הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן.

הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט, ואף לא קדם משפט).

הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.

להלן החלטה בנושא הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן:

החלטה

1.     בפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק").
     הבנק הגיש נגד המבקשים תביעה בסד"מ ע"ס 3,460,415 ₪, המורכבת מתביעה לתשלום יתרת חוב בחשבון הבנק ( 2,115,216 ש"ח) וכן תביעה בגין ערבויות שהוציא הבנק עבור חברה שבבעלות המבקשים (1,345,199 ₪).
ביום 3.11.05 נחקר מבקש מס' 1 ומומחה שהגיש חוו"ד מטעם המבקשים. הצדדים הגישו (עפ"י בקשתם) סיכומים בכתב וכעת ניתנת ההחלטה.

עובדות רקע
2.     א.     החברה, נ.ח.ל.פ נצרת חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה"), נהלה בבנק
חשבון שנפתח עוד בשנת 1991 (להלן: "החשבון).

ב.      המבקשים היו בעלי המניות ומנהלי החברה, ביחד עם מישיל סרוג'י (להלן: "סרוג'י"), עמו הגיע הבנק להסדר ולכן איננו נתבע בתביעה הנדונה. המבקשים וסרוג'י קרובי משפחה.

כנגד החברה שהגיעה להפסקת פעילות וחדלות פירעון ניתן צו פירוק ב- 6.11.02.
ג.     המבקשים חתמו ביום 5.3.91 על כתב ערבות לטובת חשבון החברה בבנק.      

טענות המבקשים
3.     א.     מי שניהל בפועל את החברה היה בעיקר השותף השלישי, סרוג'י.

ב.     הבנק לא נעתר לדרישותיהם להמציא לידיהם מסמכים ספציפיים, בעיקר את הבקשות להעמדת אשראי ופירוט סכומי האשראי שהועמדו לחברה מאז פתיחת החשבון ושנה לאחר מכן.
המנעות הבנק מהמצאת המסמכים פועלת לתמיכה בטענותיהם ודי בכך כדי לזכותם ברשות המבוקשת.

ג.     המבקשים צירפו חוו"ד מומחה. טענות ההגנה שלהם לא הופרכו. די בשלב זה, שהמבקשים יצביעו על הגנה לכאורה, ע"מ שיזכו ברשות להתגונן.

ד.     הבנק הגיש תביעת חוב למפרק ביום 14.3.05 - תביעת החוב טרם אושרה - כל עוד לא אושרה תביעת החוב, לא קיים חוב בר פירעון ולכן לא קמה לבנק תביעה נגד הערבים.

ה.     החוב בגין הערבויות הנו חוב עתידי שטרם התגבש. שכן, הערבויות עדיין לא הוצגו לפרעון ולא נפרעו.

ו.     המבקשים הוטעו ע"י מנהל הבנק עת חתמו על הערבות.

ז.     הבנק גרם לאי מילוי החיוב הנערב וגרם למבקשים נזק העולה על הסכום שהוא תובע. לפיכך עפ"י סעיף 6 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלו: "החוק"), הערבים מופטרים מהחוב הנערב.

ח.     המבקשים טוענים לקיזוז. טענת הקיזוז מצדיקה להיעתר לבקשה.

ט.     המבקשים הראו הגנה ממשית ולכן הם זכאים לקבל רשות להתגונן, ללא התנייה כלשהי.

דיון
4.     צודק ב"כ המשיבים כי טענה בגין אי גילוי מסמכים, אינה מקנה באופן אוטומטי רשות להתגונן. אין כך במקרה דנן. המבקשים קיבלו עוד בשנת 2003 באמצעות בא כוחם את כל המסמכים שביקשו (נספח א 3 לבקשה). כעבור 7 חודשים ממועד הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה להורות על גילוי מסמכים ספציפיים - "בקשות להעמדת אשראי ופירוט סכומי האשראי המאושר שהועמדו לחברה מאז פתיחת החשבון ביום 5.3.91 ובמשך שנה לאחר מכן".
הבקשה נמחקה, כיוון שנציג הבנק הבהיר כי עפ"י הדין ונוהלי הבנק מסמכים אלו אינם נשמרים מעבר ל-7 שנים.
חובת הגילוי בהליך של טרום דיון בבקשת רשות להגן, מצומצמת יותר ומשתרעת רק על המסמכים הנדרשים לביסוס הבקשה - ע"א 3486/01 וולך יצחק נ' עמירון ס.ט.אל. מימון והשקעות בע"מ, (לא פורסם), פדאור 03(6) 422.
     לא ברור הקשר בין מסמכים ספורים אלו, לבין טענות המבקשים לעניין תוקף כתב הערבות, הטעייה עובר לחתימה עליו ו"קנוניה" לגבי עסקאות מקרקעין בשנת 1995. לפיכך היעדר המסמכים הנ"ל, איננו מצדיק כשלעצמו, מתן רשות להתגונן.

5.     טענות המבקשים כי לא היו מעורבים בניהול החברה, קועקעו בחקירה הנגדית בביהמ"ש. התברר כי זכויות החתימה בחברה, תמיד חייבו לפחות 2 חתימות (מלכתחילה נדרשו 3 חתימות). אחד מהמבקשים היה חותם על כל פעולה ומסמך לרבות מאזני החברה. כמו כן התברר כי מבקש מס' 2, היה "הרוח החיה" בעסקת מכר נכס החברה ברמת ישי בשנת 1997.

6.     טענות המבקשים לעניין הטעייתם באשר למהותה של הערבות ולהיקפה, קלושות.
     המבקשים, מהנדסים בהשכלתם ומקצועם, בעלי מניות בחברה, חתמו על כתב הערבות ועל כך שהבינו את מהותה והיקפה של הערבות ואף קיבלו עותק מהמסמך עליו חתמו.
אכן ניסיון לסתור מסמך על ידי עדות בעל פה, אין בו כדי לחסום דרכו של מבקש בשלב בקשת רשות להתגונן ובלבד שתועלה על ידו "טענה טובה" - ע"א 462/88 בן צבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מד (1) 127,129.
המבקשים לא העלו שום טענה כנגד הערבות עד למועד הגשת הבקשה דנן.
טענתם כאילו הופתעו לראשונה לגלות את הערבות בפניית הבנק בשנת 2003, הופרכה בביהמ"ש. הערבות מצויינת מפורשות במאזן החברה לשנת 1999 שנחתם על ידם ב-11/01; כמו כן בהליך אחר שהתנהל נגד המבקשים, הם טענו כי היו ערבים לחשבון החברה בבנק, וביקשו להסיק שם מסקנות לטובתם עקב כך.
יחד עם זאת, "ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין (לא משפט, ואף לא קדם משפט).

הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו (יחד עם החקירה הנגדית, כשמתקיימת) מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. "
ע"א 518/87 ליאון פטלז'אן ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, תק-על 93(3), 1337 ,עמ' 1344.
לפיכך, לפחות לעניין הטעייתם באשר להיקפה של הערבות, יש מקום לאפשר להם להתגונן, אם כי בתנאים כפי שייקבעו להלן.

7.     אשר לטענת המבקשים כי כיוון שטרם אושר חוב החברה ע"י מפרק החברה, הרי שטרם הוכח קיומו של חוב - עפ"י ההסכמים בין הצדדים ספרי המשיב יחשבו כנכונים וישמשו להוכחה מספקת. לכתב התביעה צורף העתק ההסכם וכן דפי החשבון המלמדים על החוב. גם בכתב הערבות התחייבו המבקשים לקיים את ערבותם עפ"י דרישה ראשונה מאת הבנק. כמו כן חתמו על כך שהם "מוותרים בזה מראש ובפרוש בצורך שאתם תדרשו תחילה מהלקוח קיום חיובו והנננו מאשרים כי תהיו רשאים לדרוש מאתנו מילוי ערבותנו מבלי שתדרשו תחילה מהלקוח קיום חיובו".
המבקשים אינם ערב יחיד ומוגן, כהגדרתם בחוק הערבות, תשכ"ז-1967 ולכן סעיף 27 לחוק אינו חל עליהם.
בע"א 292/88 יוסף פופוביץ נ' סלון עצמאות בע"מ פ"ד מד(2) 837, נקבע כי נושה של פושט רגל יכול גם להגיש תביעת חוב וגם לתבוע את הערבים לשם קבלת יתרת החוב.
בספרו "פשיטת רגל" (החברה הישראלית להכשרה מקצועית, 1984), כותב ד"ר ש' לוין (כתוארו אז):
"הגיש נושה תביעת חוב אין מניעה שיתבע בעת ובעונה אחת את הערבים לתשלום החוב ואלה אינם רשאים לסרב את התשלום.".
8.     גם הטענה לעניין כך שהמשיב גרם לאי מילוי החוב הנערב, הנה סתמית, כוללנית ואינה נתמכת בראיות כלשהן. נהפוך הוא, בביהמ"ש עלה כי מנהל סניף המשיב נסע ביחד עם המבקשים להחזיר ערבויות בנקאיות שהחברה נתנה לגורמים שונים והבנק אף מעורב בהליכים משפטיים המתנהלים בבקשות לחילוט ערבויות.

9.     טענת הקיזוז התייחסה לנזק כספי, שלטענת המבקשים, גרם הבנק לחברה, עקב שתי עסקאות מקרקעין; רכישת נכסים בפרוייקט אלבשארה ורמת ישי, בשנת 1995.
בחקירה הנגדית התברר כי טענה זו הועלתה לראשונה כ- 10 שנים לאחר רכישת הנכסים ובעקבות הגשת התביעה הנדונה. עוד התברר כי בהליכים קודמים בהם התגוננו המבקשים כנגד תביעה אישית נגדם בגין חיובי החברה, העלו סיבות שונות לגמרי לעניין קריסתה של החברה.
בעסקאות הנ"ל היו המבקשים מיוצגים ע"י משרד רו"ח סרור ומשרד עו"ד קובטי. הם חתמו על גבי ההסכמים ועו"ד קובטי אישר את חתימתם והוסיף כי הם "חתמו על החוזה לאחר שנועדו בי והבינו היטב את המשמעות המשפטית והכלכלית של חוזה זה".

על כך השיבו המבקשים כי מדובר בקנוניה, שכללה גם את נציגי הבנק, את עוה"ד ורו"ח; אם כי לא הגישו תביעה נגד האחרונים. טענת הקנוניה כאמור לא הועלתה, על אף שהחברה החליפה את רו"ח סרור ברו"ח פארג' עוד בשנת 1999.

10.     התשתית העובדתית עליה מבוססות טענות המבקשים רעועה לחלוטין.
     עולה, אפוא, כי חלק ניכר מטענות ההגנה של המבקשים קלושות ורק מחמת הספק, יהיה מקום לאפשר להם להתגונן בטענות, אולם זאת כנגד הפקדה משמעותית.

11.     לעניין הערבויות - המשיבים מודים כי בקשר למימוש הערבויות מתנהלים הליכים משפטיים ולכן טרם שולמו. אולם לטענתם, כיוון שעפ"י הערבויות על הבנק לשלם עפ"י דרישה ראשונה, וכנגד התחייבותם שלא לממש חלק זה של פסה"ד עד לקביעה באותם הליכים - אין מקום ליתן רשות להתגונן.
אין מקום לקבל טענה זו. לכאורה, למבקשים טענת הגנה כיוון שאין מדובר בחוב קיים. (בנוסף לטענתם בדבר הטעייה באשר להיקף ערבותם).
אין מקום ליתן היום פס"ד לגבי סכומים שטרם נקבע שיעורם המלא, אם אכן ישולמו ומתי.
לפיכך המבקשים זכאים להתגונן כנגד התביעה על הסך 1,345,199 ₪, בגין הערבויות.

התוצאה
12.     ניתנת למבקשים רשות להתגונן בטענותיהם כמפורט בסעיף 3 א,ה,ו,ז ו-ח לגבי הסך 1,345,199 ₪.
לגבי יתרת סכום התביעה, תנתן לכל אחד מהמבקשים רשות להתגונן בטענות דלעיל, בכפוף לכך שכל מבקש יפקיד סך 500,000 ₪ בקופת ביהמ"ש בתוך 60 יום מהיום.
לא יופקד הסכום, יהיה התובע רשאי לקבל פס"ד חלקי ע"ס 2,115,216 ₪. .
     כיוון שחלק מהבקשה התקבל, וחלקה נדחה, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה למתן רשות להגן

  2. רשות מוגבלת להתגונן

  3. אי מתן רשות להתגונן

  4. מתי תינתן רשות להתגונן

  5. דחיית בקשת רשות להתגונן

  6. מתן רשות להתגונן מוגבלת

  7. רשות להתגונן בטענה אחת בלבד

  8. בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

  9. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  10. בקשת רשות להתגונן בתביעת בנק

  11. בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  12. סיכויי הגנה בקשת רשות להתגונן

  13. רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר

  14. המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

  15. בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

  16. בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

  17. חקירת מצהיר בבקשת רשות להתגונן

  18. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  19. רשות להתגונן בכפוף להפקדת כספים

  20. רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה

  21. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  22. התניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה

  23. חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

  24. התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים

  25. דחיית בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  26. הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  27. ערעור על החלטת רשם ליתן רשות להתגונן

  28. בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

  29. ערבות לחובות חברה - בקשת רשות להתגונן

  30. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב

  31. דחיית בקשת רשות להתגונן - ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי

  32. ערעור כלפי ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון