כימות סכום פסק דין

המערער טען, כי ניתן לכמת את סכום פסק הדין, אשר הוגש לביצוע ולכן לא היה צורך להפנותו אל ביה"ד האזורי לעבודה, לשם כימות הסכום. לטענתו, פסה"ד הינו בר-אכיפה, כפי שהוא.

להלן פסק דין בנושא כימות סכום פסק דין:

פסק דין

הבקשה ;

1.     בקשה למתן רשות לערער על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל בעכו (מר אורי אוחיון), מיום 5.6.07, בה הפנה כבוד ראש ההוצאה לפועל את המערער לפתוח בהליך בבית הדין לעבודה, על מנת "לכמת את הסכומים המגיעים כתוצאה מההסכמה בפני כבוד בית הדין הארצי לעבודה, כנגד הסכומים שנפסקו בבית הדין האזורי לעבודה."
בהמשך לכך, הורה כבוד ראש ההוצאה לפועל למחוק את תיק ההוצאה לפועל מס' 8-06-12469-08 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
מכח סמכותי לפי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

הרקע ;

2.     בפסק דין, אשר ניתן ע"י ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, בתיק עב 1732/03 (להלן: "פסה"ד האזורי"), חוייב המערער לשלם למשיב סכומים שונים. בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, אשר הגיש המערער על פסק הדין (עע 1403/05), הגיעו הצדדים, בהמלצת ביה"ד, להסכמה בדבר הדרך בה יחושבו הסכומים, המגיעים למשיב על פי פסה"ד האזורי, הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסה"ד הארצי"), הוא פסק הדין, אשר הוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ.
המחלוקת ;

3.     שני הצדדים מסכימים, כי דרך החישוב, אשר נקבעה בפסה"ד הארצי, תביא לתוצאה, בה קיים הפרש לטובת המערער, לעומת הסכומים, אשר נקבעו בפסק הדין האזורי ואשר שולמו למבקש ע"י המערער.
המחלוקת ביניהם הינה, מהם הנתונים לחישוב ההפרש וכמובן - מה סכומו.
אציין, כי ב"כ המשיב (להלן: "המשיב" או "כניפס") לא עמד עוד, בטיעוניו בפניי, על טענתו לפיה הבקשה הוגשה שלא במסגרת תיק ההוצל"פ הנכון ולכן לא אתייחס לטענה זו.

טענות הצדדים ודיון בהן ;

4.     ב"כ המערער טוען, כי ניתן לכמת את סכום פסק הדין, אשר הוגש לביצוע ולכן לא היה צורך להפנותו אל ביה"ד האזורי לעבודה, לשם כימות הסכום. לטענתו, פסה"ד הינו בר-אכיפה, כפי שהוא.
עוד טוען ב"כ המערער, כי הצדדים ידעו והבינו היטב את משמעות החיוב ואת סכומו.
אומר כבר כעת, כי לאור האמור בפסה"ד הארצי, כפי שיובהר להלן, ולאחר ששמעתי את הצדדים, נהיר לי, כי, בעת שניתן פסה"ד הארצי, סכום ההחזר לא היה ברור לצדדים, כלל ועיקר.

לתמיכה בטענתו מצביע ב"כ המערער על כך שפסק הדין של ביה"ד האזורי היה ברור, ואף קויים, במסגרת תיק הוצאה לפועל אחר. מכאן נובע, לטענתו, כי גם פסה"ד הארצי הינו ברור וניתן לביצוע. כן מקשה המערער, הכיצד - אם פסה"ד הארצי אינו ניתן לביצוע, מדוע ביקש המשיב לבטלו, בהליכים נוספים שהגיש?

5.     אין בטענות אלה, כדי להעיד על האפשרות לבצע את פסה"ד הארצי, מבחינת הסכומים, אשר יש לאכוף על פיו ואין בעובדה שהמשיב הגיש ערעור על פסה"ד הארצי (ואף בג"ץ), כדי ללמד שסכום החיוב על פיו (להבדיל מהכללים שהותוו לחישובו), מוסכם, ברור וניתן לאכיפה.

ברי, כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על "החזרת המצב לקדמותו", ככל שתורה ערכאת הערעור (סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967), וברי כי מוסמך הוא להורות על השבה, במקרים המתאימים, גם אם פסק הדין, אשר הוגש לביצוע, אינו מורה כך במפורש - ע"א 76/78 - עיריית נתניה נ' מדינת ישראל . פ"ד לה(2), 547; ע"א 4199/97 - אוריאלי אלינא ואח' נ' סמואל אלישבע . פ"ד נג(2), 206; בש"א (נצרת) 1580/98 - מאקפל תעשיות בע"מ נ' עקיבה שושנה .
אולם, לא זו השאלה אשר בפניי, אלא השאלה הינה, האם יכול כבוד ראש ההוצאה לפועל לכמת את פסק הדין ואם לא - כיצד עליו לנהוג והאם יש להתערב בשיקול דעתו לעניין הדרך בה נהג.

6.     לגופו של עניין, טוען ב"כ המערער, כי בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל היו שתי אפשרויות:
האחת - לעשות שימוש בסמכותו אשר בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") ולפנות בהבהרה אל ביה"ד הארצי לעבודה, אשר נתן את פסה"ד הארצי.
השנייה - למנות מומחה, מטעמו, שיערוך את החישוב.

אינני רואה מקום להתערב בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל. סבורה אני, כי לא היה מקום לנקוט באחת מהדרכים הנ"ל, אותן מציין ב"כ המערער ואתייחס לכל דרך בנפרד.

7.     פנייה בבקשת הבהרה -
סבורתני שלא היה מקום שכבוד ראש ההוצאה לפועל יעשה שימוש בדרך זו, שכן פסה"ד הארצי ברור ואין מה להבהיר בו.
פסה"ד הארצי לא קבע מהו הסכום בו מדובר, אלא רק התווה את הדרך, בה יערכו הצדדים את חישוב הסכומים המגיעים למשיב וברור מפסה"ד הארצי, כאמור, כי את ההפרש שבין הסכום שיתקבל כתוצאה מחישוב זה ובין הסכום, אשר שולם למשיב על פי פסק הדין האזורי, על המשיב להחזיר למבקש.
כאמור - ביה"ד הארצי לא נדרש לחישוב הסכומים עצמם, אלא רק התווה את הכללים לחישובם ולא היה מקום לפנות בבקשת הבהרה, שמשמעותה המעשית היא, כי ביה"ד הארצי יוסיף לפסק דינו את אשר אין בו, את אשר לא התכוון לכלול בו ואת אשר כלל לא נדון על ידי ביה"ד הארצי, דהיינו - יקבל נתונים או חוו"ד מומחים מאת הצדדים, יערוך דיון וחישוב ויפסוק סכומים.

ביה"ד השאיר, במפורש, לצדדים, את קביעת הנתונים וכן את עריכת החישוב, כפי שעולה מסעיף 3 לפסה"ד, אשר ראוי להביאו כלשונו:
"רשמנו לפנינו את הודעתו של ב"כ המשיב (כניפס), לפיה יבוא מר כניפס בדברים עם הממונה על השכר במשרד האוצר. זאת, תוך שמירת זכויותיו וטענותיו בהתייחס לחוו"ד הממונה בעניינו.
בהתייחס לבירורים שיתקיימו בנדון זה, אנו ממליצים לממונה על השכר, לוותר על הדרישה להשבת הסכום ששולם למר כניפס עבור פדיון ימי מחלה. זאת, נוכח חלוף הזמן ונסיבות המקרה."
(ההדגשות אינן במקור)
אין, איפוא מה להבהיר - יש צורך לקבוע נתונים ולערוך חישוב ואין סעיף 12 הולם מצב שכזה.

8.     מינוי מומחה ע"י כבוד ראש ההוצל"פ -
השאלה מהו חישוב מענק הפרישה, אשר מגיע לכניפס, לפי דרגה 9+, לא נדונה גם בפני ביה"ד האזורי, שכן בכתב תביעתו טען כניפס, שמגיע לו מענק לפי דרגה 10, בסך של 57,838 ₪, כאשר בכתב התביעה נטען על ידו, שהוא קיבל סך של 41,628 ₪, בלבד, כמענק פרישה (כנראה לפי דרגה 9).
יצויין עוד, כי הצדדים חלוקים גם בשאלת פדיון ימי המחלה, אולם בענין זה נכונים היו להגיע להבנה ואין הוא סלע המחלוקת בערעור זה.

מאחר שאיש מהצדדים לא התייחס לשאלה מהו מענק הפרישה המגיע לכניפס, לפי דרגה 9+, קבע כבוד ראש ההוצאה לפועל, כי על המערער להוכיח כמה מגיע לכניפס בגין כך ואילו כניפס יהא זכאי להתנגד לסכום אשר ייטען ע"י המערער.
מאחר שכבוד ראש ההוצל"פ סבר, כי מדובר מחלוקת עובדתית בין הצדדים, המחייבת שמיעת ראיות, הוא קבע, כי הליך זה אינו יכול להידון בפניו והפנה את המערער, כאמור, לפתוח הליך, בענין זה, בביה"ד האזורי לעבודה.

9.     סבורתני, כי, בנסיבות העניין, אכן לא היה מנוס מהליכה בדרך בה בחר כבוד ראש ההוצאה לפועל;
בסעיף 3 לפסה"ד, אשר הובא לעיל, נאמר, במפורש, כי כניפס הופנה ע"י ביה"ד הארצי, אל הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן: "הממונה"), וברי כי מדובר בהפנייה על מנת שהממונה יערוך חישוב, על פי ההדרכה שנקבעה בסעיף 1 לפסה"ד הארצי. לענין זה יש מקום לשוב ולצטט את אשר נאמר, במפורש, בסעיף זה, דהיינו - כי "יתקיימו בירורים" וכי שמורות לכניפס "כל הזכויות והטענות בנודע לחוו"ד הממונה בעניינו".

ברי, איפוא, כי ככל שכניפס אינו מקבל את חוו"ד הממונה על השכר באוצר, לגבי הפרש הסכומים וככל שהצדדים אינם מגיעים להסכמה, שמורות לכניפס כל הזכויות להתנגד לחוו"ד הממונה.

בירור טענותיו של כניפס, כנגד חוו"ד הממונה, אכן אינו יכול להיעשות בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל;

"ראש ההוצאה לפועל אמור לבצע פעולות 'מכניות', המובילות לסכומים ברורים וקצובים. ההחלטה ניתנת להוצאה לפועל רק כל שצריך לעשות הוא להציב בנוסחה שנקבעה בפסק הדין את הגורמים שאין עליהם מחלוקת, כדי לקבל את התוצאה הסופית. על כן, ברגיל, אין לדרוש מראש ההוצאה לפועל לפנות לראיות חיצוניות, או לחוות דעת שהוגשו לבית המשפט כדי לחלץ מהם נתונים, אלא אם כן בית המשפט מפנה במישרין לראיה פלונית או לחוות דעת מסוימת, ומצביע על הנתון אותו יש לחלץ" -בר"ע (ירושלים) 768/03 - דוד קירשנבוים נ' בן ציון שיפטן .

ראש ההוצאה לפועל איננו הערכאה הראויה לבירורה של מחלוקת עובדתית שנפלה בין הצדדים. ראש ההוצאה לפועל הינו ערכאה ביצועית, שתפקידה לאכוף פסק דין במהירות וביעילות. הוא מוסמך לעסוק בביצועם של פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט, ואין הוא מוסמך להכריע בסכסוכים שונים, שנפלו בין הצדדים, אלא אם הם נוגעים ישירות להליכי הביצוע.
בענייננו - משנפלה מחלוקת בין הצדדים באשר לתשתית של החישוב ומשנשמרו, בפסה"ד הארצי, זכויותיו של כניפס להתנגד לחישוב של הממונה, חורגת סוגיה זו ממתחם סמכותו של ראש ההוצל"פ, ולכן על המערער להגיש הליך לבירור המחלוקת, בבית המשפט המוסמך. ראו, לענין זה - ע"א (תל-אביב-יפו) 3920/04 - שפיצר בנימין נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים. מדובר, למעשה, בהכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצוע פסה"ד הארצי - ע"א (תל-אביב-יפו) 1191/05 - אגוזי נועם נ' בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א וסכסוך זה אינו יכול להתברר בפני כבוד ראש ההוצאה לפועל, אלא דינו שיתברר בהליך נפרד, בערכאה המוסמכת.

10.     לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
הערבון לערעור שהופקד ע"י המערער, ככל שהופקד, יועבר לב"כ המשיב, לזכות המשיב, ע"ח ההוצאות שנפסקו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסק דין חפצי

  2. פסק דין מצהיר

  3. פסק דין אמיתי

  4. פסק דין מוסכם

  5. פסקי דין בן ממשיך

  6. טעות דפוס בפסק דין

  7. פסק דין אילנה דיין

  8. התליית תוקף פסק דין

  9. טעות סופר בפסק דין

  10. כימות סכום פסק דין

  11. הובלה ימית פסק דין

  12. תיקון טעות בפסק דין

  13. בקשה להבהרת פסק דין

  14. מימוש פסק דין בחו''ל

  15. פסק דין גידול אווזים

  16. בקשת הבהרה של פסק דין

  17. טעות מתמטית בפסק דין

  18. תקיפת פסק דין מוסכים

  19. ביטול סעיפים בפסק דין

  20. החלפת ריצוף - פסק דין

  21. בקשה למתן פסק דין חלקי

  22. איחור ניכר במתן פסק דין

  23. פסק דין אלרגיה בעיניים

  24. פסק דין העברת טופס 106

  25. עיר הבה''דים - פסק דין

  26. בקשה לעכב פסק דין כספי

  27. דוגמא לערעור על פסק דין

  28. האם מותר לפרסם פסקי דין

  29. החזרת תיק להשלמת פסק דין

  30. תיקון טעות סופר בפסק דין

  31. העלבת עובד ציבור פסקי דין

  32. תיקון טעויות בפסק דין בערעור

  33. האם ניתן להמחות זכות בפסק דין

  34. ערעור על החלטה לא לבטל פסק דין

  35. בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין

  36. הפקדת מלוא סכום פסק הדין בערעור

  37. בקשות לתיקון טעויות שנפלו בפסק הדין

  38. בקשה לתיקון פסק דין או הגשת ערעור

  39. עיכוב פסק דין כספי בסכום גבוה מאוד

  40. פסקי דין בנושא זעזוע מוח אגף השיקום

  41. האם ערעור מעכב תשלום שנפסק בפסק דין

  42. סעיף 81 לחוק בתי המשפט - תיקון פסק דין

  43. האם הסדר שנחתם אחרי פסק הדין שינה ביטל או החליף את פסק הדין ?

  44. נטען כי התובעת לא טרחה לגלות בתביעתה שניתן פסק דין בתביעה הקודמת

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון