להלן פסק דין בנושא שריפה בפאב - ביטוח: פסק דין 1. בפני תביעת שיבוב שהוגשה ע"י התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה עקב "נזקי שריפה" שנגרמו למבנה דירת המגורים שבבעלותו (להלן: "הדירה"), אשר מקורם בפאב הידוע בשם "פאב לוינסקי" (להלן: "הפאב") הממוקם בקומת הקרקע של הבניין בו מצויה הדירה. 2. ביום 28.11.04 פרצה אש בגגון הפאב, אשר התפשטה לדירות הממוקמות בקומות העליונות של הבניין וגרמה, בין היתר, לנזקים למבנה הדירה. 3. התביעה הוגשה כנגד הבעלים ו/או המחזיקים בפאב (להלן: "הנתבעת 1"), מבטחתה בביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים (להלן: "הנתבעת 2") ונגד קבלן האיטום, אשר ביצע במועד הרלבנטי לתביעה, לטענת התובעת, עבודות איטום על גג הפאב, בהזמנתה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבע 3"). הנתבעות 1 ו- 2 הגישו הודעה לצד שלישי כנגד הנתבע 3. 4. משאין חולק כי האש יצאה מחצרים השייכים לנתבעת 1, הגיעו באי כוח הצדדים להסכמה דיונית (אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 10.4.06) - על פיה הופרד הדיון בין התובענה העיקרית לבין ההודעה לצד שלישי - כך שהנתבעות 1 ו- 2 הכירו, בשלב הראשון, בחבותם כלפי התובעת, כאשר הצדדים הסכימו כי שאלת היקף הנזק תוכרע על סמך טיעונים בעל פה והגשת מסמכים וללא שמיעת ראיות. ואילו המחלוקת בין הנתבעות 1 ו-2 כלפי הצד השלישי תוכרע בהתאם לפס"ד שיינתן בתיק אשר מתנהל כיום (בגין אותו אירוע בין הצדדים) בבית המשפט השלום בחיפה, בפני כב' השופטת פריאל. 5. התובעת עותרת מכוח זכות התחלוף לכיסוי נזקיה בסך 45,912 ₪, כאשר לטענתה, מתוקף חבותה על פי פוליסת ביטוח מבנה הדירה, שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח, בהתאם לדו"ח שמאות "הדס שרותי שמאות" (להלן: "דו"ח השמאות") ובניכוי דמי ההשתתפות העצמית, סך כולל של 41,618 ₪ בתשלומים ובמועדים כמפורט להלן: א. סך של 21,975 ₪ ביום 19.12.04; ב. סך של 14,893 ₪ ביום 4.1.05; ג. סך של 2750 ₪ ביום 6.3.05; ד. סך של 2000 ₪, אשר שולמו לסילוק יתרת תביעות המבוטח ביום 30.3.05; ה. סך של 1404 ₪ ביום 30.3.05 בגין שכ"ט שמאי. התובעת מבססת טענתה לעניין גובה הנזק על דו"ח השמאות לו צורפו שלוש תוספות, אשר העריכו את סך הנזקים שנגרמו למבנה המבוטח בערכי כינון בסך של 40,312 ₪, כאשר הערך הראלי שהוערך הינו בסך 27,471 . התובעת טוענת כי פיצתה את מבוטחה בערכי כינון מכיוון שמדובר בפרטים שאין להשיגם "כמשומשים בשוק", כגון פינוי פסולת מבנה, תיקוני טיח צביעה וכד' ולאחר שמבוטחה הציג חשבוניות (צורף כמוצג ת-1). 6. הנתבעים אינם חולקים על הנזק שנגרם לדירה, ברם טוענים כי התובעת לא הוכיחה כי שילמה למבוטחה את הסך אותו תובעת בתביעתה וכי לא היה מקום לשלם למבוטח את נזקיו בערכי כינון כי אם בערך הראלי ומששילמה התובעת למבוטחה סכומים נוספים - פעלה כמתנדבת. 7. המחלוקת אשר ניצבת בפני הינה בשאלה כמה שילמה התובעת בפועל למבוטחה והאם פעלה התובעת כמתנדבת, עת שילמה למבוטחה את הסכומים הנתבעים על ידה. דיון: 8. זכות התחלוף על פיה רשאית חברת הביטוח לתבוע את המזיק לאחר תשלום הנזק למבוטח מעוגנת בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). סעיף 62 ( א ) לחוק קובע : " הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם" . בהתאם לסעיף 62 לחוק, זכות התחלוף של המבטח תקום בהתקיים שלושה תנאים: חבות של המבטח על פי הפוליסה. תשלום בפועל על ידי המבטח למבוטח בהתאם לחבותו. חבות של הצד השלישי לפצות את המבוטח. על פי ההלכה הפסוקה בדיקת זכות המבטח הינה דו שלבית. הראשון - בדיקה האם ביצוע התשלום הינו על פי פוליסה בת תוקף ובאם התשובה חיובית "תיבדק חובת התשלום למבוטח... על פי סבירות השיקולים שהניעוה לבצע את התשלום" ראה ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ ואח', פד נ (4) 567. 9. כמה שילמה התובעת בפועל למבוטחה: לצורך הוכחת תגמולי הביטוח ששולמו, צרפה התובעת דו"ח ריכוז תשלומים - הוא נספח ג' לכתב התביעה. דו"ח הריכוז מעיד כי אושר לתשלום למבוטח סך של 43,022 ₪. כן צרפה התובעת, כנספח ד' לכתב התביעה, כתב קבלה וסילוק סופי החתום בידי המבוטח, על פיו מאשר המבוטח כי תמורת סך של 42,000 ₪ (בתוספת 2000 ₪ שנותרו לתשלום) מותר הוא על כל תביעה נוספת כנגד המבטחת. במהלך טיעוני הצדדים מיום 29.6.06, צרפה ב"כ התובעת תדפיס זיכוי והוראת תשלום (להלן: "תדפיס הזיכוי") - הוא מוצג ת-4. מתדפיס הזיכוי עולה כי התובעת שילמה למבוטחה את התשלומים כדלקמן: א. סך של 21,975 ₪ ביום 19.12.04; ב סך של 14,893 ₪ ביום 4.1.05; ג. סך של 1,404 ₪ ביום 19.12.04 בגין שכ"ט שמאות. התובעת לא הביאה כל ראיה כי אכן נשאה בתשלומים המפורטים בסעיף 5 ג- וד' לעיל (סך של 2750 ₪ וסך של 2000 ₪) יוצא אם כן כי התובעת הוכיחה כנדרש, להנחת דעתי, כי שילמה למבוטחה תגמולי ביטוח בסך נומינלי, כולל, של 38,272 ₪. 10. האם שילמה התובעת כמתנדבת - לצורך הכרעה בשאלה זו, יש ליתן את הדעת לשאלה מהי הדרך הנכונה להערכת הנזק במקרה הנדון, האם בערך כינון או שמא בערך הריאלי. הכלל המנחה נעוץ בעקרון של "החזרת המצב לקדמותו (RETITUTIO IN INTEGRUM), היינו, שמצבו של הניזוק ביחס לרכוש שנפגע יושווה, במידת האפשר, למצב, בו היה נתון לפני מעשה העוולה, שיהיה מצבו לא גרוע מזה, אך גם לא עדיף מזה". וכן... "הנכון הוא, שיש להחליט בכל מקרה על פי נסיבותיו ויש להשתדל להגיע לתוצאה, אשר אינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע. אולם נראה לי כי אם צריך מישהו לסבול כתוצאה מן הנזק שארע, סביר יותר שהנזק יפול על שכם הנתבע, האחראי למעשה הנבלה, מאשר על התובע קורבן העוולה". (ראה ע"א 273/80 משה מדינה נ' שלמה כהן פד"י לז' (2) 29). בהתאם לעיקרון הנוהג, בית המשפט לא יאשר החלפת חדש תחת ישן, אלא רק לאחר שנחה דעתו כי לא ניתן להשיג את המיטלטלין שניזוקו בשוק, ואף לא מיטלטלין אשר צורתם וערכם מתקרבים ככל שאפשר לסוג ולערך של המיטלטלין לפני מקרה הנזיקין: בע"א 198/69 אריאלי נ' מחלוף ואח', פד"י כ"ג (2) 683, נדון מקרה של גרימת נזק למכונית שלא ניתן היה לתקנו ונקבע כדלקמן : "הכלל בדבר החזרת המצב לקדמותו פירושו במקרה כמו זה שלפנינו שעל המזיק לאפשר לניזוק לרכוש מכונית אחרת במקום זו שהייתה לו, כפי שהייתה לפני המקרה, אם ניתן להשיג מכונית כזאת בשוק. רק אם אין שוק למכוניות כאלה, או שבפועל אי-אפשר להשיגה באותו זמן, כי אז זכאי הניזוק לרכוש על-חשבון המזיק מכונית חדשה ולחייבו גם בשם הוצאה הכרוכה בהבאתה למצב של פעולה תקינה. מסכים אני לדברי אלה, אך עם כל הכבוד, הייתי מוסיף תיקון אחד : אף אם לא ניתן למצוא בשוק מכונית מסוג זהה לזו שנפגעה, עדיין אין הניזוק רשאי לרכוש מכונית חדשה על חשבון המזיק, אלא עליו לחפש מכונית אחרת, אשר צורתה וערכה מתקרבים ככל האפשר לסוג ולערך של רכבו לפני התאונה. רק אם נכשל אף ניסיון זה, יוכל לרכוש מכונית חדשה". (ראה גם רע"א 2672/96 מדינת ישראל נ' קיבוץ חפץ חיים, פד"י נ"ב (2) 247 בעמ' 259 - 257; ותא (ת"א) 32547/04 צברי שלמה נ' חב' חשמל בע"מ). במקרה שלפנינו, המדובר בנזק חלקי שעיקרו שיפוץ דירת המבוטח ע"י פינוי פסולת מבנה, תיקוני טיח, צביעה, ניקיון והחלפת חלונות אלומיניום . הוכח כי נעשו עבודות שיקום ושיפוץ בפועל. לא נטען כי עבודות השיפוץ חרגו מביצוע עבודה סטנדרטית ולא הוכח כי ניתן היה להשתמש בחומרים ישנים ומשכך הדרך הנכונה להערכת הנזק הינה בערכי כינון. מכאן המסקנה כי התשלום בוצע ע"י התובעת מכוח חבותה עפ"י הפוליסה ולא בגדר מתנדבת. חזקה על חברת ביטוח כמי שפיצתה את מבוטחה כדין ובסבירות, שכן מן המפורסמות הוא כי אין זה מדרכן של חברות ביטוח להעניק מתנות למבוטחיהן. (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חב' לביטוח בעמ' נ' חברת השמירה בע"מ ואח' פ"ד נ' (4 ) 567). לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את הנתבעות לשאת במלוא הנזקים המוכחים אשר נגרמו לתובעת, כמפורט בסעיף 9א ו-ב לכתב התביעה (למעט התשלומים בסך 2750 ₪ ו- 2000 ₪ - אשר לא הוכחו די צרכם) בצירוף הפרשי הצמדה כדין ממועד ביצוע כל תשלום ועד לפירעון בפועל . הנתבעות ישאו בהוצאות המשפט אשר נגרמו לתובעת, וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. ביטוח שריפהשריפה