עניין מהותי בפוליסה

מהו "עניין מהותי" בפוליסה ? ליתר דיוק, מהי הפרשנות המשפטית הראוייה למונח זה בהקשר של סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח ? להלן פסק דין בנושא עניין מהותי בפוליסה: פסק דין ס. הנשיא נ. הנדל: 1. המערערת מסתייגת מפסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע (כב' השופט א. ואגו בת.א. 3085/01), לפיו סירבה המשיבה, היא חברת ביטוח, לשלם לה תגמולי ביטוח בגין גניבת רכבה - B.M.W מדגם A.I.L. בפסה"ד תוקע בימ"ש קמא את מסקנתו על שני יתדות. האחד, שהמערערת הציגה מצג שווא בעריכת הסכם הביטוח. היא טענה שרכבה מסוג B.M.W הוא מדגם I.L ביודעה שהמשיבה אינה מוכנה לבטח רכב מסוג B.M.W מדגם A.I.L. האחר, אי מסירת הנסיבות האמיתיות של הגניבה, על ההשלכה מכך. אומנם בימ"ש קמא קבע שאין ידה של המערערת במעשה הגניבה אלא שהפקירה את המפתח ברכב ובכך איפשרה את גניבתו, בניגוד לתאורה שהרכב נגנב ממגרש חנייה ליד ביתה, מבלי שהמפתח היה בתוך הרכב. המשטרה איתרה את הרכב עם המפתח המקורי בתוכו, בשטחי הרשות הפלסטינאית. מסקנת בימ"ש קמא היתה כי "נסיבות אלה, מתיישבות היטב עם תרחיש של הפקרת המפתח ברכב (כגון הותרתו מותנע ברחוב לשם ירידה קצרה של הנהג לסידורים), או תרחיש דומה, אשר איפשר גניבת הרכב בלי פריצה לתוכו". לא התגלו סימני פריצה ברכב. יצויין כי בכוחו של כל יתד לבדו להביא לדחיית התביעה. 2. בפן העובדתי קבע בימ"ש קמא על יסוד תמלילי שיחות טלפון בין הצדדים כי הוסבר למערערת באמצעות נציגים שפעלו מטעמה, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי המשיבה אינה מבטחת רכב מסוג B.M.W מדגם A.I.L. קריאת ציטוטים שונים מהתמלילים שהוגשו מבססת היטב את המסקנה העובדתית האמורה. מכאן, הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי מדובר במעשה מירמה של אי גילוי פרט מהותי ועל כן פטורה המשיבה מלשלם למערערת את תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב. סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 משכילנו, כי אם מבוטח הסתיר בכוונת מירמה, עניין שהוא ידע שהוא מהותי כי אז תיפקע חובת המבטח לפצותו על פי תנאי הפוליסה (ראה סעיפים 7 ו- 8 לחוק). המבחן הוא מרובע - ההסתרה, כוונת מירמה, עניין מהותי וידיעת המבוטח שהעניין הוא מהותי. המימצאים העובדתיים של בימ"ש קמא מניחים את התשתית למסקנה שהתמלאו התנאים של הסתרה, כוונת מירמה וידיעת המבוטח. המערערת ידעה שהמשיבה אינה מבטחת רכב מדגם A.I.L ובשל כך הציגה מצג שווא. שאלה נפרדת היא, האם מדובר בעניין מהותי. מהו עניין מהותי? ליתר דיוק, מהי הפרשנות המשפטית הראוייה למונח זה בהקשר של סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח? המערערת מפנה לפסיקה, לפיה המבחן של עניין מהותי הוא אובייקטיבי. יצויין שפסיקה זו מעוגנת בסעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח - "בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - עניין מהותי)". כב' השופטת ארבל הבהירה: "כ"עניין מהותי" ייחשב כל נתון שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של המבטח לבטח את הסיכון ועל תנאי הביטוח" (ע"א 1064/03 אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' עזבון המנוחה רחל פיאמנטה ואחר). המערערת מצביעה על קביעת בימ"ש קמא לפיה: "שיקולי הנתבעת בסירובה לבטח דגם AIL לא הובררו עד תום, אך ניתן היה להבין שכנראה, הדבר נובע מהיות מכונית כזו יוקרתית וייחודית יותר, ואולי מועדת לגניבה כדי לשמש כחלפים לכלי רכב אחרים". על בסיס הרישא של הדברים, לפיהם שיקולי המשיבה לא הובררו עד תום, מקשה המערערת ושואלת הכיצד ניתן לקבוע כי העניין - אי נכונותה של המשיבה לבטח את הרכב מסוג A.I.L -הוא עניין מהותי על פי המבחן האובייקטיבי. ללא קביעה ברורה בדבר הסיבה שהמשיבה לא היתה מוכנה לבטח רכב מסוג A.I.L, איך ניתן לדעת שהיא פעלה בסבירות? תשובת בימ"ש קמא לשאלה האמורה הינה: "המבחן האובייקטיבי שנקבע להגדרת "עניין מהותי" בפסה"ד שלעיל, ועניינו שיקולי המבטח הסביר, הוא בר יישום, לדעתי, מקום בו נטען ע"י המבוטח כי המבטח, לאחר קרות מקרה הביטוח, נתלה בעניין שולי וחסר השפעה על הסיכון הביטוחי, כדי לטעון לאי גילוי נאות מטעם המבוטח, ולפטור עצמו מתשלום תגמולי הביטוח". 3. לדעתי, אכן עסקינן בעניין מהותי אך מוטב להגיע למסקנה זו על בסיס מבנה אנליטי בעל הדגשים אחרים. חברת הביטוח הודיעה שאינה מעוניינת לבטח את רכבה - מדגם A.I.L של המערערת. חופש החוזים אינו נטע זר בעולמו המשפטי של חב' ביטוח. נכון כי חברת ביטוח פועלת על פי דין, לרבות הפיקוח של המפקח על הביטוח. סירובה של חב' ביטוח לכרות הסכם שונה במובן זה מסירובו של הפרט. בראשון, ניתן לפנות למפקח על הביטוח במקרה המתאים, או כמובן לפנות למבטחת אחרת, מה שלא ניתן הוא, לעשות דין עצמי. חברת ביטוח מסויימת אינה חייבת לבטח כל רכב ללא קשר לסוגו, דגמו, שוויו ושנת ייצורו. בימ"ש קמא אומנם לא קבע מסמרות בדבר סיבת המשיבה שלא לבטח רכב B.M.W מדגם A.I.L. ברם, נכון היה להניח, וההגיון עמו, כי הסירוב נעוץ בשיקולים כלכליים למיניהם. כך או כך, קבלת עמדת המערערת, לפיה לא מדובר בעניין מהותי על אף הצהרת המשיבה בטרם כריתת חוזה הפוליסה בקול צלול שאינה נכונה לבטח את דגם הרכב האמור, תביא להפיכת היוצרות. חב' ביטוח תודיע שאינה מוכנה לבטח רכב מסויים. המבוטח יציג מצג שווא כדי לעקוף את עמדת חב' הביטוח. ייכרת הסכם. יתרחש אירוע ביטוחי ובמשפט בגין אי תשלום תגמולי ביטוח, יועבר הנטל לחב' הביטוח להצדיק את עמדתה. המוקד יהא בעמדת חב' הביטוח שהוצגה מראש שלא לבטח את הרכב ולא במעשה המירמה של המבוטח. תוצאה זו נוגדת לא רק את חופש החוזים של חב' הביטוח אלא אף את עקרון תום הלב שחל על המבוטח כצד לחוזה. ועדיין יש לעמוד בתנאים של סעיף 6(ג) לחוק. "היותו של עניין מהותי נקבעת בהתאם לנתוניו האישיים של כל מבוטח" (ראה דברי כב' השופטת ארבל בפס"ד אליהו שהובא לעיל). אין דרישה כי כל חב' ביטוח תספק שירות זהה לציבור. כפי שנקבע בעניין הלמן - "אשר לשאלה... מה הוא "עניין מהותי" בעיניו של מבטח סביר - הרי היא מצריכה לדעתי, בחינה משני היבטים. ההיבט הראשון, העקרוני, ניתנת תשובה לשאלה אם העניין שעל המבוטח היה לגלותו למבטח, לפי אופיו וטיבו, רלוונטיים לסיכונים שאותם באה הפוליסה לכסות; לדוגמא, האם איומים בהצתה רלוונטים לפוליסה שמטרתה ביטוח סיכוני גניבה. בהיבט השני, הספציפי, ניתנת תשובה לשאלה אם העובדות שהיו בידיעתו של המבוטח במקרה המסויים היו עלולות להשפיע על נכונותו של המבטח לכרות את חוזה הביטוח אילו נתגלו לו" (דברי כב' השופט טירקל בע"א 1809/95 י. הלמן ז"ל ואח' נ' לה נסיונאל, פ"ד נ' (3) 82 - 83). ובהמשך "בקביעת מהותיות העניין יש לבחון האם מדובר בעניין אשר "...לפי אופיו וטיבו, רלוונטי לסיכונים שאותם בא הפוליסה לכסות... אם העובדות שהיו בידיעתו של המבוטח במקרה המסוים היו עלולות להשפיע על נכונותו של המבטח לכרות את חוזה הביטוח אילו נתגלו לו... בבואו להשיב על שאלות אלה מביא בית המשפט בחשבון גם שיקולים של מדיניות משפטית". מצב בו המבטח הודיע מראש כי אינו מוכן לבטח סוג מסויים של רכב, עניין זה מהותי הוא בהגדרה. המבטח הסביר לא יחלוק על כך. בל נשכח כי המבחן של המבטח הסביר נועד לבחון, בין היתר, עמדת מבטח שמסרב לשלם תגמולי ביטוח עקב הסתרת פרט ע"י מבוטח כאשר קיימת שאלה עובדתית בדיעבד באיזו מידה נתון זה מהותי לחוזה. בענייננו, הבירור העובדתי מוצה בעמדתה של המשיבה בתחילת הדרך טרם כריתת החוזה. מדיניות משפטית ראוייה אינה שוללת מתן חירות לחב' ביטוח לגבש מדיניות משלה כל עוד שאינה בניגוד לחוק - מה שאין כן כאן. מבטח שמודיע כי אינו מוכן לבטח סוג מסויים של רכב, מבטא בכך שאינו מוכן לקבל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בכריתת חוזה כלשהו לגבי אותו סוג רכב. המסקנה המתבקשת היא שעל פי הדין, הפסיקה ומדיניות משפטית ראוייה, העניין הנדון - מהותי הוא. 4. טענה נוספת של המערערת היא מעין טענה מקדמית. על פי הנחיות מפקח על הביטוח, מבטח אינו יכול לטעון טענת הגנה שלא נטענה בהזדמנות הראשונה. במקרה דנא, המשיבה טענה בשלב הראשון שיש להפחית מהסכומים שנתבעו ע"י המערערת ולא טענה לאי גילוי עניין מהותי. בעניין הפניקס נ' אסולין (רע"א 10641/05) הכיר בית המשפט העליון בתוקף המשפטי של ההנחייה האמורה. אך גם קבע כלל ולצידו חריג. כדברי כב' השופט רובינשטיין: "ייתכנו נסיבות - אם גם חריגות - שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המשפט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהם כנגד יישום ההנחייה, כגון שנטען למירמה של המבוטח - התובע". כאן מדובר במעשה מירמה, פשוטו כמשמעו. קיים קשר סיבתי בין עמדת המשיבה שלא לבטח את רכבה של המערערת לבין מעשה המירמה. לאמור, משנודע למערערת ונציגיה שהמשיבה אינה מוכנה לבטח רכב B.M.W מסוג A.I.L נפתרה הבעיה בהחסרת האות A. סבורני אפוא, כי מונח בפנינו מקרה של אחד החריגים לכלל המחייב. 5. נותר היתד השני שהוזכר לעיל - תאור מעשה הגניבה ע"י המערערת. לנוכח מסקנתי בדבר אי גילוי עניין מהותי, אין צורך להדרש לעניין. אינני שולל את ההגיון בקביעת בימ"ש קמא אך כאמור, אין צורך לדון בהסברים אחרים של המערערת המטיבות עמה. נקיטת גישה זו אף מייתרת את הצורך לקבל את הראיות הנוספות שהגישה המערערת במהלך הערעור שמרביתן נועדו להסביר את המימצאים לגבי נסיבות גניבת הרכב (ראה בש"א 2554/06 על נימוקי המערערת) על רקע הגירסה שמסרה. בכל מקרה, צודקת המשיבה כי אין לקבל ראיות אלו. המערערת אינה מסבירה מדוע לא ניתן היה להגישן במהלך המשפט. כידוע המבחן הוא האם יכול היה צד לגלות את הראיות הנוספות בשקידה ראויה. קבלת הראיות בשלב זה תחייב מתן הזדמנות למשיבה להביא ראיות כנגד, על כל המשתמע בפגיעה בסופיות הדיון. חלק מהראיות אינן קבילות (ראה סע' 3 לסכומי המשיבה). נוסף על כל אלה, בימ"ש קמא העניק לצדדים הזדמנות להגיש ראיות נוספות לאחר סיום הגשת ראיות הצדדים. אין הצדקה אפוא, להעתר לבקשה, ומסופקני עד מאוד אם יהא בהן להשפיע על התוצאה. 6. סוף דבר, הייתי מציע לחברותי לדחות את הערעור וכן לחייב את המערערת בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך - 15,000 ₪ להיום. נ. הנדל - ס. נשיא כב' השופטת ר. יפה-כ"ץ: אני מסכימה. ר. יפה-כ"ץ - שופטת כב' השופטת ר. ברקאי: הנני מצטרפת לפסק דינו המקיף של כב' אב בית הדין, השופט ניל הנדל (סגן נשיא). יחד עם זאת מצאתי לנכון ולהדגיש את הדברים הבאים; סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") נוקט בזו הלשון: " הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה." מקום שנקב המחוקק בלשון "כוונת מרמה" התכוון לומר כי רק מקרים מובהקים, שבהם תוכח כוונת המרמה, תקנה המבטחת את התרופות הקבועות בסעיף 7 לחוק. פעולה מרמה מכוונת מהי? - על כך יאמר כי פעולה היא מכוונת אם התקיימה קודם לביצועה כרעיון ברוחו של העושה ובעת ביצועה רצה העושה לממש את הרעיון לכדי מעשה. פעולה מכוונת נעשית בדרך כלל בשל מניע מיוחד של המבצע, על פי רוב מבקש עושה הפעולה להשיג תוצאה מסוימת. מכאן ניתן לגזור את המסקנה כי לצורך תחולתו של סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח אין די בידיעה של המבוטח כי המידע שהוא מוסר אינו נכון וכי מדובר במידע חשוב למבטחת אלא יש צורך ביסוד הנוסף כדי שמסירת המידע השגוי יחשב ככוונת מרמה והוא קיומו של המניע של המבוטח בהשגת כיסוי ביטוחי שלא היה משיג אלמלא מעשה המרמה. (ראה "חוק חוזה הביטוח - פירוש לחוק החוזים" מיסודו של ג. טדסקי , על ידי שחר ולר, מהדורה תשס"ה- 2005 , עמ' 307) במקרה דנן, העובדה שהמבטחת גילתה דעתה מפורשות באוזני המבוטח כי אין היא נכונה לבטח את דגם הרכב הנדון ובכך גילתה דעתה כי מדובר בעניין מהותי מבחינתה - כאשר עצם גילוי דעתה המפורש מעמיד את העניין כ"מהותי" על פי המבחן האוביקטיבי ובהתאם כי ידע המבוטח כי מדובר "בעניין מהותי" מבחינת חברת הביטוח - העונה על המבחן הסוביקטיבי - ומבלי להיכנס לשאלה אם סירובה של חברת הביטוח לבטח את המבוטח היה מוצדק, שהינה בנסיבות אלה שאלה לבירור בפני המפקח על הביטוח ולנוכח קיומו של מניע ברור של המבוטח בהשגת כיסוי ביטוחי, שלא היה משיג אלמלא מעשה המרמה, יש לראות במידע שהועבר למבטחת כמעשה מרמה. מעשה מרמה זה יביא לפטור המבטחת מכל אחריות על פי חוזה הביטוח, בהתאם להוראות סעיף 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח. ר. ברקאי - שופטת לכן הוחלט כאמור בפסק דינו של ס. הנשיא נ. הנדל. עניין מהותיפוליסה