פרשנות נגד המנסח - חברת ביטוח

מצד אחד עומד מבטח שהוא חברה מסחרית גדולה, בעלת יציבות פיננסית, הנזקקת לייעוץ משפטי מקצועי והמסוגלת לעמוד בהתדיינות ממושכת עם לקוחותיה והיא נהנית משיתוף פעולה הדוק עם חברות ביטוח אחרות, ומן הצד השני עומד מבוטח בודד שברוב המקרים אינו נהנה אף מאחד היתרונות האלו.

אחד מן הקווים המנחים בפרשנות של חוזי ביטוח הוא הגנה על הצד החלש בעיסקה.

הפסיקה הכירה זה מכבר בפער ביחסי הכוחות שבין הצדדים לחוזה ביטוח וביטאה לא אחת הכרה זו בפרשנות שהחמירה עם החברה המבטחת על מנת להגן על זכויותיו של הלקוח.

במובן זה, עקרון ה-CAVEAT EMPTOR פינה מקומו לגישה המקפידה יותר עם הצד החזק לעסקה.

יחסי הכוחות הבלתי שווים מצטרפים למאפיינים נוספים של חוזה הביטוח: זהו הסכם הנושא פני עתיד והצופה את האירוע הביטוחי; גיבוש זכותו של המבוטח מותנית בקרות אותו אירוע; המבוטח נתפס כבעל המידע הרב ביותר באשר לרקע העובדתי ולנסיבות מושא הביטוח. מצד שני, המבטח הוא בעל כח רב כלפי המבוטח, כי עם קרות האירוע הביטוחי נתון המבוטח לעיתים קרובות לחסדי המבטח, אשר לו שילם פרמיות טבין ותקילין.

להלן פסק דין בנושא פרשנות נגד המנסח - חברת ביטוח:

פסק -דין משלים

מבוא
1.     ביום 15.2.2007 ניתן פסק- דין בתיק , בו קבעתי כי התובעים זכאים שיינתן לטובתם פסק - דין ולפיו תחויב הנתבעת :
א.     לסלק את חוב המשכנתא, על שם המנוחה בבנק [ הנתבע מס' 2 ] אשר עמד ביום פטירת המנוחה ושמועד פירעונו טרם הגיע .
ב.     הוצאות משפט שהוצאו על ידי התובעים .
ג.     שכ"ט עו"ד בשיעור 17.5 % על הסכומים הנ"ל , בתוספת מע"מ כדין .
2.     עוד הוריתי כי ב"כ התובעים, יגיש בקשה המפרטת את הוצאות המשפט לאישור וכן יגיש הודעה בצירוף אישור הבנק בדבר סכום ההלוואה המגיע לפי פסק - דין זה .
טענות הצדדים
טענות התובעים
3.     ביום 12.3.2007 , הוגשה הודעה ובקשה מטעם התובעים , בה נטען כי הוצאות המשפט היו כדלקמן :
א.     אגרה על סך 1408 ₪ , שולמה ביום 20.1.2004 .
ב.     שכרו של העד ד"ר צ'בולסקי - על סך 500 ₪ בתוספת מע"מ .
ג.     שכרו של העד ד"ר יוסיפוב - על סך 1200 ₪ .
ד.     שכרו של העד -צבי שלמון על סך 500 ₪ .
ה.     שכרו של המגשר השופט שמעוני [בדימוס] 585 ₪ , ששולם ביום 1.4.2005 .
4.     מכאן ב"כ התובעים עותר כי בית המשפט יאשר את ההוצאות הנ"ל תוך שיערוכם בערכים דהיום .
5.      עוד טוען ב"כ התובעים כי , עפ"י אישור הבנק , מסתבר כי אם הנתבעת הייתה פועלת כדין ומשלמת את המשכנתא ביום הפטירה , קרי 29.9.2002 , או בסמוך לאחריו הייתה יוצאת ידי חובה ומסלקת את מלוא החוב בתשלום הסך של 382,094 ₪ בלבד; ואולם , הואיל ומיאנה לשלם, החוב כיום על פי האישור הוא 466,407.10 ₪ והתובעים - בהסדר שעשו עם הבנק, היינו לשלם 400 דולר לחודש עד לסיום ההליך המשפטי - שילמו 69,734.07 ₪ , בסה"כ, אפוא , חוב של 382,092 ₪ צמח לחוב של 536,141 ₪ [ 466,407 + 69,734 ] . ומכאן ב"כ התובעים עותר בזאת לחייב את הנתבעת לשלם לבנק את יתרת החוב שנכונה להיום בסך של 466,407 ₪ וכן לשלם לתובעים את הסך של 69,734 ₪ .
טענות הנתבעת
6.     לשיטתה של הנתבעת , בהתאם לפסק - הדין ועל פי הנתונים שניתנו על ידי הבנק, על הנתבעות לשלם לחשבון ההלוואה סך של 382,094 ₪, היינו יתרת ההלוואה המבוטחת נכון ליום הפטירה .
7.     עוד נטען כי , אין עיגון בפסק הדין לדרישת התובעים כי הנתבעת תשלם לחשבון ההלוואה את יתרת ההלוואה כפי שהיא עומדת כיום על סך של 466,407 ₪ כולל חוב הפיגורים [ ההדגשות במקור ] (בסך של 104,947 ) שנוצר עקב המנעות התובעים מלשלם את תשלומי ההלוואה החודשיים .
8.      ולסיום הנתבעת טוענת כי, בית המשפט לא קבע בפסק הדין, כי הנתבעת חייבת גם בחוב הפיגורים, נהפוך הוא . מה גם שלפי הסעד לו עתרו התובעים בכתב התביעה, אין הם זכאים שינתן פסק- דין המחייב את הנתבעת ביותר מסכום ההלוואה נכון למועד הפטירה .
9.     באשר לטענות ב"כ התובעים לעניין ההוצאות, הנתבעת חולקת רק על הסעיף בו נדרש החזר הוצאות שכר המגשר שמונה בתיק , שכן לדידה המדובר בהליך וולנטרי אליו פנו הצדדים, בהמלצת בית המשפט ועל כן , אין מקום לחייב הנתבעת בתשלום הוצאות המגשר.

דין בקשת התובעים להתקבל .
10.      אחד מן הקווים המנחים בפרשנות של חוזי ביטוח הוא הגנה על הצד החלש בעיסקה (פרופ' ד. פרידמן, פרופ' נ. כהן, חוזים (תשנ"א, חלק א') 59). הפסיקה הכירה זה מכבר בפער ביחסי הכוחות שבין הצדדים לחוזה ביטוח וביטאה לא אחת הכרה זו בפרשנות שהחמירה עם החברה המבטחת על מנת להגן על זכויותיו של הלקוח. במובן זה, עקרון ה-CAVEAT EMPTOR פינה מקומו לגישה המקפידה יותר עם הצד החזק לעסקה. (מאמרו של א. דורות "משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ביטוח - יזהר המבוטח?!, הפרקליט לז (תשמ"ז) 181 בעמוד 182; ד.מ. ששון דיני ביטוח (תשמ"ט) בעמוד 44; פרופ' א. ידין חוק חוזה ביטוח, התשמ"א -1981 פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי (התשמ"ד), בעמוד 44).ראה גם ע"א 4819/92 - כרמי עוזי נ' ישר מנשה (המשיב והמערער בערעור שכנגד),פ"ד מט(2), 749, 763-764 (1995) להלן :"פרשת כרמי עוז" ] .
11.     בהסבריו של פרופ' א' ידין למגמותיו של חוק חוזה הביטוח הוא יוצא מנקודת מוצא הרואה את יחסי מבטח-מבוטח כיחסים שבין צד חזק לצד חלש:
"כאן עומד מצד אחד מבטח שהוא חברה מסחרית גדולה, בעלת יציבות פיננסית, הנזקקת לייעוץ משפטי מקצועי והמסוגלת לעמוד בהתדיינות ממושכת עם לקוחותיה והיא נהנית משיתוף פעולה הדוק עם חברות ביטוח אחרות, ומן הצד השני עומד מבוטח בודד שברוב המקרים אינו נהנה אף מאחד היתרונות האלו" (א' ידין, שם, 18).
12.     יחסי הכוחות הבלתי שווים מצטרפים למאפיינים נוספים של חוזה הביטוח: זהו הסכם הנושא פני עתיד והצופה את האירוע הביטוחי; גיבוש זכותו של המבוטח מותנית בקרות אותו אירוע; המבוטח נתפס כבעל המידע הרב ביותר באשר לרקע העובדתי ולנסיבות מושא הביטוח. מצד שני, המבטח הוא בעל כח רב כלפי המבוטח, כי עם קרות האירוע הביטוחי נתון המבוטח לעיתים קרובות לחסדי המבטח, אשר לו שילם פרמיות טבין ותקילין. המבטח יכול עתה לגרום להתמוטטותו הכלכלית של המבוטח אם לא יקיים או ישהה התחייבותו ולא ישפהו כדי לסייע בהחזרת המצב, במידת האפשר, לקדמותו. אף מטעם נוסף זה נהוג לראות בחוזה הביטוח חוזה המחייב UBERRIMAE FIDEI, הווי אומר, לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים, אלא גם מקפידים איתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים וכמובן גם בכיבודם ראו פרשת כרמי עוז הנ"ל .
13.     מכאן יוצא אפוא כי אלמלא התנערה חברת הביטוח מחובתה לתשלום ההלוואה לא היו נזקקים כלל למצב של ריבית פיגורים , ודומה כי מאזני הצדק תוך היצמדות לתורת העל של דיני הפיצויים בכלל ,ובפרט העיקרון שאין יוצא מזיק נשכר תטה הכף לחובת הנתבעת .
14.     אין צורך להכביר מילים ולציין כי החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת מנוסחת אמנם גם היא בלשון כללית, פתוחה ורחבה. בכך השאיר המחוקק לבית המשפט את מלאכת העיצוב של החובה (ראו ע"א 391/80 לסרסון נ' שכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(237 (2, בעמוד 262).
15.     במאמר מוסגר אציין כי , לאותה תוצאה אף הייתי מגיע וזאת ברוח של סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981 ואשר קובע : " מבטח בביטוחים אישיים, שלא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב, במועדים שבהם היה עליו לשלמם לפי סעיף 27, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום ריבית מיוחדת בשיעור שלא יעלה על פי שלושה מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, שתחושב על תגמולי הביטוח האמורים ועל תוספת הפרשי ההצמדה על תגמולים אלה לפי סעיף 28, מהמועדים בהם היה על המבטח לשלמם עד תשלומם בפועל; הריבית המיוחדת תשולם בנוסף לריבית האמורה בסעיף 28. לענין זה, "ביטוחים אישיים" - ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות.".
16.     הנה כי כן , הסנקציה בסעיף 28א לחוק היא עונשית באופייה, כפי שהדברים בוטאו בהצעת החוק: "להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת על ידי אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ ..." (הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 2), תשמ"ח-1988, הצ"ח תשמ"ח, 136. וראו גם: ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו(1) 756, 772-771). תכליתה היא צרכנית במסגרת הביטוחים האישיים בלבד, כנקוב בפתח סעיף 28א לחוק. מטרת הוראת החוק היא אפוא, להגן על הצרכן בסנקציה דרסטית, מפני התנהגות חסרת תום לב מצד המבטח, שבשרירות גרם למבוטח לממש את זכויותיו בבית המשפט ולא שילם את התגמולים הנדרשים ממנו בסמוך לאירוע הביטוחי. המבחן נעוץ אם-כן בחוסר בתום הלב הטמון בהתנהגות. עמדה על-כך פרופ נ' כהן במאמרה "סטטוס חוזה וגרם הפרת חוזה" (הפרקליט לט (תש"ן) 304, 309 ה"ש 22): "הוראה זו [סעיף 28א] נחקקה בעקבות הפסיקה האמריקאית, שהתייחסה להימנעות מתשלומי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת, כאל הפרה של חובת תום הלב. הפרת חובה זו נחשבת לעוולה נזיקית, והיא מאפשרת לבתי המשפט להטיל על המפר פיצויים עונשיים...".
מנגד לאמור, יש לאפשר למבטח לברר את עצם חבותו ואת שיעור החיוב, מבלי לנופף כלפיו בחרב הסנקציה העונשית. הבהיר זאת י' הלוי במאמרו "הטלת ריבית מיוחדת על המבטח" (ביטוח 66 (תשמ"ט) 49, 50), שאוזכר בפסק הדין ישר הנ"ל: "על-מנת להראות, כי המחלוקת הינה בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם את תגמולי הביטוח. הטעם יכול שיהיה מבוסס על טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס על עובדה...". מקובל עלינו כי טעם זה צריך להיות כן וענייני, אולם ברי שהוא אינו חייב להיות תמיד נכון. לפיכך בדחיית טענות המבטח, כשלעצמן, אין כדי להצדיק הטלת ריבית מיוחדת (י' אליאס דיני ביטוח (כרך א', תשס"ב) 276). כך בענייננו: אף אם המערערת טעתה בטעמיה לדחיית דרישת המבוטח, התנהגות שלא הגיעה לכדי חוסר תום לב במגמה לנהל הליך סרק, ליצור בו סחבת ולהתיש את המבוטח. דברים אלה צוטטו מע"א (מחוזי יר') 4440/03 - אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ר.ד. משקאות גורמה בע"מ, תק-מח 2004(1), 2418 , 2420(2004).
17.     יוצא כי,היות והגעתי למסקנה כי יש בתשלום ריבית הפיגורים , כדי לתקן את הפגם בהתנערותה שלא כדין ,של הנתבעת , אינני מוצא מקום לחייב אותה בתשלום ריבית מיוחדת. עוד יש לציין בהקשר זה, גם מטעמי צדק אין ליצור מצב בו יצא המזיק נשכר שכן יש בכך לתת בעקיפין לגיטימציה של התעשרות שלא כדין גם אם מדובר בטווח זמן קצר .
18.      מכל האמור לעיל ,ועל מנת להעמיד את הצדדים במצב כאילו הנתבעת קיימה את התחייבותה על פי הפוליסה , ושילמה לבנק הנתבע 2 את יתרת המשכנתא אשר טרם סולקה ומועד פירעונה טרם הגיע ביום פטירתה של המנוחה , , הנני מחייב את הנתבעת מספר 1
א-     לפרוע לבנק הנתבע מספר 2 את יתרת המשכנתא נכון ליום מתן פסק הדין המשלים הזה בסכום של 466407.10 ₪
ב-     לשלם לתובעים את הסכום שהם בעצמם שילמו על חשבון המשכנתא , לבנק הנתבע 2 , על חשבון התשלומים שלאחר מועד פטירתה של המנוחה , קרי הסכום של 69734.07 ₪
ג-     לשלם לתובעים את הוצאות המשפט ,4193 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום ביצוע כל הוצאה ועד התשלום המלא בפועל
ד-     שכ"ט עו"ד ומע"מ כפי שצוין בפסק הדין





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס על חברת ביטוח

  2. "בעיה" עם חברת הביטוח

  3. חוב פרמיה לחברת ביטוח

  4. ניסיון לרמות חברת ביטוח

  5. עורך דין נגד חברת ביטוח

  6. ניסיון להונות חברת ביטוח

  7. הסתרת פרטים מחברת הביטוח

  8. תשלום חברת הביטוח כמתנדבת

  9. דחיית ערעור של חברת ביטוח

  10. נימוקי דחייה של חברת ביטוח

  11. חובת הגילוי של חברת הביטוח

  12. חובת הבירור של חברת הביטוח

  13. תביעת חברת ביטוח נגד מע''מ

  14. הסתרת עבר פלילי מחברת ביטוח

  15. הפרת התחייבות של חברת ביטוח

  16. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  17. פרשנות נגד המנסח - חברת ביטוח

  18. אי שיתוף פעולה עם חברת הביטוח

  19. בקשה לשחרור חברת ביטוח מייצוג

  20. חלוקת הנטל בין מבטחים צו קל כבד

  21. העלאת טענות חדשות של חברת ביטוח

  22. סירוב חברת הביטוח לשלם על גניבה

  23. תביעת ביטוח לאומי נגד חברת ביטוח

  24. חוב עבודות צנרת מטעם חברת הביטוח

  25. צירוף חברת ביטוח אמריקאית לתביעה

  26. פיצוי על עיכוב תשלום מחברת הביטוח

  27. תביעה בגין פיצוי נמוך מחברת ביטוח

  28. נימוקי דחייה נוספים של חברת ביטוח

  29. סירוב חברת הביטוח לשלם על גניבה בעסק

  30. תביעה של חברת ביטוח נגד מבוטח על חוב

  31. איחור בתשלום חברת ביטוח לביטוח לאומי

  32. חובת חברת הביטוח לפרט את נימוקי הדחיה

  33. חובת חברת הביטוח לשפות את ביטוח לאומי

  34. חתימה על שטר קבלה ושחרור של חברת ביטוח

  35. חברת הביטוח טענה כי לא נגרמה נכות מוחלטת

  36. התיישנות במהלך משא ומתן עם חברת הביטוח

  37. סירוב חברת הביטוח להגיש ערעור בשם המבוטח

  38. העלאת טענות בהזדמנות הראשונה - חברת ביטוח

  39. הכחשת נסיבות תאונת דרכים ע''י חברת הביטוח

  40. ביטול הסכם בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח

  41. הרחבת נימוקי דחיה בחוות דעת מטעם חברת הביטוח

  42. חבות חברת ביטוח כלפי מבוטח בביטוח נוסעים לחו"ל

  43. תביעה בגין איחור של חברת ביטוח בתשלום לביטוח לאומי

  44. קיזוז 20% מהפיצוי מחברת הביטוח בגין רשלנות תורמת

  45. האם חברת הביטוח חייבת "להזהיר" מבוטח מפני התיישנות ?

  46. חברת הביטוח טענה כי אין הצדקה להחלפת הפגוש בפגוש מקורי וחדש

  47. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון