האם מותר לקזז חוב בצ'ק פתוח

להלן פסק דין בנושא קיזוז חוב בצ'ק פתוח:

פסק דין
רקע

בפני תביעה כספית ע"ס 23,677 ₪

שמעון ולוי התקשרו ביניהם להובלתה וקבלתה של סחורה. לוי, נתן לשמעון שיק פתוח עבור הוצאותיו. שמעון, הביא את הסחורה עד לנמל, הוציא חשבונית עם תשלום נוסף, מילא את השיק והפקידו לטובתו. כאשר נשאל שמעון על ידי לוי מה פשרו של התשלום הנוסף ענה שמעון כי מדובר בחוב של ראובן ושעל לוי, עקב היכרותו עם ראובן מעסקים אחרים, לפנות אליו בכדי שיוחזר לו הסכום. זוהי תמצית המקרה אשר מונח בפני.

יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנויות מכס בע"מ (להלן: "התובעת") הינה חברה העוסקת במתן שירותי עמילות מכס, שילוח בינלאומי ועוד. חברת אם.אס. ליין בע"מ (להלן: "הנתבעת") עוסקת אף היא בתחומים אלו.

שוק עמילות המכס והשילוחים הבינלאומיים הינו שוק בעל מספר נהגים ונוהלי עבודה כפי שיפורטו בהמשך. במקרה דנן התקשרו הצדדים ביניהן עקב שילוחה של סחורה דרך ספק סחורה מטורקיה דרך הנתבעת אשר, לפי התכנית, הייתה אמורה להעביר את הסחורה לאחר שתגיע לארץ לתובעת והיא תעביר את הסחורה ליבואן בארץ.

עם זאת, שיתוף הפעולה הנ"ל גרר אחריו את חיובה של התובעת, לטענתה, שלא כדין בחובות משלח שלישי, הוא המשלח הטורקי "אלפא לוגיסטיק" (להלן: "אלפא"). חיוב זה הוביל לתביעה דנן.

בכתב תביעתה, העלתה התובעת מספר טענות. תחילה טענתה כי סכום כסף השווה ל-4,000 $ (להלן: "הסכום הנוסף") נגבה ממנה שלא כדין. בשוק עמילות המכס קיים יחסי אמון בין "השחקנים" והנתבעת הפרה אמון זה. בנוסף, טענה כי לא היה לתובעת כל זכות לגבות את הסכום הנ"ל מן התובעת שכן אין כל קשר בין הסכום שנגבה ובין השילוח הנ"ל. החוב של אלפא נוצר עקב עבודות אחרות שהתקיימו בין הנתבעת ואלפא. מכיוון שהסכום הנ"ל נגבה שלא כדין, תובעת התובעת את השבת הסכום הנ"ל בתוספת עוגמת נפש ובסך הכל עומד חובה של הנתבעת לתובעת בגובה סכום התביעה.

מנגד, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי התובעת ידעה את פשרו של החיוב הנוסף עובר לפרעונו. הנתבעת ידעה את התובעת כי לא תשחרר את הסחורה לידיה אם לא ישולם הסכום הנ"ל וזוהי גם הסיבה שבגינה התובעת לא ביטלה את השיק או התנגדה להפקדתו. בנוסף טוענת הנתבעת כי מכיוון שהסחורה שוחררה הרי שהנתבעת ניזוקה כי איבדה את יכולתה להחזיק בסחורה עד שישולמו לה החובות הללו. לדעתה של הנתבעת, הרי שהיא פעלה כדין. התובעת ידעה על החיוב ולא עשתה דבר, השתהתה בהתנגדותה וזו ראייה להסכמתה. אי לכך, הרי שלטענת הנתבעת דין תביעה זו להדחות.

תביעה זו הוגשה בפסים של "סדר דין מהיר" ומשכך פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנאמר בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.


דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את העדויות ועברתי על החומרים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה, כפי שאפרט להלן.

אלו עיקרי הגנתה של הנתבעת כפי שעולה מכתב ההגנה:

  1.      התובעת ידעה על הסכום שיידרש על מנת לשחרר את הסחורה.
  2.      התובעת לא אמרה דבר לאחר שהסכום המדובר נפרע.
  3.      התובעת השתהתה במשך שלושה שבועות עד שהלינה על הסכום המדובר.


טיעונים אלו, מתנקזים למכתב תשובה שנשלח על ידי ב"כ הנתבעת לתובעת עקב הדרישה להחזר התשלום. עיקר המכתב, נספח ג'2 לתצהיר כתב ההגנה, מודגש ואומר כך -

"משמעות הדבר היא כי ביום שנמסר למרשתנו השיק "הפתוח", היה בידכם חשבון ובו פירוט הסכום בו הנכם כופרים עתה, מבלי שהעלתם כל טענה כנגד החיוב הנ"ל בחשבון....מאז מועד מסירת השיק ועד לכתיבת מכתבכם חלפו כשלושה שבועות! דבר המעיד על כך כי לא היו לכם כל טענות כנגד גביית הסכום, אשר כנגדו אתם מלינים עתה"

טיעוני הגנה אלו אינם מקובלים עלי. בשוק החופשי המקובל בעולם המסחר חולפים כספים מיד אל יד. סחורה עוברת מהמזרח למערב על סמך הסכמים וניירות ועל סמך הבטחה כי אותו הסכם בר תוקף. תמיד תתכן האפשרות כי תתקיים טעות, מחדל, ואף הטעיה ומעשי מרמה. אלו מקרים אשר החברה מקבלת בתור כך שהיא נותנת לכוחות השוק לפעול ולהסדיר את השוק בעצמה. כאשר צדדים כאלו או אחרים מתנגדים לנעשה, זהו הזמן בו מערכת המשפט נכנסת לפעולה בכדי להסדיר את היחסים שהשוק לא יכול לתקן בכוחות עצמו.

טענת הסכמה בשתיקה או הסכמה בהתנהגות עקב כך שהשיק נפרע ולא ערערו על הסכום עובר לכך איננה טענה מהותית לגופם של דברים. ניתן לייחס לטענה זו משקל כזה או אחר במישור הפרוצדוראלי - ראייתי. רוצה לומר, שטענת שיהוי לתביעה שהוגשה מקרות העילה לאחר שש שנים ואחד עשר חודשים יכולה לתת משקל לטענת הסכמה בשתיקה או לגרום לנזק ראייתי. שלושה שבועות אינן שיהוי לטעמי. בודאי לא במקרה דנן. מנהל התובעת העיד בעצמו כי הוא מבצע מספר רב של פעולות מסחר ושחרור סחורה ביום, ומן המקובל, לדעתי, כי עינו תפסח, מבחינה סטטיסטית על טעות שתתגלה לאחר שלושה שבועות.

טענה משנית של הנתבעת היא הלנה על כך כי התובעת הטעתה אותה לחשוב כי היא מסכימה לתשלום הסכום הנוסף, שוב, עקב השיהוי בתגובה ומשכך נגרם לנתבעת נזק. הנזק הנ"ל מגולם בכך כי הסחורה שוחררה ומשכך לא נותרה בידיה ערובה לקבלת הסכום הנוסף מהחייב "האמיתי". טענה זו איננה מקובלת עלי. אינני מקבל את הטענה כי הייתה לנתבעת זכות לגבות את הסכום הנוסף מהתובעת ומשכך לא הייתה ולא יכולה להיות נפקות להחזקת הסחורה כערובה. השינוי היחידי היה כי התובעת הייתה נדרשת לפנות לבית המשפט בבקשה לצו עשה למען שיחרור הסחורה והנתבעת לא הייתה "מרוויחה" דבר מהחזקתה.

טענת התביעה כי לא היה לנתבעת כל זכות לחייב אותה בחובותיה של אלפא, מחוזקת בראיות שהוגשו מטעמה ומקובלת עלי.

שני הצדדים לא מתכחשים כי קיים חוב של אלפא כלפי הנתבעת. עם זאת, הנתבעת לא השכילה ולא היה ביכולתה להוכיח בפני כי קיימת לה זכות לחייב את התובעת בגין החוב הנ"ל.

טענת ההגנה לפיה בין התובעת לאלפא קיים הסכם להמחאת חיובים, לא הוכחה. הסתמכות הנתבעת על כך שהתובעת החלה לעבוד עם אלפא וניתן לחייבה בגין חובותיה של אלפא, אינה מבוססת מבחינה עובדתית או משפטית ואינה יכולה ליצור יחסים משפטיים מחייבים יש מאין.

זאת ועוד, כל הטיעונים וכל ההודעות אפילו מטעם הנתבעת מראים כי לא הייתה לנתבעת כל זכות לחייב את התובעת בחוב האמור. בעודי עובר על כתבי טענות ההגנה מצאתי את הציטוטים הבאים -

"בסמוך למועד ביצוע הייבוא, נשוא כתב התביעה, הופסק שיתוף הפעולה בין הנתבעת ואלפא..."

ובנוסף -

"ראוי לציין, כי החיוב על סך 4,000 דולר, עליו מלינה כיום התובעת, נתבע מיתרת חוב של חברת אלפא לוגיסטיק, כלפי הנתבעת, שלא בגין היבוא נשוא התביעה דנן"

בתצהיר עדותו הראשית של מר דב מרדכי הוצהר כך -

"סמוך לפני האירועים נשוא התביעה פנתה אם אס ליין לאלפא לוג'יסטיק בדרישה לשלם לה יתרת חוב המגיעה לה במסגרת עסקיהם המשותפים, בסך של 4,000 $. אולם, אלפא לוג'יסטיק נמנעה מלשלם את החוב. תחת זאת, נודע לי כי אלפא לוג'יסטיק החליטה להעביר את עסקיה בישראל לחברת יתיר בע"מ."

ובהמשך -

"מאחר וידעתי כי יתיר הינה בקשרים הדוקים עם אלפא לוג'יסטיק, ידעתי כי דרישת החוב תועבר להתייחסותה של חברת אלפא לוג'יסטיק"

ובהמשך -

"אין לי ספק, שפרק הזמן נוצל על ידי חב' יתיר כדי לפנות לחברת אלפא לוג'יסטיק, להודיע לה על דרישת התשלום בסך של 4,000 $ ולהתחשבן עמה בעניין זה."
אינני יודע מהיכן נלקחה השערה זו ("ללא ספק" ??), אך בוודאי שלא הוגש קצה חוט ראייתי התומך בכך.

הנתבעת מנסה להצדיק את חיוב התובעת דרך סברא כי אלפא והתובעת הינם למעשה שני צדדים לאותו המטבע, שותפים עסקיים הקשורים אחד בשני בכל צורה אפשרית עד שניתן לראות אותם כישות משפטית אחת ויחידה. שזו ערבה לחובות אחותה. הנתבעת מודה בפה מלא כי החוב המדובר אינו קשור בשום צורה ודרך לסחורה הנ"ל אלא מדובר בחובות עבר של אלפא שמקורם אינו ידוע לבית המשפט.

ב"כ הנתבעת המלומד, העלה בסיכומיו מספר נקודות נוספות: ראשית, טען כי קיימת העדר יריבות בין הצדדים. שנית, טען כי התובעת הפרה חובות חקוקות לפי פקודת המכס ומשכך איננה זכאית לסעד. שלישית, בעוד שהתובעת הביאה אסמכתאות כתמיכה לטענותיה, בא כוחו של הנתבעת, יצר קשר עם עוה"ד שייצג את אחד הצדדים באותו מקרה וקיבל ממנו מכתב המפרט מדוע המקרה ההוא אינו דומה למקרה דנן.

ראשית, טענת העדר יריבות הינה לרוב טענה מקדמית. טענה שאמורה להעלות בתחילת הדיון ולא בסופו. עם זאת, קיימים מקרים בהם ניתן להעלות טענה זו בסופו של הדיון, יחד עם זאת, לא מצאתי לנכון לקבל טענה זו במקרה דנן. מתחילת הדיון ועד סופו לא הוכחש כי התובעת פעלה בשם יבואן, מר עצאם גנים. יחד עם זאת, הנתבעת לא אמרה כי מר גנים נתן את השיק אלא התובעת. לא הוכח כי חוסר הכיס נמצא אצל אותו יבואן. נהפוך הוא, אם היה הדבר בידה של הנתבעת הייתה יכולה לעשות זאת על ידי צילום השיק שהופקד בידיה. לא זו אף זו, התובעת יצרה קשר עם הנתבעת בשמה ובשם מר גנים כפי שנכתב במכתב הראשון לדרישת התשלום "הינכם נדרשים לאלתר להשיב לנו...". היה והסכום אכן שייך למר גנים, הרי שזכותו לפנות לתובעת בדרישה לקבלו.
שנית, טענת הפרת החובה החקוקה על ידי התובעת, נטען לראשונה בסיכומים. טענה זו אינה כתובה בכתב התביעה. סבורני כי טענה זו נולדה לאחר שנחקרו העדים בדיון ההוכחות בתאריך ה- 11/06/07 שם העידו בפני מנהל התובעת מר אפי גבאי ומנהל הנתבעת מר דוב מרדכי. נראה היה כי ב"כ הנתבעת בעודו חוקר את מנהל התובעת, מר אפי, נתגלה כי ייתכן שהעד איננו ממלא את הרשימון המפרט את הוצאותיה למדינה לפי הוראות פקודת המכס. טוען ב"כ הנתבעת כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. עם זאת, לא מצאתי כל קשר בין כביכול העוולה שנוצרה ובין התביעה דנן. מטרת 'מעילה בת עוולה' נועדה למנוע מצב בו למשל אדם שרצח לא יוכל לקבל את ירושתו של הנרצח. גם אם הוכח (ולא כך הדבר) כי מנהל התובעת התרשל בניהול הרשימון האמור, אין זה אומר שזכויותיו הכספיות נשללות כלפי צדדי ג'.

שלישית, ב"כ התובעת ציין בסיכומיו כי לנתבעת לא היה כל זכות עיכבון על הסחורה גם אם הייתה מעוניינת בכך. בתגובה לטענה זו הוסיף ב"כ הנתבעת מסמך מעורך הדין שדן בתיק שצויין. ב"כ התובעת התנגד לצירוף המסמך בתואנה כי מדובר בראייה חדשה. כפי שציינתי לעיל, זכות העיכבון התיאורטית מלכתחילה במקרה דנן הינה הטפל ולא העיקר. משכך, גם אם מדובר בראייה חדשה שהוגשה ללא רשות, הרי שלא ניתן לה כל משקל, וכפי שהתברר לאורכו של פסק הדין, הראייה דנן לא השפיעה על החלטתי.
סוף דבר
התביעה מתקבלת במלואה, מלבד בעניין עוגמת הנפש שנגרמה לתובעת אשר אני מעמיד בסך של 2,000 ₪ בלבד.
הנתבעת, תשלם בנוסף לנ"ל את הוצאות המשפט של התובעת וכן סך של 5,000 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חובות בעל דירה

  2. חיוב בחוב הפסוק

  3. חוב אגרת תיעול

  4. אישור יתרת חוב

  5. חובות חברה מחוקה

  6. התיישנות חוב מים

  7. חוב שירותי תברואה

  8. מחילת חובות ספקים

  9. תביעת חוב מהעיזבון

  10. תביעת חוב על סחורה

  11. חוב בגין שירותי הובלה

  12. ניכוי חובות מסופקים

  13. תביעת חוב דמי ביגוד

  14. מועד להגשת הוכחת חוב

  15. חובות כספיים של הבעל

  16. הפסקת שירותי ריטיינר

  17. עורך דין חובות אבודים

  18. מועד בירור תביעת חוב

  19. איחור בהגשת תביעת חוב

  20. הגשת תביעת חוב באיחור

  21. תביעה לפרעון יתרת חוב

  22. פטור נשים משירות חובה

  23. תביעת חוב על ציוד טכני

  24. פדיון אגרות חוב ישנות

  25. תביעה לתשלום חוב קצוב

  26. עורכי דין להסדר חובות

  27. תביעת חוב בפירוק מרצון

  28. עורך דין לענייני חובות

  29. יתרות חוב בגין אספקת מים

  30. גביית חובות ע"י עורך דין

  31. גביית חוב למגן דוד אדום

  32. תביעות חוב של רשויות המס

  33. תביעה על חוב של חברה שקרסה

  34. חוב כספי בגין שירותי רט''ן

  35. הכרה בחוב אבוד והוצאות פחת

  36. הפרת חובה חקוקה חוזר מנכ"ל

  37. מכתב דרישה לתשלום חוב דוגמא

  38. האם מותר לקזז חוב בצ'ק פתוח

  39. חוב לחברת הניהול בדין קדימה

  40. חוב חברת אם לחברת בת בפירוק

  41. חוב של מיליון ש''ח על סחורה

  42. תביעה בבית משפט או תביעת חוב

  43. חוב אישי של מנהל חברה בפירוק

  44. תביעה אישית על יתרת חוב חברה

  45. ציון נקודות חובה על הודעת קנס

  46. תביעה בגין חוב עבור רכישת סחורה

  47. טעמים מיוחדים להגשת תביעת חוב

  48. התחייבות אישית לפרעון חוב חברה

  49. הגשת תביעת חוב באיחור של 5 שנים

  50. תביעה לחייב השתתפות בחובות חברה

  51. תביעה לפסק דין המצהיר על היקף החוב

  52. הוכחת חוב ללא תעודות משלוח חתומות

  53. מימוש חוב מובטח מול מימוש חוב "רגיל"

  54. איחור של מספר שבועות בהגשת תביעת חוב

  55. תביעה על חוב בבית משפט לענייני משפחה

  56. הודאה והדחה - מודה בקיום החוב טוענת להנחה

  57. בקשה להורות למנהל המיוחד לדון בתביעת חוב

  58. ערעור על החלטת בעל תפקיד לבדיקת תביעת חוב

  59. מצג כוזב בדבר יכולתה של החברה לפרוע חובותיה

  60. תביעה לתשלום יתרת חוב בגין שירותי עיצוב ומיתוג

  61. טרם נקיטת צעדים לגביית החוב יש לשלוח דרישה נוספת

  62. מבטחים עתרה לחיובו של המלון בתשלום חוב דמי גמולים

  63. טענה כי לא פעל לגביית החוב שנים רבות נבעה מרצונו לאפשר למשיב להתאושש

  64. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון