תביעת חברת ביטוח נגד מע''מ

להלן פסק דין בנושא תביעת חברת ביטוח נגד מע''מ: פסק דין מדובר בתביעת שיבוב של חב' ביטוח (התובעת) כנגד שלטונות מס ערך מוסף בסכום של 28,631 ש"ח. טענות הצדדים: התובעת טוענת כי מבוטחה (מר מיכאלי שבתאי) התלונן בפניה על גניבת רכבו. בירור במשרד הרישוי העלה כי הרכב נקי מעיקולים ונרשם כגנוב מאז התלונה. בהתאם לכך שילמה למבוטחה סכום של 59,732 ₪ מכח חבותה עפ"י הפוליסה. לאחר כחודש הוברר כי הרכב לא נגנב אלא נתפס ע"י הנתבעת. הרכב הוחזר לה לאחר מו"מ וכדי להקטין הנזקים, הוצע למכירה במכרז. התביעה הינה להפרש בין הסכום ששולם למבוטח (59,732 ₪) לסכום שהתקבל במכרז (34,000 ₪) בניכוי הוצאות המכרז (1,570.8 ₪) ודמי שמאות (1,328 ₪). התובעת טוענת כי על הנתבעת לפצותה בגין נזקיה, וזאת מכח אחריותה הישירה לנזק עקב תפיסת הרכב שלא כדין בלא להודיע דבר התפיסה למבוטח התובעת. הנתבעת טענה כי תפיסת הרכב התבצעה כדין בעקבות חובו של מר אלישקוב מרבי למע"מ כאשר בעלי הרכב חתמו על כתב ערבות לחובו. הנתבעת טענה כי המבוטח ידע על תפיסת הרכב כבר ביום התפיסה, וזאת באמצעות הדבקת דו"ח עיקול על דלת ביתו. בנוסף, נמסרה הודעה ביום התפיסה למשטרת אשקלון, כי הרכב עוקל ע"י מע"מ. לכן הכחישה הנתבעת חבותה. לחילופין, טענה כי האחריות רובצת לפיתחה של התובעת שלא ביררה העובדות לאשורן. לחילופי חילופין, טענה הנתבעת כי אין קשר סיבתי בין תפיסת הרכב לנזקי התובעת. הרכב שנתפס היה רכב בעל פגיעות רבות ולכן הוא גם נמכר במחיר נמוך במכרז. הרכב שוחרר לתובעת במצב שבו נתפס וכך גם נמכר. לכן התפיסה עצמה לא גרמה לכל נזק ואם שילמה התובעת הסכום המלא, שילמה כמתנדבת ואין לה להלין אלא על עצמה. חלה על התובעת החובה להקטין נזקים ולא הובאה כל ראייה מה היתה העלות תיקון הרכב עובר למכירתו, ובנוסף לאחר שהתברר כי האירוע הבטיחותי (הגניבה) מעולם לא התרחש, היה מקום לדרוש מהמבוטח, השבת הכספים ששולמו לו והעברת הרכב לידיו. לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות הבאות: ביום 23.8.05, חתם מבוטח התובעת מר מיכאלי שבתאי על כתב ערבות לחובו של מרבי אלישקוב במע"מ. בכתב הערבות שערוך בטופס קבוע מצויין בדפוס כי הערב מקבל על עצמו את תשלום המס וידוע לו כי דינו כדין החייב בתשלום המס וההתחייבות מתייחסת לכל החובות של העוסק. יחד עם זאת, בשולי כתב הערבות נרשם בכתב יד כי: "המדובר בשני שיקים בלבד אשר נמסרו במקום החייב 2,100 ₪ כל אחד". הרכב שהיה רשום ע"ש המבוטח ושותפו אדיר סימון, עוקל ונתפס ממקום חנייתו ליד ביתו של המבוטח באשקלון ביום 11.1.06 שעה 23.50. המבוטח הגיש תלונה על גניבת רכבו ביום 12.1.06 שעה 08.23 בתחנת קריית מלאכי. במענה לשאילתא למשרד הרישוי ב- 18.1.06, נרשם שהרכב גנוב מ- 11.1.06 והוא ללא הגבלות. ביום 14.2.06, שולם למבוטח (למשעבד המבוטח) ע"י התובעת סכום של 59,732 ₪. ביום 12.3.06, הוחזר הרכב ממע"מ לתובעת. הרכב נמכר במכרז בסכום של 34,000 ₪ כאשר הוצאות המכרז היו 1,570.8 ₪ ושכ"ט השמאי 1,328 ₪. דיון: מר שבתאי מיכאלי העיד כי חתם ערבות במע"מ עבור חברו. כנגד ערבותו מסר שני שיקים על סכום של 2,100 ₪ לכל אחד. להבנתו, התחייבותו התמצתה באותם שני שיקים בלבד והוא לא היה ער להתחייבות מעבר לסכום זה. העד הוסיף כי לא ידע ולא הודע לו על העיקול והדבר אף לא עלה על דעתו. כשירד מפתח ביתו והבחין כי הרכב איננו היה בטוח כי הרכב נגנב ולא היתה לו כל סיבה לחשוב אחרת. לכן, ניגש למשטרה ומסר תלונה על גניבת הרכב. העד הסביר כי בחר להגיש תלונה במשטרת קריית מלאכי וזאת כיוון שתחנה זו קרובה למקום עבודתו והוא היה חייב להגיע באותו יום מוקדם בבוקר לעבודתו ולפתוח את העסק. העד הכחיש כי פעל בעניין זה כדי להערים על חב' הביטוח. העד הדגיש כי על העיקול נודע לו רק לאחר שכבר קיבל את הכסף מחב' הביטוח. א. הנתבעת למעשה לא הביאה כל ראייה לסתור את עדותו של העד מטעם התובעת. ב. העד היחיד שהובא ע"י הנתבעת לעדות הינו מר מאיר אלחרר מנהל מדור תביעות ואכיפה בתחנת מע"מ אשדוד. ג. העד נתן תצהיר התומך בכתב ההגנה ואישר כי את התצהיר נתן על סמך בדיקתו במחשב לאחר שהתובעת שילמה את הסכום והוגשה התביעה. ד. אני יוצא מהנחה כי העד בקי בנוהלי מע"מ הקשורים בערבויות, עיקולים ותפיסות מעוקלים. ה. מובן שעד זה יכול להסביר נוהלים אלה וניתן באמצעותו להגיש מסמכים מהתיק הנחזים להיות ערוכים ע"י עובדי המשרד. ו. אולם, עד זה אינו יכול להעיד מידיעה אישית כי הוסבר לערב מר שבתאי מיכאלי כי ערבותו מתפרסת על כל חובות החייב, גם חובות עבר וגם חובות עתידיים כפי שעולה מנוסח הסטנסיל וכי האמור בהדפסה גובר על התוספת שהוספה בשולי הדף בכתב יד. עד זה גם לא יכול להעיד מידיעה אישית כי אכן הודבקה על דלת ביתו של הערב הודעה על התפיסה ו/או כי הערב ידע על התפיסה. ז. כדי להניח תשתית ראייתית לטענותיה אלה, היה על הנתבעת להביא לעדות את אותו איש מע"מ שבפניו חתם הערב על הערבות ואת אותו איש מע"מ שביצע התפיסה בפועל ואשר הדביק לפי הטענה את דו"ח התפיסה על דלת ביתו. ח. הנתבעת כשלה בהבאת ראיות בנקודות אלה, ולכן אני מקבל את עדותו של מבוטח התובעת במלואה. 8. מר יעקב פרופר, שמאי הרכב, הסביר כי האפשרות היחידה בנסיבות שנוצרו היתה למכור את הרכב במכרז והסביר את המחיר שהתקבל. העד ציין כי חב' ביטוח אינה מעסיקה אנשים שיעבדו ביום שישי ושבת באמצעות מודעות למכירת רכב בעיתון, ולכן באמצעות המכרז התקבל הסכום הגבוה ביותר האפשרי. 9. מר ברוך רפי, מנהל תביעות רכב אצל התובעת, הסביר כי הכסף שולם למבוטח לאחר שבוצעה חקירת התביעה שכללה שאילתא למשרד הרישוי, ממנה עלה כי הרכב נרשם כגנוב ואין כל נתון אחר. 10. העד הסביר כי התובעת שילמה למבוטח את מלוא ערך הרכב, וזאת בהתאם למחירון הרלוונטי ליום התשלום ועשתה זאת מתוקף התחייבותה עפ"י הפוליסה. 11. העד הסביר כי כאשר רכב גנוב נמצא, חב' הביטוח סופגת את הפרש המחיר. אולם במקרה הנדון, הם פנו לתביעה הנדונה היות ובמקרה הנוכחי יש מעוול שהיא מדינת ישראל והדבר שונה ממקרה גניבה רגיל שבו לא ניתן בד"כ לתבוע את הגנב. 12. אני מקבל את עדותם של עדים אלה. 13. לאור האמור, אני קובע כי הנתבעת גרמה לנזק בהתנהלותה הרשלנית. הרשלנות מתבטאת בעניינים אלה: א. היה על הנתבעת לוודא חד-משמעית כי המבוטח יודע כי רכבו נתפס ואת סיבת התפיסה. אני דוחה את הטענה כי היה על החייב להודיע ולעדכן את הערבים על ההתראה שקיבל. ב. היה על הנתבעת לוודא כי העיקול אכן נרשם במחשב של המשטרה ושל משרד הרישוי. אני דוחה את הנסיון שנעשה להסביר את הכשל שבעדכון בכך שההודעה על העיקול נמסרה במשטרת אשקלון בעוד התלונה הוגשה בקריית מלאכי. בתקופה זו שבה כל המערכת ממוחשבת, לא יעלה על הדעת שנתון המדווח במשטרת אשקלון לא יופיע מיידית בכל הארץ. במקרה הנדון, הבירור נעשה שבוע לאחר העיקול ובכך היה די והותר זמן לנתבעת לברר ולוודא שהעיקול אכן מופיע. ג. אני דוחה את כל הטענות לגבי הנזק ולגבי העדר קשר סיבתי בין התפיסה לנזק. ד. התובעת שילמה את אשר שילמה מכח חבותה ולכן זכותה לתבוע בתביעת שיבוב את מלוא נזקיה מהנתבעת. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 28,631 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 20.6.07 בצרוף אגרת ביהמ"ש כפי ששולמה בצרוף שכ"ט עו"ד בשעור של 15% מהסכום שנפסק + מע"מ, וכן בצרוף שכר העדים בסכום של 950 ₪. לסכום האגרה, שכר הטרחה והוצאות העדים, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פוליסהמיסיםחברת ביטוחמע"מ (מס ערך מוסף)