ביטול פוליסה חופפת

חברת ביטוח הגישה תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום דמי ביטוח בגין 2 פוליסות ביטוח.

הנתבעת טענה כי מאחר ואין כל טעם בפוליסה חופפת, פנתה מיד לסוכן הביטוח של התובעת והודיעה לו טלפונית על ביטול הפוליסה.

להלן החלטה בנושא ביטול פוליסה חופפת:

החלטה
          
כלל חב' לביטוח בע"מ (להלן - התובעת או כלל), הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד בילבו החזקות בע"מ (להלן - הנתבעת או בילבו), לתשלום דמי ביטוח בסך 38,930 ₪, בגין שתי פוליסות ביטוח עבודות קבלניות, שהפיקה לנתבעת עבור עבודתה בשני בניינים ותמורתן לא שולמה. דמי הביטוח הנדרשים הם למועד שמיום הפקת הפוליסות, 17/2/2004, ועד ליום ביטולן על ידי התובעת, 16/6/2004.

ביום 9/7/2006, הגישה הנתבעת בקשה למתן רשות להתגונן וביום 5/11/2006 התקיים דיון בבקשה בפני כב' השופטת א' פרוסט-פרנקל. בדיון נחקר מנהל הנתבעת, מר אפרים שפירא, על תצהירו ונקבע, שהצדדים יגישו סיכומים בכתב.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת, כי היתה קבלן מבצע להקמת בניין מגורים אחד בלבד, בן 10 קומות, ברח' לוי אשכול בקריית אונו (להלן - הבניין), בפרויקט של חב' הבניה מצלאוי (להלן - הפרויקט). הנתבעת פנתה לתובעת בבקשה להפקת פוליסת ביטוח עבודות קבלניות לבניין אחד בלבד, לתקופה שבין 11/2/2004 ועד ליום 31/3/2005. ביום 11/2/2004, חתמה על הצעה אחת בלבד (להלן - ההצעה), שערכה 13,000,000 ₪. היא בלבד חתומה על ההצעה בתור מבוטח ולא כל גורם אחר. מיד לאחר החתימה על ההצעה התברר לנתבעת, שחב' מצלאוי ביטחה את הפרויקט, לרבות הבניין נשוא ההצעה, בפוליסת ביטוח מטעמה, שמתייחסת לאותה תקופת ביטוח.
מאחר ואין כל טעם בפוליסה חופפת, פנתה מיד לסוכן הביטוח של התובעת (להלן - הסוכן) והודיעה לו טלפונית על ביטול הפוליסה. הודעת ביטול בכתב נשלחה לסוכן ביום 18/4/2004. הנתבעת סברה, שהפוליסה בוטלה, מאחר ומעולם לא הומצאה לידיה ולראשונה נודע לה עליה דרך כתב התביעה. לאחר מספר חודשים אף חדלה הנתבעת ממעורבותה בהקמת הבניין. למרות שהודיעה על הביטול מיד לאחר שנודע לה על הפוליסה החופפת של חברת מצלאוי, ביטלה התובעת את הפוליסה רק ביום 16/6/04. באשר לפוליסה השנייה, שערכה 15,000,000 ₪, והופקה על ידי התובעת לביטוח בניין בן 13 קומות ברח' לוי אשכול בקרית אונו, הנתבעת מעולם לא חתמה על הצעה לפוליסה זו והיא לא אושרה על ידה. שתי הצעות הביטוח שצירפה התובעת לכתב תביעתה מתייחסות לאותו בניין ולא לשני בניינים נפרדים, כפי שניתן לראות מהסכום של 13,000,000 ₪ המופיע בשתיהן ולכן טענת התובעת, שמדובר בשני בניינים, אינה נכונה. הפוליסה השנייה לא הוזמנה על ידי הנתבעת והופקה תוך מעשה תרמית כלפיה. בסיכומים הדגישה הנתבעת את טענתה, שפוליסת הביטוח בוטלה על ידה ולא על ידי התובעת, ולכן, על פי סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח) היה על התובעת לבטל את הפוליסה תוך 15 יום מיום שנמסרה לסוכן הודעת הביטול הטלפונית. כמו כן טענה הנתבעת, כי פרק ד' לחוק חוזה הביטוח, העוסק בביטוח נכסים, אינו מכיל הוראה מיוחדת בנוגע לביטול החוזה ולפיכך לא נדרש, שביטול הפוליסה יהיה בכתב.

טענות התובעת

לטענת התובעת, הפוליסות הופקו בהתאם לשתי הצעות ביטוח, החתומות על ידי הנתבעת, שלא שילמה את דמי הביטוח עבורן ולכן נאלצה לבטלן. סכום התביעה מורכב מדמי הביטוח שלא שולמו בתקופת הפוליסות מיום הפקתן, 17/2/2004, ועד ליום ביטולן 16/6/2004. בסיכומים ובתגובה לטענות הנתבעת בבקשה טענה התובעת, שהודעת הנתבעת על ביטול הפוליסות שניתנה בעל פה, אינה יכולה לבטל את הפוליסות, שכן - הן על פי סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח והן על פי תנאי הפוליסה עצמה, כל הודעה לחברת הביטוח על ביטול הפוליסה צריכה להיות בכתב. עוד טענה, שהודעת הביטול, שניתנה על ידי הנתבעת בכתב ביום 18/4/2004, לא יכלה להיכנס לתוקף מאחר ולפוליסות צורפו מוטבים נוספים. התובעת היתה חייבת ליידע את המוטבים הנוספים, חב' כוכבי האומן 2002 וחב' מצלאוי בע"מ, על ביטול הפוליסה ולקבל הסכמתם לביטול.

מאחר וחב' מצלאוי לא נתנה את הסכמתה, פעלה התובעת על פי הוראות סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח ושלחה הודעה על ביטול הפוליסות תוך 15 יום ומתן ארכה נוספת של 21 ימים נוספים. הפוליסות בוטלו סופית ביום 16/6/2004. עוד טענה התובעת, כי טענת הנתבעת על קיומה של פוליסה חופפת, אין בה כדי לבטל את הפוליסות שהוזמנו על ידה, כל עוד לא בוטלו כדין, מאחר וביטוח כפל הוא ביטוח חוקי לחלוטין ואינו מבטל פוליסה חופפת.

דיון

התובעת צירפה לסיכומים מסמכים, שחלקם לא צורף לכתב התביעה, כגון התנאים הכלליים של פוליסת הביטוח, הצעות הביטוח בנוסחן המלא ומכתבים שנשלחו לנתבעת בגין הפוליסות שבנדון. דא עקא, שלסיכומים בבקשה למתן רשות להתגונן (או לסיכומים בכלל) לא ניתן לצרף כל מסמך שלא צורף לכתב התביעה או שלא הוצג באמצעות המצהיר בחקירה הנגדית.

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר הוא אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (טרם פורסמו). אולם, אם במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע, מופרכת הגנתו לכאורה על ידי סתירות פנימיות בגרסתו או אם מתברר מפיו הוא, שהאמור בתצהיר אינו נכון, אזי תתבקש המסקנה, כי ההגנה היא "הגנת בדים" ובית המשפט לא ייעתר לבקשה.

הנתבעת מתגוננת כנגד התביעה בשלוש טענות עיקריות: האחת, כי לא חתמה על הצעת הביטוח הנוספת בסך של 15,000,000 ₪ ופוליסה זו הופקה על ידי התובעת במרמה. השניה, שביטלה את פוליסות הביטוח בעל-פה, ולכן התובעת היתה צריכה לבטלן 15 יום לאחר ההודעה. השלישית היא, שלא היו לפוליסה עוד מבוטחים והיא היתה המבוטחת היחידה ולכן טענת התובעת, כי היו לפוליסה מוטבים נוספים ולכן לא ניתן היה לבטלה ללא הסכמתם, אינה נכונה.

האם טענותיה של הנתבעת מגלות הגנה לכאורה, או שמא מדובר ב"הגנת בדים"?

החתימה על הצעת הביטוח בסך 15,000,000

בבקשה למתן רשות להתגונן טענה הנתבעת, כי חתמה על הצעת ביטוח אחת בלבד ונימקה את טענתה בכך, שהיתה קבלן מבצע לבניין אחד בלבד ולכן לא היה צורך בפוליסת ביטוח לבניין נוסף. היא אף צירפה מכתב מחב' מצלאוי המאשר, שהיתה פוליסת ביטוח לפרויקט כולו שנרכשה על ידי חב' מצלאוי ושהנתבעת היתה מעורבת בבניין אחד בלבד. בחקירה הנגדית חזר בו מנהל הנתבעת מר שפירא מטענתו בתצהיר, לאחר שהוצג לפניו דו"ח סוקר, המתייחס לשני הבניינים. לשאלת ב"כ התובעת מדוע בדו"ח הסוקר מופיעים שני בניינים ענה (עמ' 1-2 לפרוטוקול):

ש. מפנה לסעיף 3 לתצהירך, איך אתה מסביר שסוקר מטעם התובעת היה במקום ודיווח על שני בניינים שאתה בונה שם?
ת. היו שני מתחמים. מתחם אחד התחלנו לבנות בנין. במתחם השני היינו אמורים להגיע להסכם ולהתחיל לבנות סוכן הביטוח אמר לי שאם כבר אנו עושים כדי שאם בעתיד נרצה לעשות ביטוח גם למתחם השני, עדיף שהסוקר יעשה את שני המתחמים.
ש. איך אתה מסביר כי חתמת על שתי הצעות ביטוח?
ת.חתמתי על שתי הצעות ביטוח, הצעה אחת לבנין למתחם והצעה שניה שאם נרצה. (הדגשה הוספה).

טענה זו מנוגדת לחלוטין לאמור בתצהיר, בו טען באופן חד משמעי, שחתם רק על הצעה אחת, ואף טען טענת מירמה נגד התובעת. ההלכות בעניין סתירות המתגלות בגרסתו של בעל דין בחקירתו במסגרת בקשת רשות להתגונן ידועות: "כאשר במהלך החקירה חוזר בו המצהיר מהעובדות שהעלה בתצהירו התוצאה היא שבקשתו תידחה" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 383). הגנת הנתבעת באשר לאי חתימה על הצעת הביטוח השנייה התמוטטה בחקירה הנגדית, כאשר הודה מר שפירא, כי חתם על הצעת הביטוח. טענתו, כי הצעה אחת היתה להפקת פוליסה ואילו השנייה היתה "שאם נרצה", דינה להידחות, שכן מדובר בטענה סתמית שעלתה לראשונה בחקירה הנגדית וכאמור, מהווה סתירה לנטען בתצהיר הנתבעת. לפיכך, טענה זו נדחית.

ביטול בעל-פה של הפוליסות

לטענת הנתבעת, ביטלה את הפוליסה בהתאם לסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, המאפשר את הביטול בהודעה לסוכן הביטוח. הסעיף אינו דורש, שהביטול יהיה בכתב ואף הפרק העוסק בביטוח נכסים אינו קובע דרישת כתב להודעת ביטול ולכן הודעת הביטול היתה כדין. מנגד טוענת התובעת, שסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח מפנה לתנאי הפוליסה, שבהם מופיעה הוראה הקובעת, שדרך הביטול תהיה בכתב בלבד.

סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח קובע בזו הלשון:

ביטול החוזה
"ביטל אחד הצדדים את החוזה על פי תנאיו או על פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני". (הדגשה הוספה)

התובעת לא צירפה לכתב התביעה את התנאים הכלליים, בהם מופיעה ההוראה בדבר חובת ביטול בכתב, וצירפה אותם רק לסיכומים ולכן אינם מהווים ראיה בשלב זה. בהתאם לכך טענת התובעת, כי הביטול היה צריך להיות בכתב לאור תנאי הפוליסה, דינה להידחות לעת עתה. לטענת הנתבעת, הטעם לביטול הפוליסות על ידה היה הגילוי, שהיה ביטוח כפל לתקופה חופפת. במכתב הביטול ששלחה לתובעת נאמר כדלהלן:

"בהמשך לשיחותינו הטלפוניות בנושא נבקשך לבטל הפוליסות שהוצאו בנדון מתחילה שכן קיים כיסוי ביטוחי (פוליסות הועברו בנפרד) שהוצאו ישירות ע"י היזם- חברת מצלאוי- מתחילת הפרויקט ומחסה למעשה את כל הבניינים המוקמים" (טעות כתיב במקור).

סעיף 59(א) לחוק חוזה הביטוח קובע בזו הלשון:

ביטוח כפל
"בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו". (הדגשה הוספה)

בהתאם לכך, יש מקום לסברה ולטענה, שביטול הפוליסה, בהתאם לסעיף 59 ולסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, היה צריך להיעשות בכתב. משלא נהגה הנתבעת באופן זה, הביטול בעל - פה לא נכנס לתוקף ורק הודעת הביטול בכתב, מיום 18/4/2004 היא המהווה ביטול בהתאם לחוק. מאחר והצדדים לא טענו לסעיף זה, אני משאיר את ההחלטה בעניין זה לשלב מאוחר יותר.

מאחר ולא נסתרה טענת הנתבעת בתצהיר, שפוליסות הביטוח לא נשלחו אליה לאחר החתימה על הצעות הביטוח, אלא רק לאחר ביטולן יש לצאת מנקודת הנחה, שהטענה נכונה. אי משלוח הפוליסות על ידי התובעת היא בניגוד לסעיף 2 לחוק חוזה הביטוח, המחייב את המבטח למסור למבוטח את הפוליסה, זולת אם נהוג באותו סוג של ביטוח שלא להוציא פוליסה.

טענת הנתבעת בתצהיר, שמסרה לסוכן הביטוח הודעת ביטול טלפונית לא נסתרה בחקירה הנגדית ולכן מוחזקת כנכונה. לעומת זאת, לא צירפה התובעת לכתב התביעה כל ראיה לכך שפנתה לנתבעת והודיעה לה, כי הודעת הביטול צריכה להיות בכתב, ומשלא היו בידי הנתבעת הפוליסות לא היתה יכולה לדעת, שהביטול צריך להיות בכתב. לפיכך אני מעניק לנתבעת רשות להתגונן בטענה זו.

מבוטחי הפוליסה ומוטביה

לטענת התובעת, אין די בהודעת הביטול בכתב שנשלחה על ידי הנתבעת, על מנת שניתן יהיה לבטל את הפוליסות מאחר ולפוליסות היו מוטבים נוספים, חב' כוכבי האומן 2000 וחב' מצלאוי בע"מ. ביטול הפוליסות מותנה באישור המוטבים הנוספים והתובעת היתה מנועה מלבטל את הפוליסות עד לקבלת אישור זה. מנגד טוענת הנתבעת, כי היא בלבד חתומה על ההצעות ולכן הביטול לא היה מותנה באישור החברות הנ"ל. מעיון בהצעת הביטוח שצורפה לכתב התביעה עולה, כי בשם המציע נרשם: "בילבו החזקות בע"מ ואו מבעליהם ואו מי מטעמם ואו כוכבי האומן 2002 בע"מ". כמו כן, נרשמו פרטיהן של החברות. בשם מזמין העבודה נרשם: "מצלאוי", ללא פרטים נוספים. על ההצעה חתומה חב' בילבו בלבד. לעומת זאת, בפוליסות הביטוח שהפיקה התובעת צויינו שם כמבוטחים: "בילבו החזקות בע"מ ו/או כוכבי האומן 2002 ו/או בעלי הנכס ו/או מזמין העבודה- חב' מצלאווי ו/או קבלני משנה".

לטענת התובעת, פנתה אל הנתבעת וביקשה שיועבר אליה מכתב ביטול בכתב מצד בילבו, כוכבי האומן וחב' מצלאוי, ואז תוכל לבטל את הפוליסות. מאחר ורק בילבו וכוכבי האומן שלחו מכתב ביטול לא יכלה התובעת לבטל את הפוליסות ופעלה בהתאם לסעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, במשלוח הודעה על ביטול הפוליסות תוך 15 יום ומתן ארכה נוספת של 21 ימים נוספים, כך שהפוליסות בוטלו סופית ביום 16/6/2004.

סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח קובע כדלהלן:

פיגור בתשלום
15.(א)     לא שולמו דמי הביטוח או חלק מהם במועדם ולא שולמו גם תוך 15 ימים לאחר שהמבטח דרש מן המבוטח בכתב לשלמם, רשאי המבטח להודיע למבוטח בכתב כי החוזה יתבטל כעבור 21 ימים נוספים אם הסכום שבפיגור לא יסולק לפני כן.
(ב) נקבע מוטב שאינו המבוטח והקביעה היתה בלתי חוזרת, אין המבטח רשאי לבטל את החוזה אלא אם הודיע על הפיגור למוטב בכתב והמוטב לא סילק את הסכום שבפיגור תוך 15 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.

הנתבעת צירפה לבקשה את הודעת הביטול שנשלחה אל התובעת ביום 18/4/2004, עליה חתומות בילבו וכוכבי האומן. לעומת זאת, התובעת לא צירפה לכתב התביעה את מכתבי הפניה לנתבעת ואת מכתבי הפניה לחב' מצלאוי. לא הוכח, בשלב זה, כי הנתבעת ביקשה שיהיו מבוטחים נוספים ולא ניתן ללמוד זאת מהצעת הביטוח, המגדירה את חב' מצלאוי כ"מזמין העבודה". יתר על כן, גם אם נכונה טענת התובעת, כי לפוליסה היו מוטבים נוספים והיתה מחויבת לפעול לפי סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח, משקיבלה ביום 18/4/2004 את הודעת הביטול של הנתבעת וחב' האומן, היתה צריכה לנהוג לפי סעיף 15(ב) לחוק חוזה הביטוח, להודיע לחב' מצלאוי על הפיגור ולהמתין 15 יום בלבד לסילוק הפיגור ולאחר מכן לבטל את הפוליסה ולא על פי סעיף 15(א) הדן במבוטחים.

בהתאם לכך, הציגה הנתבעת הגנה לכאורה גם בסוגיה זו.

לאור האמור, ניתנת לנתבעת רשות להתגונן. התצהיר ישמש כתב הגנה.

לאור סכומה עוברת התביעה לסדר דין מהיר





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו גורם פוליסה ?

  2. מהי פוליסת ביטוח ?

  3. מוטב בפוליסת ביטוח

  4. פוליסה לא תקנית

  5. ביטול פוליסה חופפת

  6. עניין מהותי בפוליסה

  7. פרשנות פוליסת ביטוח

  8. חידוש פוליסה בטלפון

  9. פוליסות ביטוח חופפות

  10. הודעה על שינוי בפוליסה

  11. שיטת חישוב נכות בפוליסה

  12. מוטבים בפוליסה - יורשים

  13. האם הפוליסה בוטלה כדין ?

  14. התנאים לביטול פוליסת ביטוח

  15. בקשת נאמן לממש פוליסות ביטוח

  16. זכות יורש לעיין בפוליסת ביטוח

  17. חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח

  18. ביטוח כפל בפוליסת חבות מעבידים

  19. תביעה "להפעיל" פוליסה בגין תאונה

  20. ביטול הוראת קבע - פוליסת ביטוח

  21. הפרת דרישות מיגון בפוליסת ביטוח

  22. פוליסת ביטוח - נכות בביטוח לאומי

  23. עיקול זכויות המוטב בפוליסת ביטוח

  24. הגדרת "היזק גופני" בפוליסת ביטוח

  25. החובה לתת למבוטח את פוליסת הביטוח

  26. אי ידיעת היקף כיסוי ביטוחי בפוליסה

  27. זכויות עובדים מכח פוליסה קולקטיבית

  28. ביטול פוליסת ביטוח בשל פיגור בתשלום

  29. המונח ''החמרת מחלה קיימת'' בפוליסת ביטוח

  30. הגדרת ''עיסוק סביר'' בפוליסת ביטוח אובדן כושר

  31. חיוב מבוטחים שלא כדין בתשלום פרמיות "ריסק" בפוליסה

  32. אי קבלת העתק מפוליסת הביטוח לאחר כריתת חוזה הביטוח

  33. תביעה על פי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית לעורכי דין

  34. אחריות מכוסה בפוליסה של קבלנים או קבלני משנה של המבוטח

  35. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), תש''ם-1980

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון