העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת

להלן החלטה בנושא העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת:

החלטה

1.     בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם מר עיסא סעיד מיום 9/7/05 (להלן: "ההחלטה"). השאלה שעומדת בפניי הנה, האם היה ראש ההוצל"פ רשאי להעביר את תיק האיחוד של המבקשת מלשכת ההוצל"פ מחיפה (להלן: "לשכת חיפה") ללשכת ההוצל"פ בבית שאן (להלן: "לשכת בית שאן").

העובודת והחלטות כב' ראש הוצל"פ

2.     ביום 16.2.05 הוגשה בקשה לאיחוד תיקים מטעם המבקשת, בזמן הגשת הבקשה התנהלו מרבית התיקים נגד המבקשת בלשכות ההוצל"פ בהרצליה ובבית שאן והשאר היו מפוזרים במספר לשכות. המבקשת ביקשה שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה מאחר והיא נמצאת במרחק שווה מהצפון ומהמרכז.

ביום 19.4.05 הגישו המשיבים בקשה להעברת הדיון ללשכת בית שאן וביום 7.5.05 החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את הבקשה והורה על העברת תיק האיחוד ללשכה בבית שאן.

בעקבות החלטה זו, הוגשה בקשה לעיון חוזר וביום 19.5.05, החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים שכלולים בצו האיחוד ביחס להעברה. רק שניים מהזוכים הגיבו, ועל כן, ראש ההוצל"פ חזר על החלטתו המקורית והורה על העברה מיידית של תיק האיחוד ללשכה בבית שאן, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו.

טענות המבקשת

3.     המבקשת טוענת שיש לנהל את התיק בלשכה בחיפה, וזאת מאחר והמשיבים לא התנגדו ולא הגישו בקשה להעברת הדיון, כך ששתיקתם מהווה הסכמה. כמו כן, לטענתה שגה כב' ראש ההוצל"פ בקובעו שהתיק היה אמור להיות מנוהל מלכתחילה בלשכה בבית שאן, שכן לטענת המבקשת, בהתאם לסעיף 29 (א), תיק האיחוד ינוהל בלשכה שבה הוגשו מרבית התיקים בזמן הגשת בקשת האיחוד, ולא בזמן הבקשה להעברת תיק האיחוד. בעניינו אין מחלוקת שבזמן הגשת בקשת האיחוד, מרבית התיקים התנהלו בלשכה בהרצליה. ומכאן שהלשכה בעלת הסמכות המקומית הנה הלשכה בהרצליה ולא הלשכה בבית שאן.

4.     לעניין העברת תיק האיחוד, טוענת המבקשת, שמספר הזוכים שביקשו את ההעברה הנו 19, בעוד מספר הזוכים הנו 46, כך שהבקשה לא הוגשה בידי מרבית הזוכים ומכאן יש לדחותה. מוסיפה וטוענת המבקשת, שלאור החלטת כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, הרי רק שניים הגיבו ויש ללמוד מכך שהם לא היו בעד ההעברה, אחרת הם היו מגישים תגובה ומבקשים להעביר את התיק.
ממשיכה המבקשת וטוענת, שהגיוני שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה, מאחר ותיק האיחוד דורש מעקב וטיפול יומיומי מצדה, ומאחר ומשרד בא כוחה של המבקשת ממוקם בחיפה.

5.     בסיכומיה חזרה המבקשת על טיעוניה והוסיפה, שההחלטה נשוא הבקשה עוסקת בהעברת הדיון ועל כן מנועים המשיבים מלהעלות טענות ביחס לבקשת האיחוד.

טענה נוספת שהעלתה המבקשת, עוסקת בקרבה משפחתית בין באי כוח המשיבים לבין עובדת במזכירות ביהמ"ש בבית שאן, קרבה שלדעתם יש בה בכדי למנוע את העברת הדיון ללשכה בבית שאן.

טענות המשיבים

6.     המשיבים טוענים וחוזרים וטוענים, שנפלו פגמים בהגשת בקשת האיחוד, בין היתר לא הומצאו להם העתקים מהבקשה של האיחוד, כמו כן לא צורף תצהיר. לטענתם, יש לדחות את הטענה שנוח יותר לנהל את תיק האיחוד בלשכה בחיפה, שכן חלק ניכר מהזוכים גרים בבית שאן. כמו כן, מתוקף תפקידו של בא כוח המבקשת כיועץ המשפטי של העירייה, עליו להיות שם לעיתים קרובות, מה גם שמקום מושב בא כוח המבקשת ונוחותו אינם מהווים שיקול כלל וכלל ועל כן לגישתם גם טיעון זה דינו להידחות.

המשיבים טוענים, שגם מבחינה עובדתית המבקשת לא מדייקת, שכן לטענתם ביום הגשת בקשת ההעברה היו 21 תיקים בלשכה בבית שאן, ולכן מרבית התיקים נוהלו בלשכה בבית שאן. מוסיפים המשיבים וטוענים שהחלטת כב' ראש ההוצל"פ המקורית היתה להעביר את תיק האיחוד לבית שאן, ובבקשה לעיון החוזר הוא ביקש לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, ומאחר ורק שניים הגיבו, הרי שהוא יצא מנקודת הנחה שהיתר מסכימים.

לטענת המשיבים, בשום שלב לא היתה סמכות ללשכה בחיפה, גם עצם הגשת בקשת האיחוד לחיפה היתה בטעות יסודה, שכן יש להגיש את הבקשה ללשכה שבה מתנהלים מרבית התיקים ורק אז לבקש את העברת התיק. שתיקת הזוכים, נבעה מהעדר מסירת הבקשה על ידי המבקשת, ומכאן הטענה שכביכול הסמכות המקומית נרכשה על בסיס שתיקתם זו, דינה להידחות על הסף.

7.     לעניין הקרבה המשפחתית בין באי כוח המשיבים לבין מזכירה בלשכה בבית שאן, טוענים המשיבים, שטענה זו לא עלתה בבקשת רשות הערעור ורק בשל כך דינה להידחות, אך הם מוסיפים מספר טענות: ראשית, בקשה זו צריכה להיות נדונה ע"י נשיא ביהמ"ש העליון מכוח סעיף 78 לחוק ביהמ"ש; כבר עתה אציין שלטעמי טענה זו בטעות יסודה שכן המזכירה אינה משמשת בתפקיד שיפוטי .

שנית, אין לביהמ"ש סמכות לדון בסוגיה זו, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על באי כוח המשיבים. שלישית, עובדה זו היתה ידועה למבקשת מראש. רביעית, למזכירה אין כל סמכות שיפוטית, כמו כן, הקירבה למזכירה אינה מדרגה ראשונה.

בסיכומיהם חזרו המשיבים מחלק מהטענות באומרם שחוק בתי המשפט לא חל על סוג בעלי התפקידים עליהם נמנית המזכירה, קרובת משפחתם של באי כוח המשיבים.

המשיבים שבו על טענות אלו והוסיפו, שהמבקשת לא פעלה כראוי שעה שהגישה את בקשת האיחוד, בלשכה בחיפה שבה נוהל תיק אחד ויחיד, בעוד בלשכה בבית שאן נוהלו תיקים רבים. הם גם מלינים על כך שהמבקשת לא צירפה את כל התיקים לבקשת האיחוד ובכך נוצר הרושם שמרבית התיקים לא מנוהלים בלשכה בבית שאן, יתרה מזאת, המבקשת טענה שחלק מהתיקים סגורים, עובדה שיכולה להביא לפיזור תיק האיחוד, לגישת המשיבים.

מכל האמור לעיל, המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

8.     לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובה וכן בסיכומים של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, להלן נימוקיי.

הבקשה שבפניי עוסקת בשאלה אחת ויחידה והנה האם העברת הדיון בתיק האיחוד ללשכה בבית שאן בדין יסודה, ולכן בהחלטתי זו לא אתייחס כלל לעצם מתן צו האיחוד או לביטולו.

בטרם אביא את הוראת החוק הרבלאנטית, יש להבהיר, שתיק האיחוד נפתח באופן זמני בחיפה, כמו כן, החלטתו המקורית של כב' ראש ההוצל"פ מיום 7/5/05 הנה להעביר את תיק האיחוד ללשכה בבית שאן. בהמשך ובעקבות בקשת העיון החוזר ביקש כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים, והמטרה היתה ברורה, קרי, לראות אם הזוכים מתנגדים לבקשת ההעברה לבית שאן, והיות ורק שני זוכים התנגדו אזי חזר כב' ראש ההוצל"פ על החלטתו המקורית לפיה יש להעביר את הדיון לבית שאן.

כבר אציין, שדעתי אינה נוחה עם פתיחת תיק האיחוד בחיפה באופן זמני, שכן היה מקום לפתוח את התיק בלשכה שבה קיימים רוב התיקים בהתאם לתקנה 29 (א) רישא לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם- 1979 (להלן, התקנות), ואז כל ההליך שבפניי היה מתייתר, שכן לא יכול לעלות על הדעת שתיק האיחוד ימשיך להתנהל בחיפה, שעה שרק מספר תיקים בודדים מתנהלים בה. לפיכך, על כב' ראש ההוצל"פ לתת את הדעת לשאלת הסמכות המקומית שעה שהוא מחליט לדון בבקשה בתיק האיחוד. אך כאמור החלטה זו אינה עומדת לערעור בפניי.

9.     וכעת אבחן האם העברת הדיון ללשכה בבית שאן עולה בקנה אחד עם תקנה 29 (א) סיפא, אשר קובעת:
"(א)     בקשה לאיחוד תיקים (להלן - בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; ראש ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה."

יש לבחון איפוא, האם ביום 19.4.05, מועד הגשת בקשת ההעברה, התנהלו מרבית התיקים בלשכת בית שאן. בעניין זה חלוקים הצדדים, המבקשת טוענת שלא, אך היא לא הצליחה להוכיח טענתה זו, בעוד המשיבים טוענים שמרבית התיקים כן נוהלו בלשכה בבית שאן ובעניין זה הם אף מלינים על כך שהמבקשת לא צירפה את כל התיקים לתיק האיחוד וזאת בניגוד לחוק, דבר שצמצם את מספר התיקים השייכים ללשכה בבית שאן. בעניין זה, אין לי אלא לסמוך על החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 7.5.05 שקבעה בצורה ברורה, שמרבית התיקים נוהלו בלשכה בבית שאן, וכך נקבע:

"מרבית התיקים וכן מרבית הזוכים מבקשים להעביר תיק האיחוד ללשכה בבית שאן שם גם ממוקמת החייבת עצמה"

לאור דברים אלו, ברור שהחלטת ההעברה ללשכת בית שאן בדין יסודה, אך גם אם המבקשת צודקת בטענתה, קרי שמרבית התיקים אינם מנוהלים בבית שאן, עדיין, התיקים הבודדים שמנוהלים בלשכה בחיפה אינה יכולים לזכות אותה בסמכות המקומית.

10.     המבקשת בסיכומיה העלתה שתי טענות נוספות: האחת, שמקום מושב בא כוח המבקשת הנו בחיפה ולכן ניהול התיק בלשכה בחיפה יותר נוח ואפילו עולה עם האינטרס הציבורי בקנה אחד. השנייה, אין להעביר את התיק ללשכה בבית שאן, שכן שם מועסקת קרובת משפחה של באי כוח המשיבים.

דין שתי הטענות להידחות, לעניין הטענה הראשונה, לא ברור ממתי מקום מושב בא כוח המבקשת הנו שיקול מכריע ומטה את הכף לעניין הסמכות המקומית, מה גם, שבעניינינו מקום מושבה של המבקשת הנו בבית שאן, לכן, טענה זו היה טוב לו לא הועלתה כלל. לעניין הטענה השנייה, המבקשת צירפה מכתב תלונה שנשלח לכבוד השופט בועז אוקון, מנהל בתי המשפט וכן תגובתו, ממסכמים אלו עולה שהעניין בטיפול, ועל כן, אינני מוצא כל מקום להתערב בסוגייה זו, חזקה על הגורמים האחראיים, שיטפלו בנושא זה בהתאם לדין, לנוהלים ולהנחיות הרבות שקיימות בנושא והשאלה תוכרע על ידי הגורם המוסמך.



סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הערעור, כמו כן, אני מחייב את המבקשת בהוצאות על סך 2,000 ₪ שיושלמו למשיבים מהפקדון, יתרת הפקדון תועבר לתיק האיחוד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין איחוד תיקים

  2. שחרור כספים באיחוד תיקים

  3. פשיטת רגל לאחר איחוד תיקים

  4. בקשה לשחרור כספים בתיק איחוד

  5. פיזור תיק איחוד עקב צבירת פיגורים

  6. חייב כמוגבל באמצעים - איחוד תיקים

  7. הפקדת עירבון כתנאי לפתיחת תיק איחוד

  8. העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת

  9. פתיחת תיק איחוד מחדש לפנים משורת הדין (הוצאה לפועל)

  10. נדחתה בקשה חוזרת להפחתת צו חיוב בתשלומים במסגרת תיק איחוד

  11. דחיית בקשה להורות על ביטול התשלום הראשוני כתנאי לפתיחת תיק האיחוד

  12. בקשת רשות ערעור על החלטה במסגרתה נדחתה בקשתו הנוספת של המבקש לאיחוד תיקיו

  13. ערעור על החלטה בה הותנתה הכרזה כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקים בתשלום עירבון חד פעמי

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון