זכות קדימה - אחריות לתאונת דרכים

לטענת התובעת נסעה הנהגת בכביש ישר, והנתבע אשר לא נתן לה זכות קדימה בצומת וחתך את נתיב נסיעתה גרם לתאונה.

להלן פסק דין בנושא זכות קדימה - אחריות לתאונת דרכים:

פסק דין


בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית רנו קליאו המבוטחת ע"י התובעת, אשר היתה נהוגה ע"י הנהגת בתאונה מיום 22.10.02 עם רכב נהוג בידי הנתבע. לטענת התובעת נסעה הנהגת בכביש ישר, והנתבע אשר לא נתן לה זכות קדימה בצומת וחתך את נתיב נסיעתה גרם לתאונה.

לטענת הנתבע הוא נכנס לפרדסיה מהכביש הישן תל-אביב-חיפה וליד הקניון עמד לפנות שמאלה אל החניון. לצורך הפנייה שמאלה היה על הנתבע לחצות את המסלול השמאלי של הכביש אשר בו נסעו בשני נתיבים כלי רכב שהגיעו ממולו. בבואו לפנות שמאלה עצר הנתבע לפני פס העצירה שעל הכביש. במסלול השמאלי של הכביש היתה תנועה כאשר כלי הרכב הבאים ממול, מגיעים בירידה לאחר הגבעה המצויה על הכביש והמקשה על ראייתם מהמקום בו היה הנתבע. לאחר שהנתבע עצר בפעם הראשונה לפני פס העצירה, הוא התקדם מעט בכדי ליצור לעצמו שדה ראייה, נעצר שוב והמתין שהכביש יתפנה על מנת לחצות אותו. לפתע הגיעה במסלול הנסיעה השמאלי של הכביש בירידה ובמהירות גבוהה, הנהגת, כשהיא נוסעת בנתיב השמאלי של הכביש ועוקפת רכב אחר. הנהגת התקרבה לכיוון הנתבע במהירות רבה ותוך כדי כך סטתה שמאלה ופגעה בחוזקה בכנף השמאלית הקדמית של רכב הנתבע. בעת הפגיעה של הנהגת ברכב הנתבע, רכב הנתבע היה במצב של עצירה מוחלטת תוך המתנה לחציית הכביש בבטחה. לפיכך טוען הנתבע כי הנהגת היא האחראית לתאונה.
בנוסף טוען הנתבע כי במועד התאונה הוא היה מבוטח אצל המגן חברה לביטוח ומייד לאחר התאונה הוא מסר לה על כך הודעה. הנתבע פנה לחב' המגן בדרישה כי תישא בנזקיו והוצאותיו אך היא סירבה. לאחר מכן פנה פעם נוספת לחב' המגן, והודיע לה על דרישות התובעת והנהגת אך לא נענה.
לפיכך הגיש נגד חב' המגן הודעת צד ג' בגין התביעה שבפני.
בנוסף הגיש הנתבע תביעה נגד התובעת על דרך תביעה שכנגד, וכן הגיש תביעה נגד הנהגת ונגד חב' המגן בת.א. 022957/04.
תחילה טענה צד ג' כי בעת התאונה לא היתה לנתבע פוליסת ביטוח וכי הוצאה לאחר התאונה על מנת לזכות בתגמולי ביטוח במרמה. סופו של דבר שצד ג' הודיעה כי היא חוזרת בה מכפירתה לגבי הכיסוי הביטוחי, בכפוף להשתתפות עצמית של הנתבע בסך 1,720 ₪; כי ביחס לתביעה של הנתבע ביחס לנזקיו היא מוכנה לכיסוי עפ"י חווה"ד שצורפה לכתב התביעה בניכוי השתתפות עצמית בסך 1,720 ₪ למועד האירוע. ביחס לתביעה של חב' הראל נגדו, היא תישא בכל סכום שיפסק. כמו כן תבדוק צד ג' את עמדתה ביחס לסכום של 1,100 ₪ שבו חוייב הנתבע בתביעת הנהגת בבית המשפט לתביעות קטנות, ואשר לא נכלל בתביעה שבפני.

הדיון בתביעות שבכותרת אוחד.

להשלמת התמונה אציין כי טרם הגשת תביעה זו, הגישה הנהגת תביעה נגד הנתבע, בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה (ת.ק. 1983/03 בפני כב' השופטת אברמוביץ-קולנדר). מאחר ופסק הדין ניתן על דרך הפשרה וללא הנמקה, קיבלתי את טענת הנתבע כי אין בו משום מעשה בית דין או השתק פלוגתא.

בהסכמת הצדדים לא נשמעה עדותה של הנהגת בפני, אך הוגש פרוטוקול הדיון בתביעה בבית המשפט לתביעות קטנות שם נשמעה עדותה. עפ"י עדותה שם, היא נסעה בנתיב השמאלי, הבחינה בנתבע המאותת לצורך פנייה שמאלה, וסברה כי יאפשר לה לעבור, אך הוא התקדם לתוך הכביש. כמו כן הכחישה כי נסעה במהירות, וכן טענה כי המשיכה בנסיעה בנתיב השמאלי ולא עברה אליו על מנת לעקוף מכונית.

הנתבע העיד כי ביקש לפנות בצומת שמאלה. הוא עצר עפ"י דין, אך מאחר וישנה גבעה בכביש, לא יכול היה לראות את הכביש בנתיב הנגדי. הוא התקדם מעט עד שהיה כ- ¾ מטר בתוך הנתיב השמאלי, ועצר פעם נוספת, תוך שהוא מאותת על כוונתו לפנות שמאלה. הוא ראה את הנהגת ברגע האחרון, כשהיא נוסעת במהירות מופרזת של כ- 75 קמ"ש, בנתיב השמאלי מבין שניים שבכיוון נסיעתה, תוך שהיא עוקפת רכב אחר, והיא פגעה במכוניתו שהיתה בעצירה מוחלטת.

ב"כ התובעת טוען כי הנתבע נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף שנערכה לו מטעם הנתבעת בשאלת הכיסוי הביטוחי, דבר המצביע על מהימנותו. ואלם, בדיקת פוליגרף, שאף לא הוגשה בתיק זה, אינה מהווה ראייה אלא בהסכמת הצדדים, הסכמה שמעולם לא התבקשה ולא ניתנה. לא אף זאת אלא שצד ג' לא מצאה לנכון להסתמך על בדיקת הפוליגרף וחזרה בה מכפירתה בכיסוי הביטוחי, וחזקה עליה שלא היתה עושה כן אילו סברה שהנתבע לא אמר אמת. לפיכך בדיקת הפוליגרף אינה רלוונטית לעניינינו.

בעדותו בפני הודה הנתבע כי הוא נכנס עם מכוניתו כ- ¾ מטר לנתיב השמאלי. יש לציין כי בעדותו בבית המשפט לתביעות קטנות הוא העיד שהיה כמטר וחצי בתוך הכביש. כמו כן, בעוד שבפני טוען הנתבע כי הנהגת היתה במהלך עקיפת רכב אחר, טענה זו לא עלתה בבית המשפט לתביעות קטנות. הנהגת, כאמור העידה כי היא המשיכה בנסיעה בנתיב השמאלי, שהנסיעה בו היתה מותרת בכיוון נסיעתה, ישר, וכי היא לא עברה אליו על מנת לעקוף רכב כלשהו.

הנתבע נכנס עם מכוניתו, למצער, כ- ¾ מטר לנתיב הנסיעה בו היתה לנהגת זכות קדימה, מבלי להמתין שהכביש יהיה פנוי והוא יוכל להיכנס אליו ללא הפרעה, ולפיכך מוטלת עליו אחריות לתאונה.

יתר על כן, מהנזק שנגרם במכוניתו, עולה כי מכוניתו היתה בנסיעה בעת שהתאונה אירעה ולא בעצירה.

עם זאת, גם במכוניתה של הנהגת נגרם הנזק בפינה הקדמית, ובהתחשב בתוואי הכביש במקום, ובעובדה שהיא ראתה את הנתבע מבעוד מועד כשהוא מאותת שמאלה, נראה כי נהגה במהירות גבוהה מדי בנסיבות הדרך.

לפיכך חלוקת האחריות לתאונה הינה 20% אחריות הנהגת, ו- 80% אחריות הנתבע.

התובעת שילמה עפ"י הפוליסה ודו"ח השמאי, סך של 26,464 ₪, ובניכוי הסך של 7,760 ₪ בגין שרידי הרכב - שילמה סך של 18,704 ₪.

הנתבעת כפרה בסעיף 6 לכתב הגנתה בשיעור הנזק, ובא כוחה בהגינותו הודיע כי בכוונתו להתנגד לשיפוי התובעת בגין העובדה שהיא פיצתה את המבוטח בגין אובדן מוחלט בעוד שעפ"י דו"ח השמאי אחוז הנזק הגולמי מסתכם בשיעור של 49.74%. השמאי אף הוסיף כי שקל את האפשרות שלא לתקן את הרכב. בפועל כאמור קיבלה המבוטחת פיצוי מלא בגין מכוניתה ולא הוצאות תיקון בלבד.

לטענת בא כוח הנתבע, עפ"י הוראות הפוליסה, אובדן שלם מוגדר כ:
"כל נזק גולמי פיזי מוחשי מעל 55% מערך הרכב כולל מיסים".

לפיכך, לטענתו, שילמה התובעת למבוטחה תשלום ביתר מבלי שהיתה מוטלת עליה חובה מכח הפוליסה לעשות כן, והיא אינה זכאית לתבוע בתביעת תחלוף סכומים אותם שילמה כמתנדבת.

לטענת ב"כ התובעת לאור העובדה שבמהלך התיקון צפויים להתגלות נזקים נוספים וכן לאור העבודה ששיעור ירידת הערך הצפוי, כמו גם תקופת השבתת הרכב עד לתיקונו העתידי שקל השמאי בכפוף לסמכותו עפ"י דין, ובחר להקטין נזקי התובעת תוך הכרזת הרכב כאובדן להלכה ומכירת שרידיו. לטענתו, משלא הועלתה טענה ספציפית בעניין זה בכתב ההגנה ושמאי התובעת לא נחקר וחוות דעתו לא הוזמה, יש לראות את הנתבעת כמי שמודה בנזק ובפיצוי.

אינני מקבלת את טענתו האחרונה של ב"כ התובעת. שיעור הנזק מוכחש מטבעו, ובנוסף הכחישה הנתבעת בכתב ההגנה את שיעור הנזק, ודי בכך.

עם זאת עובדתית שיעור הנזק קרוב מאוד ל- 50%, ודאגתה של התובעת כי עם פירוק הרכב יתגלו נזקים נוספים, הינה יותר מסבירה. לא אף זאת, נוסחו של השמאי ב"הסברים" לחוות הדעת כי: "מחיר תיקון הנזקים הוערכו בכ- 50% מערך המכונית במחירון, לפיכך שקלנו שלא להכנס לתיקון במסגרת פוליסה" (ההדגשות שלי - ר.פ.א.), הינו נוסח המאפשר על יסודו לחברת הביטוח שלא לתקן את הרכב, כפי שהתובעת בחרה לעשות.

לפיכך סכום התביעה המוכח של התובעת עומד על 18,704 ₪ (קרן).

הנתבע - התובע שכנגד נשא בהוצאות תיקון בסך 14,951 ₪ (קרן), ולאור הצהרת הנתבעת יש לנכות מסכוך זה השתתפות עצמית בסך של 1,720 ₪ נכון ליום האירוע, דהיינו סך של 13,231 ₪ (קרן).

לפיכך, בתביעה העקרית בת.א. 059351/03 ישלמו הנתבעים(ורנר בלוך והמגן חברה לביטוח בע"מ), יחד ולחוד, לתובעת (הראל חב' לביטוח בע"מ) סך של 14,028 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 13/11/02 ועד למועד התשלום, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעים וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה) בתוספת מע"מ כדין.

בגין ההודעה לצד ג' בתביעה בת.א. 059351/03 תשלם המגן חברה לביטוח בע"מ לנתבע - המודיע בהודעה, את סכום האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י המודיע ועד למועד התשלום ע"י חב' המגן, וכן שכ"ט עו"ד בסך 670 ₪ בתוספת מע"מ.

בתביעה בת.א. 022957/04, תשלם הנתבעת 2 (המגן חב' לביטוח) לתובע (ורנר בלוך) את נזקיו בניכוי ההשתתפות העצמית, סה"כ 13,231 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15/12/02 ועד למועד התשלום, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ע"י התובע ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת 2, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה) בתוספת מע"מ כדין.

בגין התביעה שכנגד בת.א. 059351/03 תשלם הנתבעת שכנגד (הראל חב' לביטוח בע"מ) להמגן חב' לביטוח בע"מ (אשר נכנסה בנעלי התובע שכנגד - ורנר בלוך), מכח זכותה לתביעת תחלוף, עפ"י חלוקת האחריות שקבעתי, ועפ"י הסכום שהיא משלמת לורנר בלוך עפ"י הפוליסה, סה"כ 3,308 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15/12/02 ועד למועד התשלום.
בהתחשב בחלוקת האחריות, אינני מחייבת את הראל בתשלום הוצאות בגין כך.

כמו כן תשלם הראל חברה לביטוח לתובע (ורנר בלוך), בגין הנזק העקיף שנגרם לו (ההשתתפות העצמית), עפ"י חלוקת האחריות שקבעתי, סך של 430 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15/12/02 ועד למועד התשלום.
בהתחשב בחלוקת האחריות, אינני מחייבת את חב' הראל בתשלום הוצאות בגין כך.

לבסוף, ביום 01/03/05 לא הגיעה הנהגת לישיבה שנקבעה לשמיעת עדויות. מטעם הנתבע הגיעו שני עדים אשר עפ"י החלטתי באותו שלב נשא הנתבע בהוצאותיהם. על התובעת (חב' הראל) לשאת בהוצאות אלה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י הנתבע ועד למועד התשלום ע"י התובעת.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכות קדימה בפניה שמאלה

  2. זכות קדימה ביציאה מחניה

  3. זכות קדימה לרכב הבא ממול

  4. אי מתן זכות קדימה בכיכר

  5. אי מתן זכות קדימה להולך רגל

  6. הלכה בעניין זכות קדימה בצומת

  7. זכות קדימה - אחריות לתאונת דרכים

  8. זכות קדימה כאשר נתיב הנסיעה נגמר

  9. אי מתן זכות קדימה ביציאה מדרך עפר

  10. זכות קדימה או "זכות השוואה" למינהל

  11. אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה

  12. עונש על אי מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול

  13. זכות קדימה בצומת ללא תמרור לכלי רכב המגיעים מצדדים שונים

  14. לא נתן זכות קדימה לרכב אחר על פי הוראת תמרור וגרם לתאונת דרכים

  15. תאונת דרכים: נטען כי נסעה בכביש ראשי, כאשר רכב הנתבעות נסע לאחור, ללא מתן זכות קדימה

  16. תאונת דרכים: בכיוון נסיעת הפרטית בצומת מוצב היה בשעת התאונה תמרור "האט ותן זכות קדימה"

  17. מי שנוסע בנתיב השמאלי עליו חלה החובה ליתן זכות קדימה לכלי הרכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון