##(1) כשלון תמורה חלקי ## כשלון תמורה חלקי מתרחש, למשל, כאשר מוכר מספק רק חלק מכמות הסחורה המוסכמת או שהוא מוסר סחורה שאינה מתאימה באיכותה למה שהוסכם בין הצדדים. כשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב, ישמשו טענה טובה נגד תביעה שטרית, ואילו כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב לא יהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים (ור' ע"א 82/81 דו עץ בע"מ וייסנברג; ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די מטל חברה זרה; ועוד). ##(2) ההבדל בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי:## בדין בישראל הוכרה אבחנה בין כשלון תמורה מלא, העומד לנתבע כהגנה מלאה מפני ביצוע השטר, לבין כשלון תמורה חלקי, שלא תמיד יחסום את התביעה השטרית. מקובל להבחין בין כישלון תמורה חלקי קצוב לזה שאינו קצוב. במקרה הראשון תעמוד הטענה כהגנה כנגד השטר ובמקרה שני תכשל. הטעם לאבחנה בין שני המקרים הוא ביעילות גביית השטר. קבלתן של חלק מטענות הגנה המוכרות בדיני החיובים הכלליים, כתקפות גם בדיני השטרות, עשויה להביא להאטה בגביית שטרות, בניגוד למדיניות המקובלת לזרז גבייתם. כידוע, נהוג להשתמש במטאפורה כי השטר דומה לכסף מזומן ומשעה שנמסר, לא ניתן למנוע את גבייתו. אחת ממטרות השטר היא אפשרות סיחורו, באופן שיאפשר מסחר שוטף ורציף. ##(3) כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב:## ההלכה הפסוקה והספרות מבחינות בין כשלון תמורה מלא לבין כשלון תמורה חלקי ובין כשלון תמורה חלקי קצוב לבין כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, וכידוע, בעוד שכשלון תמורה מלא וכשלון תמורה חלקי קצוב משמשים טענת הגנה טובה נגד תביעה שטרית, הרי שכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינו מהווה טענת הגנה נגד שטר, אפילו בין צדדים קרובים. ##(4) ההבדל בין "כשלון תמורה חלקי" לבין "כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב":## כישלון תמורה חלקי יחשב כקצוב כאשר די בפעולה חשבונאית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה ובחקירה של עדים, לעמוד על היחס שבו פחת שווי הממכר שנמסר בפועל מן הממכר המוסכם. כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב יחשב כאשר עריכת חשבון הנזק מצריכה בירור העלול להימשך עת רבה, וההשהיה הייתה גורעת מערכו של השטר. ##(5) כשלון תמורה חלקי יכול לשמש כטענת הגנה:## כשלון תמורה חלקי יכול לשמש כטענת הגנה כאשר מדובר בכשלון תמורה קצוב, לאמור שניתן לחשבו בפעולה חשבונית פשוטה יחסית, ללא צורך בדרישה וחקירה של עדים, להבדיל מכשלון תמורה חלקי לא קצוב, כי אז תרופתו של המתנגד היא בהגשת תביעה כספית בגין עסקת היסוד (להרחבה ראו: ת"א (ת"א) 47318-06 אורטקס טקסטיל איסלטמלרי נ' אלי גזי (04.10.2010) והאסמכתאות המצוטטות שם). ##(6) כשלון תמורה חלקי - סיכום:## כשלון תמורה חלקי יכול שיהיה קצוב או בלתי קצוב. כאשר נטען, למשל, כי סופקו חלק בלבד של יחידות זהות, בעלות מחיר אחיד ליחידה, וניתן בפעולה חשבונית פשוטה לחשב את שווי היחידות שלא סופקו, עסקינן בכישלון תמורה חלקי קצוב. להבדיל, כאשר נטען שסופק ממכר פגום או ממכר שאיכותו נמוכה מהאיכות המוסכמת, באופן שלא ניתן להראות את שיעור כישלון התמורה בפעולה חשבונית פשוטה ונדרש להעריך שווי זה, עסקינן בכישלון תמורה חלקי בלתי קצוב (שלום לרנר דיני שטרות 295-294 (מהדורה שניה 2007) ## (7) להלן החלטה בנושא כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב:## טענת המבקשים התנגדות לביצוע שטר הייתה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. הלכה היא שכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינה מהווה הגנה מפני תביעה שטרית (ראה: ע"א 192/63 כדורי נ' הלר, פ"ד יח (1) 144). היוצא מן הכלל להלכה זו הוא המקרה בו סכום התמורה שנכשל הוא סכום קצוב, אולם המבקשים לא העלו ולא פירטו דבר לעניין זה. להלן החלטה בנושא כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב: החלטה כללי 1. לפני התנגדות לביצוע שטר על סך של 36,171 ₪ שנמשך על ידי צוק חברה לבניין בע"מ (להלן:"החברה") לפקודת המשיבה. ללשכת ההוצאה לפועל צורף השיק, וכן כתב ערבות מיום 21.2.07 (להלן: "כתב הערבות"), עליו חתמו המבקשים כערבים לחובותיה של החברה מול המשיבה. 2. המבקשים הגישו התנגדות. התקיים דיון במסגרתו נחקר מר שרון מלכה, והצדדים סיכמו את טענותיהם. 3. עיקר טענות המבקשים הן כי, הם בעלי מניות בחברה והשיק נשוא תיק זה אינו נושא את חתימתם, וכי הם אינם ערבים אישית לפירעון השיק וצירופם כחייבים לתיק ההוצאה לפועל בוצע שלא כדין. 4. עוד טוענים המבקשים כי כתב הערבות עליו חתמו, אינו מהווה כתב ערבות שטרית על פי פקודת השטרות ולא ניתן לבצעו במסגרת תיק ההוצאה לפועל. עוד טוענים המבקשים כי אין זיקה בין השיק לבין כתב הערבות. באשר אין התייחסות בכתב הערבות לשיק נשוא תיק ההוצאה לפועל. 5. טוענים המבקשים שכתב הערבות פגום על פניו, באשר האדם אליו ממוען כתב הערבות מחוק, וכי נוסח כתב הערבות, הכולל לטענתם תנאים מקפחים ובלתי סבירים, נוגד את הוראות הדין ולכן הוא בלתי חוקי ובטל מעיקרו. 6. לגופו של עניין, טענו המבקשים כי עומדת לחברה טענת כשלון תמורה מלא ומוחלט, ונטען כי המשיבה סיפקה לחברה מוצרים פגומים שלא במועדים ו/או באיכות כמתחייב, דבר שגרם לחברה להפסדים ונזקים העולים על סכום השיק. 7. ב"כ המשיבה ביקש בסיכומיו לדחות את ההתנגדות ממספר טעמים: האחד, כי לטענתו מאחר והמבקשים מודים כי עילת התביעה כנגדם מבוססת על כתב הערבות הרי מתייתרת ההתייחסות לטענה כי אינם חתומים על גבי השיק. השני, כי נטען כי המדובר בכתב ערבות שניתן להגישו לביצוע ישירות בלשכת ההוצאה לפועל כשהיא מצורפת לבקשה לביצוע שטר אף אם הערבות נחתמה במסמך נפרד וחיצוני לשטר. המדובר בכתב ערבות המופנה למשיבה והמתייחס לחובות החברה. באשר לטענות כי כתב הערבות בטל מעיקרו אין כל ביסוס משפטי ולכל היותר יש בטענות המבקשים כדי לפסול הוראה ספציפית אולם אין בהן כדי לפגוע בכתב הערבות כולו. לגופה של ההתנגדות השיב כי ההתנגדות אינה מפורטת מה גם שנטען שמוצרים אכן סופקו ולפיכך הרי מדובר בטענת כשלון תמורה בלתי קצוב שאין בו להוות הגנה כנגד התביעה השטרית. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את החקירה אני סבור שיש לדחות את ההתנגדות מהטעמים שיפורטו להלן. 9. צירופם של המבקשים לתיק הוא מכוח כתב הערבות. הערבות השטרית בתיק זה הינה ערבות אוואל. סעיף 57 לפקודת השטרות הקובע בזו הלשון: (א) פרעונו של שטר יכול שיהא נערב על ידי אדם שאינו צד לשטר, או על ידי אדם שהוא צד לשטר; ובלבד שהערבות במקרה הנזכר אחרון תהא מוסיפה על זכויות החזרה של האוחז. (ב) ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב. (ג) ערב לשטר חב עם האדם שלחתימתו ערב, ביחד ולחוד; הוא חב אם התחייבותו של הצד שבעדו ערב פסולה מכל סיבה שאינה פגם בצורה; ערב לשטר שפרע את השטר זכאי לחזור על הצד שבעדו ערב ועל הצדדים החבים כלפי אותו צד. 9. הערבות על פי פקודת השטרות, נצמדת לשטר, ונעשית לגוף אחד עמו, כיתר החבויות שמי שחתם על גבי השטר. מבחינת הדרישה החיצונית קובע סעיף 57(ב) לפקודת השטרות שני כללים אלו: אין ערבות אלא בכתב, אך אין הכרח כי הערבות תכתב ותירשם בגוף השטר, וכן הערבות נוצרת על ידי חתימה הבאה אחרי הביטוי " bon pour aval" או ביטוי אחר שוווה לו, שיש אחריהם חתימה. 10. מנוסח כתב הערבות שצורף לבקשת הביצוע, עולה שהוא עומד בדרישות שפורטו כאמור לעיל. בסעיף 2 לכתב הערבות נאמר: "אנו ערבים בזה ערבות אוואל לשטרות שמשך ו/או ימשוך הלקוח [החברה - ע.מ.] לפקודת החברה [המשיבה - ע.מ.] כמפורט לעיל... " בהמשך כתב הערבות (סעיף 4) הסכימו המבקשים לצרפם כנתבעים בכל תביעה של המשיבה כנגד החברה וכן לצירופם כחייבים בתיקי הוצאה לפועל שיפתחו לביצוע שיקים שתמשוך החברה. בנסיבות אלה עולה שניתן היה להגיש לביצוע את הערבות השטרית, לאור נוסחה, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, והמשיבה פעלה כדין. לעניין זה אני מפנה לבר"ע (ירושלים) 3055/07 א.ש. עוז שיווק חומרי בניין בע"מ נ' מעלה אביב בניה והשקעות בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, ניתן ביום 12.8.2007). 11. אין בידי לקבל את טענות המבקשים באשר נוסחו של כתב הערבות נוגד את הוראות הדין והוא בלתי חוקי ו/או בטל מעיקרו. אכן אני סבור שהנוסח בסעיף 2 סיפא לכתב הערבות, לפיו הערבים (הם המבקשים) מוותרים על כל טענה היכולה להיטען מכוח פקודת השטרות ו/או מכל דין אחר לרבות טענת קיזוז ו/או כשלון תמורה, נוגדת את הוראות הדין ואף את תקנת הציבור ומורה על ביטול התחייבות זו מכתב הערבות. יחד עם זאת, אין בפסילת הוראה זו כדי לפגוע בתוקפו של כתב הערבות כולו. לפיכך יש לבחון את טענות המבקשים לעיצומו של עניין. 12. המבקשים טוענים לכשלון תמורה מלא (ראה סעיף 26 לתצהיר המבקש 1 וסעיף 25 לתצהיר המבקש 2). יחד עם זאת, טוענים שהמשיבה סיפקה לחברה מוצרים אולם מוצרים אלה היו פגומים שלא במועדים, ושלא באיכות כמתחייב דבר הגרם לחברה להפסדים ונזקים (ראה סעיף 27 לתצהיר המבקש 1 וסעיף 26 לתצהיר המבקש 2). 13. נראה שהמדובר בשתי טענות עובדתיות הסותרות אחת את השנייה: או שנטען לכשלון תמורה מלא, או שנטען שסופקה סחורה שהייתה פגומה ושלא במועדים שסוכמו. למעשה טענת המבקשים אינה אלא טענת כשלון חלקי בלתי קצוב. הלכה היא שכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אינה מהווה הגנה מפני תביעה שטרית (ראה: ע"א 192/63 כדורי נ' הלר, פ"ד יח (1) 144). היוצא מן הכלל להלכה זו הוא המקרה בו סכום התמורה שנכשל הוא סכום קצוב, אולם המבקשים לא העלו ולא פירטו דבר לעניין זה. 14. טענות המבקשים כי נגרמו לחברה הפסדים ונזקים בסכום העולה על סכום התביעה השטרית, אינה אלא טענה כללית וסתמית, שאינה מפורטת, וחסרה פרטים חיונים להבהרת הגנתה. כבר נפסק שלא תינתן רשות להגן למי שאינו מפרט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של ההגנה כשם שלא תינתן רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש הינה חסרת ממש על פניה או שהיא הגנת בדים (ראה: ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה (1 ) 70). 15. זאת ועוד; מחקירתו הנגדית של המבקש 1 עולה שהוא אינו יודע כלל אם השיק נשוא תיק זה ניתן בגין סחורה שסופקה אם לאו, וכך למעשה נשמטה טענתו בעניין העדר התמורה. 16. מכל האמור לעיל, עולה שדינה של ההתנגדות להידחות וזאת בהעדר הגנה שיטרית. 17. אני מורה על המשך ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 0129905084 ואני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיבה בסכום של 2,500 ₪ + מע"מ. כשלון תמורה