרז

  18. כתב ערבות בלתי מוגבלת

  19. ערבות בלתי מוגבל בסכום

  20. גמירות דעת בחוזה ערבות

  21. חוק הערבות, תשכ"ז-1967

  22. חתימה תחת מחאה על ערבות

  23. הוכחת ערבות אישית לחברה

  24. ערבות בחתימה על גב השיק

  25. ערבות להלוואה חוץ בנקאית

  26. הכחשת חתימה על ערבות לחברה

  27. שינוי תנאי ערבות ללא הסכמה

  28. תקנות הערבות, התשנ''ח-1998

  29. סירוב לחתום על ערבות אישית

  30. ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

  31. הפקדת ערבות לפני קריסת חברה

  32. טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

  33. חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

  34. ביטול ערבות אישית בלתי מוגבלת

  35. חתימה על ערבות בלי לדעת עברית

  36. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות

  37. כתב ערבות מוגבל בזמן (למשך שנה)

  38. ערבות אישית של מנהל תפעול בחברה

  39. חשיבות ערבות אישית בחוזה עם חברה

  40. תביעה נגד משכיר בגין מימוש ערבות

  41. כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום

  42. חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי"ח-1958

  43. ערבות המדינה להלוואה בחוק מימון מפלגות

  44. סעיף 5 לחוק הערבות - השפעת שינוי חוב על ערב

  45. נטען כי כתב הערבות בוטל בהסכמה עקב יציאה מניהול החברה

  46. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) תשט''ו-1955

  47. חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט"ז-1956

  48. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי''ד-1954

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון