הסבת צ'ק לבנק

הטיעון של הנתבע שהשיק לא הוסב כדין נשען על סעיף 23 לפקודת השטרות אשר קובע כי חתימה של שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה.

בית המשפט ציין כי נראה שסעיף 23 הנ"ל נועד בעיקר להגן על מי שהשטר נגנב ממנו.

פקודת השטרות לא קבעה לטובת התובע חזקה שהוא אוחז השטר, אפילו המסמך מצוי בידו.

אומנם מקום שהשטר הוא בר-פרעון למוכ"ז, החזקת השטר בידי התובע דיה, שכן היא עושה אותו לאוחז.

אך מקום שהתובע מבקש לאכוף שטר בר-פרעון לפקודה, והנתבע כופר בחתימת היסב, שאם זו אינה תופסת, התובע אינו אוחז - נטל השכנוע על התובע.

להלן פסק דין בנושא הסבת צ'ק לבנק - הסבת צ'ק כדין:

פסק-דין

1.     הנתבע, מסר לחברה בשם ברק יהלומים בע"מ (להלן: "חברת ברק" או "החברה") 3 שיקים בסכום כולל של 198,518$, אחד מהם - שיק על סכום של 38,016$ שזמן פירעונו ב-1.11.02 הוא נשוא המחלוקת בתיק זה (להלן: "השיק").
השיק ערוך לפקודת חברת ברק, ועל גבו מופיעה חותמת של חברה זו בצירוף חתימת יד. ב-2.9.2002 הופקד השיק בחשבונה של חברת ברק בסניף בורסת היהלומים של הבנק, אך משהוצג לפירעון על ידי הבנק חולל והוחזר על ידי הבנק הנמשך בשל הוראת ביטול.
הבנק הגיש את השיק לביצוע נגד הנתבע כמושך השיק ונגד חברת ברק כמסב; התנגדות הנתבע לביצועו נדחתה; אך בערעור על ההחלטה הדוחה את ההתנגדות הוסכם כי תינתן לנתבע רשות להתגונן ותצהירו ישמש כתב הגנה.
2.     על נסיבות מסירת השיקים לחברת ברק והוראת הביטול שנתן, אומר הנתבע, יהלומן ובעל עסק למכירת יהלומים:
3 השיקים נמסרו לחברת ברק כנגד מזומן שהוא אמור היה לקבל מהחברה ב-4 תשלומים שמועדיהם מאוחרים מזמני הפירעון של 3 השיקים. להבטחת ההתחייבות הזו נמסרו לו 4 שיקים של חברת ברק בסכום כולל של כ-192,264 ₪ שאמורים היו להיפרע בין התאריכים 23.11.02-2.12.02. ואולם, בערב חג הסוכות אותה שנה, התברר שהבעלים של חברת ברק מנסה להימלט מהארץ - הוא נעצר על ידי המשטרה בעקבות תלונה של יהלומן; חברת ברק חדלה עקב זאת מפעילות, ולנתבע היה ברור שהחברה לא תקיים את התחייבויותיה כלפיו. עוד קודם לכן התברר לו שהבנק שלו אינו מוכן לקבל שיק של חברת ברק כבטוחה. מכיוון שכך הורה הנתבע על ביטול השיקים, מספר ימים לפני מועד פירעונם.
הנתבע טוען שמדובר במעשה מרמה מצד חברת ברק אשר פיתתה אותו להתקשר בעסקה זו באמצעות עסקות קודמות שעלו יפה, וזה כשלא היה בכוונתה למלא אחר התחייבויותיה.

הגנת הנתבע נגד תביעת הבנק נסמכת על הטענות הבאות:
חתימת ההיסב על גב השיקים נחזית כחתימה של חברת ברק אך מי שחתם בשם החברה - לא היה מורשה לחתום בשמה; היסב כזה אינו מעביר את הבעלות בשטר והבנק לא נעשה "אוחז" מכוחו;
אפילו היה הבנק בגדר "אוחז", הוא אינו אוחז כשורה הואיל ונטל את השיק שלא בתום לב ומבלי ליתן עבורו ערך, ומאחר שעצם הוצאת השיק נגועה במירמה, אין הבנק זכאי להיפרע בגינו.

הבנק טוען: שאלת מעמדו של הבנק כאוחז בשיק אינה עומדת עוד לדיון לאחר שסעיף 17 מתצהירו של הנתבע נמחק; בכל מקרה הנטל להוכיח שהבנק אינו אוחז בשיק רובץ על הנתבע והנטל הזה לא הורם; הבנק הינו אוחז כשורה בשיק או למצער אוחז בעד ערך; גרסת הנתבע ביחס לעסקה שנעשתה בינו לבין ברק מופרכת - לכל היותר מדובר בכישלון תמורה לאחר סיחור השיק לבנק - מכיוון שכך אין עומדת לנתבע כל הגנה כנגד התביעה השטרית.
3.     הגנת הנתבע בנויה אפוא קודם כל על הטיעון שהבנק אומנם מחזיק בשיק אך אינו אוחז בו, והשאלה הראשונה היא אם הטענה הזו אינה עומדת עוד לנתבע, כפי שטוען הבנק.

סעיף 17 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע, אומנם נמחק בהיותו עדות שמועה - שם אומר הנתבע שלבא כוחו נודע מפי אבי ברק בפגישה שהתקיימה במשרדי בא כוחו של האחרון, שחתימת ההיסב על השיק אינה כדין הואיל ולחותמת החברה מצורפת חתימת יד שאינה חתימתו של מי ממורשי החתימה בחברת ברק.
ואולם, ההשגות של הנתבע בעניין תקינותה של חתימת ההיסב הועלו על ידו בתצהיר אשר תומך בהתנגדות; זה היה לכתב הגנתו, ונאמר בו: "עוד אני טוען כי הבנק אינו אוחז בשיק כיוון שהוא כלל לא הוסב לבנק, ועל כן אין הבנק זכאי לתבוע ממני את השיק כאוחז"; בשאלה זו נשמעו עדויות הן מפי עדת הבנק והן מפי עדה שזומנה על ידי הנתבע, והשאלה היא אם הטיעון של הנתבע ביחס לתקינות חתימת ההיסב הוכח - ולא כיצד נודע לנתבע על דבר אי התקינות הנטענת, שהוא הנושא שבו עוסק סעיף 17 שנמחק.
4.     ומה לגופו של עניין -
הטיעון של הנתבע שהשיק לא הוסב כדין נשען על סעיף 23 לפקודת השטרות אשר קובע: "חתימה של שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו...".
נראה שסעיף 23 הנ"ל נועד בעיקר להגן על מי שהשטר נגנב ממנו (ראה לעניין זה: שלום לרנר, דיני שטרות (1999), עמ' 458), וברי שזה אינו המקרה בענייננו. השיק ערוך לפקודת חברת ברק, ומי שהסב את השיק ודאג לכך שהוא יופקד בחשבונה, עשה כן על מנת שחברת ברק תזוכה בסכום השיק. ואולם, הכלל הוא כפי שקובע יואל זוסמן בספרו דיני שטרות, מהדורה שישית, עמ' 258:
"פקודת השטרות לא קבעה לטובת התובע חזקה שהוא אוחז השטר, אפילו המסמך מצוי בידו. אומנם מקום שהשטר הוא בר-פרעון למוכ"ז, החזקת השטר בידי התובע דיה, שכן היא עושה אותו לאוחז... אך מקום שהתובע מבקש לאכוף שטר בר-פרעון לפקודה, והנתבע כופר בחתימת היסב, שאם זו אינה תופסת, התובע אינו אוחז - נטל השכנוע על התובע". אין ספק שהבנק לא עמד בנטל הזה.
5.     מי שהעידה לבנק, הגב' נילי ערן אישרה בחקירתה כי "למיטב זכרוני" חתימת ההיסב אינה חתימתם של שני מורשי החתימה בחברה לא אברהם ברק וגם לא זוהר ברק; היא אומנם ציינה שהיו יפויי כוח חלקיים לצורך הסבת שיקים אבל היא אינה זוכרת "את כל יפויי הכוח החלקיים שהיו", וכאלה אם היו - לא צורפו לתצהירה, להוציא יפוי כוח חלקי שניתן לפקידה הגב' לירז ברי (שמש). ביחס אליה טענה העדה: "למיטב הכרתי זו חתימתה של לירז" אך על השאלה: "את טוענת שהשיק הזה נחתם על ידי לירז?" השיבה: "אני לא גרפולוג, החתימה דומה לחתימה של לירז" (פרוטוקול, עמ' 12,13).

הגב' לירז ברי (להלן: "לירז"), שלפרק זמן מסוים הייתה מורשית לחתום בשם החברה חתימות הסב על שיקים ולהפקידם בבנק, זומנה לעדות על ידי הנתבע. היא נשאלה על ידי בא כוחו אם חתימת ההסב על השיק היא חתימתה ועל כך השיבה: "לא. אני לא חושבת שזו חתימתי".
לעומת זאת את החתימה אשר מופיעה על טופס ההפקדה (נספח ג' לתצהיר מטעם הבנק) זיהתה תחילה כחתימתה "כן, זו חתימתי" ואחרי עיון נוסף הוסיפה: "כן, אני חושבת שזו חתימתי, עבר המון המון זמן, זה לא משהו שאני יודעת שחתמתי עליו בוודאות, אני לא זוכרת שום דבר ממה שהיה" ויותר מאוחר, ביחס לחתימה שעל אותו טופס אמרה: "אני קצת סקפטית, אני אומרת יכול להיות".
ואכן, נראה שהסקפטיות במקומה, משום שהשיק הופקד בבנק ב-2.9.2002 ואילו בפסק הדין שניתן בקשר לשני השיקים האחרים בת.א.16639/03 (מצורף כנספח ט' לתצהיר מטעם הבנק), נקבע כממצא שהרשאתה של לירז בוטלה כבר ב-30.8.2002 (עמ' 6, ש' 24 לפסק הדין הנ"ל) - קרוב לוודאי, משום שהעסקתה בחברת ברק, הסתיימה.

אנו יודעים מעדותה של לירז שבחברת ברק עבד לפחות עובד נוסף בשם חיים, ומהנתבע אנו יודעים שהשיק נמסר לחברת ברק באמצעות אחד בשם רייכמן.
אבל הבנק נתלה ביפוי הכוח האחד שברשותו - זה של לירז, שאינה מזהה את החתימה על גב השיק כחתימתה, וזו אכן אינה דומה לחתימות אשר מופיעות על טופס יפוי הכוח כחתימות שלה, או על השיק בסך של 110,623$ שביחס אליו אמרה: "יכול להיות שזו חתימתי" (פרוטוקול עמ' 8), ואכן בפסק הדין שניתן ב-ת.א. 16639/03, נקבע שהשיק הזה נחתם על ידה (ראה: עמ' 7 לפסק הדין).
6.     סעיף 4 לטופס ההפקדה של השיק (נספח ג' לתצהיר הבנק), קובע כי השיק נמסר לבנק "הן לגוביינא והן לבטחון כערבות נוספת להבטחת תשלומם של כל הסכומים המגיעים ו/או שיגיעו ממני/נו לכם על כל סניפיכם".
בנק שמקבל שיק דחוי לגוביינא בלבד ומתחייב לזכות את המסב בסכום השיק רק עם קבלת התמורה - אינו רוכש לעצמו מעמד של אוחז בעד ערך בשיק. (ראה: יואל זוסמן, שם בעמ' 135). לא כן, בשיק שנמסר לבנק גם לביטחון, כאשר למסב חוב לבנק. או אז, הבנק, אם הוא אוחז - נחשב לאוחז בעד ערך מכוח סעיף 26(3) לפקודת השטרות. אוחז כזה על פי הילכת גוייסקי (ע"א 333/61, אליעזר גויסקי נ' חיים יוסף מאיר ואח', פ"ד טז(1),595) יכול להתגבר על הפגם הקנייני של כשלון תמורה אם זה אירע לאחר הסיחור, שהוא המקרה הרווח ביחס לשיקים דחויים.
במקרה זה, הבנק לא נתן כל ערך עבור השיק עם הפקדתו - החשבון לא זוכה בסכום השיק כפי שעולה מדפי החשבון של חברת ברק (נספח ה' לתצהיר הבנק), אך הוא היה לאוחז בעד ערך, משום לעת הפקדת השיק ב-2.9.2002, היה לחברת ברק חוב משמעותי לבנק, והשיק נמסר לו גם לביטחון.

חברת ברק היא לקוח של הבנק; בנק צריך להיות מודע לזכויות החתימה בתאגיד שהוא לקוחו, ואין ספק שהוא צריך להקפיד על כך ששיקים שהוא מקבל ממנה לביטחון ונעשה אוחז בהם בעד ערך, הוסבו על ידה כדין, במיוחד אם הוא מבקש לקנות לעצמו יתרון על פני אוחז "סתם".
הבנק צריך אפוא להיות מסוגל להוכיח באופן פוזיטיבי שהשיק הוסב לו כדין על ידי מורשה חתימה בחברת ברק, ואת זאת לא רק שהוא לא הוכיח - במקום זה נתלה הבנק בטענה השגויה שהנטל לעניין זה רובץ על הנתבע - אלא שהנתבע הוכיח שחתימת ההיסב אינה חתימתו של מי ממורשי החתימה בחברה, אף לא של מי שהבנק סבור שהוא החותם.
ואולם הבנק טוען שגם אם השיק לא הופקד מלכתחילה בהרשאת החברה, הרי בדיעבד יש לראותו כשיק שהופקד בהרשאתה, משום שהוא נמסר לבנק במהלך העסקים השוטף עם החברה.
על "דרך העסקים הרגילה" בהקשר זה אומר הנשיא (בדימוס) ברק:
"כל הנוטל שטר צריך להכיר את המסחר אליו, וצריך לבחון אם ההיסב הנחזה כהיסבו של איש מוכר זה הוא אכן שלו. הנוטל שטר מארחי פרחי שאין הוא מכירו צריך לשאת בסיכון שארחי פרחי זה הוא זייפן. הנוטל שטר מאיש מוכר וידוע, צריך לבחון את אמיתות חתימתו..."(אהרון ברק, זיוף בהיסב שטר, משפטים ג', עמ' 458).

עצם העובדה שהשיק נמסר לבנק במהלך העסקים השוטף אינה מעידה אפוא על כך שהוא סוחר לבנק בהרשאת החברה, והמסקנה המתבקשת מכל האמור היא, שהבנק אינו אוחז בשיק ואינו זכאי לתבוע את סכומו מהנתבע. אין אגב שום רבותא בכך שהבנק לא שמע השגות מחברת ברק ביחס לשיק שהופקד בחשבונה. אחרי הכל, אין מדובר בחיוב חשבונה של ברק בגין השיק, אלא בזיכוי החשבון.

כפי שנראה להלן,לאותה תוצאה נגיע במקרה זה, גם אילו היה הבנק אוחז.
7.     הנתבע טוען ש"מדובר בעסקה שיש עמה תרמית באשר מלכתחילה לא התכוונה ברק לעמוד בהסכם עמי" (סעיף 19 לתצהירו). בטענה הזו יש ממש.
השיק נמסר לבנק כשיק דחוי ב-2.9.2002, והבנק מאשר בתצהירו שכבר בערב סוכות שחל באותה שנה ב-ביום שישי ה-20 לאותו חודש, התברר לו שחברת ברק נתונה בקשיים. כיצד התברר הדבר - לא פורט בתצהיר מטעם הבנק, אך הנתבע אומר בתצהירו: "במהלך חג סוכות נעצר בשדה התעופה אבי ברק הבעלים של חברת ברק, בעקבות תלונה של יהלומן אשר טען כי ברק רוקן את הכספת במשרדו מיהלומים ומנסה להימלט מהארץ. לאחר המעצר הוגשו תלונות למשטרה על ידי יהלומים ואף אני הגשתי תלונה".
גרסה זו לא רק שלא נסתרה אלא שאף זכתה לאישור מפי עדת הבנק, הגב' נילי ערן, בחקירתה הנגדית ב- ת.א. 16639/03 (ב"כ הנתבע הודיע בישיבת ההוכחות בתיק זה שלפי הסכמה דיונית עם ב"כ הבנק "את תיק החקירה של הגב' נילי ערן נכניס לתיק זה" - עמ' 11 לפרוטוקול)

בנסיבות אלה, אם השיק הוסב לבנק בהרשאת החברה, כי אז בעצם הסיחור של השיק לבנק, יש משום מעילה באמון אם לא רמאות ממש, משום שלא מדובר בכישלון תמורה שהתרחש לאחר הסיחור - על כישלון כזה מתגבר, כאמור, גם אוחז שהוא רק אוחז בעד ערך - אלא מדובר בכישלון שהיה צפוי בעת שהשיק סוחר לבנק.
לבנק אולי נודע לראשונה בערב סוכות על כך שהלקוח שלו נמצא בקשיים כספיים, אבל הלקוח מן הסתם ידע זאת עוד קודם. בכל מקרה, האפשרות ש-18 יום לאחר שהשיק נמסר לבנק, הבעלים של החברה מנסה להימלט מהארץ עם מלאי היהלומים שברשותו, אבל בזמן המסירה של השיק מצב החברה סביר והוא מתכוון לגרום לכך שהתחייבויותיה כלפי הנתבע יקוימו - קלושה עד מאוד.

אם לעומת זאת, השיק הופקד בבנק שלא על דעת מורשי החתימה בחברה, כי אז בעצם סיחור השיק אין משום פגם, אבל הבנק גם אינו בגדר אוחז בשיק, וזה לדעתי המצב במקרה זה.

וכאן אני רואה לציין. הבנק טוען שהעסקה שנקשרה בין חברת ברק לנתבע, כפי שתוארה על ידו, נטולת הגיון מסחרי ומופרכת, משום שאת התחייבויותיה כלפי הנתבע, היה על חברת ברק לקיים רק לאחר מועד פירעונם של 3 השיקים.
ואולם, הנתבע לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין זה על ידי ב"כ הבנק - לא בהליך זה אף לא בהליך בת.א.16639/03 אשר נסב על שני השיקים האחרים; הנתבע צירף לתצהירו כאן, עותקים מצולמים של השיקים שהוא קיבל מחברת ברק בתמורה לשיקים נשוא ההליך בת.א. 16639/03 והליך זה, מה שלא עשה ככל הנראה בהליך בת.א.16639/03, והבנק לא עשה מצדו כל מאמץ לתמוך את תמיהותיו-קביעותיו ביחס לעסקה בעדות של אברהם ברק. הבנק טוען שהעובדה שהנתבע לא זימן לעדות את אברהם ברק צריכה להיות מוחזקת לחובתו משום שעול ההוכחה לעניין חתימת ההיסב מוטל עליו. אלא שהטענה הזו כאמור שגויה ולעומת זאת, עדותו של אברהם ברק בהחלט נחוצה במה שנוגע לעסקה עצמה, ולהשגות של הבנק ביחס אליה. התוצאה היא שבנסיבות אלה יש לקבל את גרסת הנתבע ביחס לעסקה עצמה כמות שהיא, על שנובע ממנה.
8.     ואם נחזור לעניין האחיזה בשיק -
אפילו היינו אומרים שהבנק אוחז, ולא שכך הוא, אחיזתו היא פועל יוצא של מעשה העולה לפחות לכדי מעילה באמון מצד החברה. על פגם קנייני כזה מתגבר כידוע רק אוחז שהוא אוחז כשורה. באחיזה בעד ערך אין די. יתר על כן, במקרה כזה, חזקת האחיזה כשורה אינה עומדת עוד לאוחז, ועליו להוכיח מתן ערך בתום לב עבור השיק כאמור בסעיף 28 (ב) לפקודת השטרות. התנאים האלה לאחיזה כשורה אינם מתקיימים בבנק.
כבר צוין כי חשבונה של חברת ברק לא זוכה בתמורת השיק בעת הפקדתו ב-2.9.2002. במועד הפירעון של השיק אשר חל ב-1.11.2002, חשבון החברה אומנם זוכה בסכום השיק, אך כפי שעולה מדף החשבון (נספח ח' לתצהיר מטעם הבנק), הזיכוי הזה בוטל מיד לאחר מכן ולפי ערך יום הזיכוי.
בנסיבות אלה ברור שהבנק לא נתן ערך בעד השיק - לבטח לא נתן עבורו ערך בתום לב. הזיכוי הזמני שבוטל לפי ערך יום הזיכוי, אינו יכול להיחשב למתן ערך - בוודאי לא לצורך אחיזה כשורה (השווה: ע"א 1925/95, מלכה רפאל נ' בנק הבנייה לישראל, ניתן ב-5.2.97, תק-על 97(1), 517 וכן, דעת המיעוט בע"א 1652/92, בנק הבניה בע"מ, נ' מלכה רפאל, דינים מחוזי, כו (2), 836) ובכל מקרה, לבנק כבר היה ידוע אז שחברת ברק נתונה בקשיים ממשיים. כזכור, דבר זה התחוור לבנק עוד בחודש ספטמבר.
9.     התוצאה מכל האמור היא שהגנת הנתבע מתקבלת ותביעת הבנק נדחית.
הנתבע טוען בסיכומיו שהוא שילם לבנק את סכום השיק. אם אומנם כך - על הבנק להחזיר לנתבע את הסכום ששולם על ידו בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ועד להשבתו בפועל על ידי הבנק.
כמו כן, הבנק ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון