העדר עילה

בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה בהתאם לתקנת 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה זו מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם לבית המשפט על-ידי בירור תובענה שתוצאתה ידועה מראש, ולעקור את התביעה מן השורש בטרם תשמע.

המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא, האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על-ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו:

המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא, הוא כך:

פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו.

העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו, את כל "העובדות המהותיות" אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א).

אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז ­אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה ולשמעה? כלפי תביעה כזו, מן הראוי שהנתבע יעלה את הטענה של חוסר עילה.

להלן החלטה בנושא העדר עילה בכתב תביעה:

החלטה

  1.      המבקשת 1, המשמשת כב"כ המבקש 2 מונתה בהליכי הוצאה לפועל (תיק מס' 8-02-38154-01 ותיק מס' 9-04-12494-01) ככונסת נכסים על שני נכסי מקרקעין בבעלותם של המשיבים-החייבים.
  2.      המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים, בה עתרו לקבלת הסעדים הבאים:

האחד, מתן סעד מניעה זמני ו/או קבוע האוסר על המבקשת 1 להמשיך בנקיטת הליכי כינוס הנכסים. השני, מתן סעד הצהרתי, המבטל את מינויה בשל הפגמים המהותיים שנפלו בהליך, השלישי, מתן סעד הצהרתי הקובע כי למשיבים עומדת הזכות לקיזוז כל הנזקים אשר נגרמו להם בכינוס הנכסים והרביעי- חיוב אישי כנגד המבקשים לפצות את המשיבים על הנזקים שנגרמו להם מניהול כושל ולקוי של הליך כינוס הנכסים.
3.     המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה.
4.     באשר למבקש 2, בנק המזרחי המאוחד, הזוכה בתיקי ההוצאה לפועל, נטען כי מרגע שמונה כונס נכסים, לבקשת נושה, הוא משמש "כפקיד בית המשפט" והוא פועל בשם בית המשפט, כפוף להוראותיו ולהחלטותיו, ואיננו משמש כשלוחם של מי מבעלי הדין. לפיכך, עם מינוי המבקשת 1 לכונסת נכסים על הזכויות בנכס, ובמסגרת עסקת מכר הזכויות בנכס בה פעלה המבקשת 1 על-פי הוראותיו והחלטותיו של ראש ההוצאה לפועל- נשמטת עילת התביעה כנגד המבקש 2.
5.     באשר למבקשת 1 נטען, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל שאישרה את המכירה הפכה חלוטה משלא ערערו עליה המשיבים. מכוח החלטה זו מנועים המשיבים מלהעלות טענות כנגד הכונסת וכנגד הליכי הכינוס.
6.     המשיבים טוענים מנגד, כי אין בעובדה שהנזק נגרם על-ידי החלטה שיפוטית כדי לשלול מבעל הדין הנפגע את הזכות לתבוע נזקיו מכונס נכסים ולהתבסס על עוולת הרשלנות.
7.     עוד נטען כי לזוכה אחריות שילוחית בנזיקין על מעשיו ומחדליו של כונס הנכסים שלוחו. זאת ועוד, הואיל והמבקש 2 הינו הנהנה מפעולות המבקשת 1, יש לחייבו בגין הנזקים שגרמה.

דיון
8.     בית המשפט רשאי למחוק כתב תביעה אשר אינו מראה עילת תביעה בהתאם לתקנת 100(1) לתקסד"א. תקנה זו מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם לבית המשפט על-ידי בירור תובענה שתוצאתה ידועה מראש, ולעקור את התביעה מן השורש בטרם תשמע (ד"ר י. זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), בעמוד 384) (להלן: "זוסמן").
9.     המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא, האם יהיה זכאי התובע לקבל את הסעד המבוקש על-ידו, בהנחה שיוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו:
"...המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא, הוא כך:
"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו".
העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח, כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו, את כל "העובדות המהותיות" אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז ­אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה ולשמעה? כלפי תביעה כזו, מן הראוי שהנתבע יעלה את הטענה של חוסר עילה." (זוסמן, בעמוד 383-384).
ראה גם: ע"א 788/76 ויטוריו חסון נ' פרברים בע"מ, פ"ד לא(2) 667, פיסקה 4, ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, 833-834.
10.     לאחר עיון בכתב התביעה, נראה, על-פניו, כי התביעה כנגד המבקשת 1 עוברת את מבחן הסף הנ"ל.
11.     מן המפורסמות הוא, כי כונס נכסים שממונה על-ידי לשכת ההוצאה לפעול, משמש כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל ופועל מטעמו, תוך שהוא מחוייב בכללי התנהגות ופעולה מיוחדים לתפקיד זה. עליו לנהוג בנאמנות, ביושר, בהגינות, בתום לב ושלא ברשלנות. במקרה מתאים ניתן לחייבו בגין נזק שנגרם עקב הפרת אחריותו וחובותיו (ראה למשל: ע"א 1116/02 (ב"ש) דוד כהן, עו"ד נ' חנה הררי, דינים מחוזי, כרך לד(2) 691, בפיסקה 4, והאסמכתאות שם).
יפים לענין זה דבריו של השופט בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית, 2005), בעמ' 661 (להלן: "בר אופיר"):
"כונס הנכסים פועל כידו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל, ועליו לערוך בירורים ופעולות ולהגיע למקומות שראש ההוצאה לפועל איננו יכול להגיע אליהם. ברור אם כן שחלה על הכונס חובה לעדכן את ראש ההוצאה לפועל בכל מידע חשוב שיש בו כדי להשפיע על מתן ההוראות. הכונס חב בחובה מוגברת של תום לב, שכן תפקידו איננו מצומצם לייצוגו של צד בהליכי הביצוע, והוא חייב לנהוג כצד אובייקטיבי במהלך מילוי תפקידו."
12.     על הכונס להניח את דעתו של בית המשפט, כי פעל כדין ולטובת הכינוס, ואיננו יכול לחסות בצילן של הוראות שקיבל מראש ההוצאה לפועל, כאשר אלה ניתנו מבלי שהיה בידיו של ראש ההוצאה לפועל כל המידע הדרוש לשם קבלת ההחלטה. ובפרט, כאשר המידע החשוב נמצא בידי הכונס, והוא עצמו לא טרח ליידע אודותיו את ראש ההוצאה לפועל (ראה: בר אופיר, בעמ' 662).
13.     כפי שצויין לעיל, מונתה המבקשת 1 ככונסת נכסים על הדירות נשוא הכינוס, על-מנת לפעול לשם מימושן ומכירתן. המשיבים סבורים, כי נהגה שלא כשורה וגרמה להם נזקים ממוניים ושאינם ממוניים. עילת התביעה כנגדה נסמכת, בין היתר, על טענות בדבר הפרת חובת תום הלב וחובת הנאמנות.
14.     כך למשל, נטען, כי המבקשת 1 עצמה עיניה והתעלמה מעובדת השבחת הנכס, שהפך מדירה אחת לשתי דירות, ומכך שהליך השבחתו היה לפני סיום, וסירבה להמתין להשלמתו, כי מימשה נכס אשר שימש דירת מגורים ומכרה אותו כדירה אחת, שלא כפי שמצבו האמיתי ובמחיר שאינו משקף את שוויו האמיתי של הנכס, כי לא התריעה בפני המשיבים על פעולתה זו ולא נתנה להם את הזכות לנסות ולמכור את הנכס, כי חייבה את המשיבים בתשלומי ריביות גבוהות וחריגות, כי ניצלה את הייצוג המשפטי החלקי שהתובעים קיבלו, כמו גם את מצוקתם הכספית והרגשית, כי עיכבה את סגירת תיק ההוצאה לפועל וכי פעלה כראות עיניה מבלי להתחשב ולשקול את האינטרסים של המשיבים.
15.     חלק מטענות המשיבים נשללות לאור החלטת ראש ההוצאה לפועל אשר בחנה את הליך המכירה פעמיים. בהחלטתה קבעה ראש ההוצאה לפועל כי למשיבים ניתנו הזדמנויות במשך שנתיים ימים להעלות את מחיר הנכס. לא זו אף זו, נקבע כי השומה שהגישו המשיבים לא היתה עדכנית ולפיכך טענתם כי המכירה לא שיקפה את המחיר הריאלי של הנכס נכשלה.
מכיוון שכך, הנני קובעת כי כל הטענות המפורטות בכתב התביעה והמכוונות לעכב, לשנות או לבטל את הליכי הכינוס, דינן להימחק.
16.     אחריותו של כונס הנכסים הוגדרה בפש"ר (ת"א) 1062/01 צמח נ' עו"ד שרון בתפקידו ככונס נכסים של חב' רייז רזידנס ¨כונס נכסים אינו צד רגיל למחלוקת אזרחית ואף אינו נחשב כ"נציג גרידא" של הנושה המובטח אשר ביקש את מינויו אלא הוא בעל תפקיד אוביקטיבי האמור לפעול בהגינות מוגברת בהרבה מזו של צד אזרחי רגיל, בסבירות וברמה מקצועית ראויה, לטובת כל הנושים וכלפי בית המשפט...חריגה מחובה זו עשויה להביא להשתת הוצאות אישיות על בעל התפקיד או לקיזוז הוצאות המשפט משכר טרחתו."
17.     גם תקנה 391 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 אינן שוללות חיוב כונס שהתרשל: "כונס נכסים שנתמנה...יהא אחראי לכל הפסד שגרם לרכוש מתוך זדון או רשלנות."
18.     המשיבים טוענים כי נגרם להם נזק בגין מכירת הנכס כדירה אחת ולא כשתי דירות. לטענתם, על הכונסת לפצותם בהפרש שווי הדירה בסכום של 200,000 $. עוד נטען כי עקב הליכי הכינוס נגרמו למשיבים הוצאות ואף נותר להם חוב בגינו הוטלו על נכסיהם עיקולים.
19.     הנני מתירה למשיבים לתקן תביעתם בכל הנוגע לעילה נזיקית זו. במסגרת ההליך העיקרי תצטרך להיבחן, בין היתר, סבירות התנהגותה המקצועית של המבקשת 1ומידת אחריותה, אם בכלל, לנזקים הנטענים. סוגיה זו, ראויה לליבון לגופו של ענין, ואין לומר, בשלב זה, כי כתב התביעה משולל עילה כנגד המבקשת 1.
20.     בשונה מהמבקשת 1 עילת התביעה היחידה כנגד המבקש 2 קשורה לאחריותו השילוחית לפעולותיה של הראשונה.
21.     מע"א 1034/92 רמת זכרון בע"מ (בכינוס) נ' ד"ר וולף, דינים עליון, כרך כח, 350, למדים אנו, כי משהתמנה כונס נכסים, חדל הוא מלהיות שלוח של מי אשר מינהו והופך הוא ל"פקידו של בית המשפט", גם אם ייצג קודם לכן את אחד הנושים.
(ראה גם: בר"ע 2130/02 (ת"א) מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' שמואל מטלון, דינים מחוזי, כרך לג(10) 949, בפיסקה ו', והאסמכתאות שם, בר"ע 526/04 (י-ם) "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' בן דהן, דינים מחוזי, כרך לה(1) 875)..
22.     מעת שמונתה המבקשת 1 ככונסת הנכסים, מסורות פעולותיה לפיקוחו הבלבדי של הגוף הממונה, היא עושה דברו ואינה נחשבת עוד כשלוחה של המבקש 2. לפיכך,
אין בפעולותיה ובמעשיה של המבקשת 1 בתיק הכינוס כדי להטיל אחריות על המבקש 2, ומכאן, שגם אם יוכיחו המשיבים את כל טענות התביעה, הרי שלא יזכו להיפרע ממנו.

התוצאה
23.     לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה, באופן שנדחית לגבי המבקשת 1 בכפוף לאמור לעיל ומתקבלת לגבי המבקש 2.
ההוצאות בגין בקשה זו בסך 2500₪ בצירוף מע"מ על-פי תוצאות המשפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העדר עילה

  2. מועד היווצרות העילה

  3. בקשה להוספת עילת תביעה

  4. מחיקת תביעה בהעדר עילה

  5. עילה נמשכת שאינה מתיישנת

  6. מחיקת התביעה מחוסר עילה

  7. כתב תביעה שאינו מגלה עילה

  8. מחיקת תביעה נגד המדינה בהעדר עילה

  9. בניה על הגג עילת פינוי

  10. תביעה כספית בעילה חוזית

  11. האם חובה לציין עילת תביעה בכתב התביעה ?

  12. טענות בערעור בעניין עילת עושק או כפייה

  13. מועד היווצרות עילת תביעה לצורך התיישנות

  14. התגבשות ''עילת התביעה'' לצורך מועד תחילת ההתיישנות

  15. הגשת תביעה זהה לגמרי בעילותיה, לתביעות קודמות אשר נמחקו

  16. החובה לפרט בכתב התביעה את כל העובדות בכדי להקים עילת תביעה

  17. תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי - מתי נולדה עילת התביעה ?

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון