המבחן לקביעה, אם קיים מעשה-בית-דין, הוא מבחן של זהות העילה ולא מבחן של זהות הסעד.

אחת ממטרות הודעה לצד שלישי הינה קשירת הצד השלישי להתדיינות, וסיום הסכסוך בין התובע, הנתבע והצד השלישי. לפי תקנה 216(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הודעה לצד שלישי אינה מוגבלת לתביעת הסעד המבוקש על ידי התובע. על כן היה על המשיבה במסגרת הודעה לצד שלישי לכלול את מלוא הסעד המבוקש, אשר הוא סעד כספי, אם כי בסכומים שונים.

לעניין "השתק עילה" המבחן הוא רחב יותר, בשל השיקול הקובע שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה.

המבחן לקיום זהות בין עילות התביעה לעניין מעשה-בית-דין, הוא, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה, שבגינו הוא תובע, בתובענה אחת. אם התשובה לכך היא חיובית, קיים השתק עילה.

מבחן זה של זהות העילה (להבדיל מזהות הסעד) זכה כידוע לפירוש רחב למדי בפסיקת בית המשפט ונפסק כי מבחן זהות העילה לענין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה אפילו בתביעה מאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת.


להלן החלטה בנושא השתק עילה - הודעה לצד שלישי:

החלטה


תביעת המשיבה, חברה לבניין, כנגד כלל חברה לביטוח בע"מ, לתשלום תגמולי ביטוח בגין הוצאות שנגרמו לה.
התנהלו שתי תביעות כנגד המשיבה (תביעת דירת בן חיון ותביעת דירת זביב).
במסגרת תביעות אלו, נשלחה הודעת צד שלישי למבקשת. שני ההליכים הסתיימו בהסדר פשרה (הסדר פשרה שקיבל תוקף פסק דין והסדר גישור).
בבקשה זו, עותרת המבקשת לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין והשתק עילה; העדר בקשה לפיצול סעדים; שימוש לרעה בהליכי בית משפט; התיישנות והעדר עילת תביעה. נדון בכל עניין לגופו:

מעשה בית דין והשתק עילה

  1.      לטענת המבקשת, הודעות לצדדים שלישיים, הסדרי הפשרה והתביעה, מבוססים כולם מבוססות על עילה זהה. דבר היוצר מעשה בית דין והשתק עילה.
  2.      בהסדרי הפשרה יש בכדי מיצוי הטענות השנויות במחלוקת לעניין הכיסוי הביטוחי. טוענת המבקשת כי אם הייתה המשיבה מעונינת בכך, הייתה צריכה לכלול במסגרת ההודעה לצד שלישי את סך הנזקים שנבעו מאותו אירוע, וזאת גם אם חרגו ממסגרת הנזק לאותן דירות ספציפיות.
  3.      לטענת המשיבה אין המדובר בעילות זהות. לטענתה, העילה לתביעה אינה האירוע, אלא הנזקים המסוימים שנגרמו לבעלי הדין המסוימים בנסיבות המסוימות.
  4.      בנוסף, טוענת המשיבה כי בהודעות צד שלישי הייתה מוגבלת למאפייני הסעד שתבעו בן חיון וזביב ולא יכלה לכלול סעדים שונים.

טוענת המשיבה כי הצדדים בהליכים הם שונים, ורק בתביעה זו היא ממצה לראשונה את זכויותיה על פי הפוליסה. רק במסגרת תביעה זו יהא על בית המשפט להכריע לראשונה בסוגיה האם האירוע מכוסה על ידי הפוליסה.

5. מעשה בית דין נועד למנוע התדיינויות אין קץ והטרדת בעל דין. כאשר מדובר בעילה זהה שהוכרעה לגופו של עניין ויש זהות בין בעלי הדין או חליפיהם, אזי קיים השתק עילה.
לבחינת זהות עילה ראה ספרו של א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה שביעית, עמ' 91-90: "המבחן לקביעה, אם קיים מעשה-בית-דין, הוא מבחן של זהות העילה ולא מבחן של זהות הסעד. לעניין "השתק עילה" המבחן הוא רחב יותר, בשל השיקול הקובע שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה"

"המבחן לקיום זהות בין עילות התביעה לעניין מעשה-בית-דין, הוא, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה, שבגינו הוא תובע, בתובענה אחת. אם התשובה לכך היא חיובית, קיים השתק עילה".
וכפי שצויין בע"א 151/87 - אורי רחמני נ' ארצי חברה להשקעות. פ"ד מג(3), 489 ,עמ' 497-498. "מבחן זה של זהות העילה (להבדיל מזהות הסעד) זכה כידוע לפירוש רחב למדי בפסיקת בית משפט זה, והדברים הובהרו בין היתר בפסק דיני בע"א 8/83 דן גורדון ואח' נ' כפר מונאש-מושב עובדים פ"ד לו(801 ,797 (4 שם ציינתי כי:
"מבחן זהות העילה לענין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית דין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה אפילו בתביעה מאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת".

התביעה של המשיבה כיום, כמו גם בהודעת צד שלישי במסגרת התביעות הקודמות. מבוססת על אירוע אשר בגינו נוצרו נזקים למבנה סמוך. אירוע אשר קיימת מחלוקת אם קיים לגביו כיסוי ביטוחי. הבקשה לשיפוי מצד המשיבה כלפי המבקשת הינה בגין אותו אירוע, אין לראות את הנזקים השונים לאנשים שונים כעילות שונות, שהרי בצורה זו לא מתגשמת מטרתו של מעשה בית דין; למנוע מאותו בעל דין התדיינויות חוזרות ונשנות בעניין שכבר נפסק. עילה הינה סדרה של עובדות המקימה סעד/ים. לפי מבחן זה אין להתבסס על הנזקים כעילה. בבחינת מערכת העובדות יש לכלול את האירוע אשר הוא זה שגרם לנזקים.
בהודעת צד שלישי, טענה המשיבה כי המבקשת צריכה לשפות אותה בהסתמך על הוראות פוליסת הביטוח. השיפוי נדרש בגין הוצאות על נזקים שנגרמו לדירות התובעים (בן חיון וזביב). נזקים שנגרמו בשל ביצוע עבודות הבנייה של המשיבה, אשר לטענתה מכוסות על ידי הפוליסה. יש לציין כי בכתב הגנתה להודעת צד שלישי, טענה המבקשת כי האירוע לא מכוסה בפוליסה.
לאור זאת, נראה שכבר עלתה השאלה לגבי הכיסוי הביטוחי. הודעת צד שלישי שנגמרה בהסדר פשרה שקיבל תוקף פסק דין; הסדר הגישור; והתביעה כיום, כולן מבוססות על אותה מערכת עובדות, שהינה האירוע שגרם לנזק.
6. טענת המשיבה היא כי רק במסגרת תביעה זו שמוגשת כיום, יהא על בית המשפט להכריע לראשונה בסוגיה האם האירוע מכוסה על ידי הפוליסה. על כך יש להשיב כי מעשה-בית-דין חל גם כאשר העניין נסגר בהסדר פשרה. ראה לעניין זה ספרה של ד"ר נ.זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב, עמ' 303: "... אין נפקא מינה כיצד התבררה התובענה בפועל, לאמור, אם התקיימה התדיינות ממצה בין המתדיינים בכל פלוגתא ופלוגתא... קיימת גם האפשרות שפסק-הדין מאשר הסכם פשרה, שאליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם..."
בהסדר הגישור בעניין זביב נרשם כי "מבלי להודות בחבות ו/או בטענות כלשהן, ולשם סילוק מלא סופי ומוחלט של המחלוקת בין הצדדים..." ובהסדר הפשרה עם בן חיון נרשם כי "מבלי להכיר בחבות כלשהי לנטען בהודעה ועל מנת לסלקה בערכי מטרד..."
היות והמבקשת לא יכלה לצפות כי המשיבה תגיש נגדה תביעה נוספת, והיות והמשיבה ידעה בשלב זה על שאר הנזקים ולא ביטאה את רצונה לתבוע גם בגינם. הרי שניתן להסיק מן הכתוב בהסדרים, את רצונה של המבקשת בסילוק כל תביעות המשיבה המבוססות על פוליסת הביטוח.
בהמתנתה של המשיבה עד לאחר ההסדרים, על מנת להגיש תביעתה. יש לראות חוסר תום לב. סביר היה להניח כי הסדרי הפשרה מביאים לכלל סיום את ההתדיינויות בנוגע לאירוע שגרם לנזקים, ובנוגע לאחריות המבקשת, הרי היא החברה המבטחת לגביו.
7. זהות צדדים - לא מקובלת עליי הטענה כי מדובר בצדדים שונים היות ויוזם ההליכים הוא צד שונה. גם בתביעות הקודמות היו הן המבקשת והן המשיבה צד להליכים. והרי המבקשת באה בנעליה של המשיבה, ואין היא יכולה כיום לטעון שזהות הצדדים שונה. הרי מטרת כלל מעשה-בית-דין הינה מניעת התדיינויות בין אותם צדדים בבתי המשפט. והרי אותם צדדים אשר באים בדברים היום הינם צדדים שבאו בדברים גם בתביעות קודמות.
8. הודעה לצד שלישי - אחת ממטרות הודעה לצד שלישי הינה קשירת הצד השלישי להתדיינות, וסיום הסכסוך בין התובע, הנתבע והצד השלישי. לפי תקנה 216(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הודעה לצד שלישי אינה מוגבלת לתביעת הסעד המבוקש על ידי התובע. על כן היה על המשיבה במסגרת הודעה לצד שלישי לכלול את מלוא הסעד המבוקש, אשר הוא סעד כספי, אם כי בסכומים שונים.
בספרו של א.גורן אף נאמר לעניין תקנה 216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 " כי "מתקנה 216(3) אף עולה, כי נתבע רשאי ליתן הודעה צד שלישי גם על יסוד עילה שאינה זהה לעילת תביעתו של התובע נגד הנתבע, ובלבד ששתי העילות - עילת התביעה ועילת ההודעה - נובעות ממערכת עובדתית אחת ..." (שם, עמ' 336)
במקרה דנן, כפי שנאמר לעיל, מערכת העובדות הינה זהה ועיקרה עבודות החפירה שביצע המשיבה. על כן, אין יסוד לטענתה של המשיבה כי לא יכלה לכלול במסגרת הודעה לצד שלישי את סך הסעדים.
9. מועד העלאת טענה - המשיבה מלינה על כך כי המבקשת מעלה טענה זו כעת ולא העלתה את הטענה קודם לכן למרות שהתקיימו שני הליכים.
לאור בחינת מועדי ההליכים, מתבקשת המסקנה כי לא היה באפשרותה של המבקשת להעלות טענת מעשה בית דין קודם לכן. בעת הגשת כתב ההגנה להודעת צד שלישי המאוחר יותר, עדיין היה תלוי ועומד ההליך השני, על כן לא היה בבחינת דבר שהוכרע.

היתר לפיצול סעדים
10. לטענת המבקשת היות ומדובר בתביעות שונות בגין אותה עילה ולא ניתן לגביה היתר לפיצול סעדים. מנועה המשיבה מלתבוע את הסעדים הנותרים הנובעים מאותה עילה.
11. לטענת המשיבה, קיים שוני בין ההליכים ולכן לא דרשה לכלול את סעדיה במסגרת הסכמי הפשרה, וסביר שאם הייתה עושה כן, דרישתה הייתה נדחית.

12. הודעה לצד שלישי, כמוה ככתב תביעה וכאמור בתקנה 44, 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 - יש לכלול את מלוא הסעד ואי אפשר לתבוע את היתרה מאוחר יותר. היות ועסקינן בעילה זהה, כאמור לעיל, אזי כדי לתבוע את יתר העילות יש צורך בהיתר לפיצול סעדים. היות ולא נתבקש היתר זה, מנועה המשיבה מלתבוע כעת את יתרת הסעדים הנובעים מאותה עילה.
13. אין להידרש לטענות בדבר אמונתה והבנתה של המשיבה כאשר אלה אינם מגובים בתצהיר כאמור בתקנה 241 תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

שימוש לרעה בהליכי בית משפט
14. לטענת המבקשת, בהתנהגותה של המשיבה אשר המתינה עד קרוב למועד סיום תקופת ההתיישנות, יש משום חוסר תום לב. חוסר תום הלב בא לידי ביטוי גם בהגשת התביעה שבועיים לאחר חתימת הסדר הפשרה האחרון מבלי להזכירו.

15. המשיבה הגישה כתב תביעתה לאחר שנחתמו הסדרי הפשרה. ראוי כי בעל דין יפרוש בפני בית המשפט את מלוא הפרטים והעובדות הנוגעים לדבר, גם מעבר לחובות המפורטות בתקנות. במחדלה של המשיבה מלעשות כן, הראתה חוסר תום לב והתנהגות שאינה הולמת. עם זאת, אין הדבר עולה כדי התנהגות נפסדת, אשר בגינה יש לדחות את התביעה על הסף.

התיישנות
16. התביעה הינה לתשלום תגמולי ביטוח. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם האירוע כלול תחת פרק א לפוליסה שהינו הפרק הרכושי ותקופת ההתיישנות לגביו היא 3 שנים כאמור בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 ובפוליסה בסעיף 1.7.7. או שהאירוע נכנס בגדר פרק ב לפוליסה שהינו חבות כלפי צד שלישי ותקופת ההתיישנות לגביו היא 7 שנים וזאת לפי סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981 "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח".
17. סעיף 1.3.2 לפוליסה, עוסק בהרחבה של הכיסוי כדי שיכלול "רכוש סמוך ורכוש עליו עובדים". הגדרת "רכוש סמוך" מצויה בסעיף 1.3.3.1 לפוליסה והינו "רכוש נייח הנמצא בשטח ביצוע הפרוייקט (באתר העבודה המבוטח או בקרבתו המיידית), אשר אינו מהווה חלק מהפרוייקט שביצועו מבוטח לפי פרק זה ואשר שייך למבוטח, או נמצא באחריותו או במרותו או בחזקתו".
ההגדרה הרלוונטית במסגרת פרק ב' לפוליסה שעוסק בחבות כלפי צד שלישי היא בסעיף 2.1.1 "מקרה הביטוח - אירוע תאונתי, פתאומי ובלתי צפוי מראש, אשר נגרם כתוצאה ישירה מביצוע עבודות הפרוייקט המבוטח לפי פרק א' של פוליסה זו, באתר העבודה המבוטח או בסמיכות המיידית לו ואשר גרם לאחד או יותר מנזקים אלה לצד שלישי: - ... נזק פיזי לרכוש צד שלישי".
18. בין הצדדים קיימות מחלוקות בנוגע לשאלה האם האירוע כלל מוגדר כ"אירוע תאונתי פתאומי ובלתי צפוי מראש". וכן בנוגע לחלות החריגים. מבלי לקבוע בעניין, נראה לי כי המקרה לא חוסה במסגרת ההרחבה לפרק א' (שלא בוצעה) שכן לפי ההגדרה הרכוש הסמוך צריך להיות שייך למבוטח או באחריותו, במרותו או בחזקתו. במקרה דנן, אין כך הדבר. מדובר ברכוש סמוך שהוא בניין סמוך ואין מדובר ברכוש בבעלות/אחריות/חזקת המבוטח. יש אמת בטענה כי במהלך עבודות הבנייה על המשיבה היה לדאוג שלא לפגוע בבניין הסמוך, אך קיים ספק האם לזו הכוונה כאשר עוסקים ברכוש באחריות המשיבה. לאור האמור, ניתן להחיל את הוראות פרק ב' לפוליסה בעניין חבות כלפי צד שלישי. ותקופת התיישנות בגדר תביעה זו לא חולפת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כנגד המבוטח. תקופת ההתיישנות, במקרה דנן, היא בת 7 שנים לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 סעיף 5(1).
האירוע קרה בשנת 1998 והתביעה הוגשה בשנת 2004, שש שנים מיום קרות האירוע, היווצרות העילה. על כן אין התיישנות.

העדר עילת תביעה
19. טוענת המבקשת כי האירוע הנידון הוא בגדר מחדלה של המשיבה ולא בגדר "אירוע תאונתי בלתי צפוי" כהגדרתו בסעיף 1.1.1 לפוליסה. היות וכך אין כיסוי ביטוחי.
בנוסף לכך, אף חלים חריגים ספציפיים במקרה זה, אשר גם בגינן אין כיסוי ביטוחי.
20. לטענת המשיבה, קביעה אם אירוע מכוסה על ידי הפוליסה יכול להיעשות רק לאחר שמיעת ראיות וקבלת חוות דעת שונות.

21. עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת. עם זאת, קיימת מחלוקת לעניין פרשנות הפוליסה. כדי לבחון האם האירוע הוא מחדל או שהינו "אירוע תאונתי בלתי צפוי", יש צורך בבירור נוסף. המבקשת מציינת חוות דעת שהוגשה בתביעה בעניין דירת זביב. לדבריה, חוות הדעת של המומחה קובעת כי המשיבה הייתה צריכה לתכנן ולבצע עבודות חיזוק, תמיכה ודיפון למבנה הסמוך לפני או במהלך ביצוע עבודות החפירה.
מעיון בחוות הדעת עולה כי המומחה מסיק מסקנות אלה, אך אין הן וודאיות, אין על סמך חוות דעת זו בלבד כדי לקבוע מסמרות בעניין חלות הפוליסה, וזאת מבלי לשמוע דברים נוספים וטענות נוספות. על כן אי אפשר לקבוע כי חלים החריגים.
קיימת אפשרות להוכיח כי הפוליסה חלה והחריגים לא חלים. במקרה כזה, יש עילת תביעה באם ניתן להוכיחה. על כן אין למחוק את התביעה מטעם שאינה מגלה עילת תביעה.

סיכום
22. לאור האמור לעיל, יש לדחות את התביעה על הסף בהתאם לתקנה 101(1) לתקנות סדר הדין האזחי, תשמ"ד-1984, וזאת מהטעם היחיד של השתק עילה המקים מעשה בית דין.
23. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה ובשכר טירחת עורך דין בסך 15,000 ₪ צמוד למע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תורת ההשתק

  2. השתק פלוגתא

  3. מניעות והשתק

  4. "פלוגתא פסוקה"

  5. טענת השתק שיפוטי

  6. השתק מחמת רשלנות

  7. מה זה השתק שיפוטי ?

  8. השתק פלוגתא כתב אישום

  9. השתק עילה השתק פלוגתא

  10. חילופי עמדות בעלי הדין

  11. השתק פלוגתא שימוש חורג

  12. השתק עילה מעשה בית דין

  13. מעשה בית דין השתק פלוגתא

  14. דחיה על הסף מחמת השתק עילה

  15. השתק עילה - הודעה לצד שלישי

  16. נתבע שהפך לתובע - השתק פלוגתא

  17. מה התנאים לקיומו של השתק פלוגתא

  18. הבחנה בין השתק עילה להשתק פלוגתא

  19. טענת השתק פלוגתא בהכרעה לפי סעיף 79א'

  20. הגדרת ''ממצא פוזיטיבי'' בהשתק פלוגתא

  21. האם פסק דין תביעות קטנות יוצר השתק פלוגתא

  22. השתק פלוגתא על מי שלא היה בעל דין בהליך קודם

  23. סילוק על הסף מחמת התיישנות ומעשה בית דין - השתק פלוגתא

  24. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון