להלן פסק דין בנושא ביטוח תאונות אישיות לתלמידים במקרה של תאונת דרכים: פסק דין 1. האם מוטלת על רשות חינוך מקומית חובה לבטח את מי שזכאי לחינוך חינם על פי חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, מפני כל נזק שייגרם לו במהלך תקופת לימודיו, לרבות נזק שנגרם עקב תאונת דרכים שאינה מזכה את הנפגע בפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975? זוהי השאלה העומדת בבסיס תביעה זו. 2. ביום 23.8.04 נטל המנוח שהיה תלמיד בבית ספר תיכון בכפר ינוח ( להלן "המנוח" ), ללא רשות, את מפתחות הטרקטור השייך לסבו. אותה עת היה המנוח בן 16 שנים ולא החזיק ברשיון נהיגה. מסיבות לא ברורות, אירעה תאונה כאשר התהפך הטרקטור עם המנוח וכתוצאה מכך נהרג המנוח במקום. 3. הצדדים הסכימו ביניהם כי המנוח הוא זה שנהג בטרקטור וכי המדובר בתאונת דרכים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ( להלן "חוק הפלת"ד" ), משכך, אין המנוח זכאי לפיצוי מכח הוראת סעיף 7 (3) השוללת את הזכאות לפיצוי במקרה של נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה כדין. 4. התביעה דנן הוגשה מכח פוליסת ביטוח "תאונות אישיות לתלמידים" לפיה ביטחה חב' הביטוח שירביט שהיא נתבעת מס' 1 ( להלן "שירביט" ), את תלמידי מוסדות החינוך בתחום המוניציפלי של המועצה המקומית ינוח-ג'ת שהיא נתבעת מס' 2 ( להלן "המועצה" ). התובעים הינם המוטבים בפוליסה הנ"ל. בסעיף 5 לפוליסה הנ"ל שהוא סעיף "ההחרגות" נקבע בין היתר כדלקמן: " המבטח לא יחוייב בפיצוי תאונות אישיות בשל תאונה שנגרמה: (א) על ידי תאונת דרכים, בארץ, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה 1975". 5. כשהיא סומכת את ידה על ההחרגה הנ"ל טוענת שירביט כי אין היא חייבת בתשלום תגמולי ביטוח במקרה בו עסקינן, שכן המדובר בנזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים אשר הוחרג במפורש מהכיסוי הביטוחי המוענק על ידה על פי הפוליסה כמצויין לעיל. לעומתה טענו התובעים כי תאונת דרכים שאינה מזכה בפיצוי על פי חוק הפלת"ד אינה נכללת בחריג הקבוע בסעיף 5 הנ"ל לפוליסה, אי לכך, על שירביט לשלם לתובעים את תגמולי הביטוח המגיעים להם על פי הפוליסה. 6. בשלב יותר מאוחר צירפו התובעים לתביעתם את המועצה כנתבעת נוספת בתביעה. לטענתם, במידה ויוחלט כי הפוליסה אינה מכסה את הנזק נשוא התביעה, אז על המועצה לשאת בפיצוי הנתבע, שכן על פי הוראת סעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה, תש"ט - 1949, מוטלת עליה חובה לבטח את התלמידים ובכללם המנוח שהיה זכאי לחינוך חינם, בביטוח תאונות אישיות למשך כל שעות היממה וללא כל סייג. 7. הואיל ובהיקף החובה המוטלת על רשות חינוך מקומית, בביטוח התלמידים הזכאים לחינוך חינם עסקינן, נתבקש משרד החינוך להביע את עמדתו באם הוא מעוניין להצטרף לתביעה. ביום 21.5.06 נתקבלה הודעת המדינה/משרד החינוך שבה נאמר בין היתר כדלקמן: "מרבית הפוליסות לביטוח תאונות אישיות מחריגות את תאונות הדרכים מהכיסוי בפוליסה. החרגה זו מקובלת על משרד החינוך והספורט ( להלן "משרד החינוך" ), מאחר והמטרה בהחרגה הינה מניעה של כפל פיצוי, אשר עשוי להתקבל מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ( להלן "חוק הפלת"ד" ). בנוסף הפנתה המדינה לסעיף 3.א לחוזר מנכ"ל תשס"ד/1(א) 13. 3-1, ספטמבר-2003 "ביטוח תאונות אישיות-תנאי מינימום מחייבים לפוליסת ביטוח לתלמידים" ( להלן "חוזר המנכ"ל" ) שבו גם צויינה ההחרגה בגין נזק שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים מהכיסוי הביטוחי עבור תאונות אישיות. 8. דיון לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה כנגד המועצה להתקבל, וכי דין התביעה כנגד שירביט להדחות. 9. במישור היחסים בין התובעים לבין שירביט - אין חולק כי עסקינן בתביעה חוזית המושתתת על הוראות הפוליסה שנכרתה בין שירביט לבין המועצה/משרד החינוך. תוכנו של החוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ( ראה סעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ), ובענייננו, אין חולק כי ההחרגה שנקבעה בעניין תאונת דרכים הינה מפורשת, בלתי מסוייגת ואינה משתמעת לשתי פנים. כל ניסיון להכניס להחרגה הנ"ל סייגים שאינם עולים ממנה, מתוכנה ו/או מניסוחה, יהווה התערבות בלתי ראויה בכוונות הצדדים ובאומד דעתם כפי שהיה במעמד קשירת החוזה, שכן ברי הוא כי שיקולים כלכליים עומדים בבסיס החרגות אלה. בנוסף, מקובלת עלי טענת שירביט כי הפוליסה עוצבה על פי דרישת המועצה, וכי אין לייחס לפוליסה פרשנות שאין היא סובלתה רק על מנת להתאימה לחובות המוטלות על המועצה מכח חוק לימוד חובה, חובות שזכרן לא בא בפוליסה ואשר לא הוסכם עליהן מפורשות בין הצדדים ( ראה ע"א 420/83 חליל אבו סקייק אשור נ' "מגדל" חברה לביטוח, פ"ד מד(2), 627 ,עמ' 633-634, וע"א 287/64 "ציון בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי, פ"ד יט(13,7 (1), שבו נקבע כי "חברת ביטוח אינה אחראית לנזק גם בשל סיכונים שחייבים להיות מכוסים לפי החוק, אם הפוליסה למעשה אינה מכסה אותם..." ). יצויין כי לא הובאה כל תשתית ראייתית לגבי נסיבות עריכת הפוליסה אשר ממנה ניתן היה ללמוד על אומד דעתם של הצדדים במעמד עריכתה, ואין בפנינו אלא מה שרואות עינינו, קרי הנוסח של סעיף 5 (א) המחריג באופן מפורש ובלתי מסוייג כל נזק שנגרם לתלמיד כתוצאה מתאונת דרכים. 10. בנסיבות אלה אין לי אלא לקבל את טענות שירביט בעניין זה, ולקבוע כי על פי הוראות הפוליסה, אין שירביט חבה בתשלום תגמולי הביטוח נשוא התביעה מכח ההחרגה הקבועה בסעיף 5 (א) הנ"ל. 11. התביעה כנגד המועצה לא כך המסקנה לגבי התביעה כנגד המועצה. החובה לבטח תלמידים על ידי המועצה נקבעה בסעיף 6 (ד1) לחוק לימוד חובה, תש"ט - 1949 בזו הלשון: "מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; התשלומים שייגבו מהמבוטחים בעד הביטוח ייקבעו על ידי השר במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד)." המדובר בחובה כללית ובלתי מסוייגת ומטרתה להבטיח תשלום פיצוי לתלמיד הנפגע ללא קשר למידת אשמו לתאונה. מכח הוראה זו היה על המועצה לדאוג לבטח את תלמידיה הזכאים ללימוד חובה ובכללם המנוח, בביטוח שיכסה אותם מפני כל נזק שיגרם להם מכל תאונה שהיא. אמנם, מקבלת אני את עמדת המדינה כי ההחרגות שנכללו בפוליסה נועדו למנוע כפל פיצוי הואיל והפיצוי בגינן מוסדר על ידי חוקים אחרים, אולם, היה על המדינה ו/או המועצה לתת את דעתה למצבים שבהם אין התלמיד-הנפגע זכאי לפיצוי על פי חוקים ספציפיים אלה, על אף עמידתו בהגדרה הפורמלית שבהם, ולדאוג לעריכת ביטוח שיכסה את נזקו במצבים כגון אלה באופן ברור ומפורש ( ראה למשל סעיף 5 (ד) לפוליסה המדבר במפורש על זכאות לקבלת פיצוי מהמל"ל ). ושוב אדגיש כי המדינה ו/או המועצה לא הניחה כל תשתית ראייתית לגבי נסיבות עריכת הפוליסה שממנה ניתן היה ללמוד שההחרגה שבסעיף 5 (א) לפוליסה התייחסה אך ורק למי שהיה זכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד על פי שיטתם, וכי זהו היה למעשה אומד דעתם של הצדדים בעת עריכת הפוליסה. 12. משלא דאגה המועצה לכיסוי ביטוחי מספיק כאמור, עוולה בכך כלפי התובעים בעוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 (א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ועליה לפצותם בגין הנזק שנגרם להם בעקבות כך. לנוחיות, מצוטט להלן נוסחו של סעיף 63 כדלקמן: "מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו." 13. יתרה מכך, אף אם בכשל מטעם המדינה בעריכת הפוליסה עסקינן, אשר נוצר עקב חוסר תשומת לב ו/או חוסר זהירות ו/או ניסוח לא ממצה, עדיין חבה המועצה כלפי התובעים מכח עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 לפקודה. 14. המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הנני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת מס' 2 המועצה המקומית ינוח-ג'ת, ומחייבת אותה לשלם לתובעים את הסך של 129,000 ₪ ( הפיצוי המשוערך הקבוע בפוליסה למקרה מוות ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.12.04 ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל. בנוסף תשלם נתבעת מס' 2 לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ כחוק. 15. התביעה כנגד חב' הביטוח שירביט שהינה נתבעת מס' 1 נדחית בזאת. התובעים ישלמו לנתבעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק בשערוך ליום התשלום בפועל. דיני חינוךתאונת דרכיםביטוח תאונות אישיותביטוח תלמידים