המבקש טען בתצהירו בהתייחס לאישור המסירה של האזהרה כי אישור המסירה בתיק אשר נמסר כביכול למבקש ביום 13/10/04 הינו מזויף והחתימה אינה חתימתו; עד חודש מאי 2005 המבקש לא ידע דבר אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו. להלן החלטה בנושא טענה כי זיוף חתימה על אישור מסירה - אישור מסירה מזויף: החלטה החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת בקשת המבקש אשר הוגשה כנגד המשיב להארכת מועד לצורך הגשת כתב התנגדות לביצוע שטר, שיק מס' 5000001 ע"ס 100,000 ₪ מיום 1/9/04. המבקש הגיש תצהיר זהה בתמיכה לבקשה להארכת המועד להגשת כתב התנגדות לביצוע שטר, בתמיכה לביטול מינוי כונס נכסים, בתגובה לבקשת המשיב לקבל צו לפריצת דלת ובתמיכה לבקשת המבקש לעיכוב הליכים בתיק. המבקש טען בתצהירו הנ"ל, בין השאר, כדלקמן: הוא איננו חייב למשיב דבר. השיק נשוא התיק אינו חתום על ידו ולא הועבר ו/או נמסר על ידו, לא למשיב ולא לאדם אחר. אישור המסירה בתיק אשר נמסר כביכול למבקש ביום 13/10/04 הינו מזויף והחתימה אינה חתימתו. עד חודש מאי 2005 המבקש לא ידע דבר אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו. נודע למבקש על כך מאחיו אשר הציע למבקש לנסוע יחד עימו לעוה"ד מטעם המשיב לכונס הנכסים. עוה"ד מסר למבקש מסמך יחיד ממנו עולה כי מונה ככונס נכסים בתיק ההוצאה לפועל. מהמסמך עלה כי המבקש טען לכאורה כי הוא מתגורר בקרית אונו וכי לו דירה נוספת בירושלים אולם הוא לא מסר כל הודעה על כך ואין לו דירה בירושלים. לאחר קבלת חומר מתיק ההוצאה לפועל וייעוץ משפטי הבין כי מדובר במרמה כלפי בית המשפט, שכן מעולם לא קיבל העתק של האזהרה וכי החתימה בשיק זויפה, שיק אשר לא נמסר על ידו כלל. מדובר בשיק מפנקס השיקים שלו כאשר הוא כתב בו 100,000 ₪ כאשר הייתה בכוונתו להעבירו כבטחון לאדם בשם פרץ רפי שהיה אמור לתת לו הלוואה על מנת שיוכל להעביר לאחיו בני כספים כדי לחלץ אותו מאימת השוק האפור, אולם בסופו של דבר לא יצא דבר והעניין נשתכח ממנו. המבקש מניח כי אחיו בני אשר לא עמד בפיתוי נסע עימו ברכב ולקח את השיק על מנת להקל מעצמו את הלחץ, שכן אחיו נהג לקבל ממנו שיקים על מנת לשלם תשלומים שונים למשיב כתשלום ריבית חודשית. בעת שהיו למבקש קשיים בבנק והוכרז כמוגבל הפסיק להעביר לאחיו שיקים. ב- 11/1/05 המבקש לא התגורר ברח' המייסדים 9/8 בקרית אונו כאשר ברשותו חוזה שכירות כדי להוכיח זאת. אין זה נכון כי המבקש פועל על מנת להבריח את נכסיו. המשיב מבלבל בין המבקש ואחיו כאשר היה נכס אשר הושכר לאחיו בני מדוד לוי ולא אליו. המשיב אף הטעה את ראש ההוצל"פ והציג מכתב של אחיו כמכתבו של המבקש, נספח ו' מכתב מיום 12/9/04. בזכות מצגי שווא זכה המשיב לנקוט בהליכי הוצאה לפועל שונים לרבות מינוי של ב"כ המשיב בתור כונס נכסים על דירת המבקש כאשר קיימת בקשה לפרוץ את דלת הכניסה לבניין. קבלת חזקה בדירה בבניין איננה מקנה זכות להחזיק את הבניין כולו. מרמה על ידי המשיב כדי לקבל את רכושו של המבקש בגין החוב של אחיו הוא מעשה חמור, אשר בגינו יש לעכב הליכי הוצל"פ באופן מיידי. אגב הבקשה לעיכוב הליכים ניתנה החלטה מיום 16/8/05 על ידי כב' הרשם י. גבאי לפיה יעוכבו הליכי הוצל"פ עד למתן החלטה בהתנגדות לביצוע השטר כנגד הפקדת סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט, ובעקבות זאת הופקד הסכום הנ"ל. המבקש הגיש ביום 1/9/05 בקשה לביטול החלטת כב' הרשם הנ"ל, ובבקשה טענות לפיהן המבקש הגיש הודעה לכב' ראש ההוצאה לפועל מיום 11/11/04 כחודש לאחר שהומצאה לידיו האזהרה, ובבקשה הודה כי אכן קיבל את האזהרה לידיו וידע כי הליך ההוצאה לפועל ננקט כנגדו. בבקשה הנ"ל התייחסות נוספת לכך שהשיק ניתן כשיק ביטחון, אולם המבקש אינו מסוגל לשלמו לנוכח מצב רפואי וכלכלי רעוע. עוד נטען כי היות וקיים הודאת בעל דין מפורשת ואישור אודות קבלת האזהרה כעת המבקש מעוניין אך ורק להבריח את נכסיו כאשר תצהירו של המבקש אשר הוגש בתמיכה לבקשה הינה עדות שקר. המשיב הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה לביטול צו עיכוב ההליכים ובו הצהרה לפיה בא כוחו בדק את תיק ההוצל"פ, ועלה כי ביום 11/11/04 הגיש המבקש את הבקשה הנ"ל ללשכת ההוצאה לפועל. המבקש הגיש תגובה לבקשת המשיב לביטול הצו לעיכוב ההליכים ולתגובה צורף תצהיר נוסף מטעם המבקש כאשר ב"כ המבקש טענה במהלך הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים כי יש לראות את התצהיר הנ"ל כתצהיר משלים ונוסף בתיק. ב"כ המשיב התנגד לקבל את התצהיר הנ"ל כתצהיר נוסף בתיק, וטען בנוסף כי לא קיבל את התצהיר יחד עם תגובת ב"כ המבקש הנ"ל במהלך הדיון לראשונה. לאחר עיון קל בתצהיר ב"כ המשיב טען במהלך הדיון כי התצהיר אף אינו רלוונטי לדיון. בפתח הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים, נחקר עו"ד אלירן איצקוביץ אשר ציין את שמו באישור המסירה של האזהרה נשוא תיק ההוצאה לפועל. עו"ד איצקוביץ העיד כי מאחר והתגורר ליד המבקש הציע לבצע מסירה אישית של האזהרה, וכי ביום 9/11/04 בשעה 22:20 הגיע לביתו של המבקש ולאחר שצלצל באינטרקום 5 דקות אחד מהשכנים פתח לו את הדלת. עוד עלה כי בתו של המבקש נכחה בבית יחד עם המבקש, והמבקש חתם על אישור המסירה של האזהרה. המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו. המבקש העיד במהלך החקירה, בין השאר, כי הוא כתב על השיק 100,000 ₪ והשאיר את הפנקס ברכב, אולם אחיו ככל הנראה נטל את השיק מהרכב כאשר השיק לא היה רשום לפקודת נפרע כלשהו. המבקש הוסיף כי אחיו היה די מסובך ועמו "בתסבוכת". עוד עלה כי אחיו הודיע לו כי השיק היה לביטחון, והמבקש לא נתן הוראה לבטלו מאחר ואחיו הודיע לו כי השיק היה לביטחון, אולם המבקש כעס עליו כאשר השיק נמסר לדוד לוי. המבקש הכחיש במהלך החקירה כי חתימתו אכן מופיעה על גבי השיק, אולם העיד לגבי אותו שיק כי הוא לא בטוח אם מדובר בחתימתו כאשר מדובר בשיק מאותה סדרה וסכום אשר הוגש לתיק וסומן מש/2. עוד עלה מהחקירה כי המבקש חושב כי הגיש התנגדות בתיק ההוצאה לפועל נשוא השיק אשר סומן מש/2 ובכל מקרה ביקש לפרוס את החוב ולשלמו בתשלומים. המבקש אישר במהלך החקירה הנגדית כי אכן הגיש שאלון במסגרת התיק השני, והעתק מהשאלון הוגש לתיק וסומן מש/4. המבקש אמר בחקירה כי כל השיקים חזרו מאחר וחשבון הבנק היה מוגבל. המבקש נשאל האמנם הגיש ביום 11/11 בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל, והוא השיב כי ב"כ המשיב "מבלבל את האויב עם התיקים", אולם לאחר מכן אישר הכנת מסמכים אשר סומנו מש/5, והודה כי אכן הגיש את הבקשה. המבקש אישר בנוסף כי אכן ידע ביום 11/11 על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. המבקש נשאל במהלך החקירה האם ניסה להעביר את הדירה על שם אחר, והכחיש זאת, אולם אישר הכנת תצהיר להעברת הנכס לאחר אשר הוגש לתיק וסומן מש/6. במהלך החקירה החוזרת המבקש חזר והעיד כי אינו חתום על גבי אישור המסירה של האזהרה, אם כי ייתכן ואשתו חתומה על גבי האישור כאשר הוא לא התגורר בדירה במהלך חודש ספטמבר. ב"כ המבקש סיכמה את טענותיה בתום הדיון תוך שהיא חוזרת על טענות המבקש הנ"ל, וכן וטענה כי יש להפנות לתצהירו של דוד לוי אשר צורף לתצהירו של המבקש, וכן נטען כי ב"כ המשיב הטעה את כב' ראש ההוצאה לפועל והגיש בקשות רבות כדי לנשל אותו מנכסיו. ב"כ המבקש הדגישה בסיכומיה כי מייחסים למבקש חובות של אחיו, וכי לא ניתן להבחין למעשה בין שני התיקים. לעניין הארכת המועד, נטען כי המבקש לא קיבל העתק מהאזהרה, ועל כן הוא לא צריך להגיש בקשה להארכת מועד. ב"כ המבקש התייחסה בסיכומיה בנוסף לכך שקיימת הודעה של בני ודוד מלכה בקשר לחוב לעיריית רמתן גן אשר לא נוגע למבקש. ב"כ המשיב חזר על טענות המשיב כפי שפורט בתגובות אשר הוגשו לתיק מטעם המשיב, וכן טען כי בסיכומי המבקש שינוי חזית ואין לקבל אותן טענות בהתאם. עוד נטען כי הטענה היחידה שבפנינו קשורה לאי הידיעה של המבקש אודות ניהול ההליך אשר מתנהל בלשכת ההוצאה לפועל. עוד נטען כי ב"כ המבקש זנחה בסיכומיה את הטענה אודות אי המצאת האזהרה. כמו כן נטען כי עדותו של עו"ד איצקוביץ אשר ביצע את המסירה לא נסתרה, כאשר המבקש אישר כי ידע על השיק כי נמסר לביטחון אותו שיק שרשם בו את הסכום ולא הוגשה תלונה למשטרה אודותיו. ב"כ המשיב הוסיף וטען כי עם הגשת הבקשה להארכת המועד המבקש למעשה זנח את הטענה לפיה לא בוצעה מסירה של האזהרה לידיו כדין. לגופו של עניין נטען כי יש הודעת בעל דין שהומצאה אזהרה וכן הודעת בעל דין מאחר והמבקש כתב כי "שיק זה ניתן כבטחון ואיני יכול לשלמו". לעניין טענת הזיוף נטען בנוסף כי הוצגה שורה של שיקים כאשר מספריהם סמוכים מאותה סדרה ולגבי השיקים האחרים לא היו טענות בדבר זיופם. בסיכומי ב"כ המשיב התייחסות נוספת לניסיונו של המבקש להעביר את הזכויות בדירתו לאחותו כנ"ל, שלא בתום לב ובניסיון להברחת נכסיו. ב"כ המבקש השיבה לדברי ב"כ המשיב וטענה כי בסעיף 5 בתצהירו של המבקש פשר לבלבול בין שני התיקים, וכן טענה כי יש ליתן למבקש את יומו בבית המשפט וליתן לו רשות להתגונן. דיון כאמור לעיל נטען על ידי המבקש בתצהירו בהתייחס לאישור המסירה של האזהרה כי אישור המסירה בתיק אשר נמסר כביכול למבקש ביום 13/10/04 הינו מזויף והחתימה אינה חתימתו; עד חודש מאי 2005 המבקש לא ידע דבר אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל כנגדו; נודע למבקש על כך מאחיו אשר הציע למבקש לנסוע יחד עימו לעוה"ד מטעם המשיב לכונס הנכסים. גרסת עו"ד איצקוביץ אשר העיד כי ביצע מסירה של האזהרה ישירות לידי המבקש בביתו של המבקש ביום 9/11/04, לא התערערה. ממש/5 - בקשת המבקש לעכב הליכי הוצאה לפועל כנגדו מיום 11/11/04, עולה כי המבקש אכן ידע אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל עוד ביום 11/11/04 לכל הפחות, ועל כן הצהרתו של המבקש בתצהירו אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות לפיה ידע אודות הליכי ההוצאה לפועל בחודש מאי 2004 לראשונה הינה הצהרה שקרית ולא מבוססת. אותו הדבר עולה מהשאלון אשר הוגש ביום 11/11/04 ללשכת ההוצאה לפועל, מסמך אשר הוגש לתיק וסומן מש/3. להבדיל מהבקשה למתן רשות להתגונן אשר במסגרתה די בטענת הגנה לכאורית לצורך מתן רשות להתגונן כאשר בית המשפט אינו מייחס משקל באותו שלב למהימנות העדים, אין המצב כך בעת בחינת בקשה להארכת מועד. בבקשה להארכת מועד בית המשפט רשאי לשקול מהימנותו של העד ולא די בטענות לכאוריות על מנת להאריך את המועד ללא התייחסות לגרסת הצד שכנגד. במקרה זה, הנני קובע כי המבקש אכן קיבל את המסירה לידיו באופן אישי עוד ביום 9/11/04, שכן הנני מקבל את גרסת פקיד המסירה על פני גרסת המבקש, כאשר גרסת המבקש התערערה לחלוטין בעקבות הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל הנ"ל מש/5. בנוסף לכך יצוין כי הגשת בקשת העיכוב הנ"ל יומיים לאחר מועד המסירה הנטען מבסס את הקביעה לפיה המבקש אכן קיבל העתק של המסירה לידיו ביום 9/11/04. על כן, יש לדחות את הבקשה להארכת המועד כאשר אין בפני בית משפט זה טעם מיוחד או טעם כלשהו אודותיו יש להאריך את המועד בנסיבות העניין, וכך אני קובע. לגופו של עניין, יצוין כי המבקש אמנם טוען לזיוף, אולם אינו מציין בצורה מפורשת כי אחיו פעל ללא הרשאתו, אלא קיימת טענה כללית לפיה השיק מעולם לא נמסר על ידו לידי אדם אחר כאשר השיק אינו חתום על ידו. עוד עלה מהחקירה הנגדית כי נודע למבקש בשלב מאוחר יותר כי השיק נמסר על ידי אחיו לאחר כביטחון, אולם לא טרח להגיש תלונה כנגד אחיו, לא דרש את השיק בחזרה בכתב ופרט לכך שכעס, לא ביקש מאחיו לדרוש את השיק בחזרה, ועל כן הסכים למעשה למתן השיק הנ"ל לאחר. בנוסף לאמור לעיל, אין בתצהירו של המבקש התייחסות פרטנית לכלל השיקים אשר נמסרו למשיב בפועל, כאשר השיק אשר סומן מש/2 אשר מספרו 8 נמשך מחשבון הבנק של המבקש על סך 100,000 ₪ בדומה לשיק נשוא הבקשה תוך ציון תאריך מיום 5/9/04 להבדיל מהתאריך אשר מצוין בשיק נשוא הבקשה מיום 1/9/04. אין בתצהירו של המבקש הסבר אודות אותו שיק אשר קשור לסיפור, שיק שהמבקש הודה כי אכן חייב לכבדו. בנוסף לאמור לעיל, אין להתעלם מהאמור בבקשת המבקש מיום 11/11/04 הנ"ל מש/5, - "שיק זה ניתן כביטחון ואיני יכול לשלמו מצ"ב אישורים רפואיים על מצבי הכלכלי הרע". המבקש, אם כן, הודה בקיומו של החוב ועל כך שדובר בשיק ביטחון, אלא טען כי אינו יכול לשלמו לנוכח מצבו הכלכלי והרפואי, ועל כן בפני בית המשפט הגנת בדים. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את הבקשה להארכת מועד, וכן את כתב ההתנגדות לביצוע השטר, מורה בזאת על המשך הליכי הוצל"פ בתיק מס' 17-09448-04-7, וכן מחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 5,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. לאור התוצאה הנ"ל אין מקום לדון בבקשה הנפרדת לביטול עיכוב הליכי ההוצאה לפועל כאשר העיכוב מבוטל בזאת. הגזברות מתבקשת להעביר את הסכום שהופקד בקופת בית המשפט לב"כ המשיב על חשבון תשלום שכ"ט עו"ד הנ"ל וכן על חשבון תשלום החוב המצוי בתיק ההוצל"פ הנ"ל. מסמכיםזיוף חתימהזיוףהמצאת כתבי בי דין