חובת סוכן הביטוח לבדוק תאונות קודמות

בית המשפט ציין כי חברת הביטוח כמבטחת סבירה מעוניינת להעצים את הכנסותיה ולהקטין למינימום האפשרי את הוצאותיה. אולם דרישתה, לאחר מעשה, כי היה על סוכן הביטוח לוודא עוד בטרם כריתת החוזה כי שני הנוהגים ברכב אינם בעלי תאונות קודמות בשלוש השנים האחרונות נראית כלא סבירה. ##להלן פסק דין בנושא חובת סוכן הביטוח לבדוק תאונות קודמות:## רקע מונחת בפני תביעה כספית בסך 43,383 ₪. הדר חב' לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת") הנפיקה פוליסת ביטוח בעבור מאיר ו/או שמשון (להלן: "מאיר", "שמשון") בעבור רכב מסוג סובארו מספר רישוי 1600723 (להלן: "הרכב"). לגישת התובעת הנהג היחיד אשר היה מורשה לנהוג ברכב בהתאם לתנאי הפוליסה היה מאיר לעניין ביטוח מקיף. הפוליסה נערכה באמצעות הנתבע שהינו סוכן ביטוח במקצועו אשר עבד אל מול מזרח שירות לביטוח (להלן:"מזרח") ששימשה סוכנות חיתום מטעם התובעת. לגישת התובעת, לפוליסה הוסף גם שמשון אשר אינו מורשה לנהוג ברכב ואינו בעליו דבר זה נעשה על מנת להוזיל את הפרמיה. הנתבע העביר אישור העדר תביעות של שמשון אשר מראה כי לשמשון אין תביעות קודמות במועדים הרלוונטיים (שלוש שנים בטרם תחילת הפוליסה) לאור זאת הוצאה הפוליסה. לאחר קרות מקרה הביטוח ערכה התובעת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה. ממצאי הבדיקה עלה עברו המרובה בתאונות של מאיר וכי שמשון, לגישת התובעת, נרשם בפוליסה עקב עברו הנקי וזאת על מנת להוזיל את פרמיית הביטוח. לאור כך דחתה התובעת בתחילה את תביעתו של מאיר באשר לתגמולי הביטוח. לאור דחייה זו טען מאיר כי מעולם לא נדרש להביא כל אישור בדבר העדר תביעות קודמות, דבר אשר נבדק ונמצא כנכון ולו היה מתבקש היה ממציא את האישורים. התובעת טוענת כי בפגישה אשר נערכה עם נציגי מזרח והנתבע הוחלט לשלם למאיר את מלוא תגמולי הביטוח בגין התאונה, כאשר הנתבע התחייב לשלם לתובעת 25,000 ₪. לגישת התובעת הנתבע פעל כשלוחה לצורך כריתת חוזה ביטוח ובנסיבות אילו פעל ברשלנות או פעל תוך חריגה משליחות, ומשכך דרישתה להפרש התשלום בין דמי תגמולי הביטוח היחסיים לבין תגמולי הביטוח המלאים. הנתבע הכחיש טענות התובעת מכל וכל, לשיטתו התובעת מעולם לא העלתה טענה כי במצב דברים בו הייתה יודעת כי למאיר קיים עבר של תאונות לא הייתה מבטחת אותו כל שטענה הוא כי לא היה זוכה להנחה בגין הפרמיה דבר המסתכם ב 2,094 ₪. לגישת הנתבע בתוקף תפקידו כסוכן ביטוח הוא מעביר הצעה לביטוח לחברת הביטוח והחברה היא אשר מחליטה האם לקבל או לדחות את הצעת הביטוח. לדידו, מי שהוציא את הפוליסה הינה החתמת של חברת מזרח ועל כן במידה והעדר התביעות של שמשון לא היה עונה על דרישות הביטוח היה עליה לדרוש העדר תביעות גם של מאיר או לחילופין להודיע כי לא תינתן הנחה עד אשר תומצא אסמכתא המעידה על העדר תביעות מצידו של מאיר. לגישת הנתבע המידע שהועבר לסוכנות החיתום על-ידו לא היה מידע שקרי, מאחר והתבקש להעביר דו"ח העדר תביעות של אחד המבוטחים. הנתבע טוען כי מעולם לא התחייב לשלם את הסכום של 25,000 ₪ לתובעת וכי אין כל מסמך בחתימתו אשר מציין התחייבות שכזו. תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. דיון לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל בחלקה את התביעה והכל כפי שיפורט להלן. התובעת שהינה חברת ביטוח, גורסת כי הנתבע אשר משמש כסוכן ביטוח מטעמה, חרג משליחותו בכך שלא ביצע בדיקה מעמיקה בטרם התבצעה הפוליסה אשר כללה בקשת טופס העדר תביעות מצד שני המבוטחים. עוד טוענת התובעת כי בכך שלא עשה כן התרשל הנתבע ומשכך הוחלט כי הנתבע יישא בעלות של 25,000 שח מסך הנזק. הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה. כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364). אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובע הוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיו עליו הוא מוטל. נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע: "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% " בדיקת העדר תביעות - רשלנות התובעת כמבטחת סבירה מעוניינת להעצים את הכנסותיה ולהקטין למינימום האפשרי את הוצאותיה. אולם דרישתה, לאחר מעשה, כי היה על סוכן הביטוח לוודא עוד בטרם כריתת החוזה כי שני הנוהגים ברכב אינם בעלי תאונות קודמות בשלוש השנים האחרונות נראית כלא סבירה, וזאת מאחר ובכל עמודי הפוליסה אשר צירפה התובעת לכתב התביעה לא עולה דרישה זו ולו פעם אחת. יתרה מזו, הנתבע הצהיר (ס' 23 ל ת.ע.ר הנתבע) "אגב במשך כל התקופה שעבדתי עם מזרח סוכנות לביטוח וביטחתי באותה פוליסה יותר מאדם אחד אם היו אלה בעל ואישה או שותפים או אב ובנו או בכל קומבינציה אחרת מעולם לא ביקשו ממני בחב' מזרח יותר מאישור העדר תביעות של יותר מאדם אחד מהמבוטחים. " התובעת מפנה את בית המשפט לחוק חוזה ביטוח ס' 33 להלן: 33. (א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח. ידיעותיו של סוכן הביטוח נסמכו על מצג אשר הוצג לו על- ידי שמשון אשר אותו הכיר מזה זמן רב. על פי מצג זה כי שמשון הינו בעל הרכב באחוז מסוים ומשכך מבקש כי הביטוח יהיה גם על שמו. במידה והייתה בעיתיות כל שהיא תפקידה של התובעת להתריע על כך ולהתנות את אישור הפוליסה בהצגת העדר תביעות בצד שני המבוטחים. משלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. לשאלת ב"כ הנתבע את העדה הגב' רונית חכשור- (דיון מיום 25.09.07 עמ' 6 שורות 20-27): "ש. אם המבוטח הוא לא בן אדם אחד, יכול להיות גם הרבה מבוטחים, מבקשים העדר תביעות, צריך להביא את כל 4 העדר התביעות? ת. לא, בודקים על שם מי הרכב ומי הנהגים. ש. אם רואים של מי הרכב ומי הנהגים ורואים את הפוליסה. של מי הרכב אי אפשר לדעת לפי הפוליסה, אך רואים שיש נהג בשם ביטן מאיר, ומקבלים אישור העדר הנחת תביעות של ביטן שמשון, מה עושים? ת. הוא לא תקין. אי אפשר להוציא פוליסה בלי העדר תביעות כי זה לא תואם. ש. אך למרות שרואים שיש רק העדר תביעות של שמשון ויש נהג נקוב בשם מאיר, בכל זאת מוציאים הנחה מה זה אומר ? ת. זה לא תקין מבחינת מי שהוציא את הפוליסה. " מתשובת העדה ניתן לראות כי קיימת מערכת בקרה על הסוכן וכאשר החתם במקרה זה מזרח מאשר את הפוליסה כפי שהיא אין לתובעת להלין אלא על עצמה. יתרה מזו, החתמת מטעם מזרח כלל לא הובאה לעדות על ידי התובעת בכדי להבהיר מדוע הנפיקה את הפוליסה על אף הדברים שצויינו לעיל. לשאלת ב"כ הנתבע את העד מר שי זוהר בחקירה נגדית (דיון מיום 23.12.07 עמוד 10 שורות 3-4 ) ש. כשאני מביא הצעת ביטוח יושב מישהו במזרח ובודק אותה ובהתאם למה שכתוב מוציא פוליסה . ת. אמת. מכאן עולה כי אכן צריכה להיות מערכת בקרה. לשאלת ב"כ הנתבע את העדה הגב' רונית חכשור- (דיון מיום 25.09.07 עמ' 7 שורות 16-17) "ש. בתור חתמת מה יש אם למבוטח יש העדר תביעות לא של 3 שנים אלא של שנתיים . ת. בחברה הוא מתומחר. שנתיים ולא שלוש המחיר הרבה יותר גבוהה. שתי תביעות אין הנחות." מדברים אלו עולה כי גם במקרים בו המבוטח הינו בעל תביעות קודמות הסנקציה היא "אין הנחה" ולא העדר ביטוחו של מבקש הביטוח. שאלת ה"קנס" מבדיקת המסמך (נ/ד) מיום 02/04/03 אשר חתום ע"י שי זהר מנהלה של מזרח אל הדר מחלקת תביעות - מזל עולה: "בהמשך לשיחה שהתקיימה ביני לבין מזל ברדה מיום 1.4.03 בנוכחות מר יוני גרוס סוכם כי הפער של 25,000 ₪ שהנו המס בין פוליסה שהונפקה עם 3 שנים ללא תביעות כפי שהצהיר ועשה הסוכן מר אשר ישי לבין ביטוח כאמור עם 2 תביעות בשנה חולפת וללא תביעות בשנים קודמות המהווה 25% מהנזק. והסכום הזה יחול על הסוכן ואנו אחראים כלפיכם בגין כל הנ"ל בכבוד רב מזרח שירות לביטוח בע"מ שי זהר" בהמשך המזכר נראה כי "הוחלט לקנוס" את סוכן הביטוח. מכאן, הטענה שהשיחה הנ"ל הייתה בידיעתו ובהסכמתו של הנתבע איננה נכונה: "בסיכום עם יוני גרוס ועימי המבוטח לא נדרש למסירת אינפורמציה הצעת הביטוח מולאה טלפונית ע"י הסוכן מולאו פרטים עבור ביטוחו של שמשון ביטן במקום של מאיר ביטן לכן הוחלט לקנוס את הסוכן ...." הנתבע הצהיר כי מעולם לא הסכים או התחייב לשלם בעבור ההסדר הנ"ל (תצהיר עדות ראשית הנתבע ס' 34,33): "33. אני מעולם לא אמרתי ולא הסכמתי ולא התחייבתי לא בכתב ולא בע"פ להשתתף בתשלום הנזק אם זה ישולם לשמשון ולמאיר. 34. מדוע הייתי צריך להסכים אם רציתי יכולתי לשלם להם בעצמי ולא באמצעות חברת הביטוח והדבר יכול היה לשמש לי כהוצאה מרווחי." לשאלת ב"כ הנתבע את העד מר שי זוהר בחקירה נגדית (דיון מיום 23.12.07, עמוד 13 שורות 12-16 ): "ש. "ואני אחראי כלפיהם בגין כל הנ"ל..." - אם באמת התחייב לשלם 20,000 ₪, למה לא החתמתם אותו על איזה מסמך. ת. זה שלא החתמתי זה טעות. מאחר והגענו להסכם עם הסוכן ועם הלקוח שהשתולל במשרד, שילמנו לו את הכסף בהסדר עם הסוכן. ש. לא חשבת שסכום של 25,000 ₪ צריך לחתום, אתה אדם יותר מידי פיקח בשביל לטעות. לא החתמתם אותו כי הוא לא היה במקום ולא סוכם. ת. ההסדר הזה הוא הסדר שלדעתי עזר לאשר ישי. " מדברים אילו עולה כי אכן סוכן הביטוח לא היה שותף להסכם ולא הסכים לו. אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט. כך, דשתי ודנתי בטענות הנתבע התרשמתי מכנותו וגם יכולתי ואומר אף בביטחון מלא כי דעתי היא כדעת ההגנה. עדיפות בעיניי טענותיו של זה על טענות התובעים ועדותו של הנתבע מהימנה בעיני מהעדות מטעם התובעת, ולכל היותר ניתן לחייבו בגין ההפרש בין פרמיות הביטוח שהיו צריכות להשתלם בהצהרה אמיתית של מאיר לעומת הפרמיות ששולמו על סמך הצהרתו של שמשון ולא קנס כזה או אחר עליו לא ניתן לבסס כלל ועיקר תביעה כגון זו. סוף דבר אי לכך ובהתאם לכל האמור לעיל הנני מקבל בחלקה את התביעה, וקובע כי הנתבע יישא בסכום הפרש הפרמיה בסך 2,094 ₪, צמוד ונושא רבית מיום הנפקת הפוליסה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן ישא בתשלום בעבור עדי התביעה 700 ₪ וכן 150 ₪ בעבור עד ההגנה. בנוסף, הנתבע יישא בסך של 540 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30 יום, שאם לא כן תוכל התובעת להגיש פסיקתא לחתימת בית המשפט ולהוציא את פסק הדין לפועל.תאונות קודמות (רכב)סוכן ביטוחנזק לרכב