הגשת חוות דעת באיחור

בית המשפט ציין כי גם אם התרשל בעל דין בהגשת חוות הדעת, ניתן לפצות בהוצאות בגין כך, ואין לראות בכך זלזול בבית המשפט או רשלנות רבתי.

שיטת המשפט שלנו מכירה במקרים בהם חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר, עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו, זאת בעיקר כאשר מתרשם בית המשפט, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשויי לסייע בעשיית הצדק.

בית המשפט פסק כי מצד אחד אין ספק שהתנהלות התובע איננה תקינה, וזאת בלשון המעטה, אך מצד שני הטענה שמבקש התובע להעלות היא טענה חשובה, וחסימת התובע מפני האפשרות להעלותה, תפגע, כמעט ללא ספק, בתביעתו.

להלן החלטה בנושא הגשת חוות דעת לאחר תום שלב הגשת הראיות:

החלטה

הרקע

הבקשה שלפני היא בקשה של התובע להתיר לו להוסיף מסמכים ולהעלות בעקבותיהם טענות, לאחר שתם הליך ההוכחות בתיק. בקליפת אגוז, הרקע לבקשה שבה עלי להכריע הוא זה:

זוהי תביעה לתגמולי ביטוח, שהוגשה ביום 24.3.05 בסדר דין מהיר, על סך של 37,294 ₪. רכבו של התובע היה מבוטח אצל הנתבעת. רכב זה היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב של אחר (שיכונה למען הנוחות "צד ג"), שהתרחשה ביום 26.03.02. לטענת הנתבעת, עוד קודם לקרות התאונה היא ביטלה את פוליסת הביטוח של התובע כדין, בשל אי תשלום חוב לפרמיה, ואף הודיעה לו על כך. לטענת התובע, לא קיבל את מכתבי הביטול והביטול - אם נעשה - נעשה שלא כדין. התובע חויב בפסק דין של כב' השופטת פלינר מיום 13.01.05 (בת"א 216631/02), לשלם לצד ג את נזקיו בגין התאונה. התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, בטענה שהיא זו שצריכה לשלם את הסכום שבו חויב לטובת צד ג. הנתבעת טוענת כי ביטול הפוליסה נעשה כדין, כי התובע ידע על הביטול ועל כן אין כיסוי ביטוחי לאירוע. בנוסף, טוענת הנתבעת, שהתובע כלל לא דיווח לה אודות ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו על ידי צד ג ואשר בגינם חויב כאמור לעיל. בכך הפר את הוראות הפוליסה ופגע בצורה חמורה ביכולתה של הנתבעת להתגונן מפני אותה תביעה. לנתבעת טענות גם בנושא גובה החוב והיקפו.

השתלשלות הענינים עד כה והבקשה שלפני:

התקיימה ישיבה מקדמית ביום 11.01.06. בדבריה בדיון הזה התייחסה נציגת הנתבעת לשתיים מטענותיה: הטענה שהפוליסה בוטלה בגלל שהוראת הקבע לא כובדה ולכן לא היה כיסוי ביטוחי בעת התאונה, וכן הטענה שהמבוטח ניהל את ההליכים המשפטיים נגדו מבלי לשתף את הנתבעת. ב"כ התובע הגיב ואמר, כי בתיק אין מחלוקות עובדתיות מהותיות, אלא רק משפטיות. עם זאת הסכים, כי יש שאלה עובדתית בנוגע לשאלה מה ידע התובע לגבי הביטול. בתיק קיימים תמלילים של שיחות טלפון שהתקיימו בין התובע לבין נציגי הנתבעת, וב"כ התובע ביקש לראותם. בהחלטה באותו יום קבעתי שיש למסור לב"כ התובע את התמלילים וביקשתי מהצדדים לערוך רשימת פלוגתאות ומוסכמות בתוך 30 יום. הנתבעת הודיעה ביום 02.04.06 כי בתיק מחלוקות רבות, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, ועל כן ביקשה להורות על הגשת תצהירים וקביעת התיק לשמיעת ראיות. למרות החלטתי מיום 03.04.06, כי על ב"כ התובע להגיב להודעה זו, הוא לא עשה כן. לפיכך, קבעתי ביום 14.05.06 כי על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים (גילוי מסמכים ועיון ספציפי) וקבעתי מועדים להגשת תצהירים. התיק נקבע לקד"מ נוסף, לאחר תצהירים, ליום 24.01.07.

הצדדים הגישו ראיותיהם ותצהיריהם, וביום 24.01.07 אכן התקיים דיון. ב"כ הצדדים הודיעו בפתח הדיון כי סיימו את ההליכים המקדמיים וביקשו לקבוע את התיק להוכחות. בהחלטתי המלצתי לצדדים לסיים את התיק מחוץ לכתלי בית המשפט תוך שאני מפנה כל צד לקשיים מסוימים שנראים על פני הדברים בטענות של כל צד. קבעתי את התיק להוכחות ליום 29.11.07.

היום התקיים דיון ההוכחות. התיק נקבע לשמיעת שני העדים היחידים שהצדדים ביקשו להעיד, אחד מכל צד, והם התובע בעצמו ופקידת הביטוח מטעם הנתבעת. התיק אמור היה להסתיים היום, כשבסוף הדיון ישמעו סיכומים בעל פה. התובע סיים עדותו, בא כוחו הכריז "אלה עדי", אך כאשר העידה הפקידה מטעם הנתבעת, ביקש ב"כ התובע להציג לה מסמכים, שלא גולו קודם לכן, לא לנתבעת ולא לבית המשפט, המתייחסים לידיעתה או אי ידיעתה של הנתבעת על ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין צד ג לבין התובע.

בשלב זה, התנגדה ב"כ הנתבעת להרחבת חזית, וטענה כי לתובע היה זמן רב להעלות את הטענה, וכי מתן אפשרות לתובע להעלות את הטענה בשלב זה תגרום לפגיעה קשה בנתבעת, הצריכה לבדוק את המסמכים שמבקש התובע להציג ולראות כיצד היא נערכת בראיות ובעדים לתשובה לטענות אלה. מדובר בטענה, אותה לא העמיד התובע כחלק מהמחלוקת קודם לכן, כאשר התמקד בטענה שהפוליסה לא בוטלה כדין. עוד ציינה ב"כ הנתבעת, שלא הוגש בתיק כתב תשובה והתובע לא אמר, גם לא בפתח הדיון היום, שהוא ירצה להרחיב בנושא טענת הנתבעת שהיא לא ידעה אודות ההליכים כנגד התובע בתיק תאונת הדרכים.

התובע טען כי רק בימים אלה קיבל לידיו את המסמכים שהוא מבקש להציג, לאחר שהיה לו "רעיון יצירתי", וזאת בעקבות כך שראה לראשונה את הטענה (בדבר העובדה שהתובע ניהל את ההליכים מול צד ג מבלי לשתף את הנתבעת) - בתצהיר הנתבעת. ב"כ התובע הודה כי הדברים לא נעשו קודם לכן, למשל סמוך לאחר הדיון בחודש ינואר 2007, מאחר שלא חשב על כך.

לאור ההתפתחות האמורה, קבעתי שאתן החלטה בנפרד בשאלה אם אני מתירה את הרחבת החזית והוספת המסמכים הנוספים, וקבעתי שתחילה יסיים ב"כ התובע את חקירת העדה מטעם חברת הביטוח, ככל שיש לו שאלות כלפיה בנושאים אחרים.

כאשר הסתיימה חקירת העדה הודיע ב"כ התובע, כי הוא מבקש שהות של 30 ימים להגיש את כל המסמכים שהוא מבקש להגיש, משום שאף בשעה זו - למרות שכבר ביקש להציג את טענותיו ומסמכיו לפני עדת ההגנה - למעשה אין לו כל המסמכים הדרושים, שכן נאמר לו שחלק מהמסמכים נמצאים עדיין בארכיב.

ב"כ הנתבעת התנגדה גם לבקשה זו, וזאת בשל השלב המאוחר שבו מתבקשת הבקשה, כאשר למעשה הסתיים שלב הבאת הראיות כולו, ובשל העובדה שהתרת הטענות בנושא זה תצריך היערכות נוספת מצד הנתבעת, תוך מתן אפשרות לצירוף מסמכים נוספים והבאת ראיות נוספות. היא טענה שגם פסיקת הוצאות לא תוכל לרפא נזק זה, שכן מדובר בפגם מהותי בניהול ההליך מצד ב"כ התובע.

הכרעה

הבקשה שבפני הינה בקשה לאפשר סטיה מסדרי הדין. האם יש מקום להעתר לבקשה זו? אביא דברים שכבר כתבתי בהחלטה אחרת בענין דומה:

קבע כבוד השופט עציוני:
"אשר לליברליות בשמירה על קיום תקנות סדר הדין ולנטיית בית-משפט זה שלא לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי, נטיה זו מצאה לה ביטוי הולם ב-ע"א 189/66, בעמ' 479, לו הייתי שותף גם אני ואשר בו אמר השופט ברנזון כי 'הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן'.
אולם אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצידורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן." (ההדגשות אינן במקור - מ.ב.נ)
(ע"א 103/71 יום טוב נורדיה נ' ברוך בכר, פ"ד כו(1) 320, 325).

עם זאת, כדברי כבוד השופט אוקון:
"סדרי הדין הם משרת יעיל, אך אדון מסוכן. התעלמות מהם היא מסימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה, אך דבקות-יתר במקום שבו נדרשת התחשבות עלולה להיתפס כקפריזית ושרירותית. סדרי הדין נועדו לצנן אך לא להקפיא, לווסת ולנתב אך לא לשתק. בסופו של יום, סדרי הדין נועדו להגשים זכויות מהותיות, ואלה צריכות לעשות את שלהן."
(בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אמנון אהרון ואח', פ"ד נד(4) 702, 705).

על מנת לקבוע, אם בפני מקרה, המחייב הקפדה, או שמא מקרה המצדיק גמישות, יש לבדוק מה מטרת ההוראה ממנה מבקשים לסטות.
"ההתייחסות של סדרי הדין למי שסוטה מהוראותיהם, עשויה להיות פועל יוצא של איזון של אינטרסים שעל בית-המשפט להפעילו במקרים רבים. בכך אין סדרי הדין שונים מהדין המהותי. אכן, בצד הוראות טכניות שונות כולל הדין הוראות דיוניות המגשימות מדיניות, ואי אפשר להכריע בשאלה פלונית העומדת על הפרק כל עוד לא נתלבן הרעיון העומד מאחורי ההוראה." (ההדגשה אינה במקור - מ.ב.נ)
(ע"א 3857/96 יוסף שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פ"ד נב(2) 706, 711, מפי כבוד המשנה לנשיא ש' לוין).

ההוראות המתייחסות לסדר הבאת הראיות ולמועד להגשתן מטרתן, מעבר ל"עשיית סדר", גם לאפשר ודאות בניהול המשפט וסופיות הדיונים. לפיכך, עלי לאזן - זה מול זה, את חשיבות הטענה שמבקש התובע להעלות וחשיבות המסמכים שהוא מבקש לצרף (לצורך עשיית הצדק), לבין הפגיעה במטרות האמורות. אם אקבל את הבקשה, לא יהיה מנוס מלאפשר לנתבעת לשקול הגשת ראיות נוספות מטעמה, והבאת עד/ים ביחס לאותם מסמכים, אם הנתבעת תבקש זאת.

"כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר.
אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות."
(ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661, 665 - ציטוט מתוך מאגר נבו).

אין ספק, כי המסמכים שבא כח התובע מבקש לצרף עשויים להיות חשובים ביותר, ובלעדיהם - יש להניח שהתביעה עשויה להפגם.

מה הפגיעה שתגרם לנתבעת? יפים לענין זה דברי כבוד השופט דרורי בענין בר"ע (י-ם) 787/05 רביב חוה נ' פזגז בע"מ (ניתן ביום 13.11.05, פורסם במאגר נבו):

"ברצוני להדגיש כי אין לפרש את דבריי באופן שבו סדרי הדין יהיו פרוצים לחלוטין, וכך יקופח הצד הנוהג כדין. במקרה שלפנינו, לא הצביעה ב"כ המשיבות על כל נזק קונקרטי שייגרם למרשותיה, זולת עצם רצונה לסיים את המשפט. עדיין, בעימות שבין הרצון של הנתבע לסיים את המשפט, לבין הדרך הנכונה להגיע לחקר האמת, האחרון מכריע."

ור' בענין זה גם בר"ע (ת"א) 1337/04 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' תאגיד "מקיטה", מפי כבוד השופטת גרסטל, ניתן ביום 22.8.04:

"גם אם התרשלה המבקשת קמעא באיתור חוות הדעת, ניתן לפצות בהוצאות בגין כך, ואין לראות בכך זלזול בבית המשפט או רשלנות רבתי. שיטת המשפט שלנו מכירה במקרים בהם חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר, עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו, זאת בעיקר כאשר מתרשם בית המשפט, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשויי לסייע בעשיית הצדק."
הציטוט מתוך מאגר נבו.

בנוסף, תגרם פגיעה מיותרת בשל בזבוז זמן שיפוטי, ולענין זה אני מפנה לדברי כבוד השופטת נאור בע"א 3725/04 מערוף דיבה נ' יוסף עדווין, פסקה 22 לפסק הדין.

"הזמן השיפוטי משאב מוגבל הוא והוא שייך לא רק לכל אחד ואחד מבעלי-הדין אלא גם לציבור בכללותו".

אילו הודיע התובע מבעוד מועד על רצונו להוסיף את המסמכים המבוקשים, ניתן היה לדחות את הדיון ולקיים את כולו לאחר שכל הצדדים יקבלו הזדמנות להיערך לכך כראוי, תוך הקצאת הזמן שהוקצה לדיון זה - לטובת דיון אחר, או קיום הדיון במועדו לאחר שהוגש כל החומר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בחומר שבתיק שבפני, הגעתי למסקנה כי מצד אחד -אין ספק שהתנהלות התובע איננה תקינה, וזאת בלשון המעטה, אך מצד שני - הטענה שמבקש התובע להעלות היא טענה חשובה, וחסימת התובע מפני האפשרות להעלותה, תפגע, כמעט ללא ספק, בתביעתו.

יצוין, כי הטענה עליה מבקש התובע להגיב כעת, תוך אמירה שזו נתגלתה לו רק בתצהירי הנתבעת, עלתה הן בכתב ההגנה של הנתבעת (סעיף 3(ג) לכתב ההגנה), הן בדבריה המפורשים של ב"כ הנתבעת בדיון מיום 11.01.06 (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 4-5), והן בתצהיר מטעם הנתבעת (סעיפים 10-11 לתצהיר הגברת קרן סהר סמדג'ה). לפיכך, העלאת הטענה שיש מחלוקת בנקודה זו, והנסיון להגיש את המסמכים רק בתום ישיבת ההוכחות, הינה בבחינת עשיית מעשה בשלב מאוד מאוחר של הדיון, הרבה אחרי שניתן וצריך היה לעשותו, הן מבחינת סדרי הדין, הן מבחינת יעילות הדיון והן מטעמי הגינות.


לטעמי, האיזון הראוי בין שני האינטרסים שהזכרתי לעיל יימצא במתן רשות לתובע להוסיף את המסמכים שהוא מבקש להוסיף, מצד אחד, ובמתן זמן ראוי לנתבעת להיערך להגשת מסמכים נוספים, ככל שתרצה, וזימון עד או עדים נוספים, ככל שיהיה בכך צורך, וכן פסיקת הוצאות לזכותה ולזכות אוצר המדינה.

סיכום

לאור כל האמור, אני מתירה לתובע להגיש בתוך 30 יום מהיום מסמכים שביקש להגיש והמתייחסים לטענתו, שהנתבעת ידעה גם ידעה אודות ההליך המשפטי שהתנהל בין התובע לבין צד ג בת"א 216631/02.

זאת, בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעת, בסך של 3,500 ₪ + מע"מ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ₪ + מע"מ, בלא קשר לתוצאות התיק כולו. לנתבעת תינתן שהות של 45 יום מהגשת מסמכי התובע להגיש מסמכים מטעמה, וכן להודיע אם היא מבקשת להעיד עד כלשהו מטעמה, במטרה להתייחס לטענה שהעלה התובע היום. לאחר שאקבל את המסמכים כולם ואת ההודעה, אראה כיצד יש לקדם את התיק, האם יש צורך לקבוע דיון נוסף, אם כן - עם כמה עדים ואם לאו - אורה על סיכומים בכתב.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוות דעת מנעולן

  2. חוות דעת טוקסיקולוג

  3. אחריות נותן חוות דעת

  4. הגשת חוות דעת באיחור

  5. פסילת חוות דעת משלימה

  6. הזכות להגיש חוות דעת נגדית

  7. תיקון טעויות טכניות בחוות דעת

  8. בקשה להגשת חוות דעת מודיעינית

  9. חוות הדעת - סילוף עצמי של חתימות

  10. חוות דעת ועדת הרשות לפי תקנה 15

  11. חוות דעת משפטית בתחום הקרדיולוגי

  12. משקלה של חוות דעת מטעם בית המשפט

  13. הגשת תמונות במקום חוות דעת פלסטית

  14. התנאים לפטור מהגשת חוות דעת רפואית

  15. משקל חוות דעת גרפולוג מטעם בית משפט

  16. תביעה נגררת לפלילים - פטור מחוות דעת

  17. הוכחת נזק רפואי מחייבת חוות דעת רפואית

  18. חוות דעת רפואית כשיש נכות בביטוח לאומי

  19. קבילות חוות דעת רפואית שהוגשה במשפט פלילי אחר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון