שריפה בעסק במהלך חופשה

בלילה שבין יום 9.2.97 ל- 10.2.97 התובעת ובני משפחתה נסעו לחופשה באילת.

בסביבות השעה 03:30, בבוקרו של יום 10.2.97 פרצה בעסק שריפה. השריפה גרמה נזק למבנה והשחיתה את רוב מלאי הבגדים

להלן פסק דין בנושא שריפה בעסק במהלך חופשה:

פסק דין

1.     התובעת הייתה בעלת זכויות השכירות של חנות ברחוב 708 בנצרת ובזמנים הרלוונטיים לתובענה, הפעילה במקום חנות לממכר בגדים (להלן: "העסק" או "החנות").

2.     הנתבעת הינה חברת ביטוח, אשר בזמנים הרלוונטיים לתובענה זו, ביטחה את העסק, מלאי העסק והמבנה, בפוליסת ביטוח שכותרתה "פוליסת רב ביטוח לבתי עסק" (להלן: "הפוליסה").

3.     הפוליסה הוצאה ע"י הנתבעת ביום 21.11.96 ופרמיות הביטוח שולמו לנתבעת ע"י התובעת כסדרן.

4.     בלילה שבין יום 9.2.97 ל- 10.2.97 התובעת ובני משפחתה נסעו לחופשה באילת.

5.     בסביבות השעה 03:30, בבוקרו של יום 10.2.97 פרצה בעסק שריפה. השריפה גרמה נזק למבנה והשחיתה את רוב מלאי הבגדים (להלן: "השריפה").

6.     לטענת התובעת גובה הנזק שנגרם לה כתוצאה מהשריפה הינו: 87,082 ₪ - נזק מבנה; 16,197 ₪ - נזקי חשמל; 880,012 ₪ - נזקי מלאי, סה"כ 983,291 ₪. כן טוענת התובעת שנגרמו לה הוצאות לצורך שמאות נזקיה וכן נאלצה לשאת בתשלום לשירותי הכבאות בסך 582.20 ₪. מטעמי אגרת ביהמ"ש התובעת העמידה תביעתה על סך 800,000 ₪. בהקשר זה יצויין שבכתב תביעתה התובעת העמידה את נזקי המלאי על 1,388,746 ₪ ואולם בתצהיר עדותה הראשית היא העידה על סכום נמוך יותר, כאמור לעיל.

7.     לטענת התובעת על הנתבעת לשלם לה תגמולי ביטוח, בגובה הנזק שנגרם לה בפועל מכוח הפוליסה.

8.     הנתבעת מודה בקיומה של הפוליסה ובחובתה העקרונית לשלם תגמולי ביטוח בגינה. עם זאת הנתבעת מסרבת לשלם לתובעת תגמולי ביטוח בגין השרפה, בשל חריג המצוי בפוליסה הקובע כלהלן:
     "כיסוי הביטוח אינו כלל כל נזק הנגרם כתוצאה מפריצה ו/או נזק בזדון מכל סוג שהוא".
     הנתבעת טוענת שהשריפה פרצה כתוצאה מהצתה ומשכך מדובר ב"נזק בזדון" שנגרם לתובעת. מצב זה עונה על דרישות החריג לפוליסה הפוטר אותה מתשלום תגמולי ביטוח.

דיון

9.     הנטל להוכחת החריג לפוליסה מוטל על כתפי הנתבעת, על כך אין מחלוקת.

10.     הנתבעת מבססת את עמדתה על מספר ממצאים המעידים על כך שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. עיקרם של ממצאים אלה הם: עובר לשריפה העסק נפרץ; בזירת השריפה נמצאו שיירים של בקבוק פלסטיק ובו בנזין; בעסק נמצאו מאפיינים המעידים על שריפה כתוצאה מבנזין; בעל העסק (המתגורר בדירה הנמצאת מעל העסק) הריח ריח של נפט מכיוון העסק עובר להתרחשות השריפה. התובעת טוענת לעומת זאת כי הממצאים שהנתבעת מתבססת עליהם לא מוכיחים את טענתה שהשריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. לגבי חלק מהממצאים התובעת טוענת שכלל לא הוכחו (כגון שהייתה פריצה לעסק עובר השריפה) ולגבי אחרים היא טוענת שאין ללמוד מהם על הצתה.



פרצה לעסק עובר לשריפה

11.     העסק היה מוגן ע"י מערכת אזעקה המתריעה הן על פריצה והן על אש. מטעם הנתבעת העיד מר חיים דור, שהינו מומחה למערכות אזעקה והינו חבר באגודת חוקרי הדלקות בישראל. על פי עדותו חברת המוקד (אליה מחוברת מערכת האזעקה) קיבלה התרעה על פריצה לעסק בשעה 03:23 ולאחר 3 דקות, בשעה 03:25 התקבלה התרעה על אש בעסק. עד זה בדק את מערכת האזעקה בדיעבד וקיבל מחברת המוקד את דו"ח יומן האירועים הרלוונטיים. מסקנתו הייתה כי קודם לשריפה העסק נפרץ. עדותו של מר דור הייתה מקצועית ואמינה על פניה.

12.     מטעם הנתבעת העיד חוקר שריפות מר אליה היינה (להלן: "היינה"). לטענתו גם הממצאים שהוא מצא בזירת האירוע מעידים על כך שהעסק נפרץ לפני שהוא נשרף. לטענתו בסמוך לדלת המזרחית של העסק נמצאו שברי זכוכית נקיים מפיח. דבר זה מעיד על כך שהזכוכית נשברה לפני פרוץ השריפה, שאם לא כן היה נמצא על כל השברים סימני פיח. עדותו של היינה הייתה מקצועית ואמינה על פניה.

13.     כנגד העדויות, המשכנעות על פניהן, שהנתבעת הביאה להוכיח כי העסק נפרץ לפני השריפה, התובעת הביאה מספר עדויות.

14.     מר קאסם פואז (להלן: "פואז") הינו בעל מוסך בסמוך לעסק. על פי עדותו הוא הבחין בשריפה מיד לאחר התרחשותה. הוא ניגש למוסכו, נטל 4 מטפי כיבוי אש וצינור כיבוי, חש לעסק, שבר חלק מהזכוכיות והחל להתיז לתוך העסק חומר כיבוי ומים על מנת לכבות את השריפה. זמן מה לאחר מכן הגיעו אנשי כיבוי האש, אשר פרצו את דלתות העסק וכיבו את האש באופן סופי. פואז העיד שכאשר הוא הגיע לעסק הוא מצא את כל הדלתות והחלונות שלמים וסגורים.

15.     במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת הנתבעת. העדויות שהנתבעת הביאה עשו עלי רושם מהימן מאוד. על פי עדותו של מומחה האזעקות, מערכת האזעקה הייתה תקינה ואמינה והיא פעלה כראוי. התרעת הפריצה, לפני התרעת האש, מעידה באופן משכנע כי טרם השרפה החנות נפרצה. משקל עדותו של פואז אינו מספיק בכדי לסתור את ראיות הנתבעת בעניין זה. פואז הגיע לעסק בבהלה והיה עסוק כל כולו בכיבוי האש. לצורך כך הוא שבר את אחד החלונות בכדי להתיז לתוכו חומר כיבוי ומים. מדובר בעסק גדול יחסית בעל חלונות רבים ובעל שתי כניסות מצדדים שונים (העסק ממוקם בפינת רחוב). כלל לא שוכנעתי שפואז היה יכול להבחין שכל החלונות היו שלמים וסגורים. פואז העיד שהוא שבר חלון לצורך הכיבוי מאחר ומצא שדלתות הסורגים היו נעולות. פואז לא בדק את מצב כל החלונות. גם אם פואז לא ראה חלון שבור, אין בכך להעיד שלא היה חלון כזה. בעסק השתוללה שריפה ופואז עסק בכיבוי ועל כן לא היה יכול להבחין במצב כל החלונות בעסק, שכאמור הינו עסק גדול למדי.

16.     פואז לא היה לבד בכיבוי השריפה. יחד עימו כיבו את השריפה עאדל ומחמוד, שהם בניו של מר עומר אבו אחמד, שמתגורר מעל לעסק. התובעת לא הזמינה אנשים אלה לעדות, שהיו יכולים להעיד על מצב העסק בזמן השריפה. יש בכך להחליש את גרסתה.

17.     עומר אבו אחמד נתן עדות במשטרה ביום המקרה. עד זה כאמור הוא בעל החנות והוא מתגורר מעליה. מיד לאחר פרוץ האש הוא יצא למרפסת (לאחר שהתעורר מאזעקה של רכב) ואז פתאום ראה אש מהעסק ולאחר מכן שמע פיצוצים וקול שבירה של זכוכית. הוא צעק לבניו שירדו לעסק לעזור בכיבוי. אין בעדותו (גם אם מצרפים אותה לעדותו של פואז) בכדי לסתור את ראיות הנתבעת. שמיעת זכוכית נשברת אחרי שהשריפה פרצה תואמת את עדותו של פואז כי הוא שבר זכוכית לאחר שהשריפה פרצה. עדותו כי שמע "פיצוצים" לאחר פרוץ השריפה אינה סותרת את העובדה שזכוכית נשברה גם קודם לשריפה, לצורך פריצתה.

בקבוק עם חומר דלק בעסק

18.     חוקר השריפות של שרותי הכבאות רשף עמוס סבאג (להלן: "סבאג") הגיע לעסק ביום השריפה בשעה 15:10. סבאג זיהה את מוקד השריפה בכניסה המזרחית כ- 20 ס"מ בתוך החנות. סמוך לאחד ממוקדי השריפה סבאג מצא בקבוק פלסטיק מעוות עם חומר דלק בתוכו בכרבע מתכולתו. הבקבוק נשלח למעבדת הזיהוי הפלילי של המשטרה אשר קבעה שהנוזל בבקבוק הוא בנזין. הנתבעת טוענת שממצא זה מעיד באופן ברור כי השריפה נגרמה מהצתה. במיוחד הדבר כך, אם מצרפים ממצא זה לממצא שהחנות נפרצה 3 דקות לפני השריפה. התובעת כופרת בממצא זה ומעלה את הטענות הבאות:

א.     סבאג הגיע למקום שעות רבות אחרי השריפה ואף אחרי כיבוי השריפה ולפיכך לא מן הנמנע שהבקבוק הונח במקום לאחר השריפה. בהקשר זה נטען שמי שהפנה את תשומת לב סבאג לבקבוק היה היינה, חוקר השריפות מטעם הנתבעת שכבר היה במקום;

ב.     בדו"ח שירותי הכבאות אין זכר לבקבוק. בהקשר זה טוענת התובעת שמדובר בבקבוק בולט לעין ולא ייתכן שהכבאים לא ראו אותו;

ג.     לא יתכן שהבקבוק העשוי פלסטיק היה שורד את השריפה, במיוחד כאשר הוא נמצא סמוך למוקד השריפה. בהקשר זה טוענת התובעת כי הבקבוק נמצא בצורה כמעט מושלמת עם תווית ניר, דבר שמעיד שהוא לא היה במקום בעת השריפה;

ד.     בנוסף לכך התובעת טוענת שכלל לא הוכח שבבקבוק היה בנזין.

19.     אני קובע שהבקבוק הכיל בנזין. הבקבוק נשלח לבדיקת מעבדה של המשטרה אשר קבעה ממצא זה. חוקר המעבדה העיד בבית המשפט ואישר ממצא זה.

20.     אני דוחה את הטענה של התובעת כי הבקבוק הושם בזירת האירוע ע"י גורם כלשהו לאחר השריפה. אני אף דוחה את טענתה הנרמזת של התובעת, כי חוקר השריפות מטעם הנתבעת שתל את הבקבוק בזירת האירוע והפנה את תשומת לב סבאג לבקבוק, על מנת להביאו למסקנה שמדובר בהצתה. לא הובאה לביסוס טענה זו כל ראיה ומוטב היה שלא להעלותה כלל.

21.     אני דוחה את טענת התובעת כי, אי ציון הימצאות הבקבוק בדו"ח שירותי הכבאות מלמדת על כך, שהוא לא היה באירוע. סבאג הסביר שהכבאים עוסקים אך ורק בכיבוי השריפה ואינם עוסקים כלל בחקירת גורמי השריפה. הכבאים עזבו את המקום לאחר כיבוי השריפה סמוך לאחר מכן. הכיבוי נעשה בשעת בוקר מוקדמת, טרם אור. במצב זה גם אם הכבאים לא הבחינו בבקבוק אין בכך הוכחה משכנעת שהוא לא היה במקום, שכן הם היו עסוקים בכיבוי האש ולא באיתור גורמי השריפה. אי ציון הימצאות הבקבוק בדו"ח הכיבוי אינו מעלה ואינו מוריד. הכבאים לא ציינו את כלל הפרטים הנוגעים לאופי השריפה ומאפייני השריפה. מדובר בדו"ח טכני בלבד לצורך תיעוד כללי של האירוע ולא מעבר לכך. אומנם בפרק "גורמי השריפה" הכבאים סימנו את האפשרות של "לא ידוע", אך מדובר בדיווח ראשוני בלבד ולא מעבר לכך.

22.     סבאג שהינו חוקר שריפות ותיק ומנוסה מילא דו"ח מסודר על ביקורו בזירת האירוע וציין בכתב ידו את דבר הימצאות הבקבוק. סבאג, כגורם אובייקטיבי, העיד באופן אמין ומשכנע כי להערכתו הבקבוק הינו ממצא אמיתי מתוך זירת האירוע הקשור לשריפה שפרצה.

23.     טענה נוספת של התובעת היא, כי לא ייתכן שהבקבוק היה שורד את השריפה במצבו כפי שנמצא, אם היה בחנות (ועוד בקרבת אחד ממוקדי השריפה) בזמן השריפה. טענה זו לא עולה בקנה אחד עם אופי השריפה, כפי שעולה מהתמונות שצולמו והוגשו לביהמ"ש. העסק לא נשרף כליל והאש כובתה זמן קצר לאחר שפרצה. פריטים רבים העסק, שגם הם מאוד דליקים ורגישים לאש, לא נשרפו כליל, אלא באופן חלקי ולמעשה נחרכו בלבד, הגם שהיו קרובים למוקדי האש. מדובר בפרטי לבוש מבד ובפריטים שנראה שהם עשויים פלסטיק ו/או עץ. הנזק לבקבוק הוא נזק של עיוות צורה, חריכה חלקית ופיוח והוא דומה מאוד לנזק שנגרם לפריטים רבים אחרים שאין מחלוקת לגביהם שהיו בעסק בזמן השריפה. תווית הניר של הבקבוק לא נשרפה לגמרי, אך גם תוויות אחרות הנראות על פריטים אחרים לא נשרפו לגמרי. במצב זה סביר שהבקבוק היה בעסק בזמן השריפה.

24.     סבאג הסביר שהבקבוק היה יכול להישאר בצורתו כפי שנמצא, גם אם היה במקום בזמן השריפה, שכן הבקבוק לא היה במוקד השריפה, אלא בקרבתה. התרשמתי שסבאג הינו חוקר ותיק, אמין ומקצועי שנתן את עדותו באופן אובייקטיבי. לא הובא בפני ביהמ"ש כל נימוק משכנע שלא לקבל את עדותו בעניין זה.

25.     בסיכומו של דבר אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובעת באשר להימצאות בקבוק המלא בנזין בעסק בזמן השריפה.

מאפייני השריפה

26.     מטעם הנתבעת העיד חוקר השריפות היינה. על פי עדותו בעסק היו שני מוקדי שריפות, דבר המעיד על הצתה. כן העיד היינה כי נמצא פיח רב במקומות נמוכים בעסק דבר האופייני לשריפה של אדי בנזין, שכן אדי הבנזין כבדים מהאוויר ולכן מרבית הבעירה הינה במקומות נמוכים. גם עובדה זו מצביעה לדעת היינה כי השריפה נגרמה עקב הצתה.

27.     מטעם התובעת העיד מר שאול בן דוד (להלן: "בן דוד"). בן דוד העיד שיש סבירות גבוהה שהשריפה נגרמה עקב רשלנות של גורם בלתי ידוע או כשל באחת ממערכות האנרגיה בעסק. לדעתו השריפה פרצה בקומה עליונה של החנות (הגלריה) ומשם התפשטה מטה. בן דוד העלה השערות לגבי גורמי השריפה, כגון עבודות סלילה בכביש סמוך, שהשאירו כתמי זפת שנוקו במטלית ספוגה נפט ו/או התלקחות חומרים שנמצאו בחנות כגון אצטון או בשמים.

28.     אני מעדיף את חוות דעתו של הינה על פני חוות דעתו של בן דוד. על פי התמונות עיקר הבערה התרחשה באזורים נמוכים של החנות. בגדים שנמצאו על מדפים גבוהים בחנות נראים בתמונות שלמים כמעט לגמרי. עיקר הפיח והנזק הוא דווקא בחלק התחתון. יש בכך לתמוך בגרסת מומחה הנתבעת כי השריפה החלה ממוקד נמוך (כגון הרצפה) ולא ממוקד גבוה כגון הגלריה. בן דוד לא נתן הסבר ממוקד ומשכנע לפרוץ השריפה אלא העלה השערות בלבד. לעומת זאת היינה נתן הסבר משכנע על פניו, שנתמך בממצאים בשטח. לגבי הגורם לשריפה שהינו הצתה, הסבריו של היינה כי מדובר בשריפה של אדי בנזין, שגורם לפיח רב בחלקים הנמוכים של החנות משכנע על פניו. מסקנתו של היינה, כי השריפה נגרמה כתוצאה של הצתה הינה הגיונית והיא עולה בקנה אחד עם הממצאים בשטח. יאמר גם, שההשערות שבן דוד העלה לגבי גורמי השריפה, כגון הימצאות בשמים בחנות או כתמי זפת שנוקו בנפט בסמוך לחנות, לא נתמכו בראיות ואינן סבירות על פני הדברים.

29.     בן דוד אינו חוקר שריפות בהשכלתו. כמו כן בן דוד ביקר במקום ביום 1.10.03. לעומת זאת היינה הינו חוקר שריפות והוא ביקר במקום סמוך לאחר האירוע. יש בדברים אלה להחליש את גרסת בן דוד לעומת היינה. עם זאת אני קובע שאני מעדיף את גרסת היינה על פני גרסת בן דוד לגופו שלעניין, גם בלי להתחשב בדברים אלה.

30.     הצדדים התייחסו לעדות של מר עומר אבו אחמד שהעיד במשטרה בסמוך לאחר השריפה. על פי עדות זו הוא הגיע לדירתו (שנמצאת מעל לחנות) סמוך לשעה 24:00 וכי הריח בכניסה למדרגות ריח נפט. הנתבעת טוענת שיש בכך לתמוך בגרסתה. התובעת טוענת שאין בכך כלום שכן מדובר במספר שעות לפני השריפה. אינני נותן לפרט זה בעדותו של אבו אחמד משקל לכאן או לכאן.

31.     התובעת זימנה לעדות את השמאי מר חאלד סלאמה, שהעיד על פי ניסיונו שהחנות נשרפה שלא עקב הצתה. מר סלאמה אינו חוקר שריפות בהשכלתו, הוא מעולם לא עסק בכיבוי אש, הוא אינו בעל ניסיון בחקירת שריפות והוא אינו מתמצא בחומר תיאורטי הנוגע לשריפות. בנסיבות אלה אינני נותן כל משקל לעדותו.

סיכום ותוצאה

32.     הנתבעת הוכיחה בצורה משכנעת כי העסק נפרץ לפני קרות השריפה וכי השריפה נגרמה כתוצאה מבנזין שהוכנס לעסק. לפיכך גרסת הנתבעת כי השריפה פרצה כתוצאה מהצתה הינה סבירה והגיונית. הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה. הצתה הינה נזק שנגרם בזדון. הנתבעת הוכיחה את החריג בפוליסה, הפוטר אותה מלשלם לתובעת תגמולי ביטוח עקב השריפה.

33.     התביעה נדחית.

34     התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 7,250 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שריפה בגלל מקרר

  2. מי אחראי לשריפה

  3. ביטוח שריפת חנות

  4. שריפה בגלל סיגריה

  5. שריפה בדירה שכורה

  6. שריפה בגלל גנרטור

  7. ביטוח שריפה בחנות

  8. ביטוח וילה -שריפה

  9. שריפה בפאב - ביטוח

  10. ביטוח שריפה מבויימת

  11. שריפה בחניון ציבורי

  12. שריפה בגלל מפזר חום

  13. שריפה בגלל טלוויזיה

  14. שריפת רכב לאחר התנעה

  15. ביטוח שריפה של בניין

  16. פיצוי על שריפת סירות

  17. נטל הראיה ביטוח שריפה

  18. גילוי מקור שריפה ברכב

  19. תביעת שיבוב בגין שריפה

  20. ביטוח שריפה במשק חקלאי

  21. שריפה בעסק במהלך חופשה

  22. שריפת פסולת - כתב אישום

  23. ביטוח שריפה בחברה פרטית

  24. כספי ביטוח על שריפה במפעל

  25. אחריות לשריפה בבית משותף

  26. התיישנות ביטוח שריפה בעסק

  27. אחריות לשריפה מדירת השכנים

  28. שאלת מקור שריפה בתביעת ביטוח

  29. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  30. רכישת חשמל שנוצר משריפת אשפה

  31. שריפה בגלל קצר חשמלי במכשיר חשמל

  32. תביעת ביטוח עקב שריפה של שני צימרים

  33. ביטוח שריפה - חובת הגילוי של המבוטח

  34. טענת חברת הביטוח שהשריפה נגרמה עקב הצתה

  35. נדחתה תביעה נגד מכבסה בגין אובדן בגדים בשריפה

  36. תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

  37. תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שריפה שחור), 1940

  38. צו מיום 17.11.1940, הקובע תנאים מיוחדים לייצור אבק שריפה-שחור

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון