טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

המבקש טען כי החתימה על כתב הערבות אינה חתימתו וכי מעולם לא נאמר לו על ידי נציגי הבנק שהוא ערב לחשבון החברה. להלן החלטה בנושא טענת זיוף חתימה על כתב ערבות: החלטה 1. המבקש, הוא הנתבע 2, הגיש בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה נגדו ונגד הנתבעת 1, סרבל איתן ביטון (1955) בע"מ על סך 574,100 ₪. 2. טענות המבקש בבקשתו הן בתמצית כדלקמן: א. מכתב התביעה עולה כי החשבון של חברת סרבל איתן ביטון (1955) בע"מ נפתח ביום 04.12.95. החברה קבלה הלוואה צמודה למדד על סך 530,000 ₪ ביום 01.07.03. לכתב התביעה צורפה, כנספח ג', הודעה לערב בגין ערבות לאשראי ספציפי מתאריך 04.12.95. לענין זה נטען כי ההודעה אינה מלאה ואין בה פרטים מהו האשראי, מה גובה האשראי ומה הם החובות. ב. ביום 20.03.96, פתח המבקש חשבון עו"ש רגיל אצל המשיב וקבל, יחד עם שותף נוסף, אשראי להפעלת מועדון כושר בסכום כולל של כ- 1,000,000 - 800,000 ₪. לאחר שריפת מועדון הכושר ובעקבות משא ומתן, פוצלה היתרה בחשבון המשותף כך שהמבקש לקח על עצמו מהיתרה הנ"ל סך של 500,000 ₪. להחזר היתרה קבל המבקש הלוואה על סך של כ- 500,000 ₪. ג. המבקש פנה למשיב והודיע כי אין ביכולתו לשלם את ההלוואה ומדובר בחוב של חברת אקשן ג'ים בע"מ ולכן הגיעו המבקש והמשיב להסכם לפיו המשיב יעמיד הלוואה על סך 530,000 ₪ בחשבון החברה כאשר ההלוואה האמורה אינה נושאת את ערבות המבקש וכי לא ינתנו כל בטחונות לרבות ערבות אישית של המבקש. ד. כתב ערבות מתמדת להבטחת כל חוב שצורף לכתב התביעה אינו נושא את חתימת המבקש וצויין עליו כי נחתם ביום 04.12.95 קרי, 8 שנים לפני מועד מתן ההלוואה כאמור. ה. הבנק לא שלח למבקש הודעה לפיה הוא ערב לחובות החברה ובשיחותיו עם פקידי הבנק, אשרו פקידי הבנק באופן ברור כי אין ולא קיימת ערבות של המבקש לחובות החברה. ו. בהתייחס לסעיף 8.1 לכתב התביעה, כנגד הלוואות אלו, שיעבד המבקש כספים שיש לו בקופות גמל בסך העולה על 150,000 ₪ אולם מסיבות השמורות עם הבנק, לא סלק הבנק את ההלוואות הנ"ל מכספי קופות הגמל. 3. ביום 11.06.06 נערך בפני דיון והמבקש נחקר על תצהירו. 4. לאור צו עיכוב הליכים שניתן במסגרת הליכי פש"ר בתיק פש"ר 9288/06 ביום 20.06.06, עוכבו ההליכים בתיק. ביום 12.02.08 בוטלו הליכי פש"ר שהתנהלו נגד המבקש ומשכך, ניתנה החלטה להגשת סיכומים בבקשת המבקש למתן רשות להתגונן. 5. המבקש בסיכומיו חזר על טענותיו בבקשה ובתצהיר וציין כי בחקירתו הנגדית חזר המבקש על טענתו המרכזית כי החתימה על כתב הערבות משנת 1995, נספח ג' לכתב התביעה, אינה חתימתו וכי מעולם לא נאמר לו על ידי נציגי הבנק שהוא ערב לחשבון החברה. על כן, נטען כי על פי ההלכה המשפטית, יש ליתן למבקש רשות להתגונן. 6. המשיב בסיכומיו מתנגד לבקשה ועיקר טענותיו הן כדלקמן: א. לענין טענת הזיוף, טוען המשיב כי טענת המבקש היא טענה כללית שלא פורטה כדבעי ולא נתמכה באסמכתא לכאורית כלשהי. המבקש לא הסביר ולא פירט בתצהירו מדוע מעולם לא הודיע לבנק כי חתימתו זויפה גם לאחר קבלת מכתבי התראה. כן נטען כי המבקש לא העמיד גרסה חד משמעית אודות החתימה. עוד נטען כי במסגרת חקירתו הנגדית, התבקש המבקש לזהות חתימתו על מסמכי הבנק השונים והמבקש חזר בו מעדותו כאשר באופן גורף הכחיש, אח"כ אישר ואח"כ הכחיש שוב את חתימותיו. על כן נטען כי הגנתו של המבקש היא הגנת בדים. לענין זה ציין המשיב כי המבקש, בחקירתו הנגדית, כלל לא בדק את חתימותיו מבחינה צורנית אלא את מהות המסמך תוך שהוא מאשר חתימותיו בהקשר למהות המסמך בלבד. ב. במקביל לחתימתו על כתב הערבות חתם המבקש גם על "הודעה לערב לכתב הערבות המתמדת", המבקש טען כי מעולם לא נשלחה לו ההודעה לערב האמורה (נספח ג' לכתב התביעה) וכשהוצגה בפניו, בחקירתו הנגדית, חתימתו על גבי ההודעה לערב, חזר בו המבקש וטען לראשונה כי חתימתו זויפה גם על הודעה זו, כאשר בתצהירו לא נטען כי חתימתו זויפה כאמור. ג. לענין טענת המבקש לפיה כתב הערבות להבטחת ההלוואה נחתם בתאריך 04.12.95 ואלו ההלוואה ניתנה על ידי המשיב כ- 8 שנים לאחר מכן ביום 01.07.03, טוען המשיב כי משמעותה ומהותה של ערבות מתמדת הינה בהיותה ערבות שאינה מוגבלת לאשראי ספציפי אלא ערבות המתפרסת וחלה לכל אשראי קיים או עתידי שניתן בקשר לחשבון נשוא הערבות והדבר עולה מנוסח כתב הערבות עצמו. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 16 לכתב הערבות, רשאי היה המבקש לבטל ערבותו לחברה בהודעה מוקדמת לבנק, אולם הוא לא עשה כן. ד. לענין טענת המבקש כי הופטר מערבותו בחשבון החברה לאחר שהועבר החוב מחשבונו הפרטי לחשבון החברה, נטען כי מדובר בטענה שלא פורטה, כי מדובר בגרסה מופרכת שאינה מתיישבת עם ההגיון ומלאה סתירות, כפי שעלה מחקירתו הנגדית של המבקש. ה. לענין טענת המבקש כי משיחות שניהל עם פקידי הבנק, הם אשרו באופן ברור כי אין לו ולא קיימת ערבות שלו לחובות החברה, טוען המשיב כי המבקש חזר מטענתו זו בחקירתו. ו. על כן טוען המשיב בסיכומיו כי דין הבקשה להדחות ולחילופין, לאור הטענות הקלושות, יש להורות למבקש להפקיד את מלוא סכום התביעה כתנאי למתן רשות להתגונן. דיון ומסקנות 7. טוען המבקש כי החתימה על כתב הערבות אינה חתימתו. בחקירתו הנגדית הוצגו בפני המבקש חתימות והוא הכחיש את כולן. יצוין כי החתימות הוצגו בפני המבקש לבדן, כאשר המסמך הנושא את החתימה, הוסתר. לאחר שהוצגו בפני המבקש המסמכים עצמם, אישר המבקש חלק מן החתימות והכחיש אחרות. טוען המשיב כי משכך, הגנת המבקש בענין זה היא הגנת בדים וכי המבקש כלל לא בדק את חתימותיו מבחינה צורנית, אלא רק את מהות המסמך. אין בידי לקבל את טענת המשיב בענין זה. טענה כי חתימה מסויימת אינה חתימתו של פלוני, אינה חייבת לנבוע רק מן הבחינה הצורנית של החתימה והיא יכולה להסתמך על טענה לפיה פלוני לא חתם על מסמך מסוים. למטרה זו יש להציג את המסמך נושא החתימה במלואו בפני המבקש על מנת שיוכל לאשר או להכחיש את החתימה ולא ניתן להסתמך על הצגה של החתימה לבדה, תוך הסתרת המסמך, והכחשתה או אישורה. גם טענת המשיב לפיה היה על המבקש לתמוך טענתו לענין הזיוף באסמכתא כלשהי, אינה מספקת כדי לקבוע כי מדובר ב"הגנת בדים" . בשלב של רשות להתגונן, ניתן להעלות טענות בעל פה נגד מסמך בכתב ואין הכרח, בשלב זה, לתמוך הטענה באסמכתא כאמור. 8. באשר לטענת המבקש כי נספח ג' הינו הודעה לערב בגין אשראי ספציפי מיום 04.12.95, בגין הלוואה שנלקחה 8 שנים לאחר מכן, טוען המשיב כי כתב הערבות הינו ערבות מתמדת שאינה מוגבלת לאשראי ספציפי. ואולם, נראה כי טענת המבקש בענין זה בתצהירו, מתייחסת לא ל"ערבות מתמדת לאבטחת כל חוב" - נספח ג' לכתב התביעה, אלא ל"הודעה לערב בגין ערבות לאשראי ספציפי" (הדגשה שלי ע.ק) שאף היא צורפה כחלק מנספח ג' לכתב התביעה. משכך, טענה זו לא נסתרה. 9. המבקש חזר בחקירתו הנגדית על טענתו לפיה הועבר החוב מחשבונו האישי לחשבון החברה וכי הוא הופטר מערבותו לחוב זה. המבקש ציין כי הדבר נבע מכך שמדובר בחוב שהיה מלכתחילה של חברת אקשן ג'ים, חוב שלא היה ערב לו אישית. יצוין כי בשלב של בקשה למתן רשות להתגונן, די למבקש להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת שתנתן לו רשות להתגונן. מקום בו לא נסתרה בחקירתו הנגדית טענתו זו של המבקש, אין די בטענת המשיב לפיה מדובר בטענה שאינה מתיישבת עם ההגיון, כדי לשלול מן המבקש את האפשרות להתגונן. 10. טענתו של המבקש בסעיף 10.5 לתצהיר, וכי פקידי הבנק אישרו באופן ברור כי לא קיימת ערבות של המבקש לחובות החברה, נסתרה בחקירתו הנגדית (עמ' 6 לפרוטוקול): "השיחות שלי היו רק עם גבי איש הקשר שלי שניהל את החשבון. הוא לא אמר לי שאני לא ערב, אמר שהוא לא יודע והוא צריך למצוא את המסמכים. אחרי השיחות עם גבי דיברתי עם מוטי באותה לשון וקבלתי אותן תשובות. מוטי הוא מנהל הסניף ולא דיברתי עם עוד מישהו". נוכח האמור בחקירתו הנגדית, ממילא אין לקבל טענת המבקש בסעיף 10.5 לתצהירו לפיה פקידי הבנק אישרו כי לא קיימת ערבות של המבקש לחובות החברה. 11. המבקש לא נחקר על טענתו לפיה שועבדו כספי קופות גמל וכי הבנק לא סילק את ההלוואות מכספים אלה ומשכך, טענתו זו לא נסתרה. 12. לאור האמור, ניתנת למבקש רשות להתגונן כנגד כתב התביעה, למעט בטענה הנזכרת בסעיף 10.5 לתצהירו. בכפוף לאמור, תצהיר המבקש יהווה כתב הגנתו. הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי. מסמכיםזיוף חתימהזיוףערבות