התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים

בית המשפט פסק כי כלל לא הוגש תצהיר בתיק זה בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע שטר, הוגשו כתבי התנגדות באיחור ללא בקשות להארכת המועד וללא טעם מיוחד, וכאשר לגופו של עניין בפני בית המשפט תצהירים בתיק אשר הוגשו באמצעות ב"כ המשיבה ובהם טענות כלליות ללא פירוט מספיק, טענות אשר בגדר הגנת בדים, דחה בית המשפט את הבקשות והורה בזאת על המשך הליכי הוצאה לפועל. להלן החלטה בנושא התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים: החלטה החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב בעקבות דיון אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת כתב התנגדות לביצוע שטרות אשר הוגש על ידי המבקשים כנגד המשיבה. ההחלטה ניתנת במועד, בין השאר, לנוכח קשיים באיתור כלל כתבי הטענות בתיק כפי שבא לידי ביטוי בהחלטות השונות בתיק וכאשר כתבי הטענות הגיעו ללשכת הח"מ חודשים רבים לאחר מועד הגשתם בפועל. להלן פירוט השטרות נשוא כתב ההתנגדות לביצוע השטרות: שיק מס' 3610212 ע"ס 6,000 ₪ מיום 15/5/02, שיק מס' 3610213 ע"ס 6,000 ₪ מיום 15/6/02, שיק מס' 3610214 ע"ס 6,000 ₪ מיום 15/7/02, שיק מס' 3610215 ע"ס 6,000 ₪ מיום 15/8/02, ושיק מס' 3610216 ע"ס 6,000 ₪ מיום 15/9/02. עיון בתיק בית המשפט מראה כי לא צורפו תצהירים כלשהם בתמיכה לכתב ההתנגדות, אלא צורפו תצהירים לסיכומי ב"כ המשיבה ומכאן תצהירים בתיק, של המבקש 2 ושל מר משה חכם. בתצהירו של המבקש 2 נטען כדלקמן: המבקש 2 הינו הבעלים ומנהלה של המבקשות 1 ו- 4 וכן שימש כמיופה כוח של המבקשת 3. המבקש 2 קיבל את השיקים מהמבקשות 3 ו- 4 כחלק מכספים אשר הגיעו לו. שיקים נשוא תיקי ההוצל"פ נמסרו על ידו למר משה חכם כחלק מעיסקת רכישת מקרקעין אולם העיסקה בוטלה על ידי מר חכם ומר חכם הבטיח להשיב לידיו את השיקים. ידוע למבקש 2 ממר חכם כי בסמוך לפני מועד ביטול העיסקה והתחייבותו להחזיר את השיקים כי ניהל מו"מ עם הבנק למסחר בת"א וסיכם עמהם כי יחזירו לו את השיקים שקיבל ממנו ושהופקדו בחשבונותיו. לא ניתנה למבקש 2 כל תמורה בגין השיקים. המשיבה אינה מחזיקה כשורה בשיקים ולא נתנה כל תמורה בגינם. מר משה חכם טען בתצהירו כי: השיקים אכן נמסרו לידיו במסגרת עיסקת מקרקעין בין הצדדים והופקדו בחשבונות הקשורים עימו אצל המשיבה. עיסקת המקרקעין בוטלה והוא התחייב להשיב את השיקים האמורים לידי המבקש 2. מר חכם סיכם עם המשיבה באמצעות פקידיה המורשים כי ישיבו לו את השיקים מאחר והיה בעל בטחונות אחרים מספיקים בבנק. מר חכם פנה לבנק על מנת לקבל את השיקים בחזרה אולם הבנק נסגר ולא קיבל אותם בחזרה. מר חכם אינו חייב כספים כלשהם למשיבה אלא המשיבה חייבת לו כספים והוא עתיד להגיש תביעה כנגדה. מר חכם לא קיבל כל תמורה כנגד השיקים. בתחילת הדיון אשר התקיים במעמד הצדדים הוסכם בין הצדדים כי ההחלטה אשר תינתן במסגרת תיק זה תכריע את התיק אשר נקבע בפני כב' הרשמת ד. ורד תיק בש"א 190168/04. כמו כן הוסכם כי במידה שבו לא תדחה הבקשה בפני בית המשפט מפאת איחור במועד, אזי החלטת בית המשפט לגופו של ענין תכריע גם תיקי בש"א מס' 190070/04, 190170/04 ו- 191395/04. הסכמת הצדדים הנ"ל קבלה תוקף של החלטה. לאחר מכן הועלו טענות שונות מטעם הצדדים בנוגע למסירת האזהרה והעדר הגשת כתב ההתנגדות במועד כאשר נטען תחילה על ידי ב"כ המשיבה כי המסירה למבקש בוצעה ביום 9/11/04 כעולה ממש/1 אולם ההתנגדות הוגשה ביום 2/12/04 וההתנגדות הקבועה בפני כב' הרשמת ד. ורד הוגשה ב- 2/12 וכן נטען כי אין בפני בית המשפט טעם מיוחד. המבקש טען בעקבות זאת כי המסירה למבקש לא נעשה מעולם לנמען וכי לא קיבל לידיו דבר. לענין זה צוין כי אולי המשרד קיבל אולם מעולם לא ייצג את המבקשים. מר משה חכם נחקר על תצהירו במסגרת חקירה נגדית ובמהלכה, העיד, בין השאר, כי נכון לאותו יום לא הגיש תביעה כנגד המשיבה, כי גם אם יזכה בתביעה אין לו ממי לקחת. בהתייחס להסכם להשיב את השיקים הוסיף כי לא היה כל הסכם בכתב וכי "ההסכם היה" כשבא למנהל האשראי בשם אמיר ופקידת הבנק אתי אלון וכי אמיר אמר לא שאין כל בעיה מאחר ולו בטחונות בבנק. עוד עלה מהחקירה כי עמית פינס נפגש עימו בעת שהבנק נסגר והוא אמר לו שלבנק שיקים ב- 2,000,000 ₪ וכי המצב גורם לו לבעיות. עוד עלה כי לא נכתב כל מכתב לבנק להשבת השיקים. מר חכם אישר כי השיקים הופקדו בחשבון "אזולאי" ובעת שנשאל כי לא הייתה לו כל זכות לקבלם בחזרה וכי היה עליהם לחזור לחשבון "אזולאי" והיא השיב "נכון". מר חכם אף נשאל האם ניתנה תמורה ספציפית בגין השיקים והוא השיב כי הבנק נתן כ- 200,000 ₪ או 300,000 ₪, אם כי קשה לו לומר באופן ספציפי. במהלך החקירה החוזרת עלה כי פקידה נוספת בשם אורנית היתה מעורבת בענין וכי הבנק הסכים להשאיר אצלו שיקים לבטחונות בהיקף של 75% ולכן ניתן היה להשיב את השיקים נשוא התובענה. המבקש נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו ובמהלכה העיד, בין השאר, כי קיים הסכם לרכישת המקרקעין, כאשר דובר בהסכם אשר נערך ונחתם כחודש ימים לפני נפילת הבנק אולם לא דיווחו על העיסקה לרשויות המס. המבקש נשאל בנוסף האם קיים מסמך אשר משייך את השיקים לעיסקה והוא השיב כי לא הביא עמו את המסמך אולם קיים תיק. ב"כ המבקשים הגיש סיכומים לתיק ובהם חזר על טענות המבקשים הנ"ל. כמו כן נטען כי בענין דומה ניתנה למבקשים רשות להתגונן במסגרת דיון אחר אשר התנהל בפני כב' הרשם גזית וכי טענות המצהירם לא נסתרו במהלך החקירה הנגדית. ב"כ המשיבה הגיש את סיכומיו וטען כי לענין תיק זה לא הוגשו סיכומים כלשהם מטעם המבקשים אלא סיכומים במסגרת ענין אחר וככל הנראה נתפס לכלל טעות. עוד נטען כי ההתנגדות כלל לא נתמכת בתצהיר ועל כן די בכך כדי לדחות את הבקשה. בנוסף לכך נטען כי המבקש הגיש את התנגדותו באיחור מאחר ובוצעה מסירה של האזהרה לידיו ביום 9/11/04 וההתנגדות הוגשה ביום 2/12/04 במקום ב- 29/11/04. בהתייחס למבקשת 3 נטען כי היה עליה להגיש את התנגדותה עד ליום 1/11/04 אולם הוגשה בפועל ביום 9/12/04 כאשר המסירה בוצעה בכתובתה כרשום אצל רשם החברות והמבקשת לא טרחה לעדכן את כתובתה. לענין זה נטען כי ת.ד. של חברה איננה כתובת מעודכנת כדין וכי המבקש והמבקשת 3 הגישו את התנגדויותיהם באיור וללא טעם מיוחד כאשר המבקש 2 הינו עו"ד אשר בקיא ההוראות הדין. כמו כן נטען כי סיכומי המבקשים אף הם הוגשו באיחור וללא רשות מבית משפט זה ועל כן דין בעל דין אשר אינו מגיש את סיכומיו במועד כמי שלא התייצב לדיון. לגופו של ענין נטען כי אין בתצהיר פרטים מספיקים על מנת ליתן רשות להתגונן כאשר היה על המבקשים להתכבד ולפרט את טענות הגנתם. כך לא פורט מתי נחתמה עיסקת המקרקעין, מתי בוטלה, מה היה סכום העיסקה, ומדוע ההסכם לא צורף לתצהיר. עוד נטען כי ממש/5 עולה כי השיקים הוגשו לניכון ביום 20/3/04 ועל כן לא ייתכן שנמסרו לאזולאי כחודש לפני כריתת העיסקה כאשר המבקש העיד כי העיסקה נערכה כשבוע לפני מועד קריסת הבנק. בנוסף לכך נטען כי הבנק אוחז בשיקים בעד ערך שכן במסגרת עיסקת הניכיון נתנה בגינם תמורה. ב"כ המשיבה מפנה בנוסף בסיכומיו לסתירות בעדותו של המבקש 2 שכן תחילה העיד כי שלח מכתב לבנק על מנת לקבל את השיקים בחזרה ולאחר מכן העיד כי "לא נכון שכתבתי מכתב". בהתייחס להחלטת כב' הרשם גזית, נטען כי ההחלטה שם ניתנה על בסיס עובדתיות שונות ובכל אופן בית משפט זה אינו כפוף להחלטותיו של כב' הרשם. דיון לכתב ההתנגדות לביצוע השטר בתיק זה לא צורף תצהיר כלשהו בתמיכה לכתב ההתנגדות. כאמור לעיל, התצהירים היחידים בתיק זה הגיעו באמצעות ב"כ המשיבה אשר הגיש העתק של אותם תצהירים יחד עם עותק מסיכומיו. בנוסף לכך, קיימת הסכמה כי ההחלטה בתיק זה תכריע תיקים נוספים כנ"ל. לגופו של ענין המצהירים לא טרחו לציין ולו תאריך אחד אשר מתייחס לכלל העובדות אשר נטענו בצורה סתמית וכללית בתצהירים הנ"ל ולא ברור מתצהירו של המבקש מתי זה "לאחרונה" - אותו מועד שהגיעה האזהרה לידיו בפועל. לא ברור מתי המבקש 2 קיבל את השיקים מהמבקשת 3. לא ברור מתי המבקש 2 מסר את השיקים למר משה חכם. לא ברור מתי נכרת הסכם לרכישת מקרקעין. לא ברור מתי בוטלה ההסכם לרכישת המקרקעין. לא ברור מתי ניהל מו"מ עם הבנק כדי לקבל את השיקים בחזרה. מר משה חכם לא הסביר כנדרש כיצד המשיבה חייבת לו כספים. לא פורט הכיצד המשיבה לא נתנה תמורה בגין השיקים. לא פורט באיזו מסגרת הופקדו השיקים לחשבונותיו של מר משה חכם. אין התייחסות פרטנית לביטחונות שהיו בבנק בפועל, קרי: אותם 75% וכיו"ב. התצהירים אם כן, לא פורטו ברמת הפירוט הנדרשת. המבקש, כאמור לא התמודד בתצהירו כנדרש בהתייחס למועד שבו קיבל לידיו את האזהרה של תיק ההוצאה לפועל כאשר העתק מאישור המסירה של האזהרה הוגש לתיק וצוין מש/1. אישור המסירה למבקשת 3 הוגש לתיק וסומן מש/2. אל מול אישורי המסירה הנ"ל לא הוכח כי המבקשים הנ"ל הגישו את כתבי התנגדותם במועד כאשר אף לגבי המבקשת 3 הוכח כי בוצעה מסירה לכתובתה כפי שרשומה אצל רשם החברות. הטענה המהותית אשר נטענה לטובת המבקשים הינה כי על פי עדות שמיעה מפי מר משה חכם, הובטח למר משה חכם כי המשיבה תחזיר את השיקים לידיו למרות שהופקדו. טענה זו, איננה מבוססת מספיק אף היא, שכן משה חכם טען כי היו מספיק בטחונות אצל המשיבה על מנת לשחרר דווקא השיקים נושא כתב ההתנגדות ובטחונות אילו לא פורטו כלל. כמו כן, לא צוין, כאמור מתי בדיוק הבטיחו להשיב שיקים ואם כן, מדוע לא הוחזרו לידיו לפני סגירת הבנק. לא ברור, אם כן, מה היה צריך להתרחש בין אותו מועד אשר הובטח להשיבם כביכול, ובין מועד סגירת הבנק. נכון הוא כי אין מקום להוכיח טענות ההגנה בשלב זה בפועל אולם התצהירים הינם כלליים וסתמיים מדי והיה מקום, לפרט טענות הגנה בצורה מפורטת יותר כאשר ברור הוא כי אין לראות בתצהירים ככתבי הגנה מספיקים לו בית המשפט היה נעתר ונותן למבקשים רשות להתגונן. בנוסף לכך יצוין כי על רקע מש/5 אשר הוגש לתיק, עולה כי השיקים הוגשו לניכיון ועל כן, ובהיעדר תשלום תמורה ממשית, לא מתקבל על הדעת להשיב שיקים ללא טענה מבוססת. לאור כל האמור לעיל, כאשר כלל לא הוגש תצהיר בתיק זה בתמיכה לכתב ההתנגדות, הוגשו כתבי התנגדות באיחור ללא בקשות להארכת המועד וללא טעם מיוחד, וכאשר לגופו של עניין בפני בית המשפט תצהירים בתיק אשר הוגשו באמצעות ב"כ המשיבה ובהם טענות כלליות ללא פירוט מספיק, טענות אשר בגדר הגנת בדים, הנני דוחה את הבקשות, מורה בזאת על המשך הליכי הוצאה לפועל וכן מחייב כ"א מהמבקשים לשלם למשיבה סך של 4,000 ₪ + מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר