דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון

להלן פסק דין בנושא דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון:

פסק דין

התובעים היו בעלים של משאית הובלות, והנתבע סוכן ביטוח . התובעים ביטחו את המשאית שלהם אצל חברת הביטוח הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ באמצעות הנתבע . המשאית נגנבה, והתובעים פנו אל הפניקס כדי שתשלם להם את תמלוגי הביטוח . הפניקס דחתה את טענות התובעים, בטענה כי במשאית לא היתה מותקנת מערכת הגנה מסוג ביטחונית .

התובעים תבעו את חברת הביטוח הפניקס , בתיק אזרחי 223546/02 בבית משפט זה . (להלן "התיק הקודם ") התקיימו דיונים בתיק הוקדם , ונשמעו הוכחות, ולבסוף ובטרם יינתן פסק דין ע"י בית המשפט הגיעו התובעים והפניקס לידי הסכם פשרה .

יצוין כי תביעתם של התובעים מאת הפניקס כללה סכום של 106000 ₪ ( שווי המשאית נומינלי בעת ביצוע הביטוח ) וכן סכום של 40000 ₪ אובדן הכנסות, שנגרם לתובעים לטענתם בגין כך שהפניקס לא שילמה להם את תמלוגי הביטוח בזמן הקבוע בחוק .

במהלך הדיון, ביום 22/3/04 , הצהירו התובעים והפניקס כי " אנו מסכימים כי ערך המשאית והארגז עומדים על סך 90000 ₪ ליום האירוע , אין חולק לגבי אמיתות האירוע , אין חולק כי ברכב היה מותקן איתורן ושלט קוד , אין חולק כי הביטחונית במועד האירוע לא היתה תקינה/פעילה/שמישה , למרות שהיתה מותקנת אין ויכוח לגבי חלות הפוליסה , כמו כן מוסכם כי הסכום איננו כולל מע"מ "

כאמור בטרם יינתן פסק דין הגיעו התובעים והפניקס לידי הסכם פשרה לפיו שילמה הפניקס לתובעים סכום של 91131 ₪ לאחר ניכוי חוב פרמיה , שלא ננקב בסכום, וכן ניכוי השתתפות עצמית.בסך 7500 ש"ח


בסעיף, 2 להסכם הפשרה בין התובעים והפניקס צוין -

" 2- עם קבלת הסכום הנקוב בסעיף 1 לעיל לא תהיינה לתובעים , או למי מהם , ו/או למי מטעמם כל תביעות או טענות ו/או דרישות כנגד הנתבעת בגין האירוע נשוא כתב התביעה ".

עתה הגישו התובעים את התביעה הנוכחית כנגד הסוכן , על " יתרת הנזקים שלא שולמו ע"י הפניקס, חלקם הפרש בגין שווי הרכב וחלקם בשל נזקים תוצאתיים שנגרמו לתובעים עקב אי תשלום תגמולי הביטוח " .

התובעים מנמקים את תביעתם כנגד הנתבע בכך שהפניקס הסתמכה לצורך דחית תביעתם של התובעים, על דרישה שלה שיש להתקין במשאית מערכת ביטחונית, וזו לא היתה פעילה , וכי הנתבע הוא אשר לא הביא לידיעת התובעים את הצורך בהתקנת ביטחונית. התובעים טוענים כי רשלנותו של הנתבע היא שהקימה את היסוד העובדתי לדחיית התביעה ע"י הפניקס, ובסופו של דבר נאלצו להגיע עם הפניקס לידי הסכם פשרה לפיו קיבלו ממנה פחות מהסכום המגיע להם .

הנתבע מתגונן בטענות שונות כולל , הטענה בדבר מניעות התובעים מלהגיש תביעה זו או לזכות בסעד הנתבע עקב מעשה בית דין, מניעות והשתק עקב ויתור , מניעות עקב אי הגשת בקשה לפיצול סעדים , וכן טענות לגופו של עניין , בכך שערב הנפקת הפוליסה הודיעו התובעים לנתבע כי קיימת במשאית מערכת ביטחונית פעילה ותקינה , וכי הודעתם זו בנוסף לקיום מערכת איתורן, הנפיקה הפניקס את הפוליסה .כי התובעים מעולם לא הודיעו לנתבע כי מערכת הביטחונית אשר במשאית אינה פעילה או אינה תקינה .

הנתבע גם טוען כי הסכם הפשרה אליו הגיעו התובעים עם הפניקס , כלל 90% מערך המשאית , בסך של 81000 ₪ שכ"ט עו"ד ומע"מ 14216 ₪ , ונוכתה השתתפות עצמית בסך של 7500 ₪ על פי תנאי הפוליסה

האם קיים מעשה בית דין

התביעה הקודמת הוגשה כנגד חברת הביטוח הפניקס בהסתמך על פוליסת ביטוח. התובעים והפניקס הגיעו לידי הסכם פשרה . האם יש בהסכם הפשרה כדי להוות מעשה בית דין גם מול הנתבע..

אכן התביעה הקודמת הוגשה אך ורק כנגד הפניקס, ונכון גם כי הנוסח הראשון של הסכם הפשרה אשר נשלח ע"י הפניקס אל התובעים כלל ויתור מפורש גם כנגד הסוכן, הנתבע, וכי התובעים בעצת בא כוחם, עמדו על כך כי הפשרה והויתור לא יכללו גם את הסוכן. אך האם רצונם וכוונתם של התובעים שהפשרה לא תכלול גם את הסוכן, יש בה לכשעצמה כדי להקים עילה כנגד הסוכן, האם מחיקת שמו מנוסח הסכם הפשרה המקורי עם הפניקס , מקימה נגדו עילה .

אם נסתכל על כתב התביעה הקודמת נראה כי התובעים תבעו שני רכיבים. מלוא שוויה של המשאית בסכום של 106000 ש"ח נכון ליום עריכת הביטוח , וגם אובדן הכנסה ממנה . בתביעה הקודמת עמדו על הפרק במוקד המחלוקת דרישותיהם של התובעים בעניין שווי המשאית ואובדן הרווחים . התובעים הסכימו כי שווי המשאית אינו 106000 ₪ אלא 90000 ₪ . ונראה לי כי הכרזה זו מחייבת אותם גם בהליך זה .

עילת התביעה כנגד הפניקס הינה אותה עילה כנגד הנתבע בתיק זה , ( תמלוגי ביטוח לפי פוליסה ) הסעד שהתבקש כנגד הפניקס הנו אותו סעד אותו תובעים התובעים בתיק זה כנגד הנתבע , נעשה בירור עובדתי , נשמעו ראיות , והתיק בתביעה הקודמת אף נדחה להגשת סיכומי הצדדים, בעת שהתפשרו . הנתבע , אם כי הוא חב חובת זהירות גם כלפי התובעים, הנו סוכן של הפניקס בהתאם לחוק חוזה ביטוח, והוא נמצא בסביבה המשפטית של הפניקס בעניין תביעות התובעים שם וכאן. סבורני כי ההסדר שסיים את המחלוקת עם הפניקס חסם את הדרך בפני התובעים ומונע מהם להגיש תביעה נגדו בבחינת מעשה בית דין .

מניעות והשתק

התובעים תבעו את הפניקס בתביעה הקודמת, , הסכימו עימה הסכמות מסוימות, ואף הגיעו איתה לידי הסכם פשרה לסילוק כל תביעותיהם כנגדה בהסתמך על פוליסת הביטוח . האם הם מנועים או מושתקים מלהגיש תביעה זו כנגד הנתבע .

ע"א 4087/04 - מוטי גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ . תק-על 2005(3), 3036 ,עמ' 3039.

"היווצרותו של השתק הפלוגתא מותנה בהתקיימותם של ארבעה תנאים שונים, כפי שסיכמה זאת ד"ר זלצמן בספרה הנ"ל: הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון (זלצמן, שם בעמ' 141). לנוכח המחלוקת במקרה דנן, יש לבחון את הטענות הרלוונטיות המופיעות בכתב תביעתו של המערער בהליך השני, לגביהן קבעה הרשמת כי הוכרעו בעבר, ולהשוותן להכרעות בית המשפט בפלוגתאות השונות במסגרת ההליך הראשון. "

סבורני כי כל ארבעת התנאים מתקיימים בעניננו , המדובר באותה פלוגתא שעלתה גם בהליך הראשון וגם כאן, התקיימה התדיינות בין התובעים לחברת הפניקס, ההתדיינות הסתיימה בהכרעה משתמעת , ההכרעה היתה חיונית גם לתביעה זו .


ראה גם ע"א 8/83 - דן גורדון ואח' נ' כפר מונאש - מושב עובדים . פ"ד לח(4), 797 ,עמ' 803-804.

(3) בע"א 247 ,246/66 הנ"ל, בעמ' 584, מסביר הנשיא אגרנט את מהותו של כלל זה וקובע, כי:

"...אם במשפט הראשון הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסויימת. שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה שם, בפירוש או מכללא, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש במשפט השני, חרף אי-הזהות בין העילות של שתי התביעות" (ההדגשה שלי - ד' ל').



(2) בע"א 247 ,246/66 נדונה בהרחבה הסוגייה של מעשה-בית-דין ותחולתו במשפט הישראלי. בהתייחסו לעקרון השתק העילה קבע הנשיא אגרנט, בעמ' 583, לאמור:

"..מקום שתביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם, אם זו מבוססת על עילה זהה".




הלכה פסוקה היא, כפי שכבר הובהר בע"א 247 ,246/66 הנ"ל, בעמ' 584, ובע"א 130/80, בעמ' 709, כי:

"...יכול שטענת השתק פלוגתא תעלה לא רק בין אותם בעלי דין אלא גם בין בעלי דין וחליפיהם, והוא הדין לגבי שליחיהם..."

יודגש, כי טענת השתק הפלוגתה יכולה להישמע הן מפי השולח, כאשר הייתה הכרעה במשפט בו היה השלוח בעל דין, והן מפי השלוח, כאשר הייתה הכרעה במשפט בו השולח היה בעל דין (כפי שהיה במקרה שהוזכר לעיל). ובהקשר זה ראה LAW OF JUDGMENTS A.C. FREEMAN, A TREATISE OF THE :(SAN FRANCISCO, 5TH ED., BY E.W. TUTTLE, 1925) 1031

"BUT WHERE IT IS AARANT THAT ARTIES ARE MERE AGENTS AND HAVE ACTED BOTH IN THE TRANSACTION IN QUESTION AND IN THE ACTION UNDER THE AUTHORITY AND IN THE INTEREST OF THEIR RINCIAL, THEY ARE RIVIES TO A JUDGEMENT IN ANOTHER ACTION INVOLVING THE SAME ISSUES AND TO WHICH THEIR RINCIAL WAS A ARTY".

בנוסף לעקרון השתק הפלוגתא והשתק העילה , קיימת גם דוקטרינת ההשתק השיפוטי , שמשמעה , שאין בעל דין רשאי לטעון בהליך אחד טענה עובדתית סותרת טענה עובדתית שטען בהליך אחר- אף אם אין זהות בין בעלי הדין בשני המקרים . כך שאם יטען הטוען כי אין זהות בין הנתבע דכאן, ובין הפניקס בתביעה הקודמת, הרי שמשטענו התובעים טענה מסוימת בהליך הקודם, תחייב אותם בבחנית השתק שיפוטי גם כאן .

התובעים הסכימו לכך כי שווי המשאית כפי שהוסכם עליו בהליך הקודם, וכי לא היתה מותקנת במשאית ביטחונית , אין הם רשאים לטעון בתביעה זו טענות שונות.

ראה לעין זה , ת"א ( תל אביב יפו) 1822/01 משה לסלי סלוצקין - אילן סקיטל ואח' תק-מח 2005 (4) 1738 .

ברע"א 4227/04 -תק-על- 2005 (1) 2711 , מסביר בית המשפט את ההגיון של דוקטרינה זו כדלקמן


התכלית שמאחורי ההשתק השיפוטי היא למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט (פרשת אינטרלגו, עמ' 200; R. G. Boyers “recluding Inconsistent Statements: The Doctrine of Judicial Estoppel”, 80 Nw. U.L. Rev. 1244 (1986)(להלן - Boyers), עמ' 1251-1250). בעוד שתורת ההשתק מכוח מצג מתמקדת בצדדים ובמערכת היחסים ביניהם, הרי הדגש בהשתק השיפוטי הינו על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט. מכך אף נובע שתחולתו של ההשתק השיפוטי אינה מוגבלת למצב דברים בו מדובר באותם מתדיינים בהליך הראשון ובהליך המאוחר (פרשת אינטרלגו, עמ' 196;Edwards v. Atena Life Insurance Company, 690 F.2d 595 (1982) 598, (להלן - פרשת אדוארדס)), ואף אין דרישה שהצד האחר שינה את מצבו לרעה (Spencer Bower & Turner “The Law Relating to Estoppel by Representation” 3rd ed. (1977) 360). זאת ועוד, טענה בדבר השתק שיפוטי יכולה לעלות בלא קשר לנושא המשפטי המהותי העומד על הפרק.

אי הגשת בקשה לפיצול סעדים

התביעה הקודמת הוגשה על מלוא ערך המשאית וגם על מלוא הנזק בגין אובדן הכנסות מהמשאית . התובעים והפניקס התפשרו במסרגת אותה תביעה כפי שהתפשרו. אותו חלק בנזק הנתבע בתביעה זו , היה חלק מן הנזק שעמד במוקד התביעה הקודמת. התובעים לא בקשו לפצל את הסעדים ולהעמיד את תביעתם כנגד הפניקס על סכום מסוים, תוך שמירת זכות להגיש תביעה על היתרה כנגד הסוכן . סילוק התביעה כנגד הפניקס שמט את הקרקע מתחת לתביעה אחרת בגין אותו נזק ועל סך אותה עילה .

לטעמי די בכל אלה כדי להביא לדחיית התביעה .

אך גם יש לדחותה לגופה . ואלה נימוקי -

התובע מספר 2 בעדותו בעמוד 8 לפרוטוקול מיום 5/9/06 נשאל

" למה אתה חושב שהסוכן אחראי לכך?
ת- ישנן כמה סיבות סיבה אחת זה אפשר לראות בביטוח ששלחתי לו , של אריה מצוין שם שהמשאית היא 11 טון , ומספרי הרכב אם הכל תואם והוא קיבל את זה והסוכן כמו שאני מכיר אותו ......... הוא תמיד היה נעזר בהצעות מחיר שהייתי מביא לו כדי להוזיל לי את המחיר, ואני פקססתי אותה. גם את רשיון הרכב העברתי וגם ברשיון הרכב מצוין 11 טון "

אם כן התובעים מיחסים לנתבע את האחריות לאי דיוקים ברישום בהצעת הביטוח , שכן טוען התובע 2 כי הוא הביא לנתבע את תעודת הביטוח מחברת הביטוח אריה שם היתה המשאית מבוטחת, ושם מצוין משקלה של המשאית .

ראשית, אין לקבל טענה זו לצורך פסיקת הדין כנגד הנתבע שכן בסיס ההסכם עם חברת הביטוח הפניקס , עמד שווי משאית מוסכם בסכום של 90000 ₪ .

שנית , התובע 2 טוען כי העביר בפאקס לנתבע את המוצג ת/7 רשימת הפוליסה בחברת הביטוח אריה לפני עריכת הביטוח. הנתבע מכחיש זאת והוא טוען כי קיבל את הפרטים מאת התובע 2 בטלפון .

אני מעדיף את גרסתו של הנתבע בנקודה זו . מעיון בת/7 נראה בבירור כי המסמך שוגר בפאקס מחברת הביטוח אריה רק ביום 20/10/02 , קרי רק אחרי שהמשאית כבר נגנבה . המסמך ת/7 לא הומצא לנתבע לפני עריכת הביטוח , ובאין ראיה אחרת לפיה אכן התובעים המציאו לנתבע רשימת פוליסת ביטוח מאריה לפני עריכת הביטוח בהפניקס, מקובלים עלי דבריו של הנתבע כי את הפרטים קיבל מאת התובע 2 בטלפון .

נטל הראיה כי התובעים העבירו לנתבע את הפרטים הנכונים והמדויקים של המשאית, באשר למשקלה , מוטל על התובעים. נטל זה לא הורם, ועל כן יש לדחות את טענתם כי הם מסרו לנתבע את הפרטים הנכונים של המשאית בטרם ערך את הביטוח .

ענין הביטחונית

נשאלת שאלה האם התובע 2 אמר לנתבע כי הביטחונית אשר במשאית אינה פעילה . ? התובע בעל ניסיון רב בעסקי משאיות וביטוחים, ויש לו מספר משאיות, ואין להטיל ספק בכך כי הוא ידע מה זו ביטחונית, ולמה היא משמשת. התובע בעצמו מאשר כי במשאית שנגנבה היתה ביטחונית אך הוא ביטל אותה , בנימוק כי לא דרשו ממנו מיגון נוסף .

בחקירתו הנגדית , עמ' 10 לישיבת יום 5/9/06 נשאל התובע 2

" בביטחונית אתה טיפלת בכלל אל מול חברת הביטחונית עד שנטרלת אותה ?"

ומשיב= " לא עד כמה שזכור לי "

ושוב נשאל

" היה מקרה שפנית אליהם ואמרת "תקנו לי “?
ועונה
" לא היה מקרה כזה "

חד וחלק

אך משמוצג בפניו נ/1 הוא מאשר "כן זה המכתב , ,

נ/1 הנו מכתב מחברת ביטחונית ובו מצוין " ב 8/3/01 נמכרו לבעל המשאית שני (כך ח.י.)קודניות לאותה משאית... "

משמעות המכתב היא כי התובעים פנו אל חברת המיגון ביטחונית, ובקשו שתי קודניות, ולא יכול להיות ספק כי הקודניות נדרשו לצורך הפעלת הביטחונית ..

הפניה אל חברת הביטחונית לצורך קבלת קודניות , מסתברת יותר כפעולה להחזרת הביטחונית להפעלה על פי דישת חברת הביטוח . דבר זה מאשש את טענת הנתבע כי התובע ידע על הצורך בקיום ביטחונית פעילה במשאית, ואף הודיע לנתבע כי אכן קיימת ביטחונית פעילה . בהליך הקודם הוסכם בין התובעים וחברת הפניקס כי הביטחונית שהיתה במשאית לא פעלה .

מכאן כי אי הפעלת הביטחונית אינה קשורה למחדל או רשלנות של הנתבע אלא לכך כי התובעים הסתירו מאת הנתבע ומאת חברת הביטוח כי הביטחונית במשאית היתה לא תקינה ולא פעילה .

לסיכום נקןדה זו , אני קובע כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבע לא הודיע להם על הצורך בהתקנת ביטחונית, ולא הוכיחו כי הנתבע ידע כי לא קיימת ביטחונית במשאית ובכל זאת מסר להם כי יש להם כיסוי למקרה גניבת המשאית.

לסיכום- התובעים לא הוכיחו את תביעתם כנגד הנתבע , ואני דוחה אותה .

התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 10000 ₪ ומע"מ כדין .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח רכב נשרף

  2. בחירת מוסך הסדר

  3. ביטוח תכולת רכב

  4. ביטוח שריפת רכב

  5. ביטוח גחון רכב

  6. ביטוח משאית סקניה

  7. ביטוח נהג נקוב בשם

  8. ביטוח משאית איווקו

  9. חוב פרמיה ביטוח רכב

  10. ביטוח נזק לרכב שכור

  11. חוב פרמיה ביטוח מקיף

  12. ביטוח שריפת רכב חונה

  13. שווי רכב לצורכי ביטוח

  14. ביטוח נזק לגיר מכונית

  15. אי תשלום דמי ביטוח רכב

  16. ביטוח רכוש לרכב טויוטה

  17. פגיעה ברכב חונה - ביטוח

  18. נהיגה בלי מלווה - ביטוח

  19. ביטוח נזק לרכב פולקסווגן

  20. ביטוח תוספות שהותקנו ברכב

  21. ביטוח מונית - תאונת דרכים

  22. ביטוח רכב אחרי העברת בעלות

  23. ביטוח מושלם לרכב - טוטל לוס

  24. פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף

  25. תביעת שיבוב ביטוח מקיף רכוש

  26. ביטוח נזקי רכוש לרכב סוזוקי

  27. קיזוז חוב מתגמולי ביטוח רכב

  28. דחיית כיסוי ביטוחי - נזקי רכב

  29. שריפת רכב - דחיית כיסוי ביטוחי

  30. פוליסת ביטוח רכב - השתתפות עצמית

  31. נהיגה תחת השפעת סמים - ביטוח מקיף

  32. ביטוח שימוש ברכב פרטי לצורכי עבודה

  33. ביטוח נזקים לרכב בגין דריסת בעל חיים

  34. התניית פוליסת ביטוח רכב במערכת אזעקה

  35. נהיגה ללא רשות בעל הרכב – ביטוח תאונה

  36. שלילת כיסוי ביטוחי בכל מקרה בו הרכב נמכר

  37. פיצוי על הוצאות כינון בפוליסת ביטוח רכב

  38. דחיית ביטוח רכב בגין אי התקנת אמצעי מיגון

  39. "פוליסה התקנית" שבתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח

  40. חוק ביטוח רכב מנועי תקופת מעבר לענין אבנר

  41. תשלום סכום נמוך מהנטען עבור חלפים לרכב הניזוק

  42. תגמולי ביטוח בגין נזקים לרכב במסגרת תאונת דרכים

  43. פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970

  44. חוק ביטוח רכב מנועי (הוראת שעה), התשנ"ז-1996

  45. תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), תש''ל-1970

  46. שיחה המוקלטת בדיסק לגבי הזמנת פוליסת ביטוח צד ג' לרכב

  47. תקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגר מידע), התשס''ד-2004

  48. תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס''ט-2008

  49. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ''ו-1986

  50. סעיף 15 לתוספת לתקנות הפיקוח על עסקי הביטוח - תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי

  51. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס''א-2001

  52. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דמי ביטוח שרשאי מבטח לגבות ממבוטחים בביטוח רכב מנועי) (הוראת שעה), התשס''א-2001

  53. תקנות ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) (העברת סכומים מאבנר לקרנית), התשס''ג-2003

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון