ההבדל בין כשלון תמורה לבין טענת קיזוז

טענת הקיזוז שונה מטענת כשלון תמורה.

נתבע המעלה טענת כשלון תמורה, טוען כי אינו חייב לאוחז השטר, משום שהלה לא סיפק את התמורה שהתחייב לה. בהעלותו טענת קיזוז, מודה הנתבע כי הוא חייב לתובע על פי השטר, אך טוען כי הלה חייב לו כספים מכוח עילה שונה.

הנתבע השטרי עשוי להעלות טענת קיזוז מעסקה אחרת שבינו לבין הנפרע, כאשר באותה עסקה חב לו הנפרע סכום כסף מסוים. הנתבע עשוי גם לטעון לזכות קיזוז שמקורה באותה עסקה שבמסגרתה נמשך השטר, ולדבריו הפרת החוזה בידי הנפרע גרמה לו נזק, שאותו הוא מעונין לקזז כנגד חבותו השטרית.

להלן החלטה בנושא ההבדל בין כשלון תמורה לבין טענת קיזוז:

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שני שיקים, כל אחד על סך של 25,000 ₪. מועד פירעונם של השיקים
הינו, 8/11/04 ו- 08/12/04. השיקים הוחזרו עקב מתן הוראת ביטול.
השיקים ניתנו במסגרת עסקה שנערכה בין הצדדים ביום 12/11/03 לרכישת מנוף (להלן- המנוף), כאשר ההזמנה צורפה להתנגדות. מחיר המנוף היה 370,000 ₪ (לפי שער של 5.2 ₪ ליורו) בצירוף הפרשי שער ליורו עד למועד האספקה.
ביום 10/12/03 שולמה מקדמה על סך של 70,000 ש"ח וכן ניתנו 12 שיקים כל אחד על סך של 25,000 ₪. השיקים המבוצעים בתיק זה הינם חלק מסדרה זו .
אין חולק כי המנוף סופק ביום 8/01/04, לאחר שנעשתה ביום 07/01/04 בדיקה על ידי בודק מוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970.
לפי המסמכים שצורפו להתנגדות פרצה מחלוקת בין הצדדים בחודש אוקטובר 2004.
בחודש ספטמבר 2004 ביצעה המבקשת תיקון של המנוף בחברת "ארזים". במכתב מיום 10/10/04 הודיעה המשיבה למבקשת כי לנוכח תיקון זה היא מסירה את האחריות מפרק המנוף.
בנוסף, הודיעה המשיבה כי יש לשלם לה את יתרת החוב בגין המנוף ועד לביצוע התשלום לא תעניק שירותים כלשהם.
כתגובה, טענה המבקשת במכתב מיום 13/10/04 כי המנוף אינו תקין והדבר גורם לה הפסדים כבדים. עוד טענה המבקשת כי היא רכשה מנוף מדגם 6S+ JIB 6S Hevy duty , ואילו עתה התברר לה כי המנוף המותקן על המשאית הינו מדגם Light , דבר הגובל לטענתה, ברמאות.
בתשובה למכתב זה טענה המשיבה במכתב מיום 14/10/04 כי המנוף שסופק הינו המנוף שהוזמן, כפי שצוין בהזמנה ובמפרט הטכני שצורף לה.
המשיבה הוסיפה כי הינה תמהה על כך שטענה בנוגע לאי התאמת המנוף מועלת לאחר עבור עשרה חודשים ממועד קבלת המנוף והשימוש בו, ורק לאחר שהיא הסירה את האחריות למנוף עקב חוב ותיקון שלא אושר על ידה.
בסיכומו של דבר, בוטלו השיקים על ידי המבקשת, והמשיבה הגישה את השיקים לביצוע בהוצאה לפועל.
להתנגדות שהגישה המבקשת צורף תצהירו של מר דוד שמעון, מנהל המבקשת (להלן- "המצהיר"). בתצהירו נטען כי המנוף אשר הוצג בפניו במהלך המו"מ היה מנוף מסוג Heavy, ונציג המשיבה אף הקיף בפרוספקט בעיגול את פרטי המנוף הרלוונטי, ואילו המצהיר רשם בסמוך לכך את הפרטים הכספיים של המנוף.
אולם, המשיבה מילאה על גבי ההזמנה פרטים של מנוף שונה אשר יכולתו פחותה מהנדרש. על ההזמנה לא נרשמה המילה Light אלא רק מספר הדגם. העדר פרט זה גרם לכך שהמצהיר לא שם ליבו לכך שבפועל הוזמן מנוף אחר.
לטענתו, נתגלו במנוף תקלות חוזרות ונשנות שלא ניתן להם כיסוי במסגרת האחריות ואשר עלותן הסתמכה ב כ- 10,000 ₪ . כמו כן, נוצר צורך להשתמש במשאית מנוף אחרת של החברה לצורך ביצוע עבודות והנזק הישיר מכך עמד על כ- 26,000 ₪.
בנוסף נטען בהתנגדות כי אספקת מוצר אחר מהמוזמן מהווה הפרת הסכם בוטה. המנוף שסופק הינו מנוף בעל יכולת מופחתת מבחינה זו שאינו יכול להרים משקל כבד כפי שנדרש מהמבקשת בעסקה. התוצאה היא, שבמקום לבצע הנפה אחת יש צורך בביצוע שתיים או שלוש הנפות. לפיכך טוען המצהיר, כי נגרם למנוף בלאי מואץ עקב מספר ההנפות הכפול שיש לבצע ותיקונים מואצים, נזק אותו הוא מעריך בסכום של 18,000 $.
לסיכום, נטען כי מדובר בכישלון תמורה מלא, היות והמשיבה הטעתה את המבקשת וסיפקה מנוף אחר מהמנוף שהוצג במהלך המשא ומתן.

דיון
1.     בנסיבות המקרה, אין בסיס לטענה בדבר כשלון תמורה מלא.
המבקשת קיבלה את המנוף בינואר 2004 והוא מצוי ברשותה ובשימושה החל מאותו מועד. המבקשת לא ביטלה את ההסכם מכוח חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה- התש"ל- 1970, ולא החזירה את המנוף למשיבה.
מקובלת עלי גם טענה ב"כ המשיבה כי קיימת סתירה בין הטענה בדבר כשלון תמורה מלא לבין טענת הקיזוז, אותה מעלה המבקשת.
וכך נאמר בעניין זה בספרו של פרופסור לרנר, דיני שטרות (בסעיף 11.14):
"טענת הקיזוז שונה מטענת כשלון תמורה. נתבע המעלה טענת כשלון תמורה, טוען כי אינו חייב לאוחז השטר, משום שהלה לא סיפק את התמורה שהתחייב לה. בהעלותו טענת קיזוז, מודה הנתבע כי הוא חייב לתובע על פי השטר, אך טוען כי הלה חייב לו כספים מכוח עילה שונה.
הנתבע השטרי עשוי להעלות טענת קיזוז מעסקה אחרת שבינו לבין הנפרע, כאשר באותה עסקה חב לו הנפרע סכום כסף מסוים. הנתבע עשוי גם לטעון לזכות קיזוז שמקורה באותה עסקה שבמסגרתה נמשך השטר, ולדבריו הפרת החוזה בידי הנפרע גרמה לו נזק, שאותו הוא מעונין לקזז כנגד חבותו השטרית".

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה בדבר כשלון תמורה מלא.

2.     המצהיר אינו מגלה בתצהירו מתי גילה לראשונה כי המנוף שהוזמן והתקבל בפועל איננו המנוף עליו דובר במסגרת המשא ומתן. ספק רב אם מדובר במקרה דנן באי התאמה אותה לא ניתן היה לגלות בסמוך למועד האספקה. המצהיר טוען כי המנוף שסופק אינו עומד בעומסים הנדרשים למבקשת לשם ביצוע עבודתה. במהלך עבודתה מבצעת המבקשת הרמת חבילות גדולות של פנלים מפח על גבי גגות לשם כיסויים. עקב אי התאמה של המנוף אין די בהנפה אחת של המטען, אלא יש צורך לחלק את המטען, ולבצע שתיים או שלוש הנפות.
מכאן עולה, לכאורה, כי ניתן היה לגלות את אי ההתאמה הנטען תוך זמן קצר יחסית, היות והוא נוגע לעבודתה השוטפת של המבקשת.
אי גילוי המועד שבו נודע למבקשת לראשונה כי המנוף איננו מנוף כבד נגוע בפגם, הן מבחינת הפירוט הנדרש במסגרת בקשת רשות להתגונן, והן לאור העובדה שמועד זה הינו בעל משמעות על מנת לקבוע אם זכאית המבקשת להסתמך על אי ההתאמה, גם לענין הקיזוז.
לעניין זה יש לציין את הוראת סעיף 14 (ב) לחוק המכר, התשכ"ח 1968 הקובעת כי :
"לא הודיע הקונה על אי ההתאמה כאמור בסעיף קטן (א), אין הוא זכאי להסתמך עליה".
מכאן עולה כי אי גילוי המועד שבו נודע למבקשת על אי ההתאמה, פועלת בשלב זה, לרעתה.
כאמור, אין המבקשת טוענת כי המנוף שסופק אינו תואם להזמנה, אלא לטענתה המנוף שהוזמן אינו מתאים לסיכום שנערך בין הצדדים.
המצהיר טוען כי לא שם לבו לכך שהמנוף שהוזמן אינו מתאים לסיכום היות ובהזמנה נרשם רק מספר הדגם, ולא נרשם אם מדובר במנוף כבד או קל. עם זאת, על הפרוספקט נכתב על ידי המצהיר עצמו כי מחיר המנוף הינו 79,000 יורו, ואילו המחיר של המנוף שהוזמן בפועל הינו כ- 71,000 יורו. אין למצהיר כל הסבר כיצד פחת המחיר בסכום של כ- 8000 יורו, כאשר יש להניח כי המצהיר היה מודע למחיר ששולם עבור המנוף וכי הינו נמוך מהמחיר שרשם הוא עצמו ביחס למנוף הכבד.

3.     באשר לטענת הקיזוז:
המבקשת צרפה קבלות בסכום של 10,385 ₪ בגין טיפולים או תיקונים שנעשו במנוף , אשר מרביתם בוצעו בתקופת האחריות. בגין סכומים אלה אני סבורה כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן.
עוד טוענת המבקשת כי נוצר צורך להשתמש במנוף אחר של החברה לצורך ביצוע עבודות וכי הנזק הישיר המוערך בכך עומד על 26,000 ₪. מדובר בטענה בלתי ברורה ובלתי מפורטת.
האם הצורך להשתמש במנוף אחר של החברה נוצר בזמן בו היה המנוף הנוכחי בתיקונים או שמא נוצר עקב כך שהמנוף אינו מסוגל לעמוד בעומסים הנדרשים, מהו מספר הימים שבו נאלצה המבקשת להשתמש במנוף אחר שברשותה, כיצד חושב הנזק שנגרם למבקשת בגין כל יום בו נאלצה להשתמש במנוף אחר שברשותה ומהו מספר הימים הכולל בו נאלצה להשתמש במנוף אחר, האם בימים שבהם עשתה שימוש במנוף אחר השתמשה גם במנוף הנוכחי באתר עבודה אחר, וכיוצא בזה.
הפסיקה קבעה כי טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופו או הענקת רשות להתגונן. ראה בספרו של כב' השופט בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית (2004), עמ' 183.
במקרה דנן מדובר בטענה סתמית בדבר נזק בסכום מסוים, ללא הסבר או פירוט כלשהו של הנתונים שעל פיהם חושב הסכום.
טענה נוספת שהעלתה המבקשת הינה כי עקב הצורך לבצע מספר הנפות כפול במנוף דנן, בלאי המנוף יגדל בהיקף של 50%, וכי דבר זה יצריך אף תיקונים שוטפים בתדירות גבוהה יותר. המבקשת העריכה נזק זה בסכום של 18,000 $ . גם במקרה זה אין כל פירוט באשר לאופן חישוב הסכום והנתונים שעל פיהם מבוסס החישוב, כגון "תוחלת החיים" הממוצעת של מנוף,שיעור הבלאי המקובל, הדרך שבה חושבה עלות התיקונים העודפת שתידרש, וכיוצא בזה.

לסיכום:
אין למבקשת כל הסבר כיצד זה מחיר של המנוף שהוזמן בפועל נמוך ממחירו של מנוף כבד בסכום של כ- 8000 יורו. לכאורה יתכן הדבר מצביע על כך שלבסוף סיכמו הצדדים על הזמנת המנוף שסופק בפועל.
פגם עיקרי נוסף נעוץ בעובדה שהמבקשת אינה מגלה מתי נודע לה לראשונה על כך שמדובר במנוף קל ולא כבד. אי גילוי זה פועל לרעתה. גם טענת הקיזוז הינה בלתי מפורטת ואין בה תשתית עובדתית מספקת.
לנוכח האמור לעיל, אני מחליטה כדלקמן:

  1.      ניתנת למבקשת רשות להתגונן בגין סכום של 10,385 ₪ אשר בגינו הוצגו קבלות.
  2.      תינתן למבקשת רשות להתגונן כנגד יתרת סכום השיקים כנגד הפקדת סכום של 30,000 ₪ תוך 30 ימים מהמסירה, וזאת בהתחשב בכך שסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד כיום על כ- 66,000 ₪.

באם לא תפקיד המבקשת סכום זה - תדחה הבקשה ביחס ליתרת סכום השיקים, והמשיבה תהא רשאית להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל לגבית יתרת הסכום בסך של 39,615 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון