בקשה לצירוף צד ג נוסף

בית המשפט ציין כי על המבקש להגיש הודעת צד שלישי, לעשות זאת בתוך המועד אשר נקבע להגשת כתב הגנה. עם זאת, בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט להאריך מועדים ואולם התקנות קובעות כי מועד שנקבע בחיקוק, והתקנות נכנסות בכלל זה, רשאי בית המשפט להאריכו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. על בית המשפט, כאשר הוא מאפשר חריגה מסדרי הדין, לעשות איזון בין האינטרסים השונים המעורבים בנושא הדיון. להלן החלטה בנושא בקשה לצירוף צד ג נוסף: החלטה לפני בקשה להתיר לנתבעות לצרף צד להודעה לצד ג' ולבצע המצאה אל מחוץ לתחום המדינה. מבוא: 1. המדובר בתביעה שהגיש התובע גרצ'ין אלכסנדר, ביום 02/07/03 כנגד הנתבעות אפיפית נצרת תעשית ביסקויט (1971) בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ. עסקינן בתביעה לנזקי גוף שאירעו לו לטענתו מפגיעה ממכונה לייצור עוגיות, בעת שעבד במפעל הנתבעת 1. 2. המבקשות שבפני עותרות בבקשה מיום 07/11/06, לצירוף ייצרן המכונה כצד ג' נוסף. ואלה העובדות הצריכות לעניין: 3. מטעם המבקשות הוגש כתב הגנה עוד ביום 23/11/03. 4. לאור הפער בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי הצדדים מינה ביהמ"ש מומחה מטעמו אשר הגיש את חוות דעתו ביום 15/05/06. ביום 22/06/06 הוגש תחשיב נזק מטעם התובע. 5. ביום 13/07/06 הוגשה מטעם המבקשות בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצדדים שלישיים כנגד ממונה הבטיחות במפעל והמבטחת, וזו נתקבלה. 6. ביום 29/08/06 הוגשה הודעה לצדדים שלישיים כנגד ממונה הבטיחות במפעל מר ולרי שויוף ומנורה חברה לביטוח בע"מ. 7. בבקשתן הנוכחית, טוענות המבקשות כי רק לאחרונה הגיעו לידיהם ממצאי חקירה שהוזמנה על ידם, לפיהם המכונה נשוא התובענה יוצרה בחו"ל על ידי חברה שמקום מושבה בהולנד, וככל הידוע אין לה נציגים בישראל. 8. עוד נטען כי המכונה נשוא התובענה לא נרכשה ישירות על ידי הנתבעת 1 אלא הועברה לידיה לפני מס' שנים במסגרת רכישת השם וחלק מן הציוד של חברה בשם "מגדניית הדר". 9. צד ג' 2 נתנה הסכמתה לבקשה בכפוף למתן זכות מקבילה להגשת הודעת צד ד' כנגד היצרן, ואילו התובע מתנגד לבקשה הנוכחית בטענה כי לא צורף לה תצהיר המסביר את השיהוי הניכר בהגשתה ומועד הגעת המידע הרלוונטי לידי הנתבעות. עוד טען התובע כי היעתרות לבקשה תסרבל את הדיון בתיק שלא לצורך. בדיון שהתקיים ביום 19.12.06 חזר בו ב"כ צד ג' 2 מהבקשה וזו נותרה רק מבחינת הנתבעת. דיון 10. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ראיתי לקבוע כי דינה של הבקשה להידחות. הבקשה לתיקון ההודעה לצד ג' 11. כאמור, ב"כ נתבעות 1-2 הגיש בקשה להגשת הודעה מתוקנת לצד ג', אשר איננו צד מהצדדים בתיק. הבקשה הוגשה למעלה משלוש שנים לאחר הגשת כתב ההגנה בתיק. 12. נעתרתי בעבר לבקשת הנתבעות להארכת מועד להגשת הודעה לצדדים שלישיים, שכן חרף השיהוי שבהגשתה הצביעו הנתבעות על עילה ולו לכאורית כנגד צד ג'. 13. אף כי חוקר מטעם משרד החקירות "יעד חן" הצהיר כי רק ביום 12/10/06 העביר לראשונה לב"כ הנתבעות מידע אודות יצרן המכונה, לעניות דעתי לא הובא כל הסבר המניח את הדעת מדוע לא ניתן היה ללא קשיים מרובים, לאתר את היצרן לכל הפחות במועד הבקשה הקודמת. יש לציין שבתצהירו של מר אוריאל מרמור, מנהל תפעול במבקשת, שניתן בתמיכה לבקשה זו, מצוין כי בידיו מסמכים שמהם למד על זהות היצרן מעבר לממצאים שהביא החוקר. הסיכוי שתקבע אחריות היצרן של המכונה כלפי התובע הינה רחוקה מאוד זאת נוכח העובדות שכבר עתה אינן שנויות במחלוקת ולפיהן המכונה נקנתה על ידי המבקשות משומשת ולא ישירות מהיצרן. עוד יצוין כי המבקשת הסתייעה בשירותים של ממונה בטיחות. גם לאחר רכישת המכונה ושימושה במבקשת לא עלתה כל טענה מצד המבקשת כלפי היצרן עד כה. 14. אף הוראות החוק ורוח הפסיקה לעניין מועד צירופו של צד ג' קובעות, כאמור בספרו של ד"ר י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) בעמ' 640, כי בדרך כלל לא יאריך ביהמ"ש את המועד לצירוף צד ג', זולת אם ראה לכך טעמים מיוחדים שיירשמו והוא שוכנע שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. וראה לעניין זה גם דברי כב' השופט בנאי בת.א. (ב"ש) 140/86 roquette freres נ' מעבדות שרון בע"מ, פ"מ תשמ"ז (2) 338. 15. מן הדין להתחשב אף באינטרסים של התובע, אשר כאמור מתנגד לבקשה, וכן בשיקולי היעילות המערכתיים, עליהם אמון בית המשפט. אין חולק כי היענות לבקשה לצירוף צד ג' נוסף הייתה מסרבלת ומאריכה את ההליך, זאת במיוחד כאשר נדרשת המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. 16. וכדברי כב' השופטת ברון ציפורה בבש"א 8196/06 (ת.א. 220/95 מחוזי ת"א) יוסתר דני ועוד 18 אח' נ' ארא חברה לעבודות הנדסה ובנין ואח' אשר עסקה בבקשת הנתבעת להתיר לה לצרף צד ג' נוסף להודעה לצדדים שלישיים ששלחה במסגרת התובענה: "על המבקש להגיש הודעת צד שלישי, לעשות זאת בתוך המועד אשר נקבע להגשת כתב הגנה. עם זאת, בהתאם לתקנה 528 לתקנות, רשאי בית המשפט להאריך מועדים ואולם התקנות קובעות כי מועד שנקבע בחיקוק, והתקנות נכנסות בכלל זה, רשאי בית המשפט להאריכו רק מטעמים מיוחדים שיירשמו... כידוע, על בית המשפט, כאשר הוא מאפשר חריגה מסדרי הדין, לעשות איזון בין האינטרסים השונים המעורבים בנושא הדיון (ראה ע"א 3857/96 שגיא נ' רוגוזין, פ"ד נ"ב (2) 706). במקרה שבפני, יש בקבלת הבקשה משום פגיעה באינטרס התובעים לסיים את ההליכים בתביעה שהגישו לפני למעלה מעשור, כאשר לא יכול להיות ספק בכך שהתארכות ההליכים בה מכבידה עליהם. לעומת זאת, אינטרס הנתבעת אינו נפגע- ועל כל פנים לא פגיעה אנושה- מאחר שאם וכאשר ייקבע כי יש ממש בתביעה שהוגשה נגדה, וככל שהדבר יהיה דרוש לאחר מכן, תהא הנתבעת רשאית להגיש תביעה עצמאית ונפרדת כנגד הצד השלישי המבוקש כאן או כנגד כל אדם אחר שתהיה לה עילת תביעה כנגדו, לדעתה. הבקשה להמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט 17. אף אם הייתי מתירה את צירופו של היצרן, הייתי קובעת כי דין הבקשה להמצאה מחוץ לתחום - להידחות. 18. ב"כ המבקשות מבסס בקשתו על תקנה 500(10), הקובעת שניתן להמציא כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט כאשר "האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה", וכן ביקש להתבסס על תקנה 500(7) לפיה "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה", שכן כאן אירע הנזק הנטען (והמוכחש) על ידי התובע. 19. לדעתי המבקשות לא עמדו בדרישת תקנה 501(א) המטילה עליהן לצרף לבקשתן תצהיר המציין כי המצהיר מאמין שיש למבקש עילת תביעה טובה. דרישה זו פורשה בפסיקה כדרישה להנחת "ראיה לכאורה להוכחת עילת התביעה". לעניין זה ראה בע"א 565/77 מזרחי נ'NOBEL'S EXPLOSIVES CO. LTD, פ"ד לב (2) 115, שם נקבעו אף מספר כללים לעניין טיב ותוכן התצהיר שיש לצרף כתמיכה לבקשה להיתר ההמצאה. אין לי אלא לשוב על דבריי שלעיל בסעיף 13 שלעיל. 20. אף לו הייתי מוצאת כי עמדו המבקשות בדרישות הסף וכי היצרן הינו בעל דין נכון ודרוש כלשון תקנה 500(10), הייתי קובעת כי בנסיבות המקרה שלפני אין מקום להעניק את ההיתר מן הטעמים שציינתי לעיל. לעניין זה ראה דברי כב' השופטת א' חיות ברע"א 5150/02, וינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2) 205, בעמ' 209: "הלכה פסוקה היא כי גם אם שוכנע בית-המשפט כי קמה אחת העילות למתן היתר המנויות בתקנה, עליו להוסיף ולבחון אם ראוי להעניק את ההיתר בנסיבות הספציפיות של המקרה (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co. [2](". 21. המקרה שבנדון אף איננו יכול לחסות תחת תקנה 500(7) שכן אין די בכך שהנזק אירע בארץ, אלא יש צורך כי המעשה או המחדל עצמם נעשו בתחום המדינה, ולא זה המקרה שבפנינו. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט ריבלין ברע"א 8195/02 אלעד שיטרית נגד Sharp Corporation פ"ד נח(1) 193, עמ' 195: "לא די בקרות נזק בישראל על-מנת שתקום עילה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום המדינה מכוח תקנה 500(7) לתקנות. פרשנות זו, השוללת את תחולתה של תקנה 500(7) בהיעדר מעשה או מחדל שאירעו בישראל, אומצה על-ידי בית-המשפט העליון בע"א 565/77 מזרחי נ'Nobel’s Explosives Co. Ltd. [1], ואף שההלכה זכתה לביקורת, נותרה היא על כנה ולא שונתה לא על-ידי מחוקק המשנה ולא על-ידי בית משפט זה (ראו למשל רע"א 516/00 Allison Engine Co. Inc. נ' אלטר [2]). מאחר שאין לראות במעשיה או במחדליה של החברה בייצור מכשירי הטלוויזיה או בשיווקם משום מעשה או מחדל שנעשו בישראל (ראו לעניין זה רע"א 2752/03 Metallurgique de Gerzat S.A. נ' וילנסקי [3]), אין תקומה לתקנה 500(7)". וכן ראה דברי השופט רובינשטיין ברע"א 11119/05 Invensys Powerware imited נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, בעמ' 7, החוזרים על ההלכה הפסוקה. אין חולק שבענייננו המחדל הנטען נעשה מחוץ לישראל ורק תוצאותיו הנטענות אירעו בארץ. 22. מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. 23. המבקשות ישאו בהוצאות המשיב, התובע, בסך של 2,500 ₪ כולל מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.צירוף / החלפת בעלי דין