ביטוח נזקים לרכב עקב סופת ברד

להלן פסק דין בנושא ביטוח נזקים לרכב עקב סופת ברד: פסק דין התביעה והצדדים לה: 1. בפני תביעה אשר הגיש התובע, מבוטח הנתבעת, איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן בהתאמה: "התובע" ו"הנתבעת") לפיצוי כספי בסך 50,000 ₪ אשר נגרם לרכבו כתוצאה מסופת ברד אשר התחוללה ביום 15.10.02 (להלן: "אירוע הנזק"). 2. אין מחלוקת כי בגין אירוע הנזק פוצה התובע על ידי הנתבעת בסכום של 12,675 ₪ בחודש פברואר 2003 או בסמוך לכך. עם זאת, התובע טוען כי פיצוי זה הינו חלקי בלבד - הן לעניין תיקון הרכב (עיקר טענותיו מכוונות כנגד אי תיקון הגג) והן לעניין ירידת הערך שנגרמה לרכב (לטענת התובע, ירידת הערך מסתכמת ב - 40%, כפי שפורט בחוות דעת שמאית שהוגשה ע"י התובע בתמיכה לתביעתו). לפיכך הוגשה התביעה לתשלום יתרת הפיצויים, כמפורט בסעיף 16 לכתב התביעה. טענתה המקדמית של הנתבעת - סילוק על הסף לאור קיומו של כתב ויתור: 3. בסעיף הראשון לכתב הגנתה טענה הנתבעת כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף, לאור קיומו של כתב ויתור וסילוק אשר נחתם על ידי התובע ביום 10.3.03 עובר לפרעון השיק על סך 12,675 ₪ (להלן: "כתב הויתור"). לעניין זה מציינת הנתבעת כי התובע כלל לא טרח להזכיר בכתב התביעה את קיומו של כתב הויתור, והעדיף להתעלם מקיומו. 4. התובע לא הגיש כתב תשובה מטעמו לעניין הטענה המקדמית, אך זו זכתה להתייחסות ב"כ התובע בשני הדיונים שהתקיימו ביום 30.6.04 וביום 24.2.05. אם נתמצת טענות אלו, אזי טוען התובע כי הנתבעת לא פירטה כדבעי עובר לתשלום את מרכיבי הפיצוי ולפיכך, על פי הפסיקה ובהתאם להוראות המפקח על הביטוח - כתב הויתור אינו חוסם את התביעה. עוד טוען התובע כי לא קיבל לידיו את חוות הדעת של השמאי מטעם הנתבעת אלא בחודש מאי 2003, דהיינו לאחר שקיבל לידיו את הפיצוי. מאחר ולא קיבל לידיו את חוות הדעת - לא יכול היה לדעת כי הוא נדרש לוותר על סכומים המגיעים לו על פי הפוליסה בגין תיקון הגג, וכי ירידת הערך האמיתית שנגרמה לרכבו גבוהה מזו המוכרת על ידי הנתבעת. לבסוף טוען התובע, כי בטרם פדה את ההמחאה על סך 12,675 ₪, התייעץ עם סוכן הביטוח, מר גלעד (להלן" "הסוכן"), וזה האחרון יעץ לו לפדות את השיק, באומרו כי כתב הויתור לא יחסום תביעות נוספות. דברים אלה נאמרו בין השאר על סמך נסיונו של הסוכן בטיפול בתביעות אל מול הנתבעת. הדיון בטענה המקדמית : 5. ביום 30.12.04, לאחר שהתקיים קדם משפט ראשון והנתבעת עמדה על טענתה המקדמית בדבר הסילוק על הסף, ניתנה החלטתי בעניין זה. באותה החלטה קבעתי כי על מנת לדון כראוי בטענה, יש לשמוע ראיות אך ורק לעניין נסיבות כריתתו של כתב הויתור. לפיכך קבעתי כי הדיון יפוצל כך שראשית תשמענה ראיות לעניין האמור. 6. ואכן, ביום 24.2.05 התייצבו הצדדים והשמיעו ראיותיהם לעניין הטענה המקדמית: מטעם התובע העידו התובע והסוכן, ואילו הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה (והתובע בסיכומיו מבקשף לזקוף עובדה זו לחובת הנתבעת). ההכרעה : 7. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוצגו בפני, ובכלל זה כתב הויתור, אני מקבלת את טענתה המקדמית של הנתבעת וקובעת כי דין התביעה להידחות - לאור קיומו של כתב ויתור וסילוק שריר, תקף וקיים. ההלכה לעניין סילוק על הסף : 8. אין מחלוקת כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הינו עדיף, וראה ע.א. 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668 בעמ' 671. עם זאת, כאשר משתכנע בית המשפט שגם אם יוכיח התובע את כל טענותיו המפורטות בכתב התביעה, דין התביעה להידחות, אזי אין מקום לבזבז זמן שיפוטי יקר ולגרום לצדדים להוציא הוצאות בניהול המשפט, כאשר תוצאתו ידועה מראש, וראה ע"א 280/84 עפרי נ' מדינת ישראל פ"ד מ'(3) עמ' 368, שם אישר בית המשפט העליון מחיקה על הסף של תביעה בשל קיומו של הסדר פשרה קודם בין הצדדים. כשהלכה זו נר לרגלי, אתייחס למקרה הנדון. כתב הויתור: 9. כתב הויתור מצוי על גב ההמחאה, וחתימתו של התובע מתנוססת עליו. כתב הויתור קובע כהיא לישנא: "אני החתום מטה מאשר בזה שקיבלתי מאת איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המבטח"), הסכום לתשלום הנקוב בהמחאה שמעבר לדף, לסילוק סופי ומלא של תביעתי. אני מוותר על כל תביעה נוספת נגד המבטח בגין נזק זה לכל תוצאותיו. קבלה זו חתומה על ידי, היא שטר פיטורין גמור ומוחלט מצידי ללא כל הגבלה תוך העברת זכויותי בגין מקרה זה אל המבטח..... מוצהר ומוסכם בזה כי אם ההמחאה מוגדרת כתשלום על חשבון (מקדמה) או כסכום שאינו שנוי במחלוקת, נוסח הקבלה שבגב ההמחאה מבוטל". 10. עיניינו הרואות - לשונו של כתב הויתור הינה מפורשת ואינה משתמעת לשתי פנים. אמנם, לאור הלכת אפרופים (ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) עמ' 265), יש לבחון את אומד דעתם של הצדדים ביחד עם בחינת לשון ההסכם, אולם גם מבחינת אומד דעתם של הצדדים, (במיוחד אומד דעתו של התובע) אנו למדים כי התובע הבין את משמעות כתב הויתור ואף ערך התייעצות עם הסוכן בשאלה האם כתב הויתור עלול לחסום תביעות עתידיות (ראה עמ' 5 שורה 21 לפרוטוקול). 11. בכל מקרה אציין, כי טענותיו של התובע מקומן, אם בכלל, בתביעה לסעד של ביטול ההסכם מכוחו קיבל לידיו פיצוי בסך 12,675 ₪. במקרה כזה, אם תתקבל תביעת התובע - יהיה מקום לבצע השבה של אותו סכום, ורק אז יהיה רשאי התובע לדרוש פיצוי מלא - לשיטתו. 12. כך למשל טוען התובע בעמ' 6 לפרוטוקול סעיף 1: "לא הייתי תובע אילולא אחרי שראיתי בכלבוטק שחברות הביטוח עשו יד אחת על מנת להוריד את ירידת הערך בעקבות הברד". (ההדגשות שלי) מדובר בטענה קשה, המרמזת על קנוניה, ונטל ההוכחה מוטל על התובע. (ראה בעניין זה ע"א 685/88 קוטכמן נ' קרן תורה ועבודה פ"ד מז(2) עמ' 598 בעמ' 602 וכן ע"א 4839/92 גנז נ' מרדכי כץ. טענה זו, אם תוכח, מהווה בסיס לביטול כתב הסכם הויתור אך אינה מאפשרת ל"דלג" שלב ולהתעלם מקיומו. 13. כמו כן, אין מקום לקבל את טענות התובע בנוגע לפירוט על גבי ההמחאה ולעיכוב בקבלת חוות הדעת. מעיון בספח ההמחאה, אשר הופנה לגורם מקצועי - הסוכן - ניתן ללמוד כי הפיצוי כולל סך של 1,760 ₪ עבור ירידת ערך - לכן לא ברור הבסיס לדבריו של התובע בעמ' 5 לפרוטוקול שור' 23-24: "גם בדיעבד שאני מסתכל על השיק, אני עדיין חושב שמדובר בירידת ערך לגבי התיקונים שבוצעו ולא לגבי הרכב כולו". 14. במידה ולתובע היו הסתייגויות לגבי שיעור ירידת הערך, אזי יכול היה לדרוש ולחקור בסוגיה זו, כמו גם ביתר הסוגיות דוגמת תיקון הגג - בטרם חתם על כתב הויתור! עוד יש לזכור כי התובע היה נוכח במוסך בזמן שרכבו נבדק על ידי שמאי מטעם הנתבעת. לשאלה מדוע לא שוחח עם השמאי ענה: "אין לי מה לומר". 15. לכל הנ"ל נוסיף את העובדה כי התובע, מהנדס במקצועו (פרו' עמ' 4 שו' 6), מתגורר בארץ 31 שנה (פרו' עמ' 6 שור' 13) וחתימתו על כתב הויתור נעשתה רק לאחר התייעצות עם הסוכן (פרו' עמ' 5 שור' 19). לפיכך, שונות עובדות מקרה זה מעובדות תק(ת"א) 1566/04 ישראלוב יצחק נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (נספח ד' לסיכומי התובע), שם לא צורף לשיק שנשלח פירוט כלשהו באשר למרכיבי הפיצוי. בנוסף, באותו מקרה השיק נשלח לביתו של התובע ישראלוב ולא לסוכן - למרות שזה האחרון ניהל את המו"מ עם חברת הביטוח, והתובע ישראלוב לא שלט בשפה העברית. 16. למעשה, מקריאת עדויות התובע והסוכן עולה הרושם כי השניים הבינו גם הבינו את משמעות כתב הויתור, אך העדיפו לקבל את הפיצוי המוצע תחילה - ובשלב מאוחר יותר - להתווכח. "דווקא מבירור טענותיה של המשיבה עולה כי היא שקלה בעבר שיקולי כדאיות כלכלית, שעה שהיא קיימה מו"מ לקראת החתימה על כתב הויתור. היא נקטה בשיטה של "ציפור ביד עדיף על עשרה על העץ", ומשראתה כי אחרים השיגו, או תבעו את הציפורים שעל העץ, אזי היא מתעלמת מהמו"מ, מההסכם ומקבלת הכספים, ופונה בתביעה לקבל יותר". דברים אלה נאמרו על ידי כב' השופט עווני חבש בבש"א 717/98 מדינת ישראל נ' התכוף חרושת ברזל בע"מ ויפים הם לעניינו, במיוחד לאור הצהרת התובע בפרוטוקול עמ' 6 שורה 4: "שמעתי שיש אנשים רבים שקיבלו אחוזים רבים של ירידת ערך ואני לא". 17. לכך נוסיף את העובדה כי התביעה הוגשה חודשים רבים לאחר שהתקבלה חוות הדעת של הנתבעת, וחודשים רבים לאחר שהתקבלה חוות הדעת מטעמו של שמאי התובע, מר ויקטור עידן, דבר המחזק את המסקנה כי הסיבה העיקרית להגשת התביעה היא תכנית "כלבוטק" והשגת הקלטת, ולא ההשגות לגופו של עניין. האיזון בין עקרון חופש הגישה לערכאות לעומת עקרון כיבוד החוזים: 18. לאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי הסכם הויתור שריר וקיים, והוא כולל בחובו ויתור גורף על התביעות כולן - הן לעניין תיקון הגג והן לעניין ירידת הערך - עולה השאלה שבכותרת. בדב"ע נה/ 3-164 אלקטה תעשיות (1970) בע"מ נ' משה גורין דן כב' הנשיא גולדברג במעמדו של כתב ויתור שנחתם ע"י עובד. בית הדין פסק כי זכותו של אדם לפנות לערכאות היא זכות שאינה ניתנת לויתור, אולם נגדה עומדת הזכות לחופש החוזים. בית המשפט אמור לאזן בין זכותו של העובד לפנות לערכאות לבין חופש החוזים, הכולל את החופש לעצב את החוזה, שהתבטא בחתימה על כתב הויתור. עצם החתימה על כתב הויתור אינה מונעת פניה לערכאות וניתן לתקוף כתבי ויתור מסיבות של פגם בכריתת החוזה, אולם אם לא נפל פגם כזה (ובמקרה שלנו זה לא הסעד שהתבקש), הרי חל הכלל שהסכמים יש לכבד. ראה לעניין זה גם ע"א 627/85 איתן נ' גושן אדריכלים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) עמ' 42. במקרה הנדון, זכות הגישה לערכאות נסוגה מפני עקרון כיבוד הסכמים, ומסקנה זו מתבקשת גם מטעמי מדיניות משפטית ראויה. מדיניות משפטית ראוייה: 19. בפס"ד מדינת ישראל נ' התכוף חרושת ברזל בע"מ אשר צוטט לעיל נאמר, בין השאר: "אין חיים עסקיים ללא וודאות מסחרית שנשמתה כיבוד הסכמים. צד שעושה חישובי כדאיות כלכלית, וחותם על הסכם מסויים או על כתב ויתור וסילוק מתוך מחשבה, מודעות ושיקולי רווח והפסד, לא יכול לטעון לבטלות אותו מסמך ע"י העלאת טענות דוגמת אלו שנטענו כאן". 20. אמנם בפס"ד הנ"ל דובר בכספי ציבור, ובמקרה שלנו בחברת ביטוח נתבעת - אולם גם בעולם העסקי הפרטי, יש להבטיח יציבות ולעודד כריתת הסכמים מרצון, וכך למזער את התביעות המוגשות לבית המשפט. התעלמות בתי המשפט מהסכמים קיימים, עלולה לגרום לחברות הביטוח להימנע מלהגיע לפשרות - וכך, בראיה רחבה, הנזק הציבורי יהיה רב. מעמדו של הסוכן: 21. לאחר שדחיתי את טענות התובע באשר למעמד כתב הויתור, נותרה שאלה נוספת ואחרונה הדורשת התייחסות, והיא שאלת מעמדו של הסוכן במקרה הנדון. האם אכן פעל כשלוח של הנתבעת בעת שיעץ לתובע לחתום על כתב הויתור, שאז מחייבת פעולתו את הנתבעת?! 22. סעיפים 32 עד 36 בחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981; (להלן: "החוק"), מתייחסים למעמדו של סוכן הביטוח. בחוק מוגדרים שלושה מקרים בהם ייחשב הסוכן כשלוח של המבטח: בעת ניהול מו"מ לקראת כריתת חוזה הביטוח; לעניין קבלת דמי הביטוח מהמבוטח והעברתם למבטח; לעניין מתן הודעות של המבוטח למבטח. 23. במקרה הנדון - נתן הסוכן יעוץ מקצועי לתובע בשאלה האם לחתום על כתב הויתור וסילוק. ייעוץ זה איננו בגדר אחד מהמקרים המנויים בחוק ולפיכך אין לראות בסוכן כשלוח של הנתבעת ופעולותו אינה מחייבת את הנתבעת. סוף דבר: 24. הגעתי כאמור לכלל מסקנה שכתב הויתור שריר וקיים; כי הסוכן לא פעל כשלוח של הנתבעת בעת שייעץ לתובע לחתום עליו ללא הסתייגות; כי במקרה הנדון, באיזון בין חופש הגישה לערכאות לעומת הכלל של כיבוד הסכמים, יד האחרון על העליונה. 25. בשולי הדברים אוסיף ואומר כי אי הזכרת כתב הויתור והסילוק בכתב התביעה, אינה קלה בעיני, באשר מדובר בעובדה מהותית למקרה וטוב היה עושה התובע אם היה טורח להזכיר קיומו בכתב הטענות, אגב העלאת טענותיו בקשר למסמך זה, כאשר חובה היה לצרפו. 26. לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. רכבביטוח רכבנזק לרכב